שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1665: כי-תשא כ' באדר תשע"ז 18/03/2017

 

"וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה.

לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת... לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה...

וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה. וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (לא,ג-ו).

על מי מטיל הקב"ה את מלאכת העיצוב של המשכן וכליו? לא על סתם בעלי מלאכה מיומנים, כי אם אנשי "חכמה", "תבונה" ו"דעת". כלומר – חכמי העם, אלה המתמחים ב" לחשוב מחשבות. זהו המקום היחיד בתורה המגדיר מהי דעה, בינה והשכל, אך לצד אותה סגולה מנטאלית, יש גם דרישה מעשית: " לעשות בכל מלאכה". והנה, למרבה הפלא, הכול קשור לאמנות: מלאכת עיצוב, יצירה ובנייה. ה' מצווה והאדם מתבונן, מתכנן, מעצב ויוצר. "חכם לב" הינו אותו אחד שיודע כיצד לשלב בין חכמה לבין מעשה, הינו אפוא, האמן.

בפירושו לשיר השירים, עומד הראי"ה קוק על החיוניות של האמנות בנפש היהודית:

הספרות, הציור והחיטוב (קרי: הפיסול) עומדים להוציא אל הפועל את כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציא.

המשכן, הכלים, ובגדי הקודש של הכהנים, המשקפים את מעשי ה' בשמים, מציגים עבורנו תבנית לכל יצירה אמנותית של האדם בעולם הזה. ללא מעורבות אנושית, ללא יצירה מצד האדם עצמו, טרם הושלם גילוי ה' במלוא תפארתו וקדושתו. האמנות היא הצינור שדרכו מתורגם השכל האלוקי ל"חכמה, בינה ודעת" במציאות שלנו כאן. או אז, חובתו של האמן להשלים את עבודת הבריאה של ריבונו של עולם על-ידי עשייה אנושית – יצירתית וקדושה גם יחד.

כתיבה ויצירה: אביגיל פריד

עבור לתוכן העמוד