שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1665: כי-תשא כ' באדר תשע"ז 18/03/2017

 

בתשובה שפרסמנו בפעם הקודמת (לפני שבועיים), ראינו שקריאת התורה אינה קיום של מצוות תלמוד תורה, אלא של שמיעת התורה שהיא בבחינת מעמד הר סיני. כעת נביא שתי ראיות נוספות לכך, האחת מדין "שניים מקרא ואחד תרגום", והשנייה מגדרי צורת המעמד של קריאת התורה.

קריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" בשעת קריאת התורה

הרמב"ם כתב בהלכות תפילה (יג,כה):

אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת, שנים מקרא ואחד תרגום.

וכ"פ השו"ע (או"ח רפה). כלומר, לשיטת הרמב"ם והשו"ע הקריאה היא חובה נוספת על חובת שמיעת קריאת התורה בציבור, ולא תחליף למי שלא שמע. לפי פשט הרמב"ם אין לקרוא שמו"ת בזמן קריאת התורה של הציבור. שהרי לשיטתו השמיעה הינה חיוב נפרד.

בניגוד לזה מביא הבית-יוסף (רפה,ה) מסורת מרבי יהודה החסיד שהיה קורא שמו"ת בזמן קריאת התורה, כך מכריע בשו"ע (שם ובסימן קמו). אלא שהדברים תמוהים מאוד מפני שבתחילת הסימן הכריע כרמב"ם שראה בשמיעה גדר נפרד. אכן בשבלי הלקט (לט) בשם רבו מחייב שמיעה ואוסר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום. גם המג"א (קמו,ה) הביא בשם השל"ה להחמיר, וכן בשם הגר"א במעשה רב, שצריך לשמוע כל תבה ותבה והובאו דבריהם במשנ"ב (רפה,יד), אולם הוא פסק כמג"א בשם מטה-משה שכתב שאין להחמיר בזה.

לענ"ד בעקבות הרמב"ם שחילק בין הקריאה והשמיעה יש להחמיר כדברי הגר"א שלא לקרוא שמו"ת בזמן קריאת התורה.

קריאה בתורה - על ידי "סרסור"

בירושלמי מגילה (ד,ה"א) מובא שקריאת התורה צריכה להיות על ידי סרסור, כמתן תורה, וכך נפסק בטור ובשו"ע (קמא,ד):

אם ש"צ רוצה לברך לעצמו ולקרות, צריך שיעמוד אחר אצלו, שכשם שנתנה תורה על ידי סרסור כך אנו צריכים לנהוג בה על ידי סרסור.

קריאה בתורה - דווקא בעמידה

במשנה במגילה שנינו שאפשר לקרוא את המגילה יושב, ואומרת הגמ' (כא,א) שבקריאת התורה חובה לעמוד: "מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? אמר רבי אבהו: דאמר קרא 'ואתה פה עמוד עמדי' ". מכאן שלקריאת התורה יש דמיון למעמד הר סיני.

בירושלמי במסכת מגילה (שם) מובא שגם המתרגם צריך לעמוד, והדברים הובאו להלכה ברי"ף (יד,א) וברא"ש, וכ"פ הטור והבית-יוסף (קמא). יש לשים לב ששני הדינים נאמרו על ידי רב שמואל בר רב יצחק הסובר שלקריאת התורה ישנו דמיון למעמד הר סיני.

* * *

נוכחות הורית במרחב הווירטואלי של ילדיהם (תגובת קורא)

להלן מכתב שכתב אליי מטפל, בעקבות תשובה שכתבתי שאסור להסתכל בווטסאפ ובמייל של הילדים על ידי ההורים:

שלום הרב רא"ם,

... לפני הצגת דעתי אביא שני מקרים לדוגמא מהשבוע:

א. איש חינוך בכיר העוקב אחר המדיה החברתית של בנו (כיתה יא בישיבה תיכונית, שסומן במדיה חברתית כנגן גיטרה) גילה כי אדם פנה לבנו לבקש ממנו לבא לנגן בהכנסת כלה. אותו פונה ביקש להיפגש עם הבן בבית מלון "שבו מתקיימת החתונה". אלא שבבית מלון זה אין אולם, והמפגש במלון חשוד ביותר. יש יסוד סביר להניח כי מדובר ב"טורף". המחנך ואשתו אסרו על הילד להיפגש עם הפונה בבית המלון ובכלל.

ב. בקבוצת וואטסאפ כיתתית ככל הנראה השתחל אדם זר שהחל לפנות לתלמידים בודדים בבקשה ליצור עמם קשר. מי ששמה לִבה לדבר היא אמא של אחד התלמידים, שהזעיקה את המשטרה.

במחילה בכת"ר, אני חושש כי לא שכללת את מרכיב "פיקוח נפש" בפסיקה זו. בניסיון לחנך למוגנות אנו מעודדים הורים להיות נוכחים מאוד בחייהם הווירטואליים של הילדים. הבעיה איננה "חינוכית" כי אם ממש בעיה של פיקוח נפש. לענ"ד חשוב שמרחב המדיה החברתית תוחרג מחדר"ג דווקא בעקבות היותו עולם סודי, שבו אין דין ואין דיין.

נדמה לי שבניגוד לדעת הרב, הידיעה של כלל השולחים והמקבלים כי אין היתר להסתתר מפני עולם המבוגרים חשובה לשמירה ההכרחית עליהם (וכבר ידועים מקרי התאבדות בני נוער בעקבות שיימינג ברשתות חברתיות).

ותשובתי: אכן לענ"ד יש להתיר מהטעמים שהוזכרו, אלא שיש לעשות את הדברים בתבונה ובשיתוף, כדי לא לפגום באמון בין המבוגרים ובין הילדים.

הרב רא"ם הכהן: Reem.hacohen@gmail.com

עבור לתוכן העמוד