שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1669: שמיני כ"ו בניסן תשע"ז 22/04/2017

 

שאלה: בטעות הוצא מארון הקודש ספר תורה הגלול לחומש אחר, האם עדיף להחזירו ולהוציא את הספר המתאים, או להשאיר את הראשון בחוץ ולגוללו על הבימה למקום המתאים?

סדר קריאת התורה ביוה"כ במקדש

במסכת יומא (סח,ב) מתוארת קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בסוף עבודות היום:

חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור, וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר: "יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן". ו"בעשור" שבחומש הפקודים (=במדבר) קורא על פה.

הכהן הגדול קורא את פרשת היום שבספר ויקרא ומפטיר בפרשה הכתובה בספר במדבר. במשנה המובאת לעיל מובא, שהכהן הגדול לא היה גולל את הספר מ'ויקרא' ל'במדבר' אלא קורא את הפרשייה שב'במדבר' בעל פה, אך לפני כן היה צריך להכריז ולהודיע על כך לציבור.

את סיבת הצורך בהכרזה מבארת הגמ' (ע,א) - "כדי שלא להוציא לעז על ספר התורה", ומבאר רש"י: "כשרואין אותו קורא פרשה שלישית על-פה יהיו סבורים שספר תורה חסר אותה פרשה". מזה אנחנו לומדים שיש להיזהר שמא יסברו שספר תורה כשר הינו פסול.

הסיבה שבגללה לא גוללים את הספר מבוארת (שם) - "לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד ציבור". ומבאר רש"י: "שיהיו מצפין ודוממין לכך".

לגבי הסיבה שבגללה לא מוציאים ספר תורה אחר לקריאת הפרשה השלישית נחלקו האמוראים: "רב הונא בר יהודה אמר: משום פגמו של ראשון. וריש לקיש אמר: משום ברכה שאינה צריכה". ומבאר רש"י את דברי רב הונא: "שלא יאמרו חסר הוא".

מכאן אנו למדים שני יסודות: א. אין מוציאים ס"ת נוסף משום פגמו של ראשון. ב. קיים איסור לגלול בציבור.

במקרה שהוציאו ס"ת אחר בטעות, אם נוציא ספר תורה נוסף יש חשש של פגיעה בראשון, מאידך אם לא נוציא נצטרך לגלול את ספר התורה בציבור - שאף זה אסור. ואם כן נשאלת השאלה מה עדיף.

יום שמוציאים בו שני ס"ת, ויש רק אחד

מצינו מקרה שבו הותר לגלול בציבור. בימים שבהם מוציאים שני ספרי תורה (או יותר) ובבית הכנסת ישנו רק ס"ת אחד, התירו הריטב"א (חידושים, יומא) והמרדכי (בהגהות גיטין סי' תסג) לגלול את הספר מקריאה לקריאה, משום שכבוד הציבור נדחה מפני תקנת חכמים של קריאת התורה. והביאם הב"י ופסק כן בשו"ע (קמד,ג). ואם כך השאלה היא האם גם במקרה דנן יידחה האיסור לגלול ספר תורה מפני חשש הפגם בספר התורה שלא יקראו בו?

היעב"ץ בסידורו (הלכות קריאת התורה) הביא שנחלקו בזה האחרונים. בביאור-הלכה (תרפד,ג) מביא בשם האחרונים שבימים שמוציאים שני ספרי תורה וטעו ופתחו בתחילה את ספר התורה המוכן לקריאת המפטיר - שיגללוהו ויקחו את הספר המוכן לקריאה הראשונה ואין בזה פגם לספר התורה, שהרי קוראים בו אחר כך את קריאת המפטיר. מדבריו מוכח שאם ישנו רק ספר תורה שיגללוהו ולא יקראו בו כלל, יש בזה פגם לספר התורה. אולם מאידך, הביאור-הלכה מדבר על מקרה שכבר פתחו אותו, והשאלה היא האם גם במקרה שטרם נפתח מותר להחליפו?

בכף-החיים מביא בשם המחזיק-ברכה (אות א) מחלוקת אחרונים בזה: השמש-צדקה (או"ח לא) חשש לפגם ואילו דעת הזרע-יעקב (א) נוטה להתיר, והמחזיק-ברכה לא הכריע. ברם כף-החיים מביא חבל אחרונים שמצדדים בדעת השמש-צדקה וביניהם מטה-יהודה (רפב) ויפה-ללב (אות ב), ונראה שכך דעתו של כף-החיים. הגאון בעל אגרות-משה (או"ח ח"ב לז) כתב:

ולכן לדינא כיון שאיכא ב' שיטות ויש טעם נכון לכל אחד מהשיטות - דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ואם הקהל אינם מקפידין על כבודם וטרחתם ודאי אין להחזירה... ורוב קהילות אינן מקפידין בזמננו במקומותינו. ואם הורה אחד להחזירה ויש לחוש למחלוקת ולבזיון הוא כמו במקפידין שרשאין להחזירה.

יש להוסיף את דעת האשל-אברהם (בטשאטש) שכתב שבמנין קטן שכל המתפללים יודעים מהי הסיבה להחזרת הספר, לא שייך פגמו של ספר תורה ומותר להחזיר.

סיכום

נחלקו האחרונים האם מותר להוציא ספר תורה שגלול למקום הקריאה אם הוציאו בטעות ספר תורה אחר. ישנה נטייה באחרונים לאסור, מפני פגמו של ראשון, בייחוד אם הקהל אינם מקפידים שלא לגלול. ברם אם מדובר במנין קטן וכל המתפללים יודעים מהי סיבת ההחלפה ניתן להקל ולהוציא את הספר הגלול ולא לגלול בציבור. צריך לדעת שהעיקר הוא השלום ובוודאי שאין ליצור מחלוקת הדוחקת את רגלי השכינה, ובוודאי בסוגיה שבה נאמרו דעות לכאן ולכאן.

הרב רא"ם הכהן: Reem.hacohen@gmail.com

עבור לתוכן העמוד