שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1678: קרח ל בסיון תשעז 24/06/2017

דתן ואבירם הטיחו בפני משה האשמות קשות, כמו אי מילוי ההבטחה להעלותם אל ארץ זבת חלב ודבש. האשמה חמורה יותר היא "כי תשתרר עלינו". מתשובת משה אתה למד מה הייתה טענתם. "לא חמור אחד מהם נשאתי", פירש"י: "אפי' כשהלכתי ממדין למצרים, והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי ליטול אותו חמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי".

משה, המנהיג הראשון, מלמד דרך הנהגה ציבורית. כך גם אמר שמואל הנביא בערוב ימיו: "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי. ואת מי עשקתי, ואת מי רצותי" (בהפטרת השבוע). התנהגותו של שמואל וזהירותו מליטול טובת הנאה, נעוצה כנראה בחינוך שקיבל מאמו.

בתחילת הספר מסופר, "ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה". כנראה שהכתוב הציג דפוס של התנהגות שונה ממה שמסופר שם על התנהגות בני עלי, המנצלים את שררתם לטובות הנאה. יפה כתב חנן פורת ז"ל שמעשה פעוט זה של המעיל הקטן מתריס יותר מאלף מילים כנגד מעשיהם. כאילו אמרה: "בני שלי לא ייהנה מרכוש הציבור, לא ילבש מעיל שנקנה מכספי הצבור – אף אם פורמלית הדבר מותר. בני שלי לא יקבל  'רכב שירות מהודר', 'תוספות ביגוד', 'חשמל חינם', ולא יעשה על כך שביתות. בני שלי יסתפק במעיל קטן".
 
זכורני כד הווינא טליא, כשהמקרר החשמלי היה מצרך מותרות, פרסם אחד על רצונו למכור את המקרר החשמלי. פולה בן גוריון, אשת ראש הממשלה דאז, התקשרה והביעה את רצונה לרוכשו. סיכמו את המחיר ושאר הפרטים. לאחר מספר שעות התקשרה שוב והביעה את צערה על שהעִסקה לא תוכל לצאת אל הפועל כיוון שבן גוריון הביע התנגדות לביצוע העִסקה. לטענתו רוב עם ישראל מסתדר עם מקרר המופעל ע"י קרח, "ומה שטוב לכולם טוב גם לנו".
 
על תופעת שנאת חינם שבתקופת בית שני שנינו בתוספתא "שאהבו את הממון". וכתב על כך הנצי"ב שבעיקר הייתה הבעיה אצל המנהיגים, "ועדיין היצר הרע הזה מרקד בינינו".

עבור לתוכן העמוד