שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1678: קרח ל בסיון תשעז 24/06/2017

האם יש צורך להטביל תבנית חד פעמית?
הגמרא (ע"ז עה:) אומרת שדווקא כלים המשמשים לסעודה ("כלי סעודה") חייבים בטבילה, ואילו כלים שאינם משמשים לאוכל, או שיש בהם אוכל שנמצא תמיד בתוך עטיפה - אינם צריכים טבילה. לאור זאת, האם צריך להטביל תבנית חד פעמית, המשמשת לאוכל?

מסתבר שתבנית חד פעמית איננה "כלי" וממילא אינה צריכה טבילה. לגבי הלכות טומאה וטהרה פוסק הרמב"ם (כלים ה,ז) ש"קרן", שהיא למעשה כלי שמשתמש בו באופן חד פעמי, אינה מקבלת טומאה. בנוסף, הרמב"ם (שם ב, א) פוסק שמי שעושה כלים מאתרוג או דלעת או לפת הרי הם טהורים כי "אי אפשר שיעמדו אלא זמן מועט". אם כך, כיוון שכלי חד פעמי אינו יכול להחזיק זמן מרובה, הרי שאין לו דין כלי גם אם ניתן להשתמש בו פעמיים או שלוש, וכשם שאינו מקבל טומאה כך לא יהיה צורך להטבילו.

להלכה, יש שהחמירו בכלי חד פעמי (כך כתבו בשם הרב אלישיב. ובפרט אם מתכוון להשתמש בו יותר מפעם אחת - עיין שו"ת חלקת יעקב ג,קטז, ותשובות והנהגות ג,רנט). אולם למעשה יש להקל בדבר ואין צריך לטבול כלי חד פעמי, וכך פוסקים הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, יו"ד ג,כג) ושו"ת מנחת יצחק (ה,לב).

שימוש חד פעמי
מה דינו של כלי שניתן להשתמש בו כמה פעמים אך האדם משתמש בו רק פעם אחת? היה מקום לומר שהכול תלוי בדעתו של האדם (וכן כתב בשו"ת אור יצחק, ב, יו"ד יז, י), אולם, מדברי הרב פיינשטיין (שם) עולה שרק אם הכלי עצמו איננו ראוי לשימוש רב פעמי (אלא רק מעט פעמים) הוא פטור מטבילה (כלשון הרמב"ם שהזכרנו, "אי אפשר שיעמדו אלא זמן מועט"), אך אם הכלי מצד עצמו ראוי לשימוש רב פעמי הרי הוא כלי לכל דבר וצריך לטבול אותו.

בהקשר זה נזכיר שאין להשתמש אפילו שימוש ארעי בכלי שחייב בטבילה, וצריך להטבילו אפילו לפני השימוש הראשון (רמ"א יו"ד קכ,ח; ועיין ערוך השולחן שם, מא).

צנצנות זכוכית וקופסאות קפה
כיצד ניתן להשתמש בצנצנת או קופסת שימורים שיש בה זיתים או חמוצים, הרי כלי זה לא עבר טבילה?

ראינו לעיל, שכלי שאין אפשרות לעשות בו שימוש חוזר (כמו תבנית חד פעמית, שאולי ניתן להשתמש בה יותר מפעם אחת, אבל בוודאי רק מספר פעמים מצומצם מאוד) פטור מטבילה. מה הדין במקרה שהכלי מצד עצמו ראוי לשימוש חוזר, אבל הדרך המקובלת היא להשתמש בכלי באופן חד פעמי בלבד? הפוסקים דנו בכך בעשרות השנים האחרונות ונתנו מספר תשובות:

א. יש אומרים שריקון הכלי אינו נחשב שימוש וממילא הקופסה אינה צריכה טבילה (הרב יחיאל ווינברג, המאור, כסלו תשט"ו, הובא בספר טבילת כלים ד,יב; שו"ת מהרי"ל דיסקין, קונטרס אחרון, ה, קלו, הובא בשו"ת ציץ אליעזר ח,כו).
ב. בשו"ת חלקת יעקב (ב, נז) כותב שכיוון שזורקים את הכלי לאחר שמרוקנים אותו, הרי שהאדם איננו מעוניין לקנות את הכלי (אלא רק את תוכנו), ולכן הכלי פטור מטבילה.
ג. בשו"ת מהרי"ל דיסקין (שם) כתב שהכלי בטל אל המאכל ואיננו נחשב ככלי, וממילא אין צריך להטבילו.
ד. הגרשז"א (שש"כ ט,יב והערה מה) כותב שקופסת שימורים שסגורה מכל צדדיה, הרי שהיהודי עושה אותה כלי כשפותח אותה (גם למי שמקל בכך בשבת וסובר שאין זו עשיית כלי, כי לגבי טבילה הדבר שקובע הוא מי אִפשר את השימוש בכלי), ולכן נחשב הדבר ככלי שיהודי עשה שאינו צריך טבילה (סברה זו אינה שייכת כמובן בצנצנות עם מכסה, כיוון שבמקרה זה ברור שהיהודי לא יצר את הכלי).

האם ניתן להתיר גם שימוש נוסף בכלי?
לפי שני הטעמים הראשונים, מי שמשתמש בקופסת שימורים או צנצנת שימוש חוזר צריך לכאורה להטבילה. לפי טעם הגרשז"א, כיוון שהכלי נוצר על ידי יהודי הוא פטור מטבילה אפילו אם משתמשים בו שימוש חוזר.

לפי הטעם השלישי, כאשר אדם מחליט להשתמש בכלי הוא גורם לכך שהכלי לא יתבטל אל האוכל. כלומר, ההחלטה להמשיך להשתמש בכלי היא שנותנת לו כעת חשיבות כלי. ייתכן שכיוון שהחלטה זו נעשתה על ידי יהודי, הדבר נחשב כאילו הכלי נעשה על ידי ישראל והוא פטור מטבילה (עיין בכך בשו"ת אגרות משה, יו"ד, ב,מ, וגם בשו"ת ציץ אליעזר הנ"ל).

למעשה, בשו"ת אגרות משה (שם) הקל בכך (לפחות בכלי זכוכית), אולם השש"כ (שם) כתב שאם רוצה להשתמש שימוש חוזר צריך להטביל את הכלי. ונראה שיש לחלק בין המקרים הבאים:
א. קופסה ממתכת שרוצים להשתמש בה שימוש חוזר - יש להטבילה (כיוון שטבילת מתכות היא מן התורה, ולכן יש להחמיר בספק. ויטביל אותה בלי ברכה).
ב. קופסה מפלסטיק שרוצים לעשות בה שימוש חוזר - אין צורך להטבילה (גם למחמירים בטבילת פלסטיק).
ג. צנצנת זכוכית פשוטה שרוצה לעשות בה שימוש חוזר: נראה שיכול להשתמש בלא טבילה (מפני שטבילת כלי זכוכית היא מדרבנן, ובנוסף, בדרך כלל הן לא נחשבות כלי ממשי אלא כלי אחסון זמני).
ד. צנצנת זכוכית יפה שמעוניין בה בתור כלי ממש - ראוי להטבילה (בלא ברכה).


ניתן להזמין את ספריו של הרב יוסף צבי רימון מסדרת הלכה ממקורה
בטלפון 02-5474542/7

 

עבור לתוכן העמוד