גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

דיני תנור אפייה

הרב שי סימנובסקי

ראשי פרקים

תנור האפייה הוא אחד המוצרים השימושיים ביותר במטבח המודרני. מטבע הדברים, יש לשימוש בתנור מספר היבטים הלכתייים הנוגעים לשבת ויום טוב לדיני בשר בחלב. בשורות הבאות נסקור את השאלות הנפוצות ואת הפתרונות ההלכ-טכניים לשימוש בתנור ע"פ ההלכה.

1.    שימוש בשבת – האם ניתן להשתמש בתנור כפלטת שבת לחימום מאכלי השבת?

חימום בתנור סגור בשבת

ראשית יש לדון בשאלה העקרונית – האם מותר לחמם מאכלים בשבת בתוך תנור הבנוי כתא סגור?

כדי לחמם אוכל בשבת יש להקפיד על שלשה תנאים:

  1. שהאוכל מבושל כל צורכו, ואין בחימומו בשבת משום בישול.
  2. שהאש 'מכוסה' דהיינו שלא ניתן בקלות (כמו ביום חול) להגביר או להנמיך את החום.
  3. בשבת עצמה אין להניח את הסיר ישירות על משטח החימום – כדי שלא יראה כמבשל.

חכמים אסרו לחמם ואפילו להחזיר לתוך תנור משום שחומו רב מאוד (שו"ע רנג, ב) אך חלק מהאחרונים כתבו שבתנורים של ימינו החום אינו רב כל כך ומותר לחמם ע"פ התנאים דלעיל (רמ"א שם; שו"ע הרב, רנ"ג, ח) ועוד כתבו פוסקי דורנו כי ניתן לחמם בתנור אם יעשה היכר מדרך השימוש הרגילה ע"י הנחת הסיר על תבנית או סיר הפוך או ע"י כיסוי הכפתורים (אג"מ ד, עד בישול כו-כז) למעשה יש שאסרו (שש"כ א, לה) והתירו רק להניח אוכל בתנור רק מערב שבת ולהוציאו בשבת, ויש שהתירו גם לחמם וכל אחד יעשה כמנהגו.

חימום באמצעות שעון שבת

רבים סבורים שאם יניח את האוכל בתנור כשהוא כבוי ואח"כ ידלק באמצעות שעון שבת הדבר מותר לכתחילה. ואולם גם באופן זה נחלקו הפוסקים דעת החזון איש (שבת לח, ב) והשש"כ שגם באופן זה הדבר אסור כיון שהוא בכלל גזירת חכמים לא לחמם בתנור בשבת כיון שדומה למבשל, אך הרב עובדיה יוסף וכן הרב ליאור התירו לחמם כך כיון שאינו דומה לבישול – וכל אחד יעשה כמנהגו. ראוי לציין שמוסדות ציבור רבים וכן בחלק מבתי המלון מסתמכים על היתר זה, כיון שהם נדרשים לחמם כמויות גדולות של מזון בזמן קצר והם זקוקים לתא חימום סגור לשם כך.

חימום בתנור חשמלי

בשימוש בתנור חשמלי ישנה בעיה נוספת כיון שגוף החימום נשלט באמצעות טרמוסטט המנתק ומכבה את גוף החימום על מנת לווסת את החום לטמפרטורה הרצויה. כאשר פותחים וסוגרים את הדלת בשבת יש חשש שהפעולה תשפיע על הקדמת פועלת גוף החימום או הקדמת כיבויו. יש שהתירו את השימוש בתנור כמות שהוא מכיון שזהו דבר שאינו מתכוון שכן לא תמיד פתיחת הדלת משפיעה על גוף החימום (אגרות משה שם בישול-כח) ויש שהתירו את פתיחת הדלת רק כאשר גוף החימום פעיל (נורת הביקורת דולקת) ויש שאסרו את השימוש בתנור כל זמן שהתרמוסטט פעיל. (שש"כ, הרב רוזן, הרב ל.י הלפרין) לשיטה זו אפשר להשתמש בתנור רק אם הותקן לתנור מצב שבת בפיקוח מוסמך שבו הטרמוסטט מנותק מגוף החימום או שפתיחת הדלתות נעשית רק לאחר ששעון שבת מנתק את התנור מזרם החשמל.

למעשה זו הדרך המומלצת להשתמש בתנור בשבת – כאשר הותקן בו מצב שבת בפיקוח הלכתי מוסמך הכולל:

  • טמפ' חימום נמוכה במיוחד (עד 120 מעלות).
    • הטרמוסטט מנותק מגוף החימום.
    • בורר הטמפרטורה אינו פעיל.
    • בתנורים חדישים: ניתוק חיישני הדלת ומניעת חיווי משתנה בפאנל התצוגה.

בתנור ללא התקן שבת ניתן להכניס את האוכל מערב שבת ולהוציאו בשבת לאחר ששעון שבת ניתק את התנור מזרם החשמל.

הסומכים על השיטות המקילות יכולים להשתמש בתנור גם ללא התקן שבת כמבואר לעיל.

2.    שימוש לבשר בחלב – על מה צריך להקפיד על מנת להשתמש בתנור האפייה לבשר ולחלב?

ראשית יש להגדיר מהו חשש האיסור באפיית בשר וחלב בתנור – מכיון שבדרך כלל המאפה אינו נוגע ישירות בדפנות התנור. למעשה ישנם שני חששות:

  • זיעת המאכלים (האדים העולים מהם) נבלעים בדפנות התנור ובפעם הבאה שיאפה תבשיל נוסף יפלט טעם הזיעה שוב לחלל התנור וייבלע בתבשיל הנוסף וכך עלול להתערב יחד טעם בשר בחלב (ע' שו"ע יו"ד צב, ח).
  • שאריות מאכל שנזלו ונבלעו בדפנות התנור נבלעו ברשת ואח"כ יונח שם מאכל אחר ושוב יש חשש שיתערבו טעם החלב עם הבשר ולהיפך.

לפיכך השימוש בתנור עם שני תאים נפרדים פותר לחלוטין את בעיית שאריות המאכל שנשארו בתנור, ולמעשה פותר גם את בעיית האדים. על מנת להשתמש בתנור לבשר וחלב אפשר להשתמש באופן כללי בכל תנור בעל שני תאי אפיייה. יש לוודא שאין דופן משותפת לתא העליון והתחתון (על פי רוב זו המציאות בתנורים בפועל ) ניתן להדר ולפתוח את דלת התנא העליון כאשר אופים בשר/חלב בתא התחתון – כך שאם חודרים אדים מן התא התחתון לעליון הם יתנדפו החוצה ולא ייבלעו בדפנות התא העליון, ומכל מקום אין בכך צורך מעיקר הדין.

תנור מובנה (built-in)

גם כאן ניתן לשים כל תא אפייה בתוך תא נפרד בארון המטבח, כאשר יש הפרדה של דופן הארון בין תאי האפייה. אין משמעות אם הם נמצאים זה מעל זה או זה ליד זה.

תנור פירוליטי

מזה כ-20 שנה ישנם תנורים עם פונקציית ניקוי עצמית המתבצעת ע"י חימום התנור לטמפרטורה גבוהה ביותר (מעל 450 מעלות צלזיוס) בטמפרטורה זו נשרפים כל שאריות השומן והלכלוך שהצטברו בתנור – ואם כן לכאורה ניתן לראות בפעולה הכשרה של התנור מכיון שנשרפו כל הטעמים הבלועים בו כדין ליבון חמור (שו"ת מעשה חושב ו,ט). לשיטה זו ניתן להשתמש בתנור חד תאי לבשר ולחלב ע"י הפעלת פונקציית הניקוי העצמי, כמובן שיש צורך במערכת כפולה של רשתות ותבניות אותן לא ניתן להכשיר בדרך זו. ואולם דעת הרב רוזן ז"ל שלא ניתן לייצר חלופה טכנולוגית להכשרה בליבון חמור הנעשה דווקא באש ע"פ הכללים שקבעו חז"ל שהמתכת נעשית אדומה וניתזים ממנה ניצוצות (דבר שלא מצוי כמעט). ולשיטתו לא ניתן להשתמש לכתחילה בתנור פירוליטי לבשר וחלב לכתחילה.

בעיה נוספת בהכשרה בדרך זו נוגעת להכשרת דפנות הזכוכית של התנור – לדעת הרמ"א ישנה בעיה בהכשרת כלי זכוכית הבלועים מחמץ לפסח. אמנם ייתכן שאפשר להקל ע"פ מש"כ הראשונים שגם בכלי חרס אם מכניסים אותם לכבשן אש – הם פולטים את כל הבלוע בהם ולפי בדיקות שעשינו במעבדות צומת בחום של 400 מעלות צלזיוס נשרף כל חומר אורגני. ולכן במידה והתנור הפירוליטי מגיע לחום של 400 ומעלה הרי שניתן להניח שנפלט כל הטעם מן הזכוכית.

מי שמעוניין לסמוך על השיטה המקילה ולהשתמש בתנור פירוליטי חד-תאי לבשר וחלב, ראוי שידע שלתנורים פירוליטיים אין מצב 'שבת' תקני עם ניתוק הטרמוסטט כפי שהוסבר לעיל. ולכן לא ניתן להשתמש בו לכתחילה לצורך חימום בשבת.

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי