גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

הגנת סייבר בשבת 

הרב מנחם פרל

ראשי פרקים

א. מבוא

חלקים הולכים וגדלים מהעולם הפיזי, שבו אנו פועלים כשנות האנושות, נמצאים היום בעולם וירטואלי, דיגיטלי. מגמה זו מעוררת מגוון שאלות הלכתיות, שלא היו קיימות בדורות עברו. לדוגמה: בשנים האחרונות, מפנים המטבעות והשטרות את מקומם לביט ופייבוקס ולארנק דיגיטאלי, מה שמעורר את שאלת הבעלות על חפצים שנקנו באופן זה, כגון טבעת הקידושין, לולב או מצת מצווה1. כדי להפעיל עסק מניב, אין צורך להיות בעלים של נדל"ן, אפשר לבנות אתר מכירות במרשתת. במקרה זה, יש מקום לדון בנוגע להשארתו 'פתוח' בשבת.2

גם מלחמה בין מדינות, אינה חייבת לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ. אפשר בהחלט להשתמש במרשתת ולפגוע אנושות באויב. פרסומים שונים מהשנים האחרונות מלמדים על גניבת מל"ט (מטוס ללא טייס) בעזרת השתלטות על מערכת ההפעלה שלו3, נזק לאתרי גרעין אירניים4, ניסיון פגיעה במי השתייה בישראל ע"י מינון כלור קטלני5, פגיעה במפעלי נפט6, פגיעה במערכת המחשוב של מערכת הבריאות בבריטניה7, פגיעה באתרים של משרדי הממשלה8, בבית החולים 'הלל יפה' בחדרה9 השפעה על הטיית בחירות לפרלמנט של מדינת אויב10, ועוד נזקים רבים שנגרמו על ידי מתקפות סייבר11. נכסי סייבר, בדגש על תשתיות קריטיות, נעשו מטרה נחשקת לתקיפות, מספר המטרות וסוגיהן גדל והולך, ועקב כך גם הסכנה הנשקפת לפרטים, לארגונים, למגזרים ולמדינות.

על מנת להגן על המרחב הקיברנטי, עמלים מומחי מחשב לבנות תכנות הגנה, לזהות התקפות ולעצור אותן בתחילתן. בעולם הממשי, אנו מבדילים בין הגנה על חיי אדם ועל גבולות המדינה, שם מותרת כל פעילות חיונית בשבת, לבין הגנה על רכוש, שם איננו מתירים לחלל שבת. במרחב הקיברנטי, הגבולות אינם חדים וברורים, ועל כן יכולתנו לזהות ולהגדיר את האסור והמותר בשבת, מוגבלת וכללית יותר.

בשונה מהחיים המוחשים, במרחב הקיברנטי ייתכן מצב של חדירה לרשת בלי שאיש שם לב לכך. במקרה כזה, ייתכן שהתוקף יזיק באופן משמעותי מאוד בטווח זמן קצר, וייתכן שהוא יצפין את עצמו עד שעת כושר. כמו כן, ייתכן שבשלב ראשון הוא חדר רק למערכות שהשפעתן כלכלית, ואולי אף צדדית מאוד, אבל ללא פעילות מהירה לאיתורו וזיהויו, נתקשה בעת מאוחרת יותר להגן על נכסי הליבה של המדינה, ואף על חיי אדם. מכאן שיש לברר את גבולות ההיתר והאסור בפעילות הגנת סייבר בשבת.

האם מפאת הלא נודע, נתעלם מהשבת ונתיר נסיעה למשמרת וחזרה ממנה, כמוכר לנו מגופי רפואה? האם יותרו עבודות אבטחה שגרתית כבימות החול, כפי שקורה בגופי ביטחון שונים?  עד כמה המושגים 'עיר הסמוכה לספר', 'חולה לפנינו' וכד' רלוונטיים לאירוע מסוג כזה? מאחר והתחום חדש ומתפתח, יש לנו עוד הרבה ללמוד ולהעמיק בו. מטרת המאמר היא להניח את הנידונים על שולחנם של תלמידי החכמים, וללבנם עד להכרעת הלכה מוסכמת.

יש מקום לחלק את ההגנה על מרחב הסייבר לשלוש רמות על פי צבעי הרמזור: ירוק – שגרת הגנה: מצב שבו לא מסתמן נזק לתפקודו התקין של נכס סייבר חיוני. צהוב – איום ממשי לפגיעה בנכס סייבר חיוני. בשלב זה, ייתכן שמדובר בתקלה טכנית, אך ייתכן שמדובר באירוע בטחוני רחב היקף. אדום – פגיעה בנכס סייבר חיוני, שבגינה קיימת אפשרות לפגיעה משמעותית ברציפותו של תהליך ליבה.

ב. בין חיים לרכוש

לחז"ל היה ברור שפיקוח נפש, ואף ספקו, דוחה את השבת. לעומת זאת, הפסד ממון אינו מתיר לחלל שבת. גם במקרה של נזק גדול, כגון שביתו של אדם עולה באש, דנה המשנה (שבת טז,א-ד) מה מותר להציל ומה לא, שכן חששו חז"ל 'מתוך שאדם בהול על ממונו, אי שרית ליה – אתי לכבויי' (שבת קיז,ב; קכ,ב; ועוד).  "פירוש, לכבויי בשוגג מתוך טרדתו, והוה ליה שגגת כרת וסקילה. ואפילו לרבי שמעון, דסבר דכיבוי כי האי אינו אלא איסורא דרבנן, דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא, כיון דכיבוי שם מלאכה דאורייתא, העמידו בה דבריהם כאילו הוא איסור תורה, דהא אפשר שיתכוין לעשות פחם, דאיכא איסור תורה" (ריטב"א שם). על כך התבטא יוסי בן סימאי 'הניחו לגבאי שיגבה חובו', שכן הקב"ה מנהל את עולמנו, ואם החליט לשרוף את רכושו בשבת, זה רצונו, ובכך נעבדהו, בכל מאודנו.

באופן כללי, בין נפשות לממונות קיים ניגוד קוטבי. בפקוח נפש ואף בספקו, מחללים שבת כבשגרה (שו"ע או"ח שכח,ד). לעומת זאת, באיבוד ממון, אפילו רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן.

ג. חולה לפנינו – המקרה הפרטי והמדיניות הציבורית הקבועה

ברמה הציבורית, פעולות המנע כרוכות גם בפעילות שוטפת של מחקר ופיתוח, יצור ושינוע וכד'. מוסכם אליבא דכולי עלמא, שפעולות אלה אינן דוחות שבת, אלא פעולות הצלת חיים ושמירתם בלבד, והתומכות בהם באופן ישיר.

הנודע-ביהודה אסר לנתח מת לצורך מחקר המחלה ממנה מת, אא"כ חולה במחלה כזו נמצא בפנינו, והוסיף: "שאם אתה קורא לחששא זו ספק נפשות, א"כ יהיה כל מלאכת הרפואות, שחיקת ובישול סממנים והכנת כלי איזמל להקזה,  מותר בשבת, שמא יזדמן היום או בלילה חולה שיהיה צריך לזה".

אמנם, כבר כתבו החזו"א והרש"ז אוירבך ביחס לדברי הנוב"י, שההגדרה העיקרית היא, עד כמה שכיחה מחלה זו, ולא בין איתא קמן לליתא קמן, כפשוטו. 

הר"ש ישראלי (עמוד-הימיני יז,ח) התיר עשיית מלאכות בשבת לצורך יצירת שגרה בטוחה ומניעת אירועים של סכנת נפשות, ואף אם אירועים אלו מתרחשים בתדירות נמוכה. הוא דימה זאת לפיקוח גל אבנים גדול לצורך איתור אדם שנלכד בתוכו, ואף שרוב מוחלט של האבנים אינן מכסות את האדם, שהרי הוא נמצא רק במקום אחד בתוך גל האבנים הגדול, ובכל זאת אין הולכים אחר הרוב, ואין אומרים שסיכויי ההצלה בכל אבן ואבן שמורמת הם קלושים.

הר"ש ישראלי חילק בין נידון הנו"ב והחת"ס לנידונו: הנו"ב והחת"ס נדרשו לשאלה פרטית וחד-פעמית, ולכן הצלת הנפש הייתה ערטילאית ומפוקפקת. לעומת זאת, כאשר מדובר בפעילותה הסדירה והקבועה של מערכת המופקדת על ביטחון האזרחים בשבת, אזי שאלת ההיתר לעשות מלאכות לצורך מניעת אירועים של סכנת נפשות היא שאלה קבועה ורב-פעמית, והדבר משפיע על דינה, שהרי הימנעות קבועה ממלאכות החיוניות לפעילות המערכת תביא באופן ודאי לסכנה.

כעין זה כתב הר"ש גורן (תורת-הרפואה עמ' 80–81), לחלק בין נידון הנו"ב והחת"ס לנידון של הפעלת מערכות ביטחון ציבוריות במדינת ישראל, אך בשונה מהר"ש ישראלי, לשיטת הר"ש גורן החילוק אינו בין שאלה חד פעמית לשאלה קבועה, אלא בין אדם יחיד שאינו אחראי על פיקוח נפש עתידי למדינה שאחראית גם על פיקוח נפש עתידי.

אחת הדוגמאות לכך היא דין גחלת וקוץ ברה"ר. שם קבעה הגמ' (שבת מב,א) שמכבים גחלת ברה"ר, וקוץ המונח ברה"ר מוליכו פחות פחות מד' אמות, בשביל שלא יינזקו בהם הרבים. אמנם לדעת מרבית הראשונים, הותרה הרחקת הנזקים מהציבור באיסורי דרבנן בלבד, אך יש גאונים שהתירו אף באיסורי תורה, וביאר הרמב"ן דעתם, "שמא כל היזק של רבים כסכנת נפשות חשיב ליה".

ונחזי אנן, הרי טבע גחלת שדרך עליה אדם, להתקרר מיד, כך גם קוץ, אם ידרוך עליו אדם יחף ויפצע, מסתבר שהקוץ ישבר, אם כן מדוע נימקו חז"ל את ההיתר 'בשביל שלא יזוקו בה רבים'? אלא צריך לומר שדי בכך שרבים חשופים לנזק, כדי להחיל עליו שם 'נזק הרבים', אף שמסתבר שלא יותר מאדם אחד יינזק בו. וזאת מאחר שבציבור יש גם אנשים הרגישים מאד, ויתכן שיסתכנו מכך.

דוגמא נוספת לכך היא בהלכה הנוהגת ביחס לכבוי דליקה בשבת. אף שאין לכבות דליקה בשבת במקום שלא נשקפת סכנת חיים ליהודי, כתב הרמ"א (או"ח שלד,כו): "בחשש סכנת ספק מותר לכבות אפילו הדליקה בביתו של גוי, וכן נוהגין". והרחיב על כך במשנ"ב: "ומזה יצא ההיתר לכבות הדליקה בכל מקום, כיון דאפשר אם לא יכבנה אל יחסר מהיות שם בעיר זקן או חולה שאין יכול לברוח, ותבוא הדליקה עליו." 

דוגמה מחודשת יותר לדין זה מצאנו היתר להשהות נסיוב נגד ארס נחש בפסח, אף שהוא חמץ גמור, משום שהוא יקר ערך ולא יוכלו להכינו מיד לאחר פסח, ואין לדעת מי מהציבור יזדקק לו ומתי.

ד. ממון המתדרדר לנפשות

אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות. וכגון שנכרים צרו על עיירות ישראל הסמוכות לספר, אפילו לא באו אלא עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת (עירובין מה,א; שו"ע או"ח שכט,ו).

בסעיף שלאחריו כותב השו"ע בשם תרוה"ד (פסקים וכתבים סי' קנו) "שבזמן הזה אפי' באו על עסקי ממון מחללין, שאם לא יניחנו ישראל לשלול ולבוז ממונו יהרגנו, והוי עסקי נפשות (ומ"מ הכל לפי הענין)". מקשה על כך המ"א (שם ס"ק ה), שעל בעה"ב להניח הגנב לקחת ממונו ולא יחלל שבת. ומתרץ: "ואפשר, כיון דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג, ולכן מחללין. אבל באדם יחיד יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת". היינו על האדם הפרטי לאפשר לגנב ליטול רכושו ולא יחלל את השבת, אך בציבור יש להניח שהמצב עלול להתדרדר לסכנה, ועל כן גם כנגד חשש נזק ממוני יש לחלל שבת על מנת למנעו. – וסיים תרוה"ד את תשובתו ש"הכל לפי ראות עינים והזמן, לפי מה שיתקרב לביתו של ישראל ותן לחכם ויחכם עוד".

ה. השבתת צרכים הכרחיים ונזק בתשתיות לאומיות גובלים בסכנה

בגמרא בנדרים (פ,ב) מובאת שיטתו של רבי יוסי בברייתא, שאם יש מעיין לבני העיר שדי בו לשתיית בני העיר ולכביסתן, צורכיהם אלה קודמים למי שתיה לעיר השכנה. מסבירה זאת הגמ' שם (פא,א) "דאמר שמואל: האי ערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא, ערבוביתא דמאני מתיא לידי שעמומיתא, ערבוביתא דגופא מתיא לידי שיחני וכיבי". היינו, בציבור רחב, גם העדר כביסה במשך זמן עלול להביא לסכנה, עד כדי כך שקודם לסכנה מוחשית יותר הקרובה לאחרים.

מכאן למד הרשב"א (שו"ת ח"ד סי' שכו) ביחס להיתר מלאכת אומן בחוה"מ למקצת מצרכי רבים: "דאף המרחצאות יש בהם חיי נפש משום רחיצת גופו דלא ליתי שחנא וכיבי. כדאמרינן בר"פ אלו נדרים … אמר שמואל ערבוביא דרישא מייתא לידי עורונא. ערבוביא דמני מייתא לידי שעמומיתא… ומיהו לא שרו אלא בצריכי להו רבים אבל לצורך יחיד לא משום דאפשר ליה למחייא שלא במרחץ. וא"כ לא צריך ליה או אזיל לדוכתא אחרינא. אבל רבים אי אפשר. ואי האי לא צריך האי צריך, והוא הטעם לקלקולי המים ותקוני הדרכים. דאפשר ליחיד להתבונן בדרכים".

או מהזווית הממונית – רבי ינאי (סנהדרין כו,א) התיר לזרוע בשביעית משום המס הכבד שהטילו הנכרים על ישראל. רש"י ביאר שם שההיתר הוא משום ששביעית בזמן הזה מדרבנן, אך תוס' התייחסו גם לאפשרות שזריעה היא מלאכה האסורה בשביעית מדאורייתא, וביארו שיש כאן פיקוח נפש, בכך שמי שלא יוכל לפרוע את המס ימות בכלא. 

הקשה על כך הצפנת-פענח (שבת ב,כג): "ועי' במרדכי פ"א דמו"ק, מבואר דאין מחללין על פדיון שבויים, עיין שם, וע"כ משום זה דבהך דסנהדרין הוה כמו לרבים". ושוב, שבוי יחיד יחשב בסכנה אם אכן נראית סכנה לפנינו, משא"כ בציבור רחב, כמו היתר הזריעה בשביעית. בדומה לו כתב החת"ס (שו"ת ח"ה חו"מ סי קעז) ש"ציבור הנדחק, ובפרט בזמן שאומות העולם תקיפים על שונאי ישראל, הוי דוחקא דציבורא בכלל פקוח נפש".

אם כן, יש צורך להגדיר גופים מרכזיים במשק הציבורי, בדרגת חשיבות עליונה, כך שתפקוד שגרתי שלהם, תוך שמירה על המידע המצוי במחשביהם, חיוני כמו שמירה על החיים עצמם. מסתבר בעיני שיש להתייחס כך לבנקים הגדולים, לחברות שיווק המזון המרכזיות וכד'.

ו. מי מחליט מה נחשב לסיכון 

ארגוני חירום מנחים לפעול לפי פקודות קבע (פק"לים), משום שבשעת חירום, השתהות לשקול מה נצרך ומה להקדים, מכל סיבה שהיא, עלולה לסבך את פעולות ההצלה ולגרום לסכנה. עיקרון זה מוכר גם בהלכה, ויש לו תימוכין איתנים בקביעתם של חז"ל שבפיקוח נפש, השואל הרי הוא שופך דמים (ירושלמי יומא ח,ה), וכן בהנחיה לחלל שבת במקום פיקוח נפש על ידי אנשים גדולים ובני דעת, ולא לחפש את אלה שאיסור מלאכם קל יותר, אלא אם כן מדובר באירוע שיש פנאי לטפל בו ללא כל נזק בהשתהות (שו"ע שכח,ב; יב).

לעתים, מה שנראה בעיני מומחה אחד כסכנה, אינו נראה מסוכן בעיני אחר, ואעפ"כ יש מקום לתת לכל מומחה ולכל ארגון את הסמכות להגדיר לעצמו ולעובדיו הכפופים לו, מה היא סכנה המחייבת נקיטת פעולות כלשהן.

הט"ז (או"ח סו,א) מקשה על הגמ' בברכות המתירה להפסיק את תפילת העמידה מפני מלך גוי, הרי "אדרבה, סתם מלך אינו הורג תכף אלא מתוכח בדברים ע"פ הדין וא"ל למה עשית כן. ומתוך כך יתרץ דבריו, ובודאי יתפייס מתוך שיראה שלא עשה כן דרך מרידה בו אלא לכבוד הש"י וא"כ ה"א שלא יפסיק – קמ"ל דלא יסמוך ע"ז". היינו כשנותנים הוראה גורפת לציבור, יש לקחת בחשבון גם ספק רחוק של סכנה, על מנת לתת הוראה כללית. דברים אלו מתאימים לעיקרון שטבע הר"ש ישראלי הנ"ל, שלפיו יש להבחין בין שאלה פרטית מזדמנת, שבה יש להחמיר יותר בהלכות שבת ולחשוש פחות לפיקוח נפש, ובין התוויית נהלים קבועים, שבה יש לחשוש יותר לפיקוח נפש.

ויש מקום להבדלי גישות במקומות שונים, שכן מצינו (ירושלמי שבת יח,ג) לעניין יולדת בשבת, שנחלקו החכמים מהן הפעולות במהלך הלידה, הנחשבות לפיקוח נפש ומותרות בשבת. ומספרת על כך הגמרא: "כהדא אמתיה דבר קפרא נפקא מיילדה בשבת. אתת ושאלת לרבי, אמר לה: אזלון ושאלון לחייתא. אמרה ליה: ליכא חייא. אמר לה: זילי עבידי כמנהגיך. אמרה ליה: ליכא מנהג" – הרי שיש להתחשב בהגדרת פיקוח נפש המקומית או הארגונית. וראה עוד במאמרו של יצחק ברט (לעיל, הערה 21, עמ' 389-388), שהביא מקורות לכך מכתבי הרש"ז אוירבך ועוד, ואף הביא לכך ראיה מההיתר לרחוץ נימול בשבת ב"מקום שדרכן להרחיץ את הקטן" (רמב"ם הל' מילה ב,ח), הרי שמנהג המקום מהווה חלק מהביסוס להיתר.

ז. דרגות הסיכון

מערך הסייבר הלאומי מיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים הדורשים הגנה לשלש רמות עיקריות: הרמה העליונה שבהם היא 'תשתיות מדינה קריטיות' (תמ"ק), ובה נמצאים כמה עשרות גופים שפגיעה בתשתיות שלהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל, כגון חברת מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק, בנק הדם, ועוד. בדרגה הבאה (קבוצה A) נמצאים כמה מאות ארגונים המחזיקים בנכסי סייבר חיוניים, שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאוד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאוד את החיים במדינה, כגון רשתות שווק מזון גדולות, וחברות ביטוח מובילות. ברמה השלישית (קבוצה B) נמצאים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ-70% מהמשק בישראל.

שאיפת מערך הסייבר היא לקבל כמה שיותר סמכות ואחריות. שאיפה זו נמצאת כבר תקופה בתהליכי חקיקה שונים. מבחינה הלכתית, ככל שהסמכות של גוף ממלכתי עליונה ומקיפה יותר, ומכילה רוחב מבט כלל ישראלי, כך ניתן להתייחס אליו ברצינות ולתת משקל הלכתי משמעותי לדרישותיו בזמן אירוע.

לא מפליא שגם בתחום זה האוטומציה היא הפתרון הראשי: בניית חומת הגנה חכמה, שתזהה תקלות וניסיונות פריצה, ותגיב באופן אוטומטי לניסיונות אלה. עם זאת, לא תמיד די בזה, ולעתים נדרשת התערבות מומחה. על פי רוב, די בהתערבות מקוונת מרחוק. במקרה קיצון ייתכן גם צורך להגיע פיזית לאתר המותקף, ולנתק את כבלי התקשורת מהרשת.

חילקנו את פעולות ביטחון הסייבר בשבת לשלושה מצבי אירוע (לעיל במבוא 'רמזור'), ולשלוש דרגות סיכון חיים (בפרק זה). להלן אני מבקש לייצר 'כללי אצבע' להיתר לחלל שבת עבור הגנת סייבר, אף שברור שככל האפשר, יש לתת את הדעת על נתוני האירוע, ולהחמיר בשמירת שבת או להחמיר בפיקוח נפש, בהתאם לאירוע הנקודתי, על פי ראיית המומחים והממונים.

ירוק שגרת הגנהצהוב איום ממשיאדוםפגיעת ליבה
תמ"ק: מקורות, ח' חשמל, בנק הדםאבטחה על בסיס תוכנות אוטומטיות להגנת סייברפעילות אבטחה לפי דירוג נדרש. התייחסות כלפקוח נפש
קבוצה Aבנקים גדולים, חברות שווק מזוןפעילות הגנה נדרשת, על בסיס אמצעים הלכטכניים (מקלדת ועכבר קיבוליים, מסך טאצ' וכד', גרמא) בלבד.פעילות כמו בספק פקוח נפש
קבוצה Bאין כלל היתר חילול שבת

ח. סיכום

1. בעשורים האחרונים יותר ויותר מרחבים מחיינו עוברים דרך המרשתת, חיינו נעשים תלויים בה במידה גוברת והולכת.

2. ברמה הפרטית – שבת דוחה כל סיכון ממוני של אדם, אף אם ביתו עולה באש.

3. ברמה ציבורית – נזק לתשתיות חיוניות שיש לו פוטנציאל לפגיעה רחבת-היקף הוא בכלל פקוח נפש.

4. לפיקוח נפש פרטי יחשב רק אם החולה לפנינו, ברמה הציבורית די בכך שהסכנה שכיחה או אף תסכן בודדים, אם ציבור רחב חשוף אליה.

5. לפיכך, גם אתגר כלכלי שעלול להתדרדר לסיכון של מי מהציבור, ייחשב לסכנת נפשות.

6. בעולם המודרני, הגנה מפני התקפות סייבר כמוה כהגנה פיזית על גבולות המדינה, אם לא למעלה מכך. על כן, יש להגן על תשתיות מדינה קריטיות, גם בשבת כבחול.

7. לצורך כך דרושה אבחנה מדויקת ככל הניתן, מה נחשב לחיוני להגנה עד כדי היתר חילול שבת לשם הגנתו, מה יתיר חילול שבת מדרבנן לצורך הגנתו, ועל מה נאמר 'הניחו לגבאי שיגבה חובו'.

8. ייתכנו כללי הגנה שונים בין ארגונים שונים, וכל זה במסגרת הכלל של הגנה על שלום הציבור.


  • ראה מאמריהם של הרב חיים בניש, גדרי מטבע בהלכה, תחומין יט עמ' 385. הרב שלמה דיכובסקי, האינטרנט בהלכה, תחומין כב עמ' 325. הרב יהושוע פרידמן, תחומין לד, בענין מחצית השקל.Link to tooltip

  • ראה שו"ת מנחת-יצחק ג,לד,ו; הרב דיכובסקי, שם.Link to tooltip

  • .ראה מאמרו של דרור בן דוד, השתלטות סייבר על כטב"ם גדול, בכתובת: https://katzr.net/8b7597. Link to tooltip

  • ראה ויקיפדיה, ערך 'סטקסנט'.Link to tooltip

  • ראה: https://www.themarker.com/labels/israel-growing/1.9779466.Link to tooltip

  • ראה ויקיפדיה, ערך 'מתקפת הסייבר על קולוניאל פייפליין'.Link to tooltip

  • ראה: https://katzr.net/666cee.Link to tooltip

  • ראה: https://katzr.net/50d4ee.Link to tooltip

  • שםLink to tooltip

  • ראה ויקיפדיה, ערך 'התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016'.Link to tooltip

  • ראה ויקיפדיה, ערך 'מתקפות סייבר'. ערך זה גדוש בתיאורים של עשרות רבות של מתקפות סייבר ברחבי העולם, בעיקר בעשור האחרון.Link to tooltip

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר