גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

חליבה בשבת בדרך גרמא

הרב שלמה רוזנפלד

ראשי פרקים

א. חליבה בגרמא – אפשרות שהועלתה ע"י החזון-איש

משקים שרצו לפתור לעצמם את בעיית החליבה בשבת, ומסיבות שונות לא הפעילו לצורך זה גוי של שבת, נהגו עד היום להתחיל את פעולת החליבה כאשר החלב זורם לאיבוד, ורק לאחר שהפרה כבר נחלבת מאליה ע"י מכונת החליבה מפנים את החלב שיזרום לשמירה.[1]

שיטה זו מבוססת על דברי חזון-איש באו"ח לח,ד, וכל כולה סומכת על מש"כ חזו"א בסי' נו,ד שסחיטה לאיבוד אינה בגדר המלאכה כלל. אמנם לדעת כמה מהראשונים סחיטה לאיבוד היא רק פטור מטעם מלאכה שאינו צריך לגופה.[2] משום מה לא ניסו עד היום לפתור את בעיית החליבה בשבת על פי מש"כ חזו"א באותו מקום (לח,ד), ואדרבה, את הצעת הפתרון הזו הקדים להצעת הפתרון באופן של חליבה לאיבוד.

גם מרן הראי"ה קוק זצ"ל (אורח-משפט סד,א-ד) הסתייג מחליבה לאיבוד:

ודאי לנו אם נעלים עין מאלה שמקילין לחלוב ע"ג קרקע, וגם זה אין ראוי שתצא הוראה מפורשת משום ת"ח מוחזק בהוראה.

בריש דבריו הציע חזו"א:

ונראה לפ"ז דמותר להלביש הצנור על דדי הפרה, שסוף תנועת החשמל לבוא ע"י פתיחת השעון, ותהא תנועה זו חולבת את הפרה, שאין זו אלא גרמא מהגרמות המותרות.

באומרו "לפי זה" הוא מפנה למש"כ בס"ק הקודם, שאין איסור בהעמדת קדירה בתנור צונן, שסוף חום לבוא אליו. גם לאוסרים גרמא במקום שאין הפסד (פסק הרמ"א שלד,כב ע"פ המרדכי בשם רבנו יואל) הרי חליבה נחשבת למקום הפסד וצער בעלי-חיים, אשר בגללם יש מקום להתיר חליבה בגרמא.

נראה אפילו שחליבה בדרך הגרמא היתה עדיפה בעיני חזו"א על חליבה לאיבוד. באשר לחליבה לאיבוד כתב בסי' נו,ד, שיש מקום להקל ולעשות כך רק "בזמן שאינו מוצא אינו יהודי לחלוב". ואילו לגבי חליבה בגרמא לא הזכיר כלל הסתייגות זו.[3] הסיבה היא כאמור לעיל: בחליבה לאיבוד ההיתר אינו בשופי, אבל גרמא במקום הפסד "אין זו אלא גרמא מהגרמות המותרות" (לשונו בסי' לח,ד). אולי אפילו עדיפה דרך זו על אמירה לנכרי, שעל כל פנים יש בה משום שבות.

שתי ההצעות לחליבה בשבת – לאיבוד ובגרמא – עמדו לפני מו"ר הר"ש ישראלי, ומסקנתו בספרו עמוד-הימיני סי' כה היא שכיון שיש ריעותא גם בהצעה זו וגם בזו, הרי שהדרך הנכונה היא לצרף את שתי ההצעות גם יחד. למעשה, לא אומצה דרך זו למיטב ידיעתי אף לא על ידי משק אחד. יתכן, שהדבר כה קשה ומסורבל, עד שלא נמצא לו יישום כלל. וראה עוד להלן, סוף פ"ד, הצעתו למעשה של הר"ש ישראלי שליט"א לאופן יישום פתרון החליבה בגרמא.

ב. ההצעה למעשה

למעשה בימינו אפשר ליישם את הצעת החזו"א, לחלוב בגרמא, בדרך הבאה:

כל חליבה מתבצעת על ידי שתי פעולות נפרדות:

א –         הצמדת הגביעים לפיטמת הפרה ע"י וואקום (תת-לחץ אויר) המגיע ישירות דרך נקב בביטנת גביע החליבה אל ראש הפיטמה;

ב –         עיסוי הפיטמה ע"י פעימות של וואקום המגיעות אל בין הביטנה והמעטפת החיצונית של הגביע שמצמידים לעטיני הפרה.

ביום חול שתי הפעולות נעשות ביחד, על מנת שיצא חלב מעטיני הפרה. נסיונות במכון החליבה אצלנו (בקבוץ שדה-אליהו) הוכיחו שאפשר לנתק בין שתי הפעולות. כל עוד נעשתה רק הפעולה הראשונה, עדיין לא יוצאת אף טיפת חלב מעטיני הפרה.

על כן, אפשר בשבת להצמיד את הגביעים אל עטיני הפרה באמצעות הוואקום הפנימי (הפעולה הראשונה), ואילו את הפעולה השניה (פעימות הוואקום החיצוני) להתחיל רק בדרך של גרמא. דהיינו, הרפתן רק יפתח ברז, אשר מאוחר יותר יעבור דרכו זרם של לחץ-אויר, אשר בדרכו הלאה יפתח את המעבר לפעימות הוואקום הנחוצות להשלמת החליבה.

כמו כן הבטחנו באמצעים טכנולוגיים, שלא יקרה שבדיוק בעת שהרפתן פותח את הברז יעבור דרכו זרם לחץ האויר, כיון שאז לא ייחשב הדבר לגרמא, אלא לפעולה ישירה שלו.

לפי הגמ' (סנהדרין עז,א) כפת אדם במקום שסוף חמה או צינה לבא – פטור. נידון דידן עדיף אפילו מזה, שהרי בשעה שהרפתן פותח את הברז, עדיין אין זרם לחץ האויר בנמצא, שלא כמו החמה, שכבר היא קיימת בעולם, רק טרם הגיע למקום שבו האדם כפות.

ג.  חלוקת פעולת החליבה לשניים

לכאורה, חלוקת מלאכת החליבה לשתי פעולות נפרדות, ועשיית כל פעולה לחוד, אינה פותרת את הבעיה, שהרי גם בבישול אחד המביא את האור ואחד מביא את העצים ואחד שופת את הקדרה ואחד מביא את המים ואחד נותן בתוכו תבלין ואחד מגיס – כולן חייבין (ביצה לד,א). הפרדת הפעולות אינה פותרת אם כן, לכאורה, דבר. אולם מדברי הרמב"ם (הל' שבת ט,ד) משמע שזהו דין בבישול בלבד, "שכל העושה דבר מצרכי הבישול הרי זה מבשל" (לשון הרמב"ם). הגדרה זאת לא מצאנו במלאכות אחרות, שכל מי שמכין, או עושה פעולה המסייעת לתוצאה הסופית, חייב. וראיה לכך, שהדבר מיוחד למלאכת מבשל בלבד, שלדעת הרמב"ם כולם חייבין מדין בישול, בניגוד לרש"י, הטוען שכל אחד חייב מטעם מלאכה אחרת.[4] ועוד: לדעת כסף-משנה גם במבשל החיוב הוא רק כשכולם עשו את פעולותיהם ביחד, משא"כ בחליבה שזו פעולה אחר פעולה.

גם לדעת רש"י, שכל אחד חייב על מלאכה אחרת – המביא את האור משום מבעיר, המגיס משום מבשל וכו' – הרי מדובר על פעולות שכל אחת מהן בנפרד נחשבת למלאכה האסורה בשבת. משא"כ בחליבה, שכ"א מהפעולות היא פעולה מותרת בפני עצמה.

חלוקת פעולת החליבה לשניים אינה דומה גם לשניים שעשאוה, שאע"פ שהם פטורים, מכל מקום הדבר אסור. בשניים שעשאוה כל אחד עשה את מלוא הפעולה האסורה בשבת, משא"כ בחליבה, שכל פעולה (הצמדה ויניקה) אינה מלאכה כלל. אין הדבר דומה אפילו לעקירה בלא הנחה, והנחה בלא עקירה במלאכת הוצאה, כיון ששם עכ"פ כל אחד עושה חצי מהגדרת מלאכת הוצאה, שהיא עקירה ועוד הנחה, ובכך הוא שותף פעיל בעשיית המלאכה, ולכן חכמים אסרו אף זאת. משא"כ בחליבה, שבה כל פעולה לכשעצמה מותרת: הצמדה אין בה כלום; ויניקה בגרמא אין בה כלום.

ד. החשש מפני שימוש בגרמא

1.  זילותא דשבת

יש שעוררו נגד עשיית מלאכה בגרמא משום זילותא דשבת (עי' עשה לך רב ח"ג סי' כג וח"ו סי' כז). אולם הלא לכך בדיוק חששו רבנו יואל והרמ"א, שצמצמו את היתר הגרמא רק למקום שיש בו נזק והפסד. משום כך פשט השימוש במכשירים הפועלים בגרמא בתחומי הרפואה והבטחון. אולם גם התחום הכלכלי עונה לדרישות של נזק והפסד. במיוחד אם כבר נאגר חלב בעטיני הפרה, ועכשיו (בשבת) הוא מצפה לחלוב את פרותיו, ולכסות בחלב משהו מכלל ההוצאות שהוציא עד כה. המקור להיתר גרמא בשבת נאמר בגמ' (שבת קכ) לענין הפסד ממוני (דליקה).

2.  מלאכת מחשבת

סיבה אחרת להתנגדות לפתרון זה, של חליבה בדרך הגרמא, נובעת מדברי שו"ת אחיעזר ח"ג סי' ס'. שם מסקנתו היא שגרמא שרי רק כאשר הפעולה שעושה האדם אינה נחשבת למלאכה, "אבל באופן שהמלאכה היא תמיד ע"י גרמא, זהו חשיב מלאכת מחשבת." אולם בנידון דידן יאלץ המיתקן המוצע את הרפתן לשנות מהרגלו, ובהשוואה לימי החול מיתקן זה יהיה אפילו מעכב ומטריד קצת.

3.  גרמא דגרמא

אחרים עוררו כנגד פתרון החליבה בגרמא, שבעוד שפתרון החליבה לאיבוד מוגבל לתחום הרפת בלבד, ואי אפשר ליישמו בכל שטח אחר, הרי אם נבוא לפתור בעיות הלכתיות ברפת באמצעות גרמא, עתיד הדבר להתפשט לכל עבר, ומהרה יופעלו מקומות בילוי ומסחר באופן זה, והכל יאמרו "גרמא שרי". אפשר לכך חשש הרמ"א, בהגבילו את ההיתר למקום הפסד בלבד.

כלפי זה כבר כתבנו לעיל, שאכן לא דומה חליבה לכל נושא כלכלי אחר, כיון שבחליבה נמצא עתה החלב בעטיני הפרה, ואם לא יחלבוהו למשמרת נמצאו מפסידים הון רב.*5 אולם כדי להרחיק עוד יותר את הדבר, הציע לפנינו מו"ר הר"ש ישראלי שליט"א להפעיל את מפעם הוואקום (העושה את פעולת החליבה, כנזכר לעיל) לא בגרמא אחת, אלא בגרמא דגרמא. היינו, שהאדם יפתח שסתום (מס' 1 בתרשים), אשר דרכו תעבור פעימה של זרם לחץ-אויר (2), אשר תעבור דרך שסתום אחר (3), רק לאחר ששסתום זה יפתח באמצעות פעימת זרם לחץ-אויר אחרת (4), ורק אז תוכל הפעימה הראשונה לעשות את פעולתה (5). הרב ישראלי נימק את הצעתו בכך, שאם לגבי גרמא במלאכה דאורייתא נאמרה ההסתייגות, שאין היא מותרת אלא במקום פסידא, לא כן הדבר לגבי גרמא דגרמא.

ה. עדיפותה של חליבה בגרמא

ליתרונות השיטה המוצעת בזה יש להוסיף עוד, שהשיטה המקובלת ("חליבה לאיבוד") יש בה משום הערמה ניכרת. בסופו של דבר כמעט כל החלב זורם לצרכי האדם, ורק טיפות אחדות זורמות לאיבוד. לעומת זאת בגרמא כל צורת המלאכה מקבלת אופי אחר, שאינו מוגדר עוד כמעשה אסור.

נוסיף על כך, שגם החזו"א, שהניח את היסוד לפתרון החליבה לאיבוד, חשש מפני איסור כאשר בסופו של דבר האדם משיג את התועלת כאילו עשה מלאכה גמורה. משום כך חיפש פתרון לדרך העברת הזרימה מאיבוד לשמירה שלא ייעשה במישרין. יישומו של פתרון זה אינו פשוט, ראה מש"כ הרב דסברג בתחומין ז, ומה שהעיר עליו מו"ר הרב שאול ישראלי שליט"א, שם עמ' 155. בשמירת שבת כהלכתה (פכ"ז הערה קנט) הצריך שחלב אכן יזרום לאיבוד בפועל ממש. נמצא שפתרון החליבה לאיבוד אינו "חלק" כל צרכו. ואילו פתרונות בדרך הגרמא, הרי הם עדיפים אפילו על עשיית מלאכה על ידי נכרי (עי' מש"כ מו"ר הר"ש ישראלי בקובץ תורה-שבעל-פה כד). והרי בתנאי העבר חליבה ע"י גוי הועדפה על ידי כל גדולי ישראל הנ"ל (הראי"ה קוק; חזו"א; ה"ר חיים עוזר גרודזינסקי בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' לה). בימינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, וגם מסיבות בטחוניות וכדו', אין אפשרות להשתמש בנכרי, וודאי איפוא שגרמא עדיף על חליבה לאיבוד.

נספח: הנחיות "תנובה" לחליבה בשבת

חברת "תנובה", מייצרת ומשווקת את מרבית מוצרי החלב בישראל. בין השאר עוסקת "תנובה" בייצור מוצרי חלב "למהדרין". בייצור זה מקפידה החברה לא לשווק חלב שנחלב באיסור בשבת, ולא לייצר ממנו מאומה. כיון שרבו הדעות והשיטות באשר לפתרון הבעיה בשבת, כינס רבה של "תנובה", הרב יחזקאל דאום, את רבני המשקים המפעילים רפתות ומכוני חליבה, על מנת להגיע לידי הנחיות אחידות ברמת "מהדרין".

בדיונים אלו השתתפו גם הרב יהושע נויבירט (מחה"ס שמירת שבת כהלכתה), הרב בן-ציון קליין (רב המושב יסודות), הרב בנימין אדלר (רב-פוסק ברבנות ירושלים), רבני הקיבוץ הדתי, חברי מכון צמ"ת והמכון לחקר החקלאות ע"פ התורה, ועוד. הצעתו של הרב רוזנפלד, אשר פורטה במאמר דלעיל, הובאה בפני פורום זה.

לאחר הדיונים גובשו שלוש אפשרויות, הנחשבות בעיני מערכת "תנובה" לחליבת "מהדרין":

1.   חליבה ע"י גרמא לאיבוד, והעברה מאיבוד לשמירה בגרמא. הצעה זו היא ע"פ מש"כ הרב שאול ישראלי בספרו עמוד-הימיני סי' כה, שם המליץ על שילוב שתי השיטות – חליבה בגרמא, וחליבה לאיבוד.

2.   "גרמא דגרמא" – כפי שסוכם במאמר דלעיל (ד3/).

3.   חליבה לאיבוד, ואח"כ העברה בגרמא לשמירה. פירוט הצעה זו במאמר על החליבה ב"תחומין" ח"ז עמ' 152 (ג2/).

רבה של "תנובה" הודיע לכל המשקים שומרי השבת, כי חלב למהדרין יתקבל רק ממשקים שיחלבו באחת מהאפשרויות הנ"ל, או חליבה ע"י גוי, ובתנאי שהרב המקומי, או אדם המתמצא בהלכה, המקובל על רבנות "תנובה" יפקח על נושא החליבה.


[1]     על התפתחות משק החליבה בארץ ראה מאמרו של ח' פלס, ברקאי ח"ב עמ' 108-132 ועמ' 129-130. על הבסיס ההלכתי של פתרון החליבה לאיבוד עי' בתחומין ח"ז במאמריהם של הרבנים אורי דסברג ושמואל דוד (עמ' 144-177), וכן מאמרו של אהרן נחלון, "הרב הרצוג זצ"ל וחלקו בפתרון בעיות החליבה בשבת", עמודים, טבת-שבט תשמ"ט, עמ' 131.

[2]     השיטות השונות נתבארו באנציקלופדיה תלמודית (כרך ז) בערך "דש".

[3]     בתחומין ז' בעמ' 154 תלה הרב א' דסברג את השינוי בין סי' לח לבין סי' נו בשינוי מציאות הזמן – בסי' נו עוד לא עמדה עדיין האפשרות של חליבה בחשמל, ולכן העדיף החזו"א גוי, ואילו בסי' לח כבר עמדה אפשרות החליבה בחשמל, ולכן העדיף אותה החזו"א. אולם לפי סדר הסימנים היה צריך להיות הדבר הפוך. על כן נראה לי יותר החילוק שהעליתי כאן, שעדיפותו של נכרי קיימת רק לגבי הפתרון של חליבה לאיבוד, המצריך הכרעה הלכתית במחלוקת הראשונים. אולם אין לנכרי עדיפות על חליבה בגרמא.

[4]     אמנם בלחם-משנה ביאר את דעת הרמב"ם גם אליבא דרש"י.

*5   שתי תשובות בדבר: ראשית, מהו "הפסד" אשר רק בשבילו התירו גרמא? מצינו פסידא במקום דליקה, או אירוע פתאומי בלתי צפוי. לא מצינו, לענ"ד, היתר פסידא בדרך קבע. בודאי שלא מצינו לתכנן מערב שבת פעולה בדרך גרמא מדי שבת בשבתו משום פסידא שתבוא בכל שבת. מה עוד שלא כל החליבות בשבת יכולות להיחשב כבאות למנוע הפסד. את החליבה הסמוכה לצאת השבת ניתן לדחות למוצ"ש ללא הפסד. הוא הדין לפרות מסויימות, דלות חלב. גם צער בעלי חיים אינו מן הדברים המוכחים לגבי כל הפרות ולגבי כל החליבות שבמשך השבת. והרי ניתן לשחרר את הבהמה מחלבה באופן של חליבה לאיבוד, ובכך למנוע את צערה.     שנית, כבר כתב בחזו"א (נו,ד) לענין החליבה לאיבוד: "חכמים שקלו בפלס מה להתיר ומה לאסור … ואם נתיר ח"ו שבות נעשה פירצה בחומת התורה … חז"ל שקלו דבר שיכול לגרום זלזול בשמירת שבת, והעמידו דבריהם אף במקום כרת. ודבר שהיתרו יותר מתקבל לבנ"א הקילו." פתרון החליבה בשבת ע"י חליבה לאיבוד הינו לענ"ד פתרון "שהיתרו יותר מתקבל לבנ"א", מאשר פתרון הגרמא, ולו בגלל שבגרמא ניתן להפעיל כל מפעל כלכלי בשל תירוץ קלוש של הפסד ומניעת רווח, ואילו חליבה לאיבוד היא פתרון המיוחד רק לשטח הרפת. לדעתי בהכנסת פתרון הגרמא – ואפילו גרמא דגרמא – לרפת יש חשש לכירסום רחב ביותר ולהתפשטות הפעילות המשקית בשבת בדרכי גרמא הקלות לביצוע, ואחריתו מי ישורנו. – הערת עורך (י.ר.)

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור