גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

פונדקאות אישה נשואה (תגובה)

הרב זאב וייטמן

ראשי פרקים

ממאמרו של הרב אריה כץ עולה שיש איסור לאשה נשואה לשמש כפונדקאית. זאת מחמת שתי סיבות עיקריות – חשש ממזרות, ומחמת שפונדקאות של אשה נשואה תחייב את בעלה לפרוש ממנה לתקופה של שנה ויותר.

מעבר לשני החששות הללו מועלים במאמר חששות נוספים – חשש פגיעה במצוות פו"ר של בני הזוג, או החשש לפגיעה בשלום הבית של בני הזוג הפונדקאים – שבהחלט ראוי ונכון שכל זוג שמחליט על פונדקאות ייקח אותם בחשבון שיקוליו לפני קבלת החלטה, אבל גם לדעת המחבר אין בהם בכדי לקבוע איסור הלכתי.

אני מסכים עם הרב כץ, שפונדקאות בכלל ופונדקאות של אשה נשואה בפרט מחייבת זהירות ואחריות רבה, ויש לשקול את הצעד הזה במתינות ובכובד ראש בטרם מקבלים החלטה על כך, מכיוון שצעד כזה כרוך בחששות לא מעטים. עם זאת, אינני מסכים שיש איסור הלכתי על פונדקאות של אשה נשואה מהטעמים שהובאו ע"י המחבר, וכפי שאסביר להלן, ואם ההסכם נבנה כראוי, וכפי שאפרט בסיום, הרי שאין בפונדקאות גם של אשה נשואה איסור, וממילא יש בה גמילות חסד שבגופו ברמה הגבוהה ביותר.

לגבי חשש ממזרות המחבר מביא שיש שחששו לממזרות בהזרעה מלאכותית ע"י הזרקת זרע של יהודי לרחמה של אשת איש והנחתו היא שהשתלת עובר שנוצר מזרע של איש זר דינה זהה. על כך יש לחלוק בראש ובראשונה מכיוון שרוב הפוסקים חלקו על הדעה שיש לחשוש לממזרות בהזרקת זרע של יהודי בלי מעשה איסור של ביאה אסורה ועמדתם מסתמכת על מקורות רבים.[1] ושנית וזה העיקר, המחבר דוחה את דברי הרב יעקב אריאל שמחלק בין הזרקת זרע ובין השתלת עובר, למרות שדברי הרב אריאל נראים פשוטים וברורים, ואין כל דמיון בין הזרקת זרע של אדם זר לרחמה של אשה נשואה, ובין השתלת עובר ברחמה של אשת איש. כשמכניסים עובר לא מכניסים זרע של אדם זר לגופה של אשת איש, אלא מכניסים עובר ופנים חדשות לגמרי באו לכאן, ועובר איננו ביצית מעורבת עם זרע כפי שעולה מדברי המחבר, ואין כל מקום וכל הווא אמינא להשוות בין הכנסת עובר להזרקת שכבת זרע של אחר. ואכמ"ל.[2]

גם הטיעון שבמקרה של פונדקאית נשואה בעלה צריך לפרוש ממנה מטעם מעוברת חברו אין בו ממש. הלכה זו נאמרה לגבי איסור נישואין למעוברת, ואין כל מקום לחדש ולגזור על איסור חיי אישות של אישה עם בעלה. לכן לכל היותר היה מקום לאסור על אשה פנויה פונדקאית להינשא בעת הריונה מטעם זה,[3] אבל אין כל מקום לאסור אותה על בעלה, כשאין בכך צורך להבחנה מי אבי העובר.[4] ולכן גם טיעון זה אינו יכול להוות סיבה למנוע מאשה נשואה לשמש כפונדקאית.

ולמרות שלדעתי אין בפונדקאות של אשה נשואה איסור הלכתי,[5] אני מסכים שנושא הפונדקאות בכלל, ובייחוד כשמדובר על פונדקאות של אשה נשואה, דורש זהירות ותשומת לב רבה כשבאים להתקשר עם הזוג שאמור לגדל את התינוק, ויש להתנות זאת בשלושה תנאים חשובים:

א.  יש להתנות במפורש שיישמרו כל גדרי הצניעות בין האשה לאבי התינוק המיועד. יש לאסור את כניסתו ביחד עם הפונדקאית לביקורות ובדיקות רפואיות של העובר, ואין מקום להתיר את נוכחותו בחדר הלידה.

ב.   בכל פונדקאות יש להבטיח בהסכם שזוג ההורים המיועד לא יוכל להחליט שהפונדקאית תבצע הפלה כשאין לכך הצדקה הלכתית. לכל היותר, הם יכולים להחליט במקרה כזה שהם לא מעוניינים לגדל את הילד ואז הילד יימסר לאימוץ למשפחת הפונדקאית או לכל משפחה אחרת – אבל הם אינם יכולים להחליט להביא להפסקת ההריון[6].

ג.   מכיוון שרבים סבורים שהאמא של הנולד היא הפונדקאית היולדת ולא בעלת הביצית, הרי שיש מקום רב לראות את הפונדקאית כמצווה על חינוך הילד לשמירת מצוות. ולכן כמו שבאימוץ האם היולדת יכולה ואולי אף אמורה לבקש למצוא לילד שלה משפחה שומרת מצוות שתגדל אותו, כך גם צריכה לנהוג פונדקאית.


[1].       שלא חששו לממזרות בנתעברה באמבטי (ראה משנה-למלך אישות טו,ד), וכן שלא חששו לממזרות במקרה שאשת איש נתעברה משכבת זרע של אחר שהייתה על גבי סדין שישנה עליו מכיוון שאין כאן ביאת איסור (ב"ח יו"ד סי' קצה; וראה יביע-אומר ח"ב אה"ע א). וגם המחבר כותב שרוב הפוסקים סוברים שאין חשש ממזרות בלי מעשה ביאה אסור (פרק ד3).

[2].    [תגובת הכותב (א"כ): כפי שביארתי במאמרי, ישנו הבדל בין לכתחילה לדיעבד. גם אם פסיקת ההלכה היא שלאחר שהוזרק זרע זר ברחמה של אשת איש הוולד כשר, לכתחילה אין להגיע למצב שבו יוצרים ולד שלדעת פוסקים מסוימים הוא ממזר או ספק ממזר, וכך כתבו גם הפוסקים שלא חששו לממזרות.

      לגבי החילוק שבין הזרעה להשתלת עובר – הרב וייטמן מתייחס כאן אך ורק לשיטה שחוששת לממזרות עקב הדימוי של הזרקת זרע זר למעשה ביאה, ומתעלם מהשיטה שחוששת לממזרות עקב עירוב של אב ואם שהם עריות זה לזו. אולם גם לשיטה שעיקרה הוא עצם הכנסת זרע זר למעי אישה, הרב ויטמן בדבריו רואה בביצית המופרית כעובר לכל דבר ולא כביצית מעורבת עם זרע. זאת למרות שהדעה ההלכתית המקובלת היא (ראה ספר פוע"ה ב בפסקה מעמד הביציות המופרות, עמ' 355 ואילך) שלביצית מופרית מחוץ לגוף האישה אין כלל מעמד, וההיריון מתחיל רק ברגע הכנסת הביצית המופרית לגוף האישה, וממילא לשיטות החוששות לממזרות גם שלא דרך ביאה, רגע הכנסת הביצית המופרית לרחם הוא הרגע הקובע לעניין זה (וממילא לדעה זו אדרבה יש מקום לחשוש שאפילו לפוסקים שסוברים שאמו של הוולד היא בעלת הביצית ולא הפונדקאית, עדיין יש מקום לחשוש לממזרות).

      גם מבחינה מעשית, הר"מ אליהו הורה שיש לאסור פונדקאית נשואה עקב החשש לממזרות (ראה ספר פוע"ה הנ"ל עמ' 407 הערה 27). ראה גם את דברי מו"ר הרז"נ גולדברג הכ"מ שהובאו בספר אסיא יג עמ' 110 (והוזכרו בהערה הנ"ל): "האם מותר לאישה נשואה להיות אם פונדקאית, ומה מעמדו של הצאצא? תשובה: לא. ילד שיוולד לאם פונדקאית נשואה, כאשר אביו איננו הבעל של האם היולדת, עלול לסבול ממעמד אישי פגום. גם אם נסבור יחד עם עוד מאה רבנים שאין פסול בפונדקאית נשואה, ורב אחד או מספר קטן של רבנים יחשבו אחרת, הילד יינזק." והדברים מדברים בעד עצמם.]

[3].       וגם זה בספק מכיוון שמדובר בתינוק שהמעוברת לא אמורה להיניק אותו, והוא כלל לא אמור לגדול בביתה, והנימוק העיקרי לאיסור הוא מחשש פגיעה בתינוק שאמו לא תניק אותו ואביו לא ידאג לו. וראה בתחומין ל את מאמרו של הרב גדעון וייצמן "נישואי פונדקאית הרה", שיש מקום להתיר גם זאת. גם הטעם שמובא בגמרא ונדחה שיש חשש שהבעל יפגע בתינוק שאינו שלו במהלך תשמיש עם אשתו אינו סיבה לאסור כשרוב הראשונים דחו טעם זה מהלכה, וגם אם היו מקבלים טעם זה, במציאות שלנו אין חשש מכיוון שהאינטרס שהתינוק לא ייפגע הינו אינטרס של הבעל כמו של האשה, ושניהם שותפים להחלטה ולרצון שהאם תשמש כפונדקאית ושהעובר יוולד שלם ובריא, וכל זאת, בנוסף לעובדה שהידע המדעי בדורנו קובע שאין בכך שום חשש פגיעה.

      [תגובת הכותב (א"כ): כאמור, מדובר בגזירה של חז"ל, שאף אם בטל טעמה לא בטלה הגזירה, וכפי שכתבתי, קיים הבדל בין מעשה לכתחילה ובין פסיקת ההלכה בדיעבד לאחר שכבר נעשה מעשה. גם במאמרו הנ"ל של הרב וייצמן אין היתר לכתחילה, אלא מצב דיעבדי שבו אותה פונדקאית חיה בכל מקרה עם גבר ללא קידושין. גם במצב זה, היו פוסקים שאסרו את הנישואין כפי שנופיע במאמרו הנ"ל ובתשובות שבשו"ת פוע"ה פוריות, יוחסין וגנטיקה שהוזכרו במאמרי.

      האמירה שיש הבדל בין נישואין לבין המשך חיים עם הבעל היא עצמה גם כן שנויה במחלוקת כפי שהוזכר במאמרי הנ"ל, ולכן היא סיבה נוספת לא לאפשר מלכתחילה לאישה נשואה להיות פונדקאית.]

[4].       ולגבי הבחנה – גם הסכמי הפונדקאות דורשים פרישה של הבעל מאשתו לזמן קצר יחסית כדי לוודא באופן מוחלט שברגע ההשתלה ברור שהאשה הפונדקאית איננה בהריון ועד לרגע שבו ברור שהעובר שהושתל נקלט בהצלחה.

[5].    וכמו שפסק כבר הרב שלמה עמאר שמובא בדברי המחבר.

      [תגובת הכותב (א"כ): שיטתו של הרב עמאר שאין בפונדקאית נשואה איסור הלכתי מבוססת על הבנתו שאין לחשוש כלל לאימהות של היולדת (גם במקרה של פונדקאית גויה הוא אינו מצריך גיור אפילו לא לחומרה). שיטה זו היא שיטת מיעוט אצל הפוסקים שרובם סברו שהיולדת היא האם או שיש ספק בדבר, ואפילו הסוברים שבעלת הביצית היא האם, חששו לכתחילה לשיטה השנייה. לכן קשה להסתמך על שיטת הרב עמאר שהיא דעת מיעוט בפוסקים, במיוחד שאף הוא עצמו למעשה אינו מסכים לפונדקאות של אישה נשואה מהטעם שהובא במאמר.]

[6].    [תגובת הכותב (א"כ): על פי התנאי הזה שהעלה הרב ויטמן, שוב אין שום היתר לשום אישה להיות פונדקאית, מכיוון שעל פי המציאות הקיימת, הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים אינה מאשרת הסכם שבו מופיע תנאי שהפונדקאית יכולה לסרב לבצע הפסקת היריון במקרה של דרישה של ההורים שעברה אישןר של ועדה להפסקת היריון. ממילא התנאי שהעלה הרב ויטמן אינו אפשרי במדינת ישראל כיום.]

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
ערכי המידות בזמן מתן תורהפרופ' אברהם י' גרינפילד
התאמת האגודל ליתר אמות המידהפרופ' אברהם י' גרינפילד