גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

בדיקת אנטיגן בשבת

הרב מנחם פרל

ראשי פרקים

מהקורונה אפשר ללמוד כמה 'מה קטנו מעשיך ה' ', איך וירוס זעיר הופך את העולם, את המדע, את האנושות, את הכלכלה, הבטחון העצמי, ומה לא? אם לפני שנה וחצי, כלי המלחמה העקרי בו היה בידוד וסגר, הוחלף בחיסונים, וכעת עם שיאו של גל האומיקרון, בשעה שיש מעל לחצי מיליון חולים פעילים ידועים, לא ברור כבר כיצד אפשר להילחם בו, מעבר למסכה ושמירת המרחק.

חידוש מהזמן האחרון הוא, שמחירה של ערכת בדיקת אנטיגן פשוטה ירד לכמעט שמינית ממחירה לפני חדשים אחדים, וכעת בכל בית מצויה ערכת בדיקת אנטיגן עצמית, להסיר חשש מהדבקה. בהעדר כלי התגוננות משמעותי אחר, שבה ועולה השאלה האם מותר לבצע בדיקה כזו בשבת. אף ששאלה זו עלתה לפני חדשים ספורים, התנאים השתנו וכדלעיל.

תהליך הבדיקה

תהליך הבדיקה דורש פתיחת אריזות סטריליות חד-פעמיות, הכנסת מטוש ללוע ולאף לשם ספיגת הפרשות טבעיות, טבילתו בתמיסה שקופה וסחיטת ההפרשות שבו, טפטוף התמיסה לחלונית במכשיר הבדיקה. לאחר כמה דקות יופיע פס אדום אחד או שניים שיסמנו את תוצאת הבדיקה. 

הספק ההלכתי

שקיות אשר רגילים להריק את תכולתן מיד עם פתיחתן, מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד).

השימוש במטוש לספיגת ההפרשות וטבילתו בתמיסה, כרוך באיסור סחיטה, הנעשה בתוך שפופרת יעודית לתוך תמיסה.

שאלה הלכתית שניה מתייחסת לטפטוף התמיסה למכשיר הבדיקה. משום שתוך דקות קצרות יופיע פס אדום (או חלילה, שניים), דבר שמעלה שאלה האם יש כאן מלאכה של צביעה, רישום, כתיבה בשבת, או איך שנגדיר זאת? ואם יש, מה חומרת האיסור, והאם יש מקום להתירו בשעת צורך כזו?

איסור סחיטה

סחיטה אסורה בשבת מדין מלאכת 'דש', מכאן נלמד האיסור לסחוט מיץ פירות. אלא שכשם שמותר לסחוט שערות בתוך מים (שש"כ יד, הע' ט), משום שלאחר שירפה, יכנסו שוב מים לשער, כך גם בנידוננו. יכניס את המטוש לתמיסה, יסחט על דופן הכלי, ויוציאנו חזרה (אחרי שספג משהו מהתמיסה).

כתיבה וצביעה בשבת

כתיבה היא אחת מל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת (משנה שבת ז, ב). רושם, היינו מצייר, נחשב לתולדה של אב מלאכה זה (משנ"ב שמ, כב אות ח'). צביעה גם היא אב מלאכה, תיאורה המקורי היה צביעת חוטי הצמר למלאכת המשכן. כיון שכאן לפס האדום יש תפקיד של העברת מסר, מסתבר ששייך להגדרת כותב ולא צובע. על כל פנים, לדעת המשנ"ב, כתיבה בשבת, גם של סימן מוסכם אחד, אסורה מהתורה (שמ, ג).

אחת ההגדרות המבדילות בין מלאכה האסורה בשבת מהתורה או מדרבנן היא יכולתה של המלאכה להתקיים, כך הדין גם ביחס לצביעה (רמב"ם שבת ט, יג) ולכתיבה (שם יא, טו). הגדרת 'אינו מתקיים' היא כאשר הצבע מצד עצמו יעלם, כמו שמתרחש ב'עט שבת' של מכון צמת, שהדיו נמחק מאליו אחר מספר ימים. כתב שרגילים למחקו או מתכוונים למחקו, לא יחשב כ'אינו מתקיים' (חזו"א סא, א; כה"ח שמ,כא בשם מחצה"ש), אמנם יש החולקים על כך (אבנ"ז או"ח רי, יג; צי"א יד, ל, ו) על כל פנים, כאן גם לא מוחקים, אלא משליכים לאשפה, ואם כן, הספק כאן הוא ביחס לאיסור תורה.

מלאכות שבת, אלו ואחרות, באים לשרת את צרכי האדם. אך רישום או צביעה שאין לעושה אותם צורך בהם כלל, יתכן ולא נאסרו בשבת (שועה"ר שב קו"א) – על פי זה התיר בשמירת שבת כהלכתה (לג, כ) לחולה לבצע בדיקת שתן, באמצעות הנחת מקלון בכוס הבדיקה, מקלון שישנה צבעו בהתאם לתוצאת הבדיקה (וכ"כ גם בצי"א י, כה, א, ד). אמנם הסתפק שם הגרש"ז אוירבך (הע' צב) אם אין כאן איסור תורה. למעשה, התיר בשש"כ לבצע בדיקה כזו, גם משום שהנחת הנוזל נעשית בצד אחד של מכשיר הבדיקה, משם הנוזל נשפך אט אט ורק לאחרי מספק דקות יראה הצבע, מה שנכון להגדיר כגרמא, א"כ לצורך חולה, הדבר מותר.

מסקנה

בדיקת אנטיגן בשבת כרוכה בספק איסור צביעה (או רישום) בשבת, שהוא ספק איסור תורה, ספק איסור מדרבנן. מאחר ואופן הבדיקה מתבצע בגרמא, יש מקום להתיר בשעת צורך.

על כן, במידה ולתוצאות הבדיקה תהיה השפעה של ממש על סדר השבת, יש מקום להתיר זאת (כגון למנוע בידוד ממשפחה מארחת, או מאם המשפחה, ממי שאמור למסור שיעור תורה בשבת ואין לו מחליף וכד'). אין להתיר זאת לצורך תפילה במנין או 'רק כדי לדעת'.

  • מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד)Link to tooltip

  • מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד) מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד)Link to tooltip

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן