בפתח המידעון
שלום רב -קוראים יקרים!
מטבע הדברים, חלק ניכר מתכני המידעון עוסקים בשאלות ובירורים שעלו בתקופת מבצע עם כלביא, ויהיו בו גם תכנים מכרך תחומין החדש, כרך מ"ה, היוצא לחנויות בימים אלה ממש. כמו כן, אנו שמחים להעניק הטבות ייחודיות לקוראי העלון – פרטים בהמשך…
אנו עומדים ימים ספורים לאחר סיומה של המלחמה באיראן, במהלכה, השמידו מטוסי חיל האויר את תשתיות הגרעין באיראן, ובמקביל כוחות ההגנה האווירית יירטו את הטילים שנורו לכיוון העורף הישראלי. בהשקפה ראשונה נראה, כי העליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל היא זו שהכריעה את המערכה. אולם, במבט פנימי יותר ניכר שהעליונות הטכנולוגית היא שיקוף – אחד מיני רבים – של רוחו הגדולה של עם ישראל. תעוזת הלוחמים, תבונת המהנדסים והמתכננים, חוסנו של העורף האזרחי, ואין ספור יוזמות לעזרה ותמיכה בנפגעי המערכה, הינם גילויים של הכרה עמוקה בערכה הנשגב של מדינת ישראל – שיאה של שיבת ציון בימינו, ובצורך להגן עליה ולחזק אותה מכל אויב, מבית ומחוץ. אנו במכון צומת עוסקים, מידי יום, בפלא השילוב של חכמת התורה וחידושי הטכנולוגיה, ובסלילת דרכים חדשות להביא את ברכת ה' ומפעלות האדם לפרט ולכלל. אנו מקווים להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם כל חלקי הציבור, ובעזרתכם נמשיך קדימה בעז"ה.
שי סימינובסקי – מנהל תוכן והסברה, מכון צומת.
עדכונים וחדשות מהנעשה במכון
פעילות מכון צומת במבצע 'עם כלביא'
יחד עם כל עם ישראל גם אנו הופתענו, בלילה שבין חמישי לשישי, מהידיעה המרעישה (תרתי משמע) על פעילות כוחות צה"ל באיראן ועל ההשלכות הצפויות לעורף האזרחי. החל מבוקר יום ששי התחלנו בפעילות אינטנסיבית במטרה לפרסם הנחיות לציבור, כיצד להיערך לשבת לאור הנחיות מצב החירום של פיקוד העורף:
– דף הנחיות כולל להתנהלות בשבת במצבי חרום פורסם לקראת שבת 'בהעלותך' – כאן
– במקביל ענינו בקבוצות הווטסאפ של מכון צומת, ובפרט בקבוצת הווטסאפ הייעודית לרבני קהילות, לשאלות רבות הנוגעות להיערכות בחירום.
– עם צאת השבת הראשונה עלו בקבוצות הערות רבות ודיווחים על התקלות בנושא הגל השקט. בעקבותיהם פעל הרב מנחם פרל, ראש המכון, מול גורמים שונים בפיקוד העורף, ובסופו של דבר שופרה מאד פעולת הגל השקט בשבת השנייה (פרשת 'שלח לך'). העידו על כך התגובות החיוביות שהופיעו בקבוצות הווטסאפ של מכון צומת.
– לקראת שבת 'שלח לך' העלינו סרטון לרשתות החברתיות, המפרט את ההנחיות ואת וההיערכות הדרושה לקראת השבת. לצפייה – לחץ כאן
– אחד הנושאים הבוערים בדיוני הרשתות נגע לנשיאת טלפון בשבת, ולקריאת המידע בשעת הצורך. אנו מצרפים כאן תשובה מורחבת בענייני שימוש בטלפון בחרום בשבת – ראו להלן במדור התשובות הקצרות.
אנו נושאים תפילה לקב"ה, שהנחיות אלו יישארו בבחינת 'דרוש וקבל שכר', ולא נצטרך להשתמש בהן שוב. ומכל מקום, אתם מוזמנים לשמור לכם את המידע במקום נגיש, למקרה הצורך.
מוצר חדש – התקן שבת למקררים.
לאחר פניות רבות שהיו אלינו לגבי 'התקן שבת למקררים', אנו שמחים לבשר על התקן מגנטי למקררים שפיתחנו, הניתן לרכישה במכון צומת. ההתקן מיועד לנטרול המנגנונים המופעלים בפתיחת הדלת בלבד – להרחבה ראה כאן. ההתקן מיועד למקררים שמסיבה זו או אחרת לא נבדקו ואושרו על ידי מכון צומת, ומשכך האחריות על הרכבת והנחת ההתקן במקומו, וכן על כך שהוא מנטרל את כל המנגנונים המופעלים בפתיחת הדלת, מוטלת על המשתמש. הפצה ומכירה של ההתקן תתחיל בעוד מס' שבועות, ואז ייצא פרסום מסודר על מחירים דרכי אספקה ומשלוח. לשאלות ופרטים נוספים אפשר לפנות לשרות הלקוחות באתר, בטלפון ובווטסאפ.
דף הנחיות הלכתיות עדכני אודות השימוש בקלנועית
לאחר פניות ושאלות רבות ריכזנו עבורכם מספר הנחיות הנוגעות לשימוש בקלנועית עם פיקוד שבת. בהנחיות תמצאו מידע ברור למי מיועד השימוש בפיקוד שבת, ובאלו תנאים. מוזמנים לעיין, ולהפיץ למשתמשים נוספים. לקריאה לחץ כאן
תקצירי מאמרים
כרך מ"ה של 'תחומין' אמור לצאת מבית הדפוס ממש בימים אלה (לאחר שהתעכבה הדפסתו בעקבות מבצע 'עם כלביא'). אנו שמחים להביא בפניכם את תקציר מאמרו של הרב יעקב אריאל, פוסק המכון, וכן תקצירי מאמרים נוספים של רבני המכון, ומאמרו של חבר מערכת 'תחומין' ר' יצחק ברט.
לקריאת תקצירים נוספים לחץ כאן.
לעיון במאמרי הכרך באתר תחומין פלוס כאן.
הטבה לקוראי המידעון – ניתן לרכוש את הכרך החדש, וכן סט ספרי 'תחומין' או כרכים בודדים במחירי שבוע הספר! לרכישה לחץ כאן.
הרב יעקב אריאל – הלכות פרוטזה (מכנית ואלקטרונית)
המאמר הפותח את כרך מ"ה הוא מאמר יסודי של הרב יעקב אריאל, שבו הוא דן במעמד ההלכתי של פרוטזה המחוברת לגוף, ובהשלכות ההלכתיות של כך בנושאים שונים. להלן נסקור שלשה נושאים נבחרים: א. קיום מצוות באמצעות אבר מלאכותי. ב. נשיאת כפיים לקטוע יד עם פרוטזה. ג. שימוש בפרוטזה ביונית (אלקטרונית) בשבת. [פרוטזה 'ביונית' היא פרוטזה שקיימים בה חיישנים, המזהים גירויים עצביים הנשלחים מהמוח ומתרגמים אותם לתנועות. דיוק התנועות נעשה בעזרת מנועים חשמליים זעירים, המסתובבים במהירות גבוהה, ונשלטים בעזרת בקרים משוכללים, ובכך תורמים לתנועות רב כיווניות ויציבות, ולחיקוי תנועות האיבר האנושי באופן מדויק].
המאמר דן בשאלה, האם פרוטזה המופעלת ע"י שרירי הגוף נחשבת ככוחו הטבעי של האדם לעניין קיום מצוות המחייבות "כוח גברא" (הנחת תפילין, נטילת לולב וכדו'). הרב אריאל מבחין בין פרוטזה מכנית, שהיא בוודאי נחשבת כמונעת באופן ישיר מכוח גופו, לבין פרוטזה אלקטרונית, המופעלת באופן אוטונומי על ידי זיהוי גירויים עצביים (אותות חשמליים), שבה יש להסתפק. למסקנה מכריע הרב אריאל, שניתן לקיים מצוות אלו גם באמצעות פרוטזה חשמלית, וזאת משני נימוקים: א) לדעת כמה מהפוסקים עיקר המצווה הוא בעצם היות החפץ מונח/נמצא בידי האדם, וזה מתקיים גם כאן. ב) הפרוטזה אינה כוח חיצוני, כמו מנוף וכדומה, משום שייעודה הוא לשמש את הגוף ולפעול באמצעותו. משום כך, אף שאינה איבר טבעי ניתן לייחס את פעולותיה לאדם.
לעניין ברכת כהנים מכריע הרב אריאל, שאם יש לו לפרוטזה כף יד, מותר לכהן לעלות עמה לדוכן ולומר את פסוקי ברכת כהנים, אך מחמת הספק לא יאמר את הברכה שלפניה. וכן לא יעלה לדוכן ככהן יחיד, אלא רק עם אחרים.
לעניין שימוש בפרוטזה 'ביונית' בשבת – מכריע הרב אריאל להיתר, מכיוון שתנועת הגוף אינה מפעילה את המנועים אלא רק משנה את עוצמת פעולתם, וממילא אין כאן 'מלאכה', כמו שיש בסגירת מעגל חשמלי ע"י מפסק וכדו' . גם חיבור הפרוטזה לגוף (כאשר יש צורך לנתקה בלילה) מותרת, אע"פ שהיא כוללת הפעלה חדשה של המערכת החשמלית – מכיוון שללא הפרוטזה 'חייו אינם חיים', ומכיוון שמדובר באיסור דרבנן יש להקל בדבר.
פיקוח נפש 'ציבורי' בשבת
אחד הנושאים שאינם יורדים מסדר היום של כרכי 'תחומין' לאורך השנים הוא סוגיית 'פיקוח נפש ציבורי בשבת'. ברור לכול שניהול מדינה, הן בשגרה וכל שכן בעת מלחמה, כרוך בביצוע רבבות פעולות, שיש להן השלכות אורך ורוחב. ואף אם בהסתכלות על פעולה בודדת – ייתכן שהשפעתה על הצלת נפשות או על מניעת סיכון רחוקה ביותר, ואף אפסית – הרי שבמבט כולל ייתכן שפעולה זו חיונית ביותר, שכן בהיעדרה תתחולל שרשרת מחדלים שיסתיימו בסכנת נפשות. ואולם, יש הכרח לדון מהו קו הגבול, שאם לא כן נגיע למצב שפעילות המדינה בשבת תהיה כבכל יום חול, ח"ו. בכרך הנוכחי פורסמו שלושה מאמרים שדנים באספקטים שונים הנוגעים לשאלה זו: מאמרו של רב המשטרה, הרב רמי ברכיהו, העוסק בפעילות המשטרה בזמן אירועי שמחת תורה תשפ"ד (השבעה באוקטובר), בדגש על פעילויות למניעת סיכון עתידי; מאמרו של הרב מנחם פרל ראש מכון 'צומת', העוסק בפעילות מחקר ופיתוח בשבת; ומאמרו של ר' יצחק ברט, חבר מערכת 'תחומין', אשר סוקר את הגישות שהוזכרו בכרכי 'תחומין' לדורותיהם, ומציע ניתוח משלו להתמודדות עם הסוגייה.
במאמרו 'פעילות המשטרה לשמירה על ביטחון הפנים בזמן מלחמה' דן הרב רמי ברכיהו בארבע שאלות מעשיות, שכולן נוגעות לפעילות בשבת:
1. אימון כיתות כוננות
2. מעצרים למניעת הסתה ברשתות
3. זיהוי חללים
4. חלוקת רישיונות נשק.
הבסיס ההלכתי לדיון נסמך על פסקו הידוע של הרב גורן, כי ההיתר לקיים מלחמה בשבת, שנלמד מדרשת חכמים על פסוקי התורה העוסקים במצור על עיר אויב, הקובעת שניתן להמשיך את המצור גם בשבת עד להכנעתה של העיר – הינו היתר מרחיב יותר מהיתר פיקוח נפש לצורך הצלת נפשות. על בסיס ניתוח דבריו הוא מראה, שכל פעולה ביטחונית ומניעתית, שרציפותה דרושה להצלחת המאמץ המלחמתי, יש להמשיכה גם בשבת כחלק מהמאמץ המלחמתי הכולל. לכן מסקנתו היא, שאימון כיתות כוננות לאחר הפלישה לעוטף עזה היה הכרחי, על מנת להכשיר בזמן הקצר ביותר כוח בעל מיומנות בסיסית לבלימת התקפות נוספות. בדומה לזה, מעצר מהיר של מסיתים הכרחי למניעת התפתחות פעילות עוינת. וכן זיהוי החללים היה הכרחי, הן לחיזוק רוח הלחימה, והן ליצירת תמונת מצב אמינה ובהירה אצל מקבלי ההחלטות. לעומת זאת חלוקת רישיונות נשק, שהיא חלק מתהליך בירוקרטי רב שלבי, אינה הכרחית לשימור המאמץ המלחמתי, ואין לעשותה בשבת.
הרב מנחם פרל, ראש מכון 'צומת', דן במאמרו בהיבטים שונים של פעילות מחקר ופיתוח לצורך חיזוק חוסנה הכללי של מדינת ישראל, וכן לפתרון בעיות אקוטיות שהתעוררו בזמן אמת. למעשה, לעניין פעילות מחקר ופיתוח בשבת, הוא מבחין בין שתי תכליות שונות: ככל שמדובר בפיתוח המחזק את החוסן הכללי בכלכלה, בחקלאות ובביטחון – הרי שאין כל היתר להמשיכה בשבת, משום שפעילות המחקר מטבעה ארוכה ומורכבת ואינה תחומה בזמן, ולכן אין הצדקה להמשיכה בשבת. לעומת זאת, כאשר מדובר ב'מירוץ נגד השעון' בביצוע מחקר רציף לפתרון בעיה קריטית, כגון מחקר לצורך פיתוח חיסון לנגיף פעיל של קורונה, פגיעת סייבר וכדו', במצב כזה ניתן להמשיך ולעבוד באופן רציף גם בשבת.
מאמרו של ר' יצחק ברט עוסק בניתוח יסודי של שתי הגישות ביחס לפיקוח נפש ציבורי. האחת היא – הרחבה 'כמותית' של ההיתר, כשהכלל המנחה הוא, שככל שהסיכון נוגע לקהל גדול כך גדלים בהתאם הצרכים והפעולות שיש לנקוט על מנת להגן על שלום הציבור. הגישה השנייה – התחדשה ע"י פוסקים ומחברים שונים בדורנו, והיא מבקשת לעשות הרחבה 'איכותית', ולבסס את תפעולן הרציף של מערכות המדינה החיוניות כחלק משמירה על הריבונות ישראלית, שהוא חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל, שבמצבים מסוימים הותר לחלל שבת עבורה. משמעותה של הרחבה 'איכותית' זו היא, שלפיה אין צורך לתת הסבר רחוק, ולעתים אף מפליג, מדוע מניעת הפעולה תתגלגל בסופו של דבר לכדי פיקוח נפש. שמירת הסדר הציבורי הוא ערך בפני עצמו. בהמשך מאפיין ר' יצחק ברט את ההבדלים בהתייחסות לשאלות שונות בין שתי הגישות. למשל, ברור שהיתר לצורך שימור הריבונות והמשילות יכול להינתן רק לגוף ציבורי וממלכתי, ולא לקבוצה או לאדם פרטי שעוסק בעניין ציבורי. את המאמר חותמת הערת שאר חברי מערכת תחומין, המסתייגים מהמקום הנרחב שהמחבר מקנה להיתר מחודש זה.
בקיבוץ מאמרים אלו ניתן לראות כיצד משמש 'תחומין' כבמה רלוונטית ואקטיבית, לבירורים הלכתיים הנוגעים לחיי היומיום במדינת ישראל ומשפיעים על כולנו.
טכנולוגיות מתקדמות בהלכה
1. הרב מנשה צימרמן – ממשקי מוח-מחשב: עשיית מלאכה בשבת בכוח המחשבה
הרב מנשה צימרמן, חוקר ויועץ הלכתי במכון 'צומת', דן בשאלה סבוכה, הנוגעת לטכנולוגיה חדשנית המאפשרת להפעיל מכשירים חשמליים בכוח המחשבה בלבד, על ידי מערכות חכמות בעלות חיישנים המוצמדים לגולגולת, שביכולתם לזהות ולפענח אותות חשמליים ספציפיים, ולתרגמם לפעילות שאותה מבקש האדם לבצע. המחבר דן בשאלה האם ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו בשבת. מחד, איסורי מלאכה חלים על מעשה האדם דווקא, ככתוב 'ששת ימים תעשה מלאכה', ובנידוננו, אין פה כל מעשה. מאידך גיסא, הרי 'נעשתה מחשבתו' של האדם באמצעות אותה פעילות מוחית של האדם, ואם כן שמא גם זו בכלל 'מלאכת מחשבת'. המחבר מביא ראיות רבות לשני הצדדים, ומגיע למסקנה שישנה מחלוקת פוסקים, האם שימוש במערכת זו תחשב כאיסור מלאכה בשבת. לדבריו מדובר במחלוקת הנוגעת לשורש ההגדרה של איסורי מלאכה בשבת – האם רק מעשה בכוח הגוף ייחשב לאיסור מלאכה, או שבכל מצב שבו רצון האדם יצר את התוצאה הרצויה – ייחשב הדבר לאיסור מלאכה בשבת.
2. הרב הראל דביר – הפעלת מכשירי חשמל בשבת על ידי מערכות בינה מלאכותית
הרב הראל דביר, ממחלקת המחקר ההלכתי במכון 'צומת', עוסק בשאלה שעתידה ככל הנראה להעסיק אותנו בעתיד הנראה לעין – שימוש ביישומי בינה מלאכותית בשבת. מיום ליום נכנסים לחיינו יישומים נוספים מבוססי בינה מלאכותית, והופכים את חיינו לנוחים וקלים יותר. כבר כיום קיימים בבתים רבים יישומי 'בית חכם', המאפשרים הפעלת מכשירים שונים בבית באמצעות שליטה מרחוק, חיישני תנועה ועוד. טכנולוגיית בינה מלאכותית מאפשרת לזהות צרכים שונים באמצעות האזנה לשיחת בני הבית, ולהפעיל עבורם את האמצעי הנדרש: תאורה, מיזוג, סוכך חשמלי, מכונת קפה ועוד. המחבר מתאר בפירוט את טכנולוגיית הבינה המלאכותית המופעלת ביישומים אלה, ודן בשאלה האם ניתן יהיה להשתמש בהם בשבת. הדיון העיקרי נסוב סביב שאלה אתית-הלכתית – האם יש להתייחס ל'בינה מלאכותית' הפועלת באופן עצמאי (שכן אין אלגוריתם שמכתיב לה את הפעולה הסופית שתבצע) כיישות עצמאית, וממילא פעולותיה, גם לעניין איסורי שבת', לא ייחשבו כמעשה האדם. או שמא, מכיוון שמדובר במכונה, ובפרט כזו שהמשתמש מתקין לצורכו, הדב ייחשב לפעולת האדם שמפעיל אותה בדיבורו או תנועותיו. המחבר מראה שבסוגיות משפטיות דומות, בענייני נזיקין וזכויות יוצרים, לא החשיבו את 'הבינה' כיישות עצמאית, וממילא היא תחשב כפעולת האדם, ויש לדון אותה על פי הכללים הרגילים של 'מלאכת מחשבת' בשבת: האם היה מעשה או גרמא, דבר שאינו מתכוון, פסיק רישיה. בהתאם לכך הוא מציע פתרונות שונים להפעלה של יישומים אלו בדרך המותרת, ובמגבלות ההלכה. מאמר זה הינו בבחינת 'יריית פתיחה' בדיון המורכב והמסועף, האם פעולות שנעשו לרצון האדם, אך ללא מודעות מלאה למעשה המפעיל אותה, נחשבות למלאכות האסורות בשבת. בנוסף, יש לדון עד כמה ראוי להשתמש ביישומים שאין בהם איסור הלכתי מובהק, מחשש לפגיעה בצביון השבת.
תשובות קצרות
מדור התשובות מוקדש לבירורי הלכה שנדרשנו להם בשבועות האחרונים, בימי מבצע עם כלביא.
ירידה למקלט באמצעות מעלית במהלך השבת
שאלה:
אנחנו מתגוררים בבנין רב קומות ובו מעלית שבת, אנחנו מתגוררים בקומה גבוהה. בבנין יש מקלט אך אין ממ"דים עדין.
א. האם עלינו לרדת במעלית שבת בהשמע ההתרעה המקדימה? או שמותר לנו להמתין ואם תהיה אזעקת אמת נרד במעלית רגילה?
ב. בבנין שלנו כל המעלית היחידה פועלת במצב שבת, והעברנו אותה למצב חול על מנת שכולם יספיקו לרדת מהר למקלט. אחרי שיש הודעת הרגעה ומותר לחזור, האם מותר לנו להחזיר את המעלית למצב שבת?
ג. אבי, קשיש המתקשה מאד בעליה במדרגות, גר איתנו. האם עבורו מותר לנו להחזיר את המעלית למצב שבת? עלי לציין כי יש בבנין אצלנו גם מעלית שעובדת בשבת כמעלית רגילה.
תשובה:
א. ע"פ הנחיות פקע"ר יש להמצא בסמיכות למרחב המוגן מיד עם השמע האתראה. על כן, ככל שמעלית השבת זמינה ואין צורך להמתין לה זמן ממושך, יש להשתמש בה ולרדת למקלט, בהעדר ממ"ד. אכן, אם לא ירדתם עד שנשמעה האזעקה, עליכם להשתמש במעלית הרגילה, מאחר ומדובר בספק סכנת נפשות . החובה לרדת כבר בהשמע ההתראה היא גם מצד הלכות שבת, שכן, כאשר אפשר לבצע פעולה ללא חילול שבת כלל, אין כל היתר להגיע למצב בו מפאת סכנת נפשות מחללים שבת ב'היתר'.
ב. כאשר קיים צורך להעביר את המעליות למצב חול (על פי הנאמר בסעיף הקודם),יש לעשות כן על מנת שכולם יספיקו לרדת למקלט בהקדם, מחשש לסכנת חיים. אבל לאחר שיצאו מן המקלט – החזרת המעלית למצב שבת אסורה, כיון שהדבר כרוך באיסור חיבור מעגל חשמלי.
ג. קשיש שלא מסוגל לעלות במדרגות, מותר להשיבו הביתה במעלית רגילה תוך שימוש בלחיצה על כפתורי המעלית בעזרת כפית וכדומה ואולי אף גב האצבע, הנחשבים לפעולה בשינוי. אמנם, העברת מעלית למצב שבת, גם היא איסור מדרבנן, אך אינה לצורך החולה, אלא לצורך הכלל שמעוניין 'לתפוס טרמפ' על גב הקשיש. העברת המעלית למצב שבת, כרוכה בפעולות רבות, שכן בסיבוב המפתח החשמלי תופעל פעולת שרשרת של המעלית, ואם כן האיסור חמור בהרבה משימוש במעלית רגילה, מה גם שאינו לצורך החולה.
לעיון בתשובה המלאה ובמקורות לחץ כאן
שימוש במכשיר סלולרי בשבת בעיתות חירום
מאז החרפת המצב הבטחוני רבים מתלבטים בשאלה: האם מותר לשאת עליהם טלפון סלולארי בשבת. ריכזנו עבורכם דף מידע המתייחס למקרים השונים, וכולל הנחיות והערות. להמשך קריאה
פעילות מרכז המבקרים
אנו נערכים לקראת מבצע הקיץ שלנו, ומקווים בע"ה להשלים קיר תצוגה חדש שיוקדש לסביבת המגורים הביתית. מבצע 'חבל על הזמן – בבין הזמנים' במרכז המבקרים שלנו יתקיים לאחר ט' באב ועד ר"ח אלול. חבילות משתלמות ומהנות לקבוצות ומשפחות גדולות (20 איש ומעלה). פרטים כאן.
'צומת' ברשתות החברתיות
מוזמנים התעדכן בתכנים נוספים, סרטונים, עדכונים ומידע, בדף הפייסבוק שלנו, וכן בעמוד האינסטגרם והטיקטוק שלנו #ASK-ZOMET
