בפתח המידעון
שלום רב -קוראים יקרים!
הגליון הנוכחי מוקדש ברובו לענייני חג השבועות בליווי חידושים ועדכונים על פעילות המכון ומרכז המבקרים
- מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר והמשמעות לחיינו – מאת -הרב מנחם פרל, ראש המכון
- הנחיות הלכתיות בנוגע לחימום מאכלי בשר וחלב על פלטה
- דף לימוד חדש להורים וילדים בנושא שימוש במדיח כלים לכלי בשר וחלב
- מדריך מעשי להלכות יום טוב
בנוסף תוכלו לעין בתקציר ממאמרו המקיף של הרב מנשה צימרמן אודות הדמיון בין הפעלה קולית ואמירה לגוי בשבת ותשובות קצרות שהתפרסמו לאחרונה
קריאה מהנה וחג שמח – יהי רצון שנזכה לקבלת תורה מחודשת ושלמה בקרב כלל ישראל
דבר ראש המכון
לקראת חג השבועות וחודש סיוון, אנו שבים ומהרהרים במשמעותו של מעמד הר סיני, לא רק כאירוע היסטורי חד־פעמי, אלא כקריאה מתמדת לחיבור בין תורה לחיים, בין שמים לארץ. חז"ל מתארים כי דווקא במדבר — במקום נטול בעלות, פתוח ושווה לכל נפש — ניתנה התורה. אולי יש בכך גם מסר עמוק לדורות: התורה אינה מסתגרת בבית המדרש בלבד, היא מתפתחת במעבדת ביהמ"ד, אך מבקשת להאיר את המציאות כולה, ללוות את האדם בעבודתו, במחקר המדעי, בטכנולוגיה שהוא יוצר, ברפואה שהוא מפתח, בתרבות, בספרות ובשאלות החדשות המתעוררות בכל דור.
במובן זה, עולמה של ההלכה איננו עולם של תגובה בלבד, אלא עולם של הנהגה, אחריות ויצירה. ככל שהקידמה מואצת, כך גוברת גם החובה לברר כיצד יוכל האדם בן זמננו לחיות חיים מודרניים מתוך נאמנות עמוקה להלכה ולרוח התורה. זו שליחות שמכון צומת נושא בה כבר עשרות שנים, מתוך אמונה כי ניתן וצריך לחבר בין קדמה טכנולוגית לבין שמירת שבת, הלכה וערכי התורה.
בהקשר זה ממש, אנו שמחים לעדכן כי במהלך החודש האחרון פתחנו השתלמות חדשה לרבנים מכהנים בתחום הלכה וטכנולוגיה, בהובלת הרב הראל דביר. ברוך ה', בהשתלמות משתתפים למעלה מעשרים רבנים מכל רחבי הארץ, המבקשים להעמיק בסוגיות המתחדשות שבין עולם ההלכה לעולם הטכנולוגי. בעינינו, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי, בהכשרת רבני קהילות להתמודדות עם אתגרי סביבת המגורים המתחדשת מתוך ידע, אחריות והבנה מעשית של המציאות הטכנולוגית.
במחלקת הפיתוח נמשכת העבודה על פתרונות חדשניים ומורכבים, המתאפשרים בין היתר הודות לתרומתכם החשובה ל"קרן למען השבת" — ועל כך תודתנו העמוקה. בין הפיתוחים המצויים כעת בשלבים מתקדמים: פתרון לפתיחת דלתות מלון בחו"ל בשבת, וכן פתרון לשימוש במשאף קנביס רפואי, בעיקר עבור נכי צה"ל הזקוקים לכך. אלו סוגיות רגישות ומורכבות, המחייבות שילוב של הבנה הלכתית עמוקה עם יצירתיות טכנולוגית ומחויבות אנושית אמיתית. תרומות נוספות לקרן יתקבלו כמובן בשמחה ויסייעו להמשך פיתוחים חשובים אלו.
ועוד בתחום התורני – הלכתי: כרך מו' של "תחומין" צפוי לראות אור בע"ה במהלך החודש הקרוב, ולהוסיף נדבך נוסף לשיח ההלכתי־מעשי המתחדש.
לסיום, אנו מצויים כבר עתה בהכנות משמעותיות לקראת ועידת צומת הבאה, שתתקיים בבנייני האומה בתחילת חודש חשון תשפ"ז. הוועידה הקרובה תהיה יוצאת דופן, שכן נציין בה חמישים שנות יצירה, עשייה והשפעה של מכון צומת — חמישים שנה של חיבור בין תורה, מדינה, חברה וטכנולוגיה.
בברכת חג שבועות שמח, קבלת תורה מתוך שמחה והתחדשות,ובציפייה להמשך עשייה משותפת למען השבת, ההלכה והחברה בישראל.
עדכונים וחדשות מהנעשה במכון
בניה כהלכה
מיזם "בניה כהלכה" נמצא בתנופת עשייה משמעותית. בחודשים האחרונים נחתמו הסכמי ליווי הלכתי למספר מיזמי בנייה המיועדים לציבור הדתי והמסורתי יחד עם קבלנים וחברות בנייה גדולות.
הליווי ההלכתי מבטיח שכל המערכות הטכנולוגיות המשולבות בבניין ובדירה מותאמות במלואן לשימוש ע"פ ההלכה. הפרוייקטים נמצאים בלב איזורי הביקוש לוד, גבעת שמואל תל אביב וירושלים. פרטים נוספים בפורטל בניה כהלכה באתר צומת.
שונה הלכBOT
בקרוב נשיק שירות חדש, מענה חכם לשאלות הלכתיות בשלשה שלבים פשוטים –
א) מקלידים שאלה במענה
ב) הבוט מוודא שזיהה אותה נכון ומחפש תשובה במאגר התשובות הממוחשב (הכולל מאות תשובות הלכתיות שניתנו ע"י רבני צומת)
ג) אם לא נמצאה תשובה מתאימה – הבוט מעביר את השאלה לצוות רבני צומת והם ישיבו ישירות לפונה. נדגיש: הבוט 'מוסמך' רק להתאים תשובות קיימות לשאלות ובשום מקרה לא מייצר תשובה הלכתית בעצמו. אנו תקוה כי בכך ננגיש טוב יותר את תורת צומת לכלל הציבור
פרס הרב רוזן לחידושי הלכה וטכנולוגיה
לקראת ועידת צומת שתתקיים בסתיו הקרוב ובמלאות 50 שנה להיווסדו של מכון צומת נקיים תחרות נושאת פרסים בנושא חידושי הלכה וטכנולוגיה – פרטים מלאים יתפרסמו בקרוב… שווה לחכות
תקצירי מאמרים
האם פקודה קולית בשבת דומה לאמירה לנכרי / הרב מנשה צימרמן
בשנים האחרונות נפוצו מכשירי "עוזר אישי דיגיטלי", כגון Alexa,Siri ודומיהם, המאפשרים להפעיל מערכות שונות בבית באמצעות פקודה קולית: הפעלת תאורה ומוזיקה, איתור מידע, העברת הודעות ועוד. המכשיר קולט את גלי הקול באמצעות מיקרופון, ממיר אותם לאותות חשמליים, מעבד את משמעותם באמצעות מערכות מתקדמות של בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית (NLP), ולאחר מכן מפעיל את המערכת המבוקשת.
השאלה המתבקשת היא, האם דיבור למכשיר בשבת נחשב למלאכה אסורה בשבת? כלומר, האם דינו כדיבור לישות עצמאית ונפרדת, בדומה ל"אמירה לגוי"– פעולה עקיפה וקלה יותר (שניתן להתירה במקרי צורך מסויימים) – או שמא, זהו מעשה ישיר של המשתמש עצמו. ואכן נחלקו בדבר פוסקי זמנינו. יש שנטו להקל, וסוברים שקולו של האדם אינו נחשב ל'מעשה', אלא המכשיר "מבין" את משמעות הדיבור ופועל בעקבותיה, ולכן אין זה בגדר מעשה אדם, לכל היותר איסור דרבנן או עובדין דחול, כעין אמירה לגוי. כך כתבו הרב פרופ' דרור פיקסלר וד"ר אריאל קטן, וכך היא דעתם של הפוסקים הרב דב ליאור ומחבר שו"ת "ארחותיך למדני".
לעומתם, רבים מן הפוסקים, שדנו ביחס לטלפון, מכשיר שמיעה, רמקול, רשמקול ועוד, ראו בהפעלה קולית מעשה גמור. וסבורים הם שהפעלת המכשיר נעשית על ידי האדם עצמו באמצעות כח הדיבור שלו, כלומר, גלי הקול עצמם, הפוגעים במיקרופון ויוצרים תגובה חשמלית ישירה, הגורמת באופן מיידי להפעלת מערכות חשמליות שונות. לפי גישה זו, אין הבדל מהותי בין לחיצה ביד על מתג, לבין הפעלה באמצעות קול, והמכשיר הקולט, נחשב ככל כלי המבצע את פעולת האדם מכוחו של הפועל. לא מדובר ב"הבנה" של ישות אחרת, אלא בפעולה חשמלית מורכבת יותר.
בנוסף, עצם העובדה שהמכשיר מבצע את רצון האדם באופן מיידי וישיר מחזקת את ההגדרה כמעשה, ואת ההסתכלות על המכשיר כ"גרזן ביד החוצב בו", וכפי שכתב הרב ישראל רוזן על החיישנים שהם בעצם "כלי העבודה המודרניים"; לכן הפעלה על ידי חיישן נחשבת כמעשה גמור.
זו גם גישת ראשי מכון צומת הרב מנחם פרל והרב ישראל רוזן, הנסמכת על הכרעתו של הרב יעקב אריאל: הפעלת עוזר אישי דיגיטלי בשבת באמצעות דיבור נחשבת פעולה ישירה ואסורה, ולא "אמירה" עקיפה בלבד. בנוסף, קיימים צדדי איסור נוספים של "ודבר דבר", עובדין דחול ופגיעה בצביון השבת.
לקריאת המאמר המלא
שבועות תשפ"ו
· הנחיות לבישול וחימום לסעודות חלביות ובשריות
· כיצד להשתמש במנגל גז ביום טוב
· מדריכון – הלכות יום טוב
תשובות קצרות
כדרכינו לפניכם לקט תשובות קצרות שהשיבו רבני צומת לשואלים שונים.
חימום מאכלי בשר וחלב על גבי פלטה / הרב שי סימינובסקי – מנהל תוכן והסברה
שאלה
רכשתי מתקן בשם 'ארון הפלא הכולל שני מדפי מתכת שניתן להניח עליהם סירים מעל הפלטה ועל גביהם כיסוי בד עם ציפוי אלומיניום פנימי לשמירת חום בכל החלל העטוף בכיסוי. האם ניתן להשתמש במתקן לחימום מאכלי הבשר ובסעודה הבאה מאכלי חלב
תשובה
כשם שלמתקן שני חלקים מדף להנחת הסיר וכיסוי עליון- כך יש לחלק את הדיון ההלכתי בהתאמה לשני חלקים אלו
א) הכיסוי
מכיון שתחת הכיסוי הנ"ל מניחים לעיתים מאכלים בכלים שאינם מכוסים, כגון; פשטידות, בורקסים וכדו', הרי שאדים העולים מן המאכל והטעם הבלוע בהם נספגים ונבלעים בדפנות הכיסוי, ולאחר מכן כאשר יניחו בסעודה הבאה מאכלים אחרים(בשר אחרי חלב או להיפך) והתא יתחמם היטב – ייפלט באמצעות אדים או טיפות, הטעם הבלוע בדופן לתוך המאכלים המתחממים ללא כיסוי, וייאסרו בכך (לכתחילה או בדיעבד תלוי באיכות הטעם). וכפי שאין להשתמש במכסה סיר למאכלי בשר ולאחריו למאכלי חלב – הוא הדין והוא טעם לעניין כיסוי הבד ע' שו"ע יו"ד צב,ח. (אמנם לעניין דיעבד ישנם כמה פרטים וספיקות להקל על פיהם ויש לשאול רב פוסק אך פשוט שלכתחילה אין לעשות כן)
ב) מדפי המתכת והפלטה
מכיון שעל המדפים והפלטה מניחים כלי אוכל ולא את האוכל עצמו, ומכיון שלא נעשית בליעה והעברה של טעם מכלי לכלי אלא אם כן יש ביניהם ממשות אוכל או נוזל(רמ"א, שם). לכן, ככל שהמדף או הפלטה נקיים משאריות אוכל ונוזלים וגם תחתית כלי האוכל יבשה ונקיה ניתן לחמם כלי חלב לאחר שהתחממו עליה כלי בשר. אולם במידה וישנן שאריות אוכל, שמנונית וכדו' על הסיר או על המשטח הרי שיש חשש לבליעת טעם איסור בכלי – במצב כזה יש לשים משטח נוסף כמו ניר כסף, סיליקון וכדו' לפני חימום מאכלי חלב לאחר בשר וכדו'.
כלל זה נכון הן לגבי מדפי המתכת בארון הפלא והן לגבי חימום מאכלים כנ"ל על פלטה רגילה.
הפעלת מתקן מתנפחים בחצר בשבת ויו"ט/ הרב שי סימינובסקי
שאלה
האם ניתן להפעיל באמצעות שעון שבת מבעוד יום מתנפחים בחצר הבית? שאלתי הן מצד הזלזול בכבוד השבת והן מצד שעקב הקפיצות הרבות והלחץ על המכשיר המשאבה 'מתאמצת' יותר כתוצאה מפעילות הילדים
תשובה
א) זלזול בכבוד השבת
- אם מדובר במתקן ביתי ( בדומה לטרמפולינות הגדולות המצויות בחצר הבתים) הרי שאין זה נראה כפעילות מסחרית של לונה פרק וכדו'.
- ביחס לרעש המפוח – הרמ"א בסימן רנב, ה פסק שאסור לטחון בריחיים משום שפעולתם רועשת ויש בכך זלזול בכבוד השבת. ואולם יש לדון מהו שיעור רעש האוסר. בשו"ת אגרות משה (ח"ד, ע) הכריע שאם הרעש אינו נשמע בחדר הסמוך – אינו בגדר רעש והשימוש מותר. ואם כן יש לבדוק אם רעש המפוח נשמע בחדר הסמוך לחצר אין להשתמש ואם הרעש אינו נשמע – אפשר להשתמש ביחס לקפיצות והפעילות עצמה.
- ככל שמדובר בילדים צעירים אין להחמיר ובוודאי ע"פ מה שהביא בשו"ע (שא,ב ) גסה שבחורים ונערים שנהנים לרוץ ולקפוץ – מותר להם לעשות כך, משום שזהו עונג שבת שלהם (ושם במג"א, ג – אפי' לכתחילה).
ב) שינויי הפעילות החשמלית של המנוע בעקבות הקפיצות
- אין בזה חשש איסור מהטעמים הבאים:
- ההשפעה הנגרמת היא לכל היותר שינוי זרם שלא נאסר בשבת – מכיון שהמעגל החשמלי פעיל כל הזמן ( להרחבה ע' בספר צומת או באתר המכון בפרק 'שינוי זרם' כאן)
- ההשפעה אינה מכוונת אלא אגבית ואקראית
- גם לדעת האוסרים שינוי זרם הוא מטעם שהגברת ההספק של פעולת המכשיר לתנועה מהירה יותר וכדו' דומה להפעלה חדשה ואולם כאשר שינוי הזרם נדרש על מנת לשמר את המצב הקיים (כגון שמירה על לחץ אויר קבוע) אין בכך כל איסור.
לסיכום מותר להפעיל מתנפחים העשויים לשימוש ביתי ובלבד שהמפוח אינו מרעיש כך שקולו נשמע בחדר הסמוך.
פעילות מרכז המבקרים ומרכז ההדרכה
בשעה טובה מרכז המבקרים חזר לשגרת פעילות וברוכה ומקבל בשמחה משפחות, יחידים, קהילות ומוסדות למגוון הפעילויות שלנו – בואו בשמחה!!
לפרטים, צרו קשר במייל [email protected] או בטל' 051-5905697 (הרב ישראל).
'צומת' ברשתות החברתיות
מוזמנים התעדכן בתכנים נוספים, סרטונים, עדכונים ומידע, בדף הפייסבוק שלנו, וכן בעמוד האינסטגרם והטיקטוק שלנו #ASK-ZOMET
