אחד מחמשת העינויים שאנו מצווים בהם ביום הכיפור הוא איסור נעילת הסנדל [משנה יומא ח,א] ובגמרא [עח,ב] דנו האם סנדל העשוי משעם (סוג של צמח אגמים או קליפות עץ דחוסות – בדומה לשעם של ימינו) נחשב לסנדל שאסור לנעול אותו ביום הכיפורים?
השולחן ערוך [תריד, ב] פסק שדווקא במנעל עשוי עור או אפילו עשוי מחומר אחר, כגון עץ, שעליו נוספו חלקים מעור – אסור לנעול ביום כיפור. אבל משאר המינים, קש, בד או מיני צמחים – מותר. וטעם הדבר הוא, שדווקא נעל מעור נחשבת כ'סנדל' שנאסר ביום כיפור אבל מנעל עשוי מהחומרים הנ"ל נחשב לבוש או בגד ואינו בכלל האיסור [משנ"ב, שם ה].
כמה מגדולי הפוסקים האחרונים כתבו שהאיסור תלוי בשאלה המציאותית האם ישנו 'עינוי' בהליכה
על הקרקע. כלומר, מנעל עשוי מעור מגן על הרגל כך שאינה מרגישה את קושי הקרקע, דריכה על
אבנים וכדו' ולכן נאסר ביוה"כ אבל אותם סוגי חומרים שהזכיר השו"ע שדרכם מרגישים את קושי
הקרקע, כיוון שהם רכים או דקים ואינם מגינים היטב על הרגל – יש בהם עינוי וממילא מותר
לנועלם ביום הכיפורים. ואם כן נעליים טובות שמגינות על הרגל כך שאינה חשה בקושי הקרקע –
אסור לנועלם ביום הכיפורים, כיוון שאין בכך משום 'עינוי' [משנ"ב בשם 'יש מן האחרונים', שם].
הרב יעקב אריאל הי"ו [שו"ת באהלה של תורה ח"ב ,פא] הוכיח שגם לדעת השו"ע שכתב לאסור במפורש דווקא בנעלי עור – הכוונה לנעל שנותנת לרגל הגנה מלאה מקושי הקרקע, אבנים, מהמורות וכיוצ"ב, ויש שהחמירו לאסור גם בנעליים העשויות מחומרים אחרים המספקים הגנה חלקית, אבל בנעל נוחה שמספקת הגנה מלאה,"לא ידעתי מי התיר … לכן נלענ"ד שיש לחוש מספק ולהקפיד על נעלים מיוחדות ליום כפור. לא נעלים המשמשות להליכה כל ימות השנה, אלא כעין נעלי בית, וכל הדומות להן, שחשים בהם את הקרקע".
מסקנות למעשה
- נעלי ספורט העשויות מעור מלא או בחיפוי עור חלקי – אסור לנעול ביוה"כ.
- נעלי ספורט מחומרים סינטטיים – אם מדובר בנעליים איכותיות שנועלים אותן בכל ימות השנה,- לדעת הרב אריאל אין ללכת בהן ביום כיפור (מחשש לאיסור תורה).
- נעליים עם סוליה דקה כגון נעלי בית או נעלי גומי שמרגישים בהם את קושי הקרקע – ניתן לנעול
ביום כיפור.
