גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

סוכת פרגולה

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ

תחומין

, תשנ"ט

ראשי פרקים

פרגולה הינה סוכת עץ העשויה להגן מפני החמה, והיא מסוככת בנסרים ארוכים הקבועים למקומם במסמרים, ורוחבם פחות מארבעה טפחים. האם כשרה היא לסוכה?

א. מסמרים

 האם המסמרים שבפרגולה, שהם מקבלי טומאה, פוסלים את הסכך? שאלה זאת מופיעה בשו"ת הרשב"א ח"א סי' ריג (ר' גם המיוחסות לרמב"ן סי' רטז): "סכך סוכה העשוי מנסרין שאין ברחבן ארבעה, והם תקועים במסמרות של ברזל, והם משולבים בשליבת הסולם, ואין בפתח השליבה שלשה טפחים, ובחג מכסין אותו בהדס ובערבה – אם פוסלים הסכך מחמת המסמרות? לפי ששמעתי בשם אחד גדול שנתאכסן בבית אחד מבני עירנו, וציוה להסיר המסמרות מהסכך. הודיעני טעמו: אי משום מקבלים טומאה?"

תשובתו של הרשב"א היא: "אותו חכם, אם אסר, לא מאותו טעם שאמרת אסר, שאותם מסמרות אינם פוסלים הסכך המרובה מהם. ואולי, מפני מה שאסר אחד מרבותינו ז"ל, דכיון דהנסרים תקועים במסמרות, הרי כל הנסרים כנסר אחד רחב ארבעה, ויש בהם משום גזירת תקרה. ויש שנחלקו עליו. ואתה, הנח להם, כיון שנהגו; שאף על פי שאינם נביאים, הם בני נביאים."

 היתר מפורש לקביעת הסכך במסמרים נמצא גם בשו"ת תרומת-הדשן סי' פט, בבית-יוסף או"ח תרכו,ב ובסי' תרכט, בלבוש תרלא,ט, בשו"ת הרמ"ז (לרבי משה בן מרדכי זכות) סי' יח (שהוסיף, שכך המנהג בימיו), בשו"ת האלף-לך-שלמה (לרבי שלמה קלוגר) או"ח סי' שסו, בשו"ת אגרות-משה (לר"מ פיינשטיין) או"ח ח"ה סי' לט, ועוד.

העובדה שהמסמרים אינם פוסלים נובעת גם מהמשנה בסוכה טו,א הדנה בתקרה שאין עליה מעזיבה. לפי בית הלל, "מפקפק או נוטל אחת מבינתיים", וביאר הרמב"ם בפיהמ"ש: "מפקפק – פירוש שיעקור אותן ממקומן ומן המסמרים התקועין בהם." ראה גם ב"י או"ח תרלא,ט, שכתב: "שמסיר את המסמרים שהיו קבועים בהם." מדברי בית הלל משמע, שכשנוטל אחת מבינתיים, נשארים נסרים נסרים תקועים במסמרים.

יסוד הדיון הוא על המשנה בסוכה כא,ב: "הסומך סוכתו בכרעי המטה – כשרה. רבי יהודה אומר: אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה – פסולה." הגמרא שם מביאה מחלוקת בין רבי זירא לבין רבי אבא בר ממל בביאור טעמו של רבי יהודה. אחד אומר: מפני שאין לה קבע, דהיינו: הסוכה אינה יציבה דיה כמבנה קבע, כדרוש לשיטת רבי יהודה; ואחד אמר: מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה.

לדברי הרא"ש, הטעם העיקרי לאיסורו של רבי יהודה הוא מפני שאין לה קבע, ולא מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה. כן משמע גם מהרי"ף, ר' שו"ת תרומת-הדשן סי' צא. אך גם לשיטה המסבירה את טעם האיסור של רבי יהודה בכך שמעמידה בדבר המקבל טומאה, הרי רבי יהודה מגביל את איסורו למצב של אינה יכולה לעמוד בפני עצמה. לכן, אם הסכך עומד בפני עצמו, והמסמרים דרושים רק לנוי, כדי להבטיח שנסרי הסכך יעמדו במרווחים שווים ובנטיה רצויה, כפי שהדבר עשוי בפרגולה, הרי המסמרים אינם מפריעים כל עיקר. כך מפורש בשו"ת מהרי"ל סי' קנז ובשו"ת רב-פעלים (לרבי יוסף חיים בן אליהו) ח"ב יו"ד סי' כה בשם הר"ן.

יתירה מזאת: לדעת פוסקים רבים, מעת שהמסמרים תקועים וקבועים במקומם, הרי הם חלק מהמבנה, ושוב אינם מקבלים טומאה. כך כתב בשו"ת הרמ"ז סי' יח: "ולא ידענא היכי נחית להו טומאה למסמרות הקבועים בתקרות או בכתלי הבתים, דאפילו נימא מספיקא שנעשו מכלים טמאים – כיון שנשתנו גופן למסמרות ונקבעו במחובר לקרקע, תו לא מקבלי טומאה." וכן כתב במשנה-ברורה תרכט,כג על פי הט"ז: "אכן כשאין להסולם נקבים, והשליבות תקועין על היריכות במסמרים, הם בכלל פשוטי כלי עץ שאין מקבלין טומאה אף מדרבנן."

מדברי חזון-איש (או"ח קמג,ב) עולה שעכ"פ צריך שהמסמרים לא ייראו, שכן לגבי חוטי ברזל הנתונים בתוך כותל אבן התיר וסמך בין השאר על כך (ועוד סמך על כך שעיקר הכותל עשוי אבן, ושהוא עומד בעצמו והברזל הוא רק לחיזוק מפני הכאה ותנועה.

במקרה שלנו מצטרפים אפוא שלושת היסודות:

  1. המסמרים התקועים בסכך הפרגולה אינם מהווים מעמיד;
  2. גם במקרה של מעמיד, לדעת הרבה פוסקים טעמו של רבי יהודה לאסור סמיכת הסוכה בכרעי המיטה הוא משום קבע, ולא משום מעמיד בדבר המקבל טומאה;
  3. רבים פוסקים, שמסמרים התקועים במבנה בטלים לו ואינם מקבלים טומאה.

 לכן, הבעיה של סיכוך בדבר המקבל טומאה אינה עניין לפרגולה.

ב. מבנה קבע

 "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (סוכה ב,א). האם בסכך הקבוע במסמרים אין משום קבע?

הגמרא דנה במקור הדין שגובה סוכה צריך להיות עד עשרים אמה. רבא לומד זאת מהפסוק "בסכת תשבו שבעת ימים" – "צא מדירת קבע ושב בדירת עראי; עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע." מבואר שם בגמרא שאפילו אם עשה סוכה ממחיצות של ברזל, אין הסוכה פסולה, שכן האבחנה בין דירת קבע לבין דירת עראי היא רק בגובה. לרבא, "משמע ליה קרא דאתא לשיעורא, לאורויי לך מדת גובהה כלומר: בסוכה שאפשר לעשות עראי" (תוס' ד"ה כי). "לפי שאי אפשר לומר שהתורה תצוה מה שאי אפשר לעמוד עליו, דבאיזה דבר נשער אם הבנין ראוי לשבעה בלבד או ליותר מכן? משום הכי משמע לן דבשיעור שאפשר שייעשה בו דירת עראי תליא מילתא" (ר"ן). שיעור שאין עליו עוררין הוא רק גובה הסוכה, אך לא החומר ממנו היא עשויה.

אולם דיון זה הוא בדפנות בלבד. לכאורה, בסכך יש מודדים אחרים שעשויים לעשות את הסוכה לסוכת קבע. התוס' שם מפרשים שאי אפשר לעשות את הסכך שלא יהיה חדיר לגשם באמצעות קביעת הנסרים במסמרים, "שעיקר הסוכה על שם הסכך, לא מיתכשרה עד דעביד לה עראי." בכך מבארים התוס' מדוע רבי זירא דורש רק שהסוכה תשמש כמגן מפני השמש ולומד זאת מן הפסוק "וסוכה תהיה לצל", ואינו דורש שתגן גם מפני גשם, כלשון המשכו של הפסוק "מזרם וממטר" – "אלא ודאי משום דבעינן סככה עראי, ואם כן הוה ליה קבע" מסכמים התוספות.

אולם משמע מדברי התוס' שלא קביעת המסמרים היא העושה את הסוכה קבע, אלא רק אם עושה זאת באופן שלא ירדו בה גשמים." וכך פירש המהר"ם את דברי התוס'. הסבר זה, שמידת חדירת הגשמים בלבד היא הקובעת אם מדובר בסוכת קבע או סוכת עראי, מוכח מדברי התוס' ביומא י,א ד"ה וכי תימא, שכתבו: "שאני סוכה דדירת עראי היא, דבקל יכול להיות שהוא יוצא ממנה, כגון אם הוא מצטער או ירדו גשמים." ראה גם שו"ת משיב-דבר (לנצי"ב מוולוז'ין) ח"ב סי' פב.

הסבר זה בדברי התוספות מקבל את חיזוקו מתשובת רבנו תם שבשו"ת בעלי התוספות סי' טו, המביא "מעשה וסיכך הרב רבי שמשון, גיסו של ר"ת, בנסרים שאין בהן ד', ועשה סוכה יפה מאד כעין כיפת חדרים, ותקוע במסמרות, ופסלה ר"ת משום דמצלת מן הגשמים. אבל אם השכיבן זה אצל זה, כשירה, דאין מצלת מן הגשמים" (ראה גם הגהות מיימוניות הל' סוכה ה,ט). הפסול אינו בגלל המסמרים, ואילו היו הנסרים שכובים על צידם באותו אופן – היתה הסוכה כשרה. הפסול הוא מחמת חדירת הגשמים.

יתר על כן: גם אי חדירת הגשמים לבדה אינה סימן להיות הסוכה סוכת קבע, ונחוץ גם התנאי של קביעת המסמרים. כך כתב הר"ש קלוגר בשו"ת האלף-לך-שלמה או"ח סי' שסו, וכך מוכח מדברי הסמ"ק צג,נה: "נסרים פחותים מארבעה מותר לסכך בהם; אך מכל מקום צריך לעשות הסכך בענין עראי, שיוכלו הגשמים לרדת בסוכה, וכדמפרש בתוספות בפרק קמא" (הובאו דבריו בבית-יוסף או"ח תרכט,יח). להבנה זו בדברי התוס' שותפים גם ה"ר אברהם בורנשטיין בשו"ת אבני-נזר או"ח סי' תעב ("לפי מה שכתבו התוספות… כשקובע הנסרים במסמרים עד שאין המטר יכול לירד בתוכה פסול מדאורייתא, דבסכך בעינן עראי ממש"); וה"ר אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ- אליעזר חט"ו סי' כח ("לא פסל ר"ת לסכך בהם כי אם היכא שגם תוקעים במסמרים, דאז רק אז נקרא זה דמצלת מן הגשמים").

הפוסקים הביאו את דעת רבנו תם זו – בטור סי' תרלא; בלבוש תרלא,ג ("בדיעבד, אפילו מעובה כמין בית – כשרה, דמכל מקום שם סוכה עליו… אבל אם היא מעובה כמין בית ממש, עד שאין המטר יכול לירד לתוכה – פסולה, שאין שם סוכה עליו אלא כבית מקורה"); ובט"ז או"ח תרכט,כא ("רק שיזהר לעשות שיוכל הגשם לירד שם"). סיכם וכתב ה"ר עובדיה יוסף בשו"ת יביע-אומר ח"ד או"ח סי' מט: "מבואר יוצא מדבריהם, שאם סיכך בדרך קבע באופן שאין הגשמים יורדים לתוכה – פסולה מדאורייתא."

בניגוד לכך כתב בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' סו, שהדרישה לדירת עראי באה "לאפוקי היכא דקבע הסכך במסמרים, אפילו בנסרים פחות מד' ושירדו בה גשמים." אולם אין זו מסקנת דבריו, שכן הוא סיים את דבריו במילים: "אבל עיקר הסוגיא כדפירשתי", וכוונתו לפירושו שם, שדירת עראי באה לאפוקי סוכה הגבוהה מעשרים אמה, וכן לאפוקי מדרישתו של רבי ששיעור סוכה יהיה לפחות ד' אמות על ד' אמות. ראייה לכך, שגם לדעת המהרי"ל לא די לפסול סוכה בגלל שקבועים בה מסמרים, מכך שלא הזכיר שיטה זו בתשובה אחרת (סי' קנז) העוסקת באותו נושא.

איסור לקבוע את הסכך במסמרים מוזכר גם במגן-אברהם תרכז,ב: "באגודה ריש סוכה כתב בשם התוספות, שלא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפילו פחות מד', מפני שהם דירת קבע." ה"ר שמואל הלוי קעלין (מחצית-השקל תרמ,ט) רואה בדברי האגודה הללו מחלוקת עם דברי רבינו תם, שלדעת האגודה הסכך בעינן שיהיה עראי, ולדעת ר"ת בעינן שאין הגשמים יכולים לירד לתוכו.

על סמך דברי מגן-אברהם" כתב בערוך-השלחן (או"ח תרכט,לב): "במקום שאי אפשר, שאין להשיג בַּמֶּה לסַכֵּך, בהכרח לסכך בנסרים פחות מרוחב ד'; אך לא יקבע אותם במסמרות, דבכהאי גוונא בית גמור הוא ופסול מן התורה." גם בשער-הציון (תרלב,ו) ציין זאת בעל משנה-ברורה על סמך דברי התוס' והר"ן, שבסכך "לא מתכשרא מן התורה עד דעביד לה עראי, דהיינו: שלא יקבע הנסרים של הסכך במסמרים."

דברי האוסרים נפלאו מאתנו, שהרי כולם מסתמכים על התוספות ועל ר"ת, וכבר הראינו לעיל שפסול הסכך מטעם קבע הוא דווקא כשמציל מן הגשמים. אולי אפשר ליישב, שבמגן-אברהם ובשער-הציון הזהירו מפני כיסוי בנסרים קבועים במסמרים, באופן שהיה פשוט להם – אף שלא הזכירו זאת – שאין הגשמים יכולים לירד לסוכה.

כאמור, הר"ן פירש שעראיות הסוכה נמדדת רק בשיעור הגובה. שיטת הרמב"ם היא, שההבדל בין מבנה קבע לבין מבנה עראי אינו מתבטא בחוזק המבנה או ביציבותו, אלא בייעודו בלבד. כך הבין בשו"ת רב-פעלים (ח"ב יו"ד סי' לו) בדעת הרמב"ם, והביא בשם מרכבת-המשנה: "עיקרו של דבר תלוי בין אם הוא דר בו בקביעות, או דרך עראי."

גם אם כך, הלא פרגולה אין דרך לדור בה בקביעות. המירווחים בין קורותיה מניחים לגשם לחדור אל תוכה, וממילא נראה בפשטות שאין היא נחשבת לסוכה של קבע.

ג. תעשה ולא מן העשוי

האם בפרגולה שלא נעשתה לשם סוכה, כי אם לצל, יש משום "תעשה ולא מן העשוי"? לפי המשנה בסוכה טו,א, תקרה העשויה מנסרי עץ – אליבא דבית הלל "מפקפק (רש"י: סותר ומנענע את כולן) או נוטל אחת מבינתיים", ולפי רבי מאיר, "נוטל אחת מבינתיים, ואינו מפקפק." הגמרא מבארת, שטעמם של בית הלל הוא משום "תעשה – ולא מן העשוי". מהמשנה משמע שמדובר דווקא בתקרת הבית, ולא בתקרת מבנה ארעי שלא נעשה לדור בו. אכן, הרמב"ם (הל' סוכה ה,ח) פוסק: "תקרה שאין עליה מעזיבה, שהיא הטיט והאבנים, אלא נסרין תקועין בלבד, הרי זו פסולה שהרי לא נעשו לשם סוכה אלא לשם בית. לפיכך, אם פקפק הנסרים והניד המסמרים לשם סוכה, הרי זו כשרה, ובלבד שלא יהיה בכל נסר ונסר רוחב ארבעה טפחים. וכן אם נטל אחד מבינתיים והניח במקומו סכך כשר לשם סוכה, הרי זו כשרה."

ברוח הדברים הסכימו הפוסקים ש"תעשה – ולא מן העשוי" שייך אם לא עשאה לצל בלבד, כגון שהיתה זו דירתו ממש כל השנה, שאכל ושתה וישן שם (מחזור ויטרי סי' שנח וסי' תנז; טור סי' תרלה; ב"י תרלו,ב; שו"ע תרלה,א; לבוש תרלו,ב; משנ"ב תרלו,ט; ערוה"ש תרלה,ב; אגרות-משה או"ח ח"ה סי' לט, ועוד). ממילא, סוכה שעיקר עשייתה לצל (פרגולה), גם אם לא עשאה לשם סוכת חג, כשרה, ואינו צריך לפקפק את הסכך.[1]

ד. סוכה ישנה

 האם יש בעיה בסוכה שאינה מוקמת כל שנה מחדש לצורך החג? אכן, לפי המשנה (סוכה א,א), בית שמאי פוסלים סוכה ישנה, ובית הלל מכשירין. סוכה ישנה היא כל שעשאה קודם לחג שלשים יום, אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה." בירושלמי פ"א ה"ב הוסיפו על מחלוקת ב"ש וב"ה – "תני: צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרי: טפח! רבי יוסה אומר: כל שהוא. מאן דאמר 'כל שהוא' – ובלבד על פני כולה."

חיוב זה לחדש דבר בסוכה ישנה, מופיע להלכה בטור סי' תרלו ובשו"ע תרלו,א אך נתון במחלוקת פוסקים, אותה סיכם הרדב"ז (שו"ת ח"ו ב' אלפים  נז) כשלוש שיטות:

  1. לדעת הרי"ף והרמב"ם, אפילו למצוה מן המובחר אין צריך לחדש בה דבר.
  2. לדעת הר"ן, צריך לחדש בה למצוה מן המובחר;
  3. לדעת הטור, צריך לעיכובא.

לפי המצריכים לחדש דבר, החידוש צריך שיהיה בגוף הסכך (משנ"ב תרלו,ה ע"פ פרמ"ג).

אף לב"ש, רבים מקימים פרגולה כדי להשתמש בה לצורך סוכה, וא"כ יצאה מגדר סוכה ישנה. כדי לצאת מידי הספק ולקיים מצוה מן המובחר, ראוי לחדש דבר בסכך.[2]

ה. עשיית הסכך קודם לדפנות

 לרוב, בפרגולות יש סכך ואין דפנות. האם זהו עשיית הסכך קודם לדפנות, הפוסלת בסוכה? דין זה שאין לעשות סכך קודם לדפנות, כתבו בהגהות מיימוניות (הל' סוכה ה,ט), והטעם הוא דבשעת עשייתן לא הוי אהל, ויש בו משום "תעשה – ולא מן העשוי". דברים אלו הובאו על ידי הרמ"א בהגהתו על שו"ע או"ח סי' תרלה. הפוסקים נחלקו אם הפסול הוא רק לכתחילה (ב"ח, שערי-תשובה) או גם בדיעבד (לבוש, ט"ז). מכל מקום, גם הפוסלים אף בדיעבד מסכימים, שאם עשה טפח סמוך לסכך, מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות, כפי שהובאו הדברים ברמ"א.

ברוב הפרגולות הסכך מונח על קרשים שיש ביניהם טפח ויותר, ויש צורך להוסיף סכך ביניהם. בהרבה מקרים לפרגולה יש דפנות – קירות או מעקות. במקרים, שבהם אין דפנות והקרוי של הפרגולה כבר יכול להיחשב כסכך, יש לפקפק את הסכך לאחר עשיית הדפנות – להגביהו ולהניחו מחדש, כדי לצאת מגדר של "תעשה – ולא מן העשוי".

ו.  סיכום

  1. פרגולה, שבה הסכך מונח על קרשים שיש בהם טפח, או שלפרגולה יש דפנות כגון קירות או מעקות, כשרה לסוכה ללא צורך בפירוק המסמרים.
  2. כדי לצאת מידי ספק סוכה ישנה, ולקיים מצוה מן המובחר, ראוי לחדש דבר בסכך (די בטפח אחד) – כגון, להניח כפת תמר, או לפרוס מחצלת העשויה לסכך וכדומה.
  3. כשאין לפרגולה דפנות, ואין צורך להניח סכך על גבי הקרוי (קרוי צפוף) – יש לפרק אחרי עשיית הדפנות את קורות הפרגולה, להגביהן ולהניחן מחדש.

[1].    [לפסול בית בסוכה פירושים שונים. הגמ' בסוכה יד,א אומרת שאין מסככין בנסרים שרוחבם ד' טפחים משום גזירת תקרה. רש"י פירש, שמא יבוא לומר "מה לי לסכך באלו, מה לי לישב תחת קורות ביתי, וההוא וודאי פסול, דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה." במקום אחר (ברקאי ד עמ' 329) הראיתי ששלוש שיטות בפסול בית: רבנו תם (בית מגן ממטר); ר"ן (בית אינו עשוי רק לצל); ולרש"י זהו פסול בגברא – מצות הישיבה בסוכה דורשת לצאת מהבית ולעבור לסוכה. לכן, גם אם פרגולה כשרה מבחינת החפצא, יש צורך במעבר ניכר – אם ע"י חידוש דבר, או באופן אחר – מן הבית לסוכה. – הערת עורך (א.ו.)]

[2].    [עי' באורח-משפט לראי"ה קוק זצ"ל, או"ח סי' קמא, דמשום מצוה מן המובחר אכן ראוי לחדש בסוכה דבר. אמנם הרמ"צ נריה זצ"ל מספר בספרו מועדי-הראי"ה (עמ' צג), שסוכתו של הרב היתה בבית המדרש הסמוך לביתו, וכדי להכשירה היה נחוץ להסיר את הרעפים מהגג. למעשה, לא ביקש הרב מהנגר לסדר מחדש את הנסרים של הסוכה, כחומרתו של הב"ח, כיון – וכאן בלשונו של הרב – "כל אימת שהנגר עלה למעלה לבי מפרפר, לבי חרד, שלא תיקרה תקלה ח"ו, ורק כשאני רואה אותו יורד בשלום, נרגע אני; ולהחמיר על חשבונו של הנגר אינני רשאי." – הערת עורך (א.ד.)]

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר