גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

שימוש בפרגולת אלומיניום חשמלית לצורך סוכה

מחלקת הלכה מכון צומת

ראשי פרקים

האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולת אלומיניום חשמלית לצורך סוכה?

לאחרונה, נכנסו לשימוש פרגולות אלומיניום ולהן דגמים חשמליים אשר מאפשרים לשנות את כיוון קורות ההצללה האופקיים עי לחיצת כפתור. באופן כזה ניתן לכוון את הקורות ש'ישכבו' בצמוד זה לזה, וכך תיווצר תקרה מלאה(אטומה למים -לפי עדות היצרנים), או שיעמדו זקופים, וכך ישנו מרווח מקסימלי בין הקורות לצורך חדירת אור השמש, אוורור וכדו'. נשאלנו האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כזו צורך סוכה, כאשר מסככים על גביה בסכך כשר. הדיון בשאלה זו נוגע לכמה סוגיות מרכזיות בדיני הסכך ונסקור אותם בע"ה.

א.  הפיכת גג לסוכה

ראשית, יש לדון האם מותר להשתמש בגג המשמש לקירוי במשך כל השנה, לשם קיום מצוות סוכה. שאלה זו, נוגעת בעיקר, לקירוי שהוא כשר לסכך, כגון, גג העשוי מקורות עץ, ומשמש לכך לאורך כל השנה (כפי שמצוי בפרגולות עץ ועי' בנספח למאמר זה). אכן, מעיקר הדין יש  לחדש או לשנות בסכך זה,  לקראת קיום המצווה (שוע או"ח תרלה,א וכן תרלו,א – מידת החיוב לחדש דבר בסוכה תלויה מאוד בשאלה מה היה השימוש המקורי שלה, (עיין במשנ"ב לסעיפים הנ"ל) ואולם, בפרגולה עשויה ממתכת – ממילא מחויב להוסיף לה סכך כשר, כך שהאבחנה בין השימוש בכל השנה לשימוש בסוכות, קיימת ממילא.

ב.  סיכוך על גבי דבר המקבל טומאה

כיון שאת הסכך הכשר מניחים על קורות האלומיניום, הפסולות  מצד עצמן  לסיכוך,  משום שאינן מגידולי הקרקע, יש לדון, האם מותר להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה ופסול לסיכוך.  השו"ע (תרכט,ז) הסתפק האם מותר להניח סולם על הסוכה על מנת לסכך על גביו, ומכאן הסיקו האחרונים (מ"א שם , משנ"ב, כב) שלכתחילה, אין להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה, (כגון קורות מתכת) ואולם, אם אין אפשרות להעמיד בדבר הכשר לסיכוך, אפשר מעיקר הדין לסמוך את הסכך בדבר המקבל טומאה. גם לדעה המחמירה – ניתן לתקוע את העץ המעמיד במסמרים כמבואר בשוע תרכט,ח,  למעט החזו"א (או"ח קמ"ג,ב)שמחמיר גם בזה. ואולם פוסקים רבים חלקו על דבריו וסמכו על דברי המשנ"ב (שם, כו).  למעשה, במידת האפשר, יש להניח על קורות המתכת קרשי עץ שישענו על מסגרת הסוכה ועליהם לסכך בסכך כשר, כך שהסכך עצמו, אינו נשען כלל, על מוטות המתכת. במידה ואין אפשרות מעשית כזו, ניתן לשים את הסכך ישירות על קורות המתכת של הפרגולה.

ג. עירוב סכך כשר וסכך פסול

מכיון שקורות המתכת פסולות לסכך כאמור לעיל, הרי שחובה לוודא שהקורות עצמם אינם נותנות את רוב הצל בשטח הסוכה. הבדיקה לכך פשוטה יחסית והיא מופיעה בשולחן ערוך  (תרלא,ח). יש לבדוק, שהחלל בין הקורות גדול משמעותית מרוחב הקורות עצמם, וכך ברגע שנמלא את החללים בסכך כשר, הרי שהסכך הכשר הוא שמכשיר את הסוכה ולא הסכך הפסול.  ע"פ המבואר שם, במידה והחלל הפנוי שווה בשיעורו לשטח הקורות,  הדרך היחידה להכשיר את הסוכה היא, לשים סכך כשר בצורת קורות צפופות, בניצב לסכך הפסול, כך שניתן להבטיח שכל שטח החלל מתמלא בסכך כשר. אולם, דבר זה אינו מומלץ, כיון שצריך הקפדה גדולה מאוד להשוות את שטח הסכך הכשר לסכך הפסול. לכן למעשה, אם מעוניינים להשתמש בפרגולת מתכת כסוכה, יש לוודא מראש ששטח הקורות במצטבר, קטן באופן משמעותי ממחצית שטח המסגרת. לדוגמא, אם מידות הפרגולה הן 3*3 מ', ובסה"כ 9 מ"ר –  יש לוודא ששטחן המצטבר של הקורות, כשהן  בניצב לקרקע אינו עולה על 4 מ"ר. ניתן לבדוק זאת במדידת המרווח שבין הקורות והשוואתו לעובי הקורות עצמן, ולוודא שהשטח הפנוי גדול יותר משמעותית (ב 5 ס"מ +/-).

ד. הגנה מפני הגשמים בחג  ופסול תעשה ולא מן העשוי

יתרון משמעותי שיש לפרגולה מסוג זה הוא, שבמידה ויורד גשם במהלך ימי הסוכות – ניתן בלחיצת כפתור ,להפוך את מצב הקורות מניצב לאופקי ולמנוע כניסת גשמים לתוך הסוכה. כמובן שבמצב זה הסוכה פסולה. אך מה הדין כאשר ייפסק הגשם ונרצה להחזיר את הסוכה לקדמותה – האם תחזור לכשרותה הקודמת?  חכמים למדו מלשון הפסוק, חג הסוכות תעשה לך (דברים טז, יג) שיש חיוב לעשות את הסוכה ולא שתיעשה מאליה. ומכיון שעיקר הסוכה הוא הסכך, הרי שיש להכשיר את הסוכה ע"י הנחת הסכך על הסוכה ולא לשים את הסכך בפסול – כגון על תקרת מתכת כמו במקרה שלנו – ואח"כ להשמיט את תקרת המתכת והסוכה נעשית כשרה ממילא.  המשנה ברורה דן במקרה שהובא ברמ"א (תרכו,ג) -סוכה העשויה מתחת לגג נפתח המתרומם על ציר ובעת הגשמים מורידים את הגג על הסוכה ואח"כ מסירים אותו. על כך כותב המשנ"ב (שם, יט)

"לחזור ולפותחן -וזה מותר אפילו לדעת המחמירים הנ"ל כיון שנעשה מתחילה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך, דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה …מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה".

כלומר, מדבריו עולה שאם מלכתחילה בנו את הסוכה תחת גג סגור ואח"כ פתחו מלמעלה את הגג – הרמ"א (שם, ב) מכשיר וחלק מהאחרונים מחמירים (ב"ח, מג"א שם). אך אם מלכתחילה, נבנתה הסוכה בכשרות ורק נפסלה ולבסוף שוב הוכשרה – הרי שהיא כשרה כמות שהיא, ואין צורך לנענע ולשים את הסכך בידיים מחדש. ולכאורה, הוא הדין בעניין סגירה ופתיחה של קורות הפרגולה. אך המשנ"ב כותב לעיל, (שם, יח) שישנו הבדל עקרוני בין מקרה  שהסכך הפסול נמצא מעל הסכך הכשר, או מתחתיו. מכיוון, שאם הפסול נמצא מלמעלה, נמצא שיש לנו סוכה כשרה עם סכך ודפנות, ולה פסול חיצוני. במצב כזה, כאשר נעשתה בכשרות, ואח"כ הופיע הפסול החיצוני ושוב הסתלק, הסוכה כשרה כמות שהיא. אבל אם הסכך הפסול היה מתחת לסכך הכשר הרי שהוא פסל את הסוכה עצמה בכך שניתק בין הסכך הכשר לדפנות. ואם כן, גם אם נעשתה הסוכה מתחילתה בכשרות, ולאחר מכן הוכנס סכך פסול מתחתיה וחצץ בינה ובין הדפנות וביטל את שם הסוכה ממנה, במצב כזה, לאחר שיסולק הסכך הפסול, נצטרך לנענע קלות את כל הסכך על מנת שהכשרו יהיה במעשה ולא מאליו. לפיכך, במקרה של סגירת הפרגולה מחמת הגשמים הסכך הפסול נמצא מתחת הסכך,  בוכך בטל שם הסוכה ממנה, ולאחר שתפתח מחדש – יש חיוב לנענע את כל הסכך כדי שלא תפסל הסוכה משום תעשה ולא מן העשוי – כך הורה והשיב לשאלתנו מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א.

ה. סיכום

ניתן להשתמש בפרגולת אלומיניום למצוות סוכה ע"פ ההנחיות הבאות:

1. יש לוודא שהחלל בין הקורות רחב יותר מהקורות עצמן, כך שרוב שטח המסגרת הוא אויר ולא סכך פסול.

2. לכתחילה, יש להניח קרשי עץ ועליהם סכך כשר בכמות גדולה שיש בה כדי להצל על הסוכה כך שצילתה מרובה מחמתה בלא צירוף הסכך הפסול.

3. אם אין אפשרות להניח קרשי עץ על קורות האלומיניום, ניתן לשים את הסכך הכשר -ישירות על הפרגולה.

4. במידה וסגרו במהלך החג את קורות האלומיניום לתקרה על מנת למנוע חדירת גשמים – אזי לאחר הפתיחה מחדש יש לנענע את הסכך דהיינו להרימו מעט באויר ולהורידו בחזרה על מנת שהסוכה תוכשר במעשה.

נספח פרגולה עם קורות עץ

בנספח זה נביא בקיצור נמרץ, להשלמת הדברים, את עמדת פוסקי זמנינו ביחס לפרגולת עץ ללא ציון המקורות בש"ס ובפוסקים ולא מו"מ בדבריהם.

1. כאשר לפרגולה יש מספר קורות  מצומצם יחסית כך שחמתה מרובה מצילתה  – הרי שניתן להרבות עליה סכך כשר ודי בכך (ואף הקורות מצטרפות לשיעור צילתה מרובה מחמתה) ע"פ תשובת הרב יעקב אריאל בשו"ת אהלה של תורה ב, פה.

2. כאשר לפרגולה יש מעין סיכוך במוטות עץ דקים  כך שצילתה מרובה מחמתה – לכתחילה יש להניחם כך שניתן יהיה לשולפם (הפתרון המעשי לכך הוא באמצעות הנחתם בחריצים (תושבות)  אלכסוניים כך שמחד ניתנים לשליפה ומאידך הם תקועים באופן יציב לאורך כל השנה – באופן זה מוטות הפרגולה כשרים לסכך לכתחילה ואם צילתם מרובה מחמתם אין זקוקים לתוספת סכך כשר. ע"פ מסקנת הרב ש. קסירר בתחומין (כט,424). ויש הסוברים שצריך לחדש בה דבר כדי שלא יהיה בה פסול סוכה ישנה וע' סע' 3 להלן.

3. כאשר מוטות הפרגולה הדקים מוברגים ומהודקים למסגרת הפרגולה  – יש הסוברים שהם פסולים לסיכוך כיון שחשובים כדירת קבע או משום גזירת תקרה ולכן יש צורך או לחלוץ את הברגים  ולנענע קלות את מוטות הסכך ואז להשאירם רופפים או להסיר מחצית מהקורות ולהשאיר מחציתם – מסקנת הרב ש. קסירר (במאמרו הנ"ל).

 יש הסוברים שבאין אפשרות אחרת ניתן להחשיב את סכך הפרגולה ככשר – מסקנת הרב אריאל בתשובתו הנ"ל.

ויש הסוברים שסכך הפרגולה כשר לכתחילה גם כשהוא מחוזק אך יש צורך לחדש בו דבר – להוסיף מעט סכך נוסף, כדי להוציאה מכלל 'סוכה ישנה'  כך מסקנת הרב י.מ לאו  (תחומין, כא, 41-51) והרב פרופ' ד. הרשקוביץ (שם, יט 373) לפי שיטתם יש לנהוג כן גם בפרגולה שעציה נתנים לשליפה בכל השנה כנזכר בסעיף 2.

* אין בהוראה זו שום אישור או הנחיה לשימוש בדגם או מוצר של חברה ספציפית אלא הנחיה כללית בלבד לגבי השימוש בסוכות.

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
ערכי המידות בזמן מתן תורהפרופ' אברהם י' גרינפילד
התאמת האגודל ליתר אמות המידהפרופ' אברהם י' גרינפילד