גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

הפעלת חיישנים חשמליים בשבת – ומעלית שבת

הרב ישראל רוזן

ראשי פרקים

התייחסות עקרונית לפעולה על ידי חיישנים

חיישנים ממלאים את עולמנו, ובעתיד ימלאו אותו עוד יותר: מצלמות ברחובות, חיישני אזעקה, פתיחת דלתות, חיישני קול לצרכים שונים, ועוד. מגיעים היום ליכולת לפענח אותות פנימיים בגוף, כגון פרוטזות שפועלות על פי חיישנים שחשים את העצבים שמבקשים להניע את האיבר באופן מסויים.

אני רוצה להביע עמדה על פי הבנתי את ההלכה והמציאות, ועל פי שיח ושיג עם גדולים מן הזרם המרכזי של הפסיקה, כגון הגרש"ז אויערבך זצ"ל והרב ישראלי זצ"ל ועוד.

דעתי, ודעת הגדולים שדיברתי איתם היא, שכל הפעולות הללו שנעשות על ידי האדם, אינן נחשבות גרמא, אלא מעשה ידי האדם; חיציו, כוחו. הנטייה לראות כל דבר עקיף כ"גרמא" אינה נכונה. למרות שזו לא פעולה בידים אלא באופן אחר, עדין ו'קלוש', בסופו של דבר זו פעולת האדם.

הדיון ההלכתי צריך להיות אם נחשב מתכוון או לא מתכוון, אם ניחא ליה או לא, אבל לא לומר שיש בחיישנים קולא של גרמא. גם אם החיישן משדר שדר למרחקים ויוצר פעולה מורכבת וארוכה (כגון חיישן ביומטרי שמזהה את פני האדם, מתקשר עם מחשב מרוחק לזהות את הפנים ואז חוזר ומשדר למנגנון הפותח את הדלת), בסופו של דבר אני פתחתי את הדלת בהתקרבותי לחיישן. אדם הנמצא במרכז החלל בארה"ב ובלחיצת כפתור מפעיל טרקטור שחופר על הירח – נחשב כבעל הפעולה 'בידים'.

גם אם התוצאה מתרחשת כעבור זמן, אין זו גרמא, כיוון שמיד מתחילה שרשרת פעולות שמתגלגלת עד לתוצאה. כמו בחרישה בטרקטור, עליה דיבר החזון-איש, שלחיצת הדוושה מפעילה שרשרת פעולות ובסוף יש את תוצאת החרישה. וכן באפיית מצות מכונה.

יש חיישנים הם האדם פועל אקטיבית, כגון שלוחץ על שלט רחוק ומפעיל טלוויזיה. פשוט שזה נחשב מעשיו. אבל גם אם מעורבותו נראית לנו פאסיבית, כגון שחום הגוף למשל מוחש וגורם להפעלה, זה בעיני מעשה בידים ממש, בהתקרבות האדם לגלאי החום. אילו האדם היה פאסיבי לגמרי, כגון שיושב בחדר ורק אז מופעל חיישן שמזהה אותו ועושה פעולה, היה מקום לומר שאין זה מעשה (זה דומה לדיון בקשר למעלית שאדם נכנס בעת עצירתה ואח"כ, לדעות המחמירות, הוא משפיע בכובדו). אך באמת האדם אינו פאסיבי; הוא הולך למקום מסויים, וזה גורם לחיישן לפעול.

הרב אלישיב קנוהל כתב מאמר בתחומין כ"ג על חיישנים, וסבר שהם בגדר גרמא. אני חלקתי על כך והערתי הערות שוליים רבות בגוף המאמר.

אפילו חיישנים עדינים, שחשים את תנועת העצבים, זו פעולה, אם היא מתוכננת ו'תקנית'. אמר לי הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאם יפתחו חיישן שיחוש את גלי המוח, ומחשבת האדם תפעיל מכשיר, זה ייחשב כפעולה ממש. אגב, הרב נויבירט מתיר פרוטזה כזו, משום שזה צורך של חולה. אבל בעיקרון זה מעשה ולא גרמא. הגרש"ז הביא שתי דוגמאות לכך שמחשבה נחשבת כפעולה לעניין שבת:

(א) אסור להפריש תרו"מ במחשבה. והרי תרומה ניטלת במחשבה, ובכל זאת אסור להפריש בשבת משום תיקון האוכלין. (ב) המדרש אומר שהמן היה נאפה ומתבשל על פי מחשבת האדם; רצה אפוי היה נאפה, רצה מבושל היה מתבשל. ובכל זאת אומרת התורה שיש לאפות מיום ששי, ואי אפשר לעשות זאת בשבת. (אמנם זה דבר אגדה, ולא פשוט ללמוד מזה הלכה.)

מה שיש להסתפק זה לגבי פעולה באמצעות חיישן דיבור או זיהוי הקול, כמו בטלפון סלולארי. כשאני מדבר לגלאי אני מפעיל אותו, אבל השאלה אם גם דיבור זה מעשה? יש דוגמאות לכך שגם דיבור הוא מעשה; תרנגול שתקע בכלי זכוכית זה נזק שחייבים עליו. דהיינו שזה מעשה. וכן אומר הרמ"א שמותר להזיז מוקצה על ידי ניפוח אויר, משום שזה שינוי. היינו שבעיקרון זה מעשה, אלא שזה שינוי.

לכאורה, לאור הדברים הקודמים, אם מחשבה היא מעשה, ק"ו דיבור. אך שייך לומר, שהדיבור מהווה שלב נוסף וחוליה שמנתקת את הקשר בין האדם לבין התוצאה. במחשבה – הפעולה המוחית עצמה מפעילה את החיישן, ואילו כאן נצרך מתווך נוסף של גלי קול. וצ"ע.

יש רבנים שטועים בזה, לדעתי. הגרש"ז אוירבך אמר שמי שחותך קרן אור וגורם להפעלת מנוע, למשל פתיחת דלת מעלית, זה מעשה. הרב לוי יצחק הלפרין מחלק בזה לפי אופן הפעולה של החיישן, ומבחין אם קרן האור הנחתכת מפעילה או מונעת. לדעתי, ולדעת כל הפוסקים מן הזרם המרכזי, הוא טועה, וזו נחשבת תוצאה מיידית, או התחלה עכשווית של שרשרת פעולות שתגרום למעשה לאחר זמן. לענין זה לא חשוב האופן הטכנולוגי המדוייק שבו זה פועל, אלא תוצאה מיידית, או מתגלגלת, הנגרמת ממעשה ידיו של האדם.

כידוע, פעולה של "בידקא דמיא בכוח ראשון", דהיינו פתיחת סכר או ברז מים שגרמו לנזק, נחשבת מעשה גמור, שחייב מיתה ברוצח. הרב פרנק העלה אפשרות, שהדלקת החשמל במתג רגיל זה רק גרמא, כיוון שהאדם רק מקשר בין הזרם שבתחנת הכוח לבין הנורה. בעל האחיעזר שלל זאת בתוקף, שזה מעשה גמור, כמו בידקא דמיא. אולם למען האמת לא ברור שהרב פרנק סבר להתיר זאת בשבת כיוון שהוא דיבר לעניין אחר, לענין אפשרות להדלקת נרות שבת בחשמל. טענתו היתה שאי אפשר לברך 'להדליק' כי האדם מדליק רק בעקיפין.

"ניחא ליה"

לאחר שהגדרנו שחיישנים נחשבים מעשה, יש לדון לפעמים להתיר לפי הקריטריון של פסיק רישא דניחא ליה או לא ניחא ליה באיסור דרבנן. כאשר החיישן אינו מועיל לי, זה לא ניחא ליה או לא אכפת ליה. אם אדם עובר ברחוב ומצלמה מצלמת אותו, או מי שחותך קרן אור במחסום חשמלי למגרש חניה ביתי – הקרן נועדה למנוע סגירת המחסום על מכונית, אך בשביל הולך הרגל זה לא מועיל כלום. כשעוברים שם שומעים "קליק" בגלל הפסקת הקרן, ותו לא. וכן בחיישני אזעקה שנקלעתי למקום שהם קיימים. לפי שיטת הגרש"ז, פעילות חשמלית היא דרבנן (ואפילו פחות מכך), ואז זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן.

בתחומין כ"ג פרסמנו תשובה של 'שבט הלוי' על אור שנדלק על ידי מעבר אדם ברחוב שבו מותקנת מנורה כזו, והאדם יודע שכשהוא יעבור זה ידליק את האור. זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדאורייתא, ולכאורה אסור. הרב וואזנר טוען ומחדש כיוון שאני הולך לפי תומי, אין זו פעולה שלי. הוא לא מתיר מצד 'גרמא' אלא מצד מעין "מתעסק". זו לא נחשבת פעולה בכלל. אני לא יודע להגדיר את זה בהגדרה ברורה, אבל היתרו זה נותן מקום להקל בחיישנים רבים.

כל זה ברחוב שהאדם השואל לא התקין אלא אחרים. מאידך, אם ועד הבית התקין נורה כזו בבית של האדם עצמו, זו בעיה קשה. זה פסיק רישא דניחא ליה. מה שמקובל לפסוק שאם האדם שומר השבת יכין ודליק מנורה נוספת שתישאר כל השבת, אז התאורה הזו שנדלקת על ידי החיישן לא מועילה לו וחוזר להיות לא ניחא ליה. זה יהיה נכון רק אם התאורה הקבועה נותנת אור מספיק שניתן להסתפק בו.

חיישני אזעקה ובקרות כניסה

לגבי אזעקה – כשהאזעקה מנוטרלת, החיישנים עדיין פועלים ומגיבים לכל תנועה. באתר של צומת אנחנו כותבים שבמקרה שאדם מגיע למקום שיש בו חיישן פעיל כזה, מותר לו להסתובב שם, כיוון שלא ניחא ליה בפעולת החיישנים. לגבי בעל הבית עצמו אנחנו ממליצים לכתחילה לדאוג לנתק אותם. זה אפשרי בהחלט מבחינה טכנית, וצריך רק לדאוג בזמן ההתקנה של האזעקה שהחברה המתקינה תסדר שבעת אי פעולת האזעקה גם החיישנים לא יפעלו. בחיישנים אלחוטיים צריך לסדר מתג קטן, מקומי, ולנתק את המתח לחיישן לפני שבת. במכון 'צומת' אנו עושים זאת למי שפונה אלינו, בתשלום נמוך.

דלתות חשמליות – בדלית ברירה, שאדם נאלץ לצאת או להיכנס בדלת כזו, מחכים עד שעובר אדם אחר ומתלווים אליו. לכאורה עדין יש בעיה שגם אם הפתיחה נעשתה על ידי אחר, אבל כאשר אני עובר אני חותך את קרן האור ומשפיע על החיישן. זה לא אפשרי לעבור בדיוק במקביל לאדם השני. אנחנו מתירים זאת משום שלא אכפת ליה; הדלת עכשיו פתוחה לגמרי ולא עלולה באמת להיסגר עלי עכשיו, ולכן אינו זקוק באמת לפעולת החיישן הזה. וגם אילו החיישן היה מתקלקל עכשיו, עדיין הייתי מספיק לעבור לפני שתיסגר הדלת.

יש מקומות שיש בקרת כניסה ומחשב מרכזי מקבל מידע על כל פתיחה וסגירה של הדלת, על ידי חיישן שמזהה את הנכנס, או פשוט שיש מפסק בדלת והוא מדווח על כל פתיחה וסגירה. זה נועד לצרכים שונים, כגון שאם הדלת נשארת פתוחה יש התראה במרכז הבקרה ודואגים לסגור אותה, בדר"כ מסיבות בטחוניות. אכן יש בזה תועלת למוסד שהתקין זאת, אך לאדם החולף בדלת אין תועלת, ולא ניחא ליה.

הגדרת "גרמא"

אם פעולה הנעשית על ידי חיישנים, אף שזו מורכבת ומתמשכת, נחשבת כמעשה גמור – איזו פעולה נחשבת גרמא?

גרמא מוגדרת כאשר האדם עושה משהו אבל לא נעשה עדיין כלום, ואפילו לא החל תהליך. אחר כך יגיע גורם אחר ומחמת כך תתרחש הפעולה. אם אני מזיז מתג בשעון השבת – במקום שהאור יידלק בעוד שעה, הוא יידלק בעוד חצי שעה. לא מתחיל עכשיו שום תהליך של הדלקת האור, אלא "הנחתי מוקש" שיפעל בעוד זמן, כשיגיע השעון לנקודה זו.

על זה מבוססות כל הגרמות של מכון צומת; המתג שאני לוחץ עליו אינו מפעיל כעת כלום. לא רק שאין תוצאה ניכרת לעין, אלא אין אפילו תוצאה פנימית של יצירת זרם וכד'. יש סורק מחזורי אלקטרוני שבודק כל כמה שניות, במשך אלפית שניה,. אם הוא מגלה שהמתג הוסט אז הוא מפעיל את המכשיר.

שינוי זרם, מצלמות ושינוי תוכנה

כל מצלמה המצלמת ברצף היא חיישן, היא מזהה את העצם שממולה, ואז נוצרת תוצאה. הגר"מ פיינשטיין התיר לאדם (גם בלי סיבה בטחונית) לשים מצלמה במעגל סגור כשאין שמירה של האינפורמציה, למשל לראות מי נמצא מחוץ לדלת.

שינוי זרם מותר לכתחילה, כמו בווליום של מכשיר שמיעה. זה לא מבעיר ולא בונה ולא מכה בפטיש ולא מוליד זרם. עקרונית זה היתר לכתחילה (אף שלא אסכים למשחקי מחשב וכד' שיהיו מבוססים על כך, כדי לגדור גדר). בשערי הכותל ומערת המכפלה יש מגנומטר. ביום חול יש זמזם או תאורה, ואילו בשבת זה עובר למצב שאין בו חיווי של קול או אור אלא מחוג שמראה את מידת המגנטיות. כל הזמן יש שדה מגנטי, וכשעובר אדם עם מתכת הוא רק מגדיל את הזרם, והמחוג מורה על כך. וזה מותר לגמרי (זה אמנם בטחוני מנקודת המבט של המשטרה, אך הבא להתפלל יכול למצוא מקום תפילה אחר). יש לזה הסכמות בכתב של הרב הלברשטם זצ"ל, והרב נויבירט והרב נבנצאל שליט"א.

בעבר היו גם מצלמות אינטרנט בכותל, ואדם בחו"ל, שאצלו יום חול, יכול היה לראות מה מתרחש ברחבת הכותל בשבת. לאחרונה הורידו את המצלמות, כיוון שהרב אלישיב אמר שזה לא מתאים. אבל בעיקרון זה מותר.

המידע המצולם בדר"כ נשמר לזמן מסויים, וזה מותר, כיוון שזה לא "למען יעמדו ימים רבים". עיינו בתחומין כ"ה, שיש שם דיון של הגרז"נ גולדברג והרב נבנצאל. אם עושים בר מצוה בבית הכנסת, ומפעילים מראש מצלמה באופן אוטומטי שתצלם את האירוע, זו כבר כן שמירה לטווח ארוך ואסרו מצד 'מכה בפטיש' דרבנן. הגרז"נ והרב נבנצאל אומרים בתחומין סברה ששמירה של האינפורמציה לצורכי בטחון אינה בגדר שמירה משום שאין צורך באמת לשמור את המידע, אלא רק לפרק זמן מסוים, שאם יתרחש אירוע יוכלו לבדוק מה אירע.

בעבר, המצלמה היתה משותקת, עד שאדם חתך קרן מסוימת ואז המצלמה החלה לפעול. זה אסור, כמו שאמרנו לעיל. היום המצלמה פועלת כל הזמן, אלא שאם המצלמה מזהה אדם, היא עוברת מתוכנה לתוכנה ושומרת את החומר.

כיום מכשירי שמיעה "מתווסתים מאליהם" ומשנים אוטומטית את התוכנה כשנכנסים לסביבה רועשת א ושקטה. אנחנו רואים את כל השינויים הללו בתוכנה כשינוי זרם בלבד ולא כפעולה, ולכן מותר.

כבר היום יש מכשירי G.P.S אישיים, כגון לחולה אלצהיימר שרוצים למצוא אותו אם ייאבד, או "אזיקים אלקטרוניים" למעצר בית. אם זה מפעיל זמזם וכד' אז זו נחשבת פעולה של האדם. אך אם האזוק אלקטרונית מורשה לצאת בשעות מסויימות באותן שעות האזיק אינו גורם להתראה. מצד האמת ההלכתית לא איכפת לנו שהמחשב רושם את היציאה מן המקום, אך ייעצנו למשטרה לדרוש שהציוד כלל לא יגיב בשבת בשעות שהאדם מורשה לצאת בהן מחוץ לביות. וכך אכן בוצע. היתה שאילתא של ח"כ חרדי על זה, איך מחייבים אדם לחלל שבת. אמרתי לו, שאם נחמיר כדעתו אז כל הדתיים שזקוקים למעצר בית לא יקבלו אפשרות של מעצר בית אלא יישבו בכלא, והוא משך את השאילתא.

מעליות שבת

כידוע היה על זה פולמוס גדול בתחילת השנה (תש"ע). ונבהיר מעט

מעלית שבת היא אוטומטית גמורה, ומבטלים בה כל מיני פעולות היקפיות, כגון שקילה וכדומה. היה על זה ויכוח ישן לפני 40 שנה, כיוון שטענו שכובדו של האדם משפיע. הגרש"ז התיר, משום שאין שום השפעה ממשית שניכרת לעין; עם אדם ובלעדיו המעלית תעלה ותרד באותה מהירות, בהבדל מיקרוסקופי שאינו ניכר לאדם.

בתחילת תש"ע יצא כרוז שמתנגד למעליות השבת. שלושה מן החתומים התנגדו למעליות השבת כבר בעבר בגלל עובדין דחול וזילותא דשבת. החידוש היה שגם הרב אלישיב חתם, למרות שהוא התיר קודם, ועל פיו בנו את המעליות במודיעין עילית ועוד.

מישהו טען השנה שיש חידושים במעליות שגורמים לכך שעכשיו זה אסור. התבר (מה שלנו ידוע כבר כמה שנים) כי במעליות מהירות במיוחד, לבניינים רבי קומות, יש מנגנון שמווסת את המהירות כדי שלא תהיה האצה פתאומית או בלימה פתאומית. המנגנון הזה שוקל את המעלית לפתי מתיחות הכבל, וממילא משקל האדם משפיע עליו. אגב, בפועל זה קיים רק בבניינים גבוהים מאד. וזה אז התוספת המיזערית של האדם לעקומת המהירות היא בגדר לא איכפת ליה; גם אם המנגנון לא יביא אותי בחשבון, עדיין הנסיעה תהיה נוחה וללא בלימה פתאומית.

מכל מקום, איננו רואים כלל שום בעיה בענין כי כל ההשפעה הבזו, גם אם נראה אותה כניחא ליה, היא רק שינוי זרם – ויסות המהירות של המנוע, וזה מותר.

חידוש נוסף יש במעליות החדישות; אותו מנגנון ויסות מתאים את העצירה בדיוק לפי גובה הריצוף, שלא יהיה פער בין רצפת המעלית לרצפת הקומה. וגם זה מותאם לפי המשקל. אבל גם זה שינוי זרם – המנגנון משנה את קצב הנסיעה כדי להתאים את העצירה בדיוק. ולכן לפי הדעות שמתירות מעלית שבת גם במצב הזה מותר, ולא השתנה שום דבר מהותי.

ואכן, כך הוסכם בישיבה עם כמה וכמה רבנים בחצרו של הרב אלישיב, שהודו בכך שלפי דעת הגרש"ז לא התחדש דבר ומותר לעלות ולרדת במעלית לכתחילה. כך נאמר בסיכום שלא התפרסם כ"כ בעתונות החרדית, כמובן…

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור