גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

חיישנים אלקטרוניים בשבת

הרב ישראל רוזן

תחומין

, תשע"ו

ראשי פרקים

במאמר שלפנינו נציג את גישת מכון 'צומת' בנוגע לחיישנים בשבת,[1] על תצורותיהם השונות. החיישנים אופפים את עולמנו, מהם משרתים אותנו ומהם מפריעים לנו, או לפחות אינם נצרכים לנו. בציבור התורני יש מבוכה רבתי בשאלה כיצד לנהוג בהם בשבת, לכתחילה או כאשר נקלעים למקום שחיישנים מצויים בו. הדברים דלהלן מנוסחים בקצרה. השומע ישמע והחולק יחלוק.

א. איסורי שבת הכרוכים בחשמל           

איסורי חשמל ואלקטרוניקה בשבת הם מכוח מלאכות מבעיר (כשיש אלמנט מלובן),  בונה או מכה בפטיש דאורייתא (לדעות ה'חזון-איש' זצ"ל ויבלח"ט הרב אשר וייס) או לפחות מוליד (מעין) דרבנן (לדעת הרב ש"ז אוירבך זצ"ל). פוסקים רבים נקטו הלכה למעשה שאין איסור דאורייתא בהפעלות חשמל בלא ליבון.[2]

לעומת זאת, יש שראו[3] במושג 'עובדין דחול' את הסיבה העיקרית לאסור שימוש במִכשור חשמלי ואלקטרוני בשבת. במכון 'צומת' איננו  מקבלים הגדרה גורפת זו כבסיס לאיסור מכשירי חשמל בשבת, הן לחומרא והן לקולא. המושג 'עובדין דחול' איננו מוגדר, והוא שייך לתחום 'המדיניות ההלכתית' שהיא 'נזילה' ומשתנית גם לפי הנהגת הבריות. כמו כן, במכון 'צומת' מתירים שינויי 'ווליום' ושינויי זרם, מתח או תדר בהקשרים שונים (להלן סע' י ואילך ומאמרי "שינוי זרם חשמלי בשבת – עיקרון ויישומיו" בתחומין כרך כו ובספרי בחצוצרות-בית-ה' עמ' 40), ואיננו חוששים לטענת 'עובדין דחול' שיכולה להיטען כנגד היתרים אלו.

ב. איסור הפעלת מכשיר חשמלי בידיים לצורך – מוסכם על הכול

יהיו המלאכה או מקור האיסור אשר יהיו – מוסכם על כל פוסקי ההלכה בכל העולם, כי אסור להפעיל מכשיר חשמלי כלשהו בידיים, בכוונה ולצורך. איסור זה הוא על עצם הפעלת המכשיר החשמלי, גם אם אינו גורם תוצאה של אחת מל"ט אבות המלאכה. למשל, עצם הפעלת מאוורר, מזגן, טלפון, מכשיר דיגיטלי כלשהו – אם היא בידיים ולצורך –  אסורה, בלא ספק.

ג. עיקר האיסור הוא התוצאה ולא התהליך הפנימי

מוקד האיסור במכשור חשמלי היא התוצאה שהאדם גרם לה, דהיינו התרחשות ההפעלה של מכשיר חשמלי כלשהו על ידי אדם לצורכו. הדגש איננו על הפעילותהאלקטרונית הפנימית, ומה מתרחש בתוככי החיישן וגלגולי הנסיבות הפנימיות. אם אדם הסיט מתג, או עבר ליד חיישן שקלט אותו, אין להתרחשות הפנימית משמעות בנוגע לאיסור, אלא יש משמעות לתוצאה: אם מכשיר הופעל – נכנסנו לגדרי האיסור, המפורטים לעיל סעיף א.

הרב ד"ר דרור פיקסלר דן במאמריו[4] במהות התהליכים האלקטרוניים והדיגיטליים הפנימיים בתוך חיישנים ואלמנטים אלקטרוניים אחרים. כל הדיון הזה מיותר לטעמנו, שכן הוא עוסק בניתוח פיסיקלי של התהליך הפנימי, ולדידן העיקר התוצאה. אכן, הרב פיקסלר מבסס את איסורי החשמל בשבת על 'עובדין דחול' (כדלעיל סע' ב), ולתפיסה זו אולי יש יותר מקום לדון מהו ה'עובדין', ומהו התהליך הפנימי, שכן המילה 'עובדין' עוסקת בפעולה עצמה.

ד. האיסור נחשב 'בידיים' גם אם המכשיר הופעל באמצעות חיישן 

אם פעולת האדם גרמה תוצאה רצויה ומכוונת, בדרך ההפעלה המקובלת של אותה תוצאה, לא אכפת לנו מה הייתה דרך פעולתו של האדם: האם הפעיל מכשיר חשמלי בידיים ממש, על ידי כוח ולחץ פיסי, או שהמכשיר החשמלי הופעל על ידי חיישנים שגילו את האדם מתקרב והם מתוכננים ומתוכנתים לפעול מחמת 'גילוי' זה, או שהמכשיר הופעל בכל מיני תחכומים של אלקטרוניקה מודרנית. הפעלת המכשיר בכל הדרכים הללו אסורה, כמובן אם האדם מודע להם.

חיישן - כרטיס קירבה
חיישן - ברז
חיישן - מעלית דלת
חיישן - מזגן שלט

למשל, הפעלת מזגן על ידי שלט, הפעלת ברז עם חיישן בתנועת היד, פתיחת דלת מעלית העומדת להיסגר על ידי תנועת חיתוך, פתיחת דלת על ידי קירוב כרטיס אלקטרוני שיש בו קוד (חיישן קִרבה) וכיו"ב.

כל הפעולות הללו מתרחשות מחמת מעשה של האדם, והן מתוכננות לפעול כך. לכן הן שקולות וזהות להפעלת המזגן, הברז, דלת המעלית והדלת החשמלית המבוקרת בידים ממש, על ידי לחצן או מתג הפעלה. הציוד שהוזכר בדוגמאות הללו מתוכנן להיות 'כלי עבודה' בשירות האדם, והוא כ'גרזן ביד החוצב בו וכמשור ביד מניפו' (על פי ישעיהו י,טו).

טעות רווחת היא שאם ההפעלה מתרחשת בתהליך שרשרת מתוחכם, ובו הרבה שלבים מכניים או אלקטרוניים – היא נחשבת 'גרמא'. ולא היא! לכל היותר אפשר להחשיב הפעלה כזאת 'כח כוחו', אך לדעתי היא דומה יותר ליריית חץ ו'גירי דיליה', שנחשבים 'כוחו' ממש.  

ה. תהליך שרשרת רציף איננו 'גרמא'

אם האדם מתחיל תהליך, גם אם מדובר בפעולת שרשרת רבת שלבים – כולו נחשב מעשה האדם בידיים, כיריית חץ, ולא 'גרמא'. פעולה ב'גרמא' מותרת בשבת מדאורייתא (ואסרוה הראשונים, פרט ל'מקום פסידא'; שו"ע הל' שבת סי' שלד סע' כב), ובמקור היא נזכרה בנוגע להצבת כדי מים סביב אש או 'כסות שאחז בה האור'. המים יכבו את האש רק כשהאש תגיע אל המים.

הגדרת פעולה שתיחשב דרך 'גרמא' מותנית בשני תנאים: (1) האדם עושה פעולה 'מתה', ולא מתחיל שום תהליך. למשל, מסיט מתג בקיר בשעה ששעון השבת במצב 'הפסקה', כדי שאחר כך, בשעה ששעון שבת יהיה במצב 'הפעלה', יידלק האור בחדר נוסף. (2) מעורב בפעולה גורם אחר, בלתי תלוי בפעולת האדם (כמו האש שלא האדם הדליק, או שעון השבת שכבר מהלֵך מערב שבת). ה'גורם האחר' יגלה אחר כך שהאדם עשה פעולה כלשהי קודם לכן, ואו-אז תתרחש התוצאה: הדלקת האור בחדר כשיגיע מועד השעון, כיבוי האש כשיתנפצו הכדים וכדומה.

בכל מקרה, בפעולת 'גרמא' חייב להיות מרכיב של 'אחר כך', דהיינו חייב להיות פער זמן בין עשיית הפעולה על ידי האדם לתוצאה שתיגרם על ידי גורם 'אחר כך' (לפחות פער של כמה שניות). למעשה הזמן המדויק הוא אקראי ולא סתם פיגור של קוצב-זמן. הדרישה ההלכתית שהתוצאה תתרחש 'אחר כך' כהגדרה ל'גרמא' מניב רווח נוסף; יש בכך גם משמעות של 'שינוי', וכידוע כל 'שינוי' מדרך הפעולה הרגילה נחשב סיבה מקילה במלאכות שבת. השינוי בהתקן ה'גרמא' הוא במיטרד ובהמתנה לתוצאה שאיננה מתרחשה על-אתר, אלא רק 'אחר-כך'.  

ו.  פעולת אדם בדרך הילוכו       

חיישן - תנועה דלתחיישן - דלת מסתובבתלפי הבנתנו הבסיסית אין הבדל אם פעולת האדם נעשית על ידי לחיצת כפתור או על ידי הליכה כדרכו וחיישן קולט אותו. אם האדם מתכוון על ידי הליכתו להפעיל מכשיר חשמלי לצורכו – הליכתו אסורה ככל הפעלה חשמלית בידים. באופן מעשי, אם אדם מהלך כדרכו וחיישן תנועה, או חום או חיתוך קרן, או עין מצלמה וכד', קולטים את התנועה, וכתוצאה מכך נפתחת דלת חשמלית (למשל) – ההליכה נחשבת כהפעלת מנוע הדלת בידיים, בלחיצת כפתור.

מסקנת הדברים היא שאסור להתקרב לדלת אוטומטית, או לדלת המסתובבת ע"י חיישן קירבה, כדי לחלוף בה. חיישני ההפעלה המגלים את תנועת ההליכה שקולים ללחצן חשמלי ישיר הפותח את הדלת.[5]

ז.  דרך הילוך בלא צורך בתוצאה

פנס עם חיישןהרב ואזנר (תחומין כג, עמ' 277) חידש חידוש מפליג, שהמהלך לתומו נחשב כעין 'מתעסק'; ולכן, אם חיישן קלט את תנועת האדם והפעיל זרקור חשמלי – מותר, גם אם מדובר באיסור דאורייתא. דבריו אמורים אך ורק כשהאדם אינו צריך את התוצאה של הפעלת המכשיר החשמלי ואינו מעוניין בה, וכל הדיון הוא מצד שזה 'פסיק רישא'. ואם כן, מכיוון שלא הייתה פעולה אקטיבית ישירה, ואין לאדם צורך בתוצאה – הרב ואזנר מתיר זאת.[6]

יש להדגיש שאין להסיק מדבריו בשום אופן שיש היתר לכתחילה, למשל, להיכנס לחדר מדרגות חשוך עם חיישן תאורה, או למסדרון מלון חשוך שהתאורה בו נדלקת כשאדם עובר בו. אכן, רבנים רבים מתירים (לנוסעים לחו"ל, כעין 'שעת דחק') במקרה שהאדם אינו זקוק ממש לתוצאה ויש אור נמוך ללא הפעלת החיישן. למשל, אם חדר המדרגות או מסדרון המלון אינם חשוכים לחלוטין, וניתן לעבור בהם גם בלי התאורה הנדלקת על ידי חיישן התנועה – שוב אין צורך בה.

אין ללמוד מ'היתר' דיעבדי זה שאפשר להתיר לכתחילה התקנת חיישן כזה בחדר המדרגות בבית,  במוסד או במלון. 

ח. חיישן בלא תוצאה ממשית

חיישן - מחסוםחיישן - אזעקהאכן, אם במעבר האדם ליד חיישן אין שום תוצאה 'חיצונית', פרט להפעלת החיישן עצמו, ואולי נורית חיווי, וכן נאגר מידע ממוחשב פנימי שמישהו עבר אבל לא מתרחש דבר – יש מקום להתיר את המעבר למי שנקלע למצב כזה. הדבר שכיח בחיישני אזעקה ביתית הממשיכים לפעול ו'לגלות' גם כאשר האזעקה מושבתת (מצב 'יום'), וניכר בהם נצנוץ כשאדם חולף אך אין לכך תוצאה ממשית. מצב זה שכיח גם במעבר ליד מחסום לרכב שקבוע בו חיישן פוטו אלקטרי המופעל כאשר מכונית או אדם חוצים את קו המחסום (אבל המחסום אינו עולה ויורד, רק החיישן פועל). כיוצא באלה, בפתיחת דלתות וסגירתן אשר קבוע בהן חיישן (או מתג מגנטי. בדר"כ לא נראה) והפעולה נרשמת אי-שם במחשב האוגר מידע, אך אין שום נפקות מעשית לפתיחת הדלת ולסגירתה, פרט לעצם המידע הדיגיטאלי. האמור בסעיף זה נכון רק אם אין נורת ליבון, שהדלקתה נחשבת איסור הבערה מהתורה. אמנם, למתייעצים עמנו במכון 'צומת' אנו ממליצים לבטל גם חיישני סרק אלו או לכסותם, כדי שלפחות שלא תהיה שאלת 'מראית עין', ולא תחושה בעיני הבריות כפעולה אסורה.

נושא זה, של 'חיישני סרק', עתיד להעסיק את הציבור ואת פוסקי ההלכה בדורנו ובדורות הבאים. להלן ציטוט מתוך דבריו של הפוסק הירושלמי הנודע, הרב אשר וייס (שו"ת מנחת-אשר ח"א סי' לב, וראו שם בהסבריו המפורטים):

מצוי מאוד שאדם מפעיל מערכות אלקטרוניות שונות ללא משים וגורם לשינויים אלקטרוניים שאין תועלתם ותוצאתן גלויה ונצרכת לנו ואין רואים כל תועלת בשינויים אלה. בכל אלה לענ״ד אין סרך מלאכה ואין בהם מלאכת מחשבת… ככל שהטכנולוגיה מתקדמת מיום ליום יהיו יותר ויותר מכשירים הדומים לנ״ל. ויש לברר האם כאשר האדם גורם ללא כונה לשינויים בזרימה חשמלית ולרישום אלקטרוני שיש בהם סגירת מעגלים זעירים, שאין האדם יכול כלל לעקוב אחריהם, ובמאית של שניה משתנים לפעמים אותות אלה בתדירות, האם יש באלה גדר מלאכה.

לענ״ד אין זה כלל בגדר מלאכה בשבת, אם משום דאין בזה גדר מלאכה כלל ואם משום דלא הוי מלאכת מחשבת.

ט. בקרת אנרגיה והדחת שירותים

בבתי מלון רבים (וכן גם בבתי חולים, ובעתיד יהיה נפוץ במוסדות רבים) קיימים חיישני בקרת אנרגיה. החיישן מותקן בחדר ו'יודע' אם האדם נמצא בו או יצא ממנו. אם האדם יצא מן החדר, כעבור זמן קצוב נכבים התאורה והמזגן. אם שובו לחדר ו'התגלותו' ע"י החיישן – הם חוזרים ונדלקים.

השאלה היא איפוא הן ביציאה מן החדר, הגורמת לכיבוי, והן בחזרתו – הגורמת להפעלה. יש לציין כי בשעת הדחק יש מקום להבחין בין מזגן, שיש להחשיב את הפעלתו כאיסור דרבנן בלבד, לבין תאורת ליבון, שהפעלתה נחשבת איסור דאורייתא.

עמדתנו ההלכתית היא שהבעיה העיקרית היא השיבה לחדר. עצם הכניסה לחדר שמותקנים בו חיישני בקרת אנרגיה זו פעולה ישירה של האדם למרות שלא עשה מעשה בידיו, אלא בדרך הילוכו בלבד. לכן, אם אדם ששכר חדר במלון מודע שקיימת בו בקרת אנרגיה, עליו לדאוג מערב שבת לביטול החיישנים. ניתן להסתירם, למשל, על ידי כיסוי פיסי (מגבת או נייר אלומיניום). אם בדיעבד התברר שהם פועלים יש מקום לבדוק האמנם 'ניחא ליה' והאם יש לאדם צורך עכשווי בתאורה (לילה או יום) או במזגן (קר או חם). קשה לפסוק פסיקה אחידה בנושא, כי הפסק יהיה תלוי בנתונים הספציפיים. אם אין לו צורך בכך באנו להיתרו היחודי של הרב ואזנר ביחס לחיישני תאורה ברחוב, ראו לעיל פרק ז.

מאידך, עזיבת החדר היא פעולה הרבה יותר קלה, ובשעת הצורך יש להתירה. החיישן מגלה את העדרות האדם בדרך השלילה, באי-תנועה ובהעדר חום הגוף, ואז כעבור זמן נקוב מכבה את התאורה והמזגן. ההעדר כשלעצמו איננו מעשה ואיננו מלאכה, ולכן הלכה למעשה כשנקלעים למצב כזה יש מקום להתיר לצאת, אך לא לשוב בשבת לחדר.

שאלת חיישן להדחת שירותים די דומה. לכתחילה, כאשר האדם מודע לקיומו, אין להתיר, כי הוא נחשב 'לצורכו' (או לטובת משתמשים אחרים). אך בשעת דחק גדולה, יש מקום לקחת בחשבון גם את נושא 'כבוד הבריות', ובוודאי כאשר כל האיסור יכול להיחשב רק איסור דרבנן.

מצלמה 2י.  שינוי זרם/מתח/תדר בלבד

טמסאם תוצאת החיישן היא רק שינוי זרם (מתח או תדר) בלבד, ולא הפעלה או ניתוק, אנו מתירים עקרונית את הפעלתו לכתחילה. ראו מאמרי 'שינוי זרם חשמלי בשבת – עיקרון ויישומיו' (תחומין כרך כו, ובספרי בחצוצרות-בית-ה' עמ' 40) ובמקורות המובאים שם. אכן, אם אין צורך חשוב רצוי להימנע מהפעלתו, כ'מדיניות הלכתית' בלבד מתוך חשש ל'מדרון חלקלק'. לפיכך, אנו מתירים מעבר לכתחילה תחת מצלמות, גם אם אינן לצורך ביטחון (מצלמות המוצבות  לצרכים אחרים, למשל נגד גניבות או לשם פיקוח על עובדים). החיישן (העדשה) קולט כל הזמן את הנעשה מולו, וכל הזמן מתרחשת 'תוצאה' על המסך. כשאדם עובר הוא גורם רק לשינוי התוצאה, דהיינו שינוי התמונה על המסך. לדידנו, כל זה נכלל ב'שינוי-זרם' שיש להתירו. אכן, הלכה למעשה, יש צורך להכיר איך בדיוק פועל החיישן: האם הוא רציף או ב'מדרגות' ו'קליקים', שאינם נחשבים 'שינוי', אלא 'דרגות ניתוק והפעלה', כמו במאוורר ביתי רגיל של שלוש דרגות.

כאן מקום להעיר כי ההיתר הוא על ההצטלמות גרידא. שמירת התמונות בדיסק הותרה רק לצורכי בטחון וכד'. יש לאסור איפוא צילום אירועים למשמרת ולהנצחה, בשל איסור מכה בפטיש (אולי רק מדרבנן), ואין כאן המקום להרחיב בשאלה זו.

בדומה להיתר המצלמות אנו מתירים לכבדי ראיה להשתמש בסורק ידני (דמוי עכבר מחשב), וכן במתקן קריאה לכבדי ראיה הכולל מיקוד אוטומטי ותוכנות להצגת החומר ה'נקרא' על המסך. השיטה היא צילומית ובתוך שכזו היא נכללת בהגדרת 'שינוי תדר בלבד'. מבחינה מעשית אנו דורשים כיסוי כל הכפתורים למניעת ויסות או שינויי הגדלה, ניגודיות וכד'.

יא.        איתור G.P.S.      

חיישן - אזיקים
חיישן - גיפיאס

חיישני איתור (ג'י.פי.אס.) דומים מאוד לחיישני צילום, אלא שאינם מאתרים באופן חזותי אלא מאתרים קוד. עמדתנו היא שאיתור זה מותר עקרונית, כמצלמה רציפה, אם אין שום תוצאה המתרחשת על ידי האיתור, כמו הפעלת מדפסת, צופר או טלפון למוקד וכד'. אם ה'תפוקה' היא רק מידע ממוחשב פנימי איננו רואים איסור בדבר.[7] לכן אישרנו אזיק משמורת בית לשירות בתי הסוהר, וכן לניטור ואיכון אסירים בכלא ועוד.

יב.        תאורת LED עם שינוי עצמה       

חיישן - תאורת גןחיישן - פנסהענקנו אישור מטעם מכון 'צומת' לפנסי 'תאורת גנים' הניזונים מקולטי שמש ביום והופכים לתאורת שטח בלילה, באמצעות מיקבץ של עשרים וארבע נורות LED חזקות, שאין בהן ליבון. כאשר אדם מתקרב, חיישן תנועה גורם להגברת עוצמת התאורה. אישרנו שיטה זו לאחר שבדקנו את תהליך החישה ואת התגובה הרציפה של הגברת התאורה, ולא 'קפיצת מדרגה' ע"י הפעלת נורות נוספות, למשל.

במכון 'צומת' מתכננים פנס LED ידני שיפעל בשיטה דומה: הוא ידלק כל השבת בעוצמה נמוכה, והפעלת חיישן על ידי מגע יד האדם יגביר את האור עד למקסימום בהליך רציף.

יג.        מתקנים ביתיים הפועלים על ידי חיישני שינוי

חיישן - משאבת תדראנו מתירים משאבות להגברת לחץ המים לבתים פרטיים ולמוסדות. בקו אספקת המים לדירות קיים חיישן רגיש החש ירידת לחץ בשל  פתיחת ברז כלשהו, ועקב כך המשאבה מגבירה מעט את עצמתה. שוב באנו לחיישן שתוצאתו היא שינויי עוצמת מנוע בלבד. ההיתר הוא משום שהמשאבה פועלת כל השבת בעוצמה מינימלית והחיישן רק משנה את עצמתה

זה גם פשרם של מזגני אינוורטר, המותרים על ידינו ללא פקפוק, למרות החיישן הרגיש שלהם. אין למזגן זה תרמוסטט ON-OFF אלא הוא פועל ברציפות, ורק העוצמה משתנה לפי הטמפ' בסביבה שהאדם השפיע עליה. פתיחת דלת או חלון נקלטת בחיישן הרגיש והמזגן מגיב בשינוי העוצמה ו'מפצה' על השינוי. בשוק כבר יש מקררי אינוורטר הפועלים בשיטה דומה. גם אותם אנו מתירים ללא חשש, ורואים בהם מתקנים הקלים יותר מבחינה הלכתית לעומת מקררים 'ותיקים' בהם התרמוסטט מפסיק ומפעיל את מדחס הקירור בטמפ' הרצויה.

יד.        סיכום

א.  הפעלת מכשיר חשמלי או אלקטרוני מכל סוג שהוא אסורה בשבת, אם האדם הפעילו לצורכו או לצורך אחרים.

ב.   אין הבדל אם ההפעלה היא בידיים ממש, כמו בלחיצת כפתור או הסטת מתג, או שההפעלה היא באמצעות חיישנים, שלט אלקטרוני או כל ציוד תקני אחר.

ג.   גם אם האדם לא הפעיל מכשיר חשמלי בידיו, ולא עשה כל פעולה מיוחדת לשם הפעלה, אלא רק הלך בדרכו, אך הוא יודע שיש חיישן שיגרום הפעלה לצורכו, כגון פתיחת דלת, הדחת שירותים או הפעלת מזגן וכד' – הליכתו אסורה במקום זה.

ד.   אם אדם הפעיל חיישן אך אין שום מכשיר שהופעל ע"י כך, כמו בחיישן אזעקה בשעה שזו שאיננה פעילה, אין איסור בדבר. רצוי שתגובת החיישן עצמו לא תיראה על ידי נורית חיווי, מטעמי 'מדיניות' ותחושת השבת, אך אם היא נראית אין איסור.

ה.  אם אדם הלך בדרכו והפעיל מנורה או כל מכשיר אחר שאין לו עניין בו (חולף ליד בית זר) – הדבר מותר, כעין 'מתעסק'.

ו.   יש שהורו שמותר לעבור ליד חיישן שמדליק אור בחדר מדרגות או במסדרון במלון, אם יש במקום תאורה נמוכה שדי בה כדי שהאדם יוכל להסתדר ללא תוספת האור.

ז.   אם החיישן אינו מפעיל מכשיר אלא רק משנה את עוצמת הזרם, המתח או התדר, והתוצאה החשמלית רק השתנתה ברצף – מותר לכתחילה לגרום להפעלת חיישן זה (אם אין בו נורת ליבון או גוף חימום הנחשבים אש). זו סיבת ההיתר למעבר ליד מצלמות וציוד דומה כמו איתורן G.P.S., אזיקון אלקטרוני וגלאים נוספים אשר אין מפעילים שום מכשיר או ציוד אלא רק משנים עוצמת מכשיר הפועל כבר.

ח.  שינויים כאלו באמצעות חיישן מצויים במזגני אינוורטר, במשאבות להגברת לחץ ובפנסי תאורה מסוימים, ויש להתירם.


[1].    ראו גם הרב אליעזר נחום רבינוביץ' 'הפעלה חשמלית בשבת ע"י חיישנים, דיבור או מחשבה' בכרך זה; הרב אלישיב קנוהל 'הפעלת חיישנים חשמליים בשבת' בתחומין כג, והערותיי שם; מאמרי 'חיישנים אלקטרוניים בשבת' באמונת-עתיך 102, וכן קבוצת מאמרים בנושא זה באמונת-עתיך 104.

[2].    בקשר להגדרות איסור חשמל בשבת ראו גם מאמרי "חשמל ואלקטרוניקה בשבת – הגדרות ועקרונות" בספרי בחצוצרות-בית-ה', עמ' 17.

[3].    הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראו למשל אמונת-עתיך 102 'בדין חיישנים': "עצם השימוש בחשמל, ואפילו במקום שמעגלים חשמליים נסגרים כאשר נעשות פעולות שאינן מוגדרות מלאכות, ודאי שלא נאסר מן התורה, אבל יש מקום לאסור מדרבנן משום עובדין דחול". וכן שגור בפי תלמידו הרב ד"ר דרור פיקסלר.

[4].    למשל 'הדלקת נורת LED בשבת', המעין תשע"א,ג, ועוד.

[5].    הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ותלמידו הרב ד"ר דרור פיקסלר, הרואים ב'עובדין דחול' מקור לאיסור חשמל בשבת, סבורים שדרך הילוך אינה 'עובדין דחול', ועל כן מותרת לכתחילה. לדעתי זו דעה יחידאית!

[6].    והעיר בשורה האחרונה שיש מקום להשיב על דבריו, ואינו מעוניין להיכנס לדיונים.  

[7].    ראו גם תשובת הרב אשר וייס בשו"ת מנחת-אשר ח"א סי' לב: 'סגירת מעגלים אלקטרוניים זעירים'.

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן