גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

מכונת כביסה ויבוש בחורף

מחלקת הלכה מכון צומת

, חשוון תשפ"ב

ראשי פרקים

המקרים הנידונים במאמר-

א.      הפעלת מכונת כביסה או ייבוש ביום ששי שתמשיך לעבוד בשבת.

ב.      פתיחת דלת של מכונת כביסה בשבת למנוע ריח של עובש בבגדים.

ג.        פתיחת מכונת ייבוש כביסה בשבת על מנת להוציא בגד לשימוש.

שביתת כלים ו'אוושא מילתא'

…וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ (שמות כ, י) – בנוסף לציווי המפורש בתורה, בית שמאי למדו, שלהלכה נצטווינו גם על שביתת כלים בשבת, אך הלכה היא כבית הלל, שלא נאסרה בשבת עשיית מלאכה ע"י כליו של יהודי, כאשר המלאכה נעשית בשבת מאליה.

הגמ' (שבת יח,א) הביאה ברייתא האוסרת הפעלת רחיים, המונעות ע"י זרם מים חזק, לטחינת קמח. נחלקו האמוראים בביאור ברייתא זו. רב יוסף הסביר שברייתא זו היא כשיטת בית שמאי, שחייבו 'שביתת כלים', ורבה הסביר שהיא אף לשיטת בית הלל, מאחר ומלאכת טחינת החיטה ברחיים משמיעה קול "ואוושא מילתא בשבת, ואיכא זילותא" (רש"י שם) וכוונתו שהמלאכה נעשית בקול המולה רבה. אם כן, לשיטת רבה, כל מלאכה שתיעשה בקול המולה רבה נאסרה בשבת מדברי חכמים.

השו"ע פסק כרב יוסף, לפיכך לשיטתו אין כלל איסור בפעולת מכשיר המשמיע קול רם. הרמ"א פסק כרבה, ועל כן לשיטתו הדבר נאסר, אם לא במקום הפסד (שו"ע רנב, ה).

חכמים לא הגדירו את עצמת הרעש הנאסר בדציבלים, אך מדברי הרמ"א (רנב,ה) הסיק הר"מ פיינשטיין[1] שקול שנשמע אל מחוץ לחדר, אסור, אף אם לא יוצא הקול מהבית לרחוב. ויש מי שהתיר, כל עוד, לא נשמע הקול להולכים ברחוב.[2]

הפעלת מכונת כביסה או ייבוש מערב שבת

מכונת כביסה ומכונת ייבוש עושות מלאכות האסורות בשבת מהתורה: מלאכת כבוס (מלבן), בישול המים (בישול), והפעלת גוף חימום לייבוש הכביסה (מבעיר). מכונות אלו פועלות ברעש רב, מכונת כביסה בשלב הסחיטה אף מרעידה את רצפת החדר. מסתבר על כן, שלשיטת רבה, הפעלת מכונות כאלה תיאסר ביום שישי, אם פעולתן תימשך לתוך השבת.

לכן הנוהגים כמרן, מותר להם להפעיל את מכונת הכביסה סמוך לכניסת השבת[3], ולנוהגים כרמ"א מותר רק כאשר מדובר בשעת הדחק, שדינה כמקום הפסד[4].

לצורך הדוגמה, שעת דחק היא כאשר חייל חזר הביתה ביום שישי ולא היה פנאי לכבס ולייבש את בגדיו לפני שבת, ולא יהיה פנאי לעשות זאת בצאת השבת בטרם יהיה עליו לחזור לשירות.[5]

פתיחת דלת לאחר סיום פעולת המכשיר

מנגנון בטיחות המחובר לדלת המכשירים (מכונת כביסה ומייבש), גורם למכשיר לחדול מפעולתו עם פתיחת הדלת. יש מכונות בהם המנגנון פעיל גם כאשר המכשיר סיים את פעולתו, כל עוד לא העברנוהו למצב ניתוק (off). במכשיר כזה, פתיחת דלת תסומן באמצעות הדלקה או כיבוי נורית סימון או אף צפצוף. ברור, שאם זה המצב, לא נוכל להתיר את פתיחת דלת המכונה בשבת. 

למיטב הכרתי, מרבית המכונות לא מסמנות את פתיחת הדלת כאשר המכונה סיימה את פעולתה, במקרה כזה, יש מקום לדון רק מצד מוקצה, האם דלת המכונה נחשבת כמוקצה. יוצאות דופן, הן מכונות ייבוש המסובבות את התוף הלוך ושוב, על מנת שהבגדים לא יתקמטו. יש מהן כאלה שעובדות ללא הרף עד שיכבו את המכונה או שיפתחו את הדלת. גם במקרים כאלה, אין כל היתר לפתוח את הדלת, משום שבכך מנתק מעגל חשמלי פעיל.

אם כן, יש להכיר את תכונתה של המכונה ביום חול, לבדוק האם יש אינדיקציה חשמלית כאשר פותחים או סוגרים את הדלת, לאחר שהמכונה סיימה את פעילותה.

השאלה הנותרת היא, האם יוּתר לפתוח את דלת המכונות הללו. דין זה שנוי במחלוקת הפוסקים, ואבאר. ראשית, יש מקום לברר גם, האם הבגדים יחשבו למוקצה.

מוקצה בבגדים

מאחר ולא היו ראויים ללבישה בכניסת השבת, וכלל נקוט בידינו 'מתוך שהוקצה בין השמשות, התקצה לכל היום' (שבת מג, א).

בגמ' מסכת שבת (דף קמ) "אמר רב חסדא: האי כיתניתא, משלפו לדידה מקניא – שרי, קניא ממנה – אסור."  וכך פוסק השו"ע (שח, טז): "חָלוּק שֶׁכִּבְּסוּ אוֹתוֹ וְתָחֲבוּ בּוֹ קָנֶה לִתְלוֹת בּוֹ לְיַבְּשׁוֹ, יָכוֹל לְשָׁמְטוֹ מֵעַל הַקָּנֶה." המשנ"ב הגביל את ההיתר[6] רק למקרה שבכניסת שבת בגד היה יבש או לח בלבד[7], מאחר שאם היה רטוב, אסרו את טלטולו, מחשש שיסחוט אותו לייבשו, ומאחר שטלטולו אסור בכניסת השבת, אסור הוא לכל השבת כולה. בשמירת שבת כהלכתה[8] אסר לטלטל בגדים רטובים כנ"ל, מחשש שיסחטם, וכן[9] התיר להוריד בגדים יבשים מחבל הכביסה רק אם היו יבשים [או לחים בלבד] בכניסת השבת, משום מוקצה, וכפי שציינו לעיל בשם המשנ"ב. לעומת זאת בהערות[10] הדגיש שלהבנת הגרש"ז אוירבך מדובר כאן בחשש סחיטה ולא במוקצה, ולפיכך היה מקום להתיר להורידם מהחבל כאשר התייבשו בשבת.

בשו"ת שבט-הלוי[11] התיר למעשה להוריד כביסה מהחבל בשבת קייצית, והסתפק לגבי שבת חורפית. טעמו הוא שאף מדיני מוקצה, בימים חמים האדם לא מקצה מדעתו את השימוש בבגד שעשוי להתייבש בשעות הקרובות, משא"כ בימות החורף. בשו"ת משנה הלכות[12] התיר, מטעם דומה, דוקא אם הניח את הכביסה הרטובה בערב שבת, על רדיאטור וכד', באופן שגמר היבוש בידי אדם ועל כן הוא מובטח שיתייבש. גם משו"ת מנחת יצחק[13] משמע להתירא. בשו"ת אז נדברו[14] תמה על מה שאסר המשנ"ב, אף שלא כתב למעשה להיפך.

הגר"ע יוסף[15] חלק גם הוא על דברי המשנ"ב, והעלה שנכון להתיר לטלטל בגדים שהיו תלויים לייבוש לפני שבת, אף אם היו רטובים לגמרי, ואף בימות החורף, כל עוד שיש סיכוי שיתייבשו במהלך השבת.

אם כן, לדעת מרבית הפוסקים, אין לאסור טלטול בגד שהיה רטוב בכניסת השבת, אך יש מחמירים בכך, אלא אם כן היה לח בלבד, או סינטטי[16].

מוקצה בפתיחת דלת המכונה

גם אם נתיר את טלטול הבגדים שהתייבשו במהלך השבת, יש להתייחס לפתיחת דלת המייבש בשבת, או במובן ההלכתי – לטלטול דלת המייבש, שכן חז"ל אסרו לטלטל בשבת כלים וחפצים שאין בהם שימוש בשבת בדרך כלל. הפוסקים סיווגו את המוקצה לארבעה סוגים[17]. אחד מהם הוא 'כלי שמלאכתו לאיסור', היינו שעיקר שימושו הוא לצורך מלאכה האסורה בשבת[18]. בקטגוריה זו נכנסים הן מכונת הכביסה והן מכונות הייבוש. אם כן כלים אלו נחשבים למוקצה, הם ודלתותיהן.[19]

אמנם גם 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גופו, היינו לעשות בו שימוש המותר בשבת או לצורך מקומו, היינו שצריך להשתמש במקומו (שו"ע שח, ג).

על כן, לכאורה, אם צריך להוציא ממכונת היבוש בגד שכבר היה יבש בכניסת שבת, מותר לפתוח את דלתו. כך גם אם מעוניין להניח בגד מלוכלך מאד במכונת הכביסה, כאשר לא נוח להניחו בסל הכביסה. גם לסגור את דלת המכונות הללו מותר, כאשר יוצא מהן ריח רע, או כאשר הן מפריעות למעבר.

מנגד, יש לנו דוגמא מוכרת אחרת. חז"ל אסרו לטלטל פמוט שהיה מונח עליו נר דולק 'בין השמשות' (שו"ע סימן רעט). טעם האיסור הוא שהפמוט שימש כ'בסיס לדבר האסור' שהוא השלהבת, במשך כל 'בין השמשות', ו'מתוך שהוקצה בין השמשות, הוקצה לכל היום', אף שכבה הנר. לכאורה הדין כאן צריך להיות זהה. דלת המייבש היתה אסורה בטלטול 'בין השמשות', מאחר ופתיחתה היה מכבה את המכונה, ואם כן, היא מוקצית לכל השבת כולה. ואכן יש מן הפוסקים שכך כתבו להחמיר למעשה.[20]

אלא שיש מקום לחלק בין הדוגמאות. האשה שהדליקה את הנר בערב שבת 'דחתה בידיים' את השימוש בפמוט לכל 'בין השמשות', כי רצונה שהשלהבת תאיר[21]. שונה הדבר בהנחת כביסה במייבש. המניח כביסה ומפעיל את המייבש לא ייחשב כ'דוחה בידיים' את השימוש בדלת, מאחר והוא מעוניין בתוצאה שאחרי פעולת הייבוש, להבדיל מנר, שם האדם מעוניין בהארת הנר.

בנוסף לכך, הכלל 'מתוך שהוקצה בין-השמשות, הוקצה לכל השבת', הוא דוקא בדברים שהיותם ראויים לשימוש האדם תלויה בידי שמים, מה שאין כן, כאשר התוצאה תלויה באדם (בלשון ההלכה 'גמרו בידי אדם'), שם אין האדם מסיח דעתו מלהשתמש בהם בכל השבת. מאחר שברור שפעולת המייבש תסתיים במהלך השבת, יש מקום שלא להגדיר את מכסה המייבש כמוקצה.[22]

הכנה מקודש לחול

יש להדגיש שהדיון מתייחס דווקא להוצאת בגדים ממכונת הכביסה או המייבש לצורך שבת, ולא להוצאת בגדים לצורך הכנתם לימי החול, שכן הדבר אסור משום הכנה מקודש לחול.

לסיכום:

א.      הפעלת מכונת כביסה או ייבוש, בערב שבת או חג, שתמשיך את פעולתה בתוך השבת –

לנוהגים כמרן – מותר.

לנוהגים כרמ"א – אסור.

בשעת הדחק –  כגון כשיש צורך חיוני לבגד במוצ"ש בזמן שלא יספיק לכבס ולייבש ושלא היה פנאי כזה בערב שבת, גם לנוהגים כרמ"א, מותר.

ב.      חיווי חשמלי – כאשר לפתיחת דלת המכונה יש חיווי חשמלי (נורית סימון או צפצוף) אסור לפתחה בשבת, גם לאחר תום פעולת המכונה. כאשר אין חיווי (ואין פעולת מכונה מתמשכת, כבמקצת מכונות הייבוש) ראה להלן:

ג.        בגדים שיובשו בשבת – על פי רוב הפוסקים, מותרים בלבישה. ביחס להוצאתם מהמכונה, דינם תלוי בדין טלטול המכסה, כנ"ל.

ד.      פתיחת דלת המכונה –

      כאשר לא פעלה בין השמשות – מותר לפתוח את מכסה המכונה לצורך הוצאת בגד ללבישה, או לסוגרה אם היא מפריעה למעבר וכד'.

כשפעלה בין השמשות – נחלקו הפוסקים אם מותר לפתוח את דלתה בשבת. בשעת צורך חריגה, מותר.

ה.      הכנה מקודש לחול – אין להוציא בגדים מהייבוש או להכניס בגדים למכונת הכביסה, לצורך הכנתם לימי החול.


[1] שו"ת אגרות משה ח"ד סימן ע' אות ו. ושם אסר הפעלת שעון מעורר כשנשמע לכל בני הבית (ולשונו היא 'אם נשמע גם חוץ מחדרו, שנשמע להרבה הלנים בביתו […] אסור', ואולי דעתו להתיר כשלנים בביתו רק בני משפחתו, או עכ"פ באיש ואשתו שנמצאים לבד בבית, וצ"ע).

[2] שו"ת משמרת חיים, רגנשברג סי' ב סד"ה אלא.

[3] שו"ת יחו"ד ג,יח; ילקו"י שבת רנב,ד.

[4] יחו"ד ג,יח. האיסור העקרוני מוזכר גם באג"מ (ה,כב,לח) ובהערות הרי"ש אלישיב (שבת יח,א), אך בשניהם ללא התייחסות לשעת הדחק. הגר"מ אליהו במאמר מרדכי  (פרק ז, סע' ב-ג) פסק כרמ"א והתיר בשעה"ד רק אם יכסה את כפתורי המכונה, השעון, ואת המכונה, שלא תשמיע קול.

[5] שו"ת יחו"ד שם.

[6] ס"ק סג: "מיירי שנתייבש קצת מבעוד יום, דאם היה טופח ע"מ להטפיח בבין השמשות אסור לטלטל החלוק כל השבת, דמיגו דאתקצאי לביה"ש, וכדלעיל בסי' ש"א סמ"ו בהג"ה, איתקצאי לכולי יומא." ושם (שא,מו): "בגדים השרוים במים..: ואסור לטלטלם שמא יבא לידי סחיטה, והוא שמקפיד על מימיו". כך כתב גם הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי פרק סב סע' א-ד).

[7] 'טופח על מנת להטפיח', היינו שביד שנגעה בבגד ונרטבה עקב כך, ניתן להרטיב מקום נוסף.

[8] פרק טו סעיף יז.

[9] פרק טז סעיף יט.

[10] הערה נה והערה סג.

[11] חלק א סימן סב.

[12] שו"ת משנה הלכות ח"ו סימן סה.

[13] שו"ת מנחת יצחק ח"א סימן פא.

[14] ח"ג סימן מב (עמ' פד).

[15] לוית חן סימן לז. ראה גם ילקוט יוסף שבת סימן שא סע' ז, דיני הוצאה בשבת סע' פד ושם בהערה פט.

[16] שמירת שבת כהלכתה פרק טו סעיף יט.

[17] שמירת שבת כהלכתה פרק כ סעיף ד.

[18] ראה ביה"ל סימן שח סע' ג ד"ה קורדום.

[19] ראה שש"כ פ"כ הערה רפט.

[20] שמירת שבת כהלכתה פ"טו ס"יט; פ"כב ס"ג. הרב יעקב אריאל.

[21] ראה משנ"ב סימן שיח סק"ח.

[22] ראה משנ"ב סימן שי ס"ק יט. ראה שו"ת מנחת-שלמה ח"א ס"י סק"ב בהערה 4, וכן בשש"כ פרק טו הערה סג ושם בפרק כב הע' כג.

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
ערכי המידות בזמן מתן תורהפרופ' אברהם י' גרינפילד