גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

ביצוע קנין באינטרנט

הרב יחיאל וסרמן

תחומין

, תשנ"ח

ראשי פרקים

האינטרנט חדר לתחומים רבים בחיינו ומציב אתגרים רבים גם מבחינה הלכתית כגון: האם מותר ליהודי להפעיל קניון אלקטרוני הפתוח כל שעות היממה במשך שבעה ימים בשבוע? או האם ניתן לבצע מכירת חמץ באמצעות האינטרנט? ועוד. במאמר זה נתמקד בשאלה, האם אפשר לבצע קנין באינטרנט?

האינטרנט הוא רשת מחשבים כלל עולמית, המעבירה אינפורמציה בין מחשבים. בקיץ תשנ"ז דובר על מאה מיליון משתמשים ברחבי העולם, ומתוכם כמאה אלף בישראל. האומדן הוא כי כמליון עסקים הקימו אתר באינטרנט.

באתר כזה נמסרת בדרך כלל אינפורמציה בטקסט ובתמונה, המתארים את עיסוק החברה ומוצריה. באחד מדפי האתר ניתן לבצע רכישה באופן אינטראקטיבי, היינו: הלקוח מתבקש למלא את פרטיו אישיים ופרטים על אמצעי התשלום, בדרך כלל כרטיס אשראי. לאחר מילוי הפרטים, הוא מאשר את הקנייה באמצעות הקשה על העכבר. הקשה זו מעבירה מידע ל E- mail (דואר אלקטרוני) של החברה ובאמצעותו יודעת החברה על ההזמנה שבוצעה. צילום מסך הקניה באינטרנט מופיע כנספח וכאסמכתא לקניה.

השאלה הנדונה היא, איפוא, האם ניתן לראות בהקשה על העכבר ביצוע קנין במונחים הלכתיים?

א. שיטות הקנין

1.  קנין משיכה והמסתעף ממנו

לפי המשנה בקידושין א,ה: "נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף בשטר ובחזקה, ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה." הריטב"א  (קידושין כה,ב ד"ה והוי יודע)  אומר שהקנינים משיכה, מסירה והגבהה הם "מאותה משפחה", והמפריד ביניהם הוא סוג המוצר שנקנה, ומקום ביצוע הקנין. הקנין הטוב ביותר הוא הגבהה, שקונה בכל מקום. קנין משיכה הוא השני בדרגה, שמועיל בסמטא ובחצר שאינה של שניהם. קנין מסירה הוא הבא אחריהם, שמועיל ברשות הרבים ובחצר של שניהם.

מאפייני קנין משיכה הם:

א.          תנאי הכרחי הוא פיסוק דמים, דהיינו סיום המו"מ הכספי.

ב.           נוכחות החפץ במקום ביצוע הקנין.

ג.           העברה מרשות מוכר לרשות קונה.

ד.           גמירות דעת של הקנין באמצעות המשיכה.

ה.          לעתים: תשלום בפועל בשלב הקנין.

ו.    רצויה נוכחות עדים. בקנין ממוני תפקיד העדים הוא בירורי ולא קיומי, ונוכחותם אינה נדרשת ליצירת חלות קנין.

במסכת בבא מציעא (מז,ב) מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש ורבי יוחנן, שלדעת ר"י "דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה? שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה" – לאחר קבלת המעות עלול המוכר להתייחס למוצר באדישות, שכן כבר קיבל את כספו; ואם חלילה תפרוץ שריפה, הוא לא יטרח להציל את הסחורה. לפי ריש לקיש: משיכה מפורשת בתורה בפסוק (ויקרא כה,יד) "כי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" – "דבר הנקנה מיד ליד, ומאי ניהו? משיכה."

2.  קנין חליפין וקנין סודר

קנין משיכה הוא הקנין הבסיסי בנכסים שאין להם אחריות, כפי שהובא לעיל מהמשנה בקידושין. אולם המשנה שלאחריה מוסיפה: "כל הנעשה דמים באחר נתחייב זה בחליפיו" – היינו, קנין חליפין, שתנאיו שונים מקנין המשיכה, שכן בו די שצד אחד מבצע משיכה כדי שהשני יזכה בחליפיו, למרות שהוא עצמו לא ביצע כל משיכה.

קנין הסודר הוא התפתחות של קנין החליפין הוא "קנין סודר", שמקורו בקנין המתואר במגילת רות (ד,ד): "ושלף איש נעלו ונתן לרעהו". קנין סודר אינו מצריך נוכחות החפץ הנקנה במקום ביצוע הקנין, וממילא אין העברה מרשות מוכר לקונה. התהליך הוא שהקונה נותן למוכר חפץ שאינו רלוונטי לעיסקה; המוכר מבצע קנין בחפץ זה ואפילו לזמן קצר, ובאותו שלב הסתיימה גמירות הדעת של המוכר והקנין בוצע.

בקנין סודר אין חשש ל"נשרפו חיטיך בעלייה", כיוון שחשש זה קיים רק כאשר היה כבר תשלום של כסף, ואילו בקנין סודר עדיין לא התבצע התשלום, והמוכר עדיין מעוניין בשמירה על החפץ (סמ"ע קצח,ז).

ב. קנין סיטומתא

1.  רישום, מטבע או תקיעת כף

נוסף על הקניינים הנ"ל קיים הקנין הנקרא סיטומתא, אשר לגביו מביאה הגמרא (ב"מ עד,א): "האי סיטומתא קניא. למאי הלכתא? רב חביבא אמר: למקניא ממש; ורבנן אמרי: לקבולי עליה 'מי שפרע'. והלכתא – לקבולי עליה מי שפרע. ובאתרא דנהיגי למקני ממש, קני." רש"י (ד"ה סיטומתא) ביאר: "חותם שרושמין החנוונים על החביות של יין – שלוקחין הרבה ביחד ומניחין אותו באוצר הבעלים, ומוליכין אותן אחת אחת למכור לחנות, ורושמין אותם לדעת שכל הרשומות נמכרות." הצורך איפוא בחידושו של קנין זה נובע מקשיי האיחסון שיש לקמעונאי. בשל הכמויות הגדולות והימצאן באיחסון אצל המוכר, נעשה הקנין ברישום, וכמוש"כ רש"י בד"ה ובאתרא: "שרגילין לרשום, על מנת שבדבר זה תהא קנויה לו כאילו משך, קני."

הריטב"א (מובא בשיטה מקובצת ד"ה הא סיטומתא) תמה: "מאי טעמא דמאן דאמר דקני בה לגמרי, והרי לא עשה משיכה?" ולכן הוא פירש: "והנכון בזה, דסיטומתא הוא כעין מטבע שאין עליו צורה, והתגרין נותנין אותו לסימן כשלוקחין דבר אחד ולא ידיע אי בתורת דמים… וליכא אלא מי שפרע, או בתורת חליפין יהבי ליה דקני לגמרי."

מחלוקת רש"י והריטב"א היא איפוא, שלרש"י סיטומתא היא ממשפחת קנין משיכה, והספק הוא האם נוהגים לקנות כך, ואז החותם הוא כאילו משך וקני, או שמא לא נוהגים לקנות כך, ולכן בדרך זו יש רק התחייבות ברמת 'מי שפרע'. לפי הריטב"א צד אחד של הספק הוא שמא זהו קנין כסף, שחלותו היא אך ורק לצורך 'מי שפרע'. לפי רש"י, קנין זה מועיל כמשיכה, למרות שלא נעשתה משיכה בפועל, כיון שזהו מנהג הסוחרים, ו"המנהג מבטל הלכה וכל כיוצא בו, שכל דבר שבממון על פי המנהג קונין ומקנין" (רשב"א ד"ה ובדוכתא).

שורש המחלוקת ביניהם הוא, שרש"י מעדיף להסביר את המלה 'סיטומתא', המשמשת כתרגום ל"חותמך ופתיליך" המופיע בפרשת יהודה ותמר (בראשית לח,יח) ולכתוב במגילת אסתר (ח,ח) "וחתמו בטבעת המלך". כיון שכך סיטומתא פירושה חותם, ולכן צריך לחדש שמנהג מבטל הלכה ויוצר קנין חדש.

אולם הריטב"א העדיף שמנהג לא יבטל הלכה, וכפי שהתבטא בחידושיו לקידושין כה,ב (ד"ה והוי יודע): "שכל מקום שאמרו חכמים שאין קנין מן הקנינים קונה, אף על פי שפירש המוכר והלוקח שיקנה בו אינו קונה." לכן הגדיר סיטומתא כמטבע, שכל חסרונה הוא שאין בה צורה, ולא לפי התרגום הנ"ל.

הרא"ש (ב"מ עד,א) הביא פירוש נוסף בשם ר"ח: "כדרך שנהגו הסוחרים בגמר המקח – תוקע כפו לכף חברו, ובזה נגמר המקח." נראה, שקנין באופן זה הוא התפתחות של קנין סודר, שבו במקום הסדר מבצעים אותו בתקיעת כף, וכדברי הרא"ש בתשובותיו (כלל יב אות ג): "ואותי מעשה שעושין הוי במקום סודר." כיצד מגיע מעשה זה להיקרא 'סיטומתא'? לפי הדרישה (חו"מ סי' רא) שורש סיטומתא הוא טם, שבארמית פירושו סתום, כלומר: גמר הקנין.

הרמב"ם (מכירה ז,ו-ז) מפרש כרש"י שבסיטומתא "מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים, ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו… ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור, נקנה המקח… דבר ברור הוא שאין דין זה אלא בשרשם בפני המוכר." נמצא שהתנאים הנדרשים שיהיו בקנין משיכה נדרשים שיהיו אף בקנין סיטומתא, היינו: פיסוק דמים, נוכחות החפץ והעברה מרשות מוכר לרשות קונה.

בשלחן-ערוך (חו"מ רא,ב) הוסיף על לשון הרמב"ם: "וכן כל דבר שנהגו התגרין לקנות בו… או על יד שתוקע לו כפו". נמצא שפסק כפירוש הר"ח, והוסיף קנין הנוהג בין הסוחרים, שאינו ממשפחת קניני המשיכה, אלא הינו התפתחות מקנין הסודר, ולפי"ז חלים בו תנאי קנין הסודר, ואין צורך בנוכחות החפץ ובהעברה מרשות מוכר לרשות הקונה.

2.  תנאים הנדרשים מקנין סיטומתא

עדיין בכל קנין דרוש שיתקיים התנאי הרביעי שמנינו לעיל, שתהיה גמירות דעת הן מצד הקונה והן מצד המוכר לקנות ולהקנות בקנין שנעשה ביניהם. תנאי זה נדרש הן בקניני משיכה והן בקנין סודר על כל הנובע ממנו. כמו כן נדרש התנאי הראשון: פיסוק דמים. שני תנאים אלו מתקיימים בעת שלוחצים על מקש העכבר באינטרנט: המוצר מופיע על המסך כשמחירו נקוב לצידו (פיסוק דמים), והמוכר מבקש מהקונה לבצע את הקנין ע"י לחיצה על המקש, והקונה מתרצה לכך.

בכל זאת לא כל דבר שיוסכם עליו בין מוכר לקונה יכול להוות קנין. תנאי הכרחי הוא שייעשה מעשה מינימלי, ולא די בדיבור בעלמא. כך כתב הרא"ש בתשובותיו (שם), שאפילו אם יש מנהג שיקנה בדיבור בעלמא, הרי זה מנהג גרוע ואינו קנין. דוגמא לכך היא קנין באמצעות טלפון, שאין בו אלא דיבור, ותו לא. משא"כ הקנין באינטרנט, הכרוך לפחות בהקשת אצבע על מקש העכבר.

אכן מדברי המרדכי בשבת רמזים תעב-תעג משמע שקנין סיטומתא יכול להועיל אף בדיבור, שהרי מדובר שם על מי שנדר לחברו להיות בעל בריתו או למול את בנו, והרי הענין כולו מתחיל ונגמר בדיבר. אולם עי' מש"כ ה"ר זלמן נחמיה גולדברג במאמרו בתחומין יב עמ' 287, דאפשר דלא מדין סיטומתא נגעו בה, אלא יש בדבריו רק השוואה לקנין זה, ותו לא.[1]

יש מקום להחיל על מעשה קנין כזה את כללי דינא דמלכותא,[2] וכמו שכתב באבן-האזל (הל' נזקי ממון ח,ז) שכלל זה חל ביותר על דיני קנינים, שהרי דווקא דינים הם אחת ממצוות בני נח, ונדרשים מהם לקבוע כללים גם בדיני קנינים. נמצא שאם הם קבעו שמעשה מסויים מהווה קנין, הרי דבר זה מחייב. יתר על כן: לפי דבריו שם משמע, שמשום כך גם בדיבור בעלמא חל הקנין, אם נקבע כך הדבר ע"י המלכות. אמנם נראה שלהלכה לא נפסק כך, וכמובא בפסק-דין של ביה"ד הרבני האזורי בירושלים (פד"ר ד עמ' רפט),שקנין בדיבור גרידא הרי זה קנין גרוע, שאינו חל.[3] אולם כאמור, חסרון זה לא חל על הקנין הנעשה באינטרנט, שכן הוא כרוך במעשה: הקשת האצבע.

חסרון אחר יכול לחול בקנינים באינטרנט, כאשר נרכשים באמצעותם סחורות שבעת ביצוע הקנין עדיין אין הם נמצאים בעולם. קנין סיטומתא בדבר שלא בא לעולם נתון במחלוקת הפוסקים: לדעת קצות-החושן (רא,א) הקנין אינו מועיל; אבל לדעת נתיבות-המשפט שם בשם רש"ל, תשובת ר' עקיבא אייגר (סי' קלד) ותשובת חתם-סופר (חו"מ סי' יב – ועי' עוד פתחי-תשובה רא,א) הקנין מועיל (עי' תחומין יא עמ' 394).


[1]     [בענין דברי המרדכי, עי' עוד במאמרו של ה"ר צבי יהודה בן-יעקב בתחומין יג עמ' 430-429, 467. אם הקנין באינטרנט מועיל רק מצד סיטומתא, הרי שבכך אנו נכנסים לסוגיה האם קנין מסוג זה מועיל מדאורייתא או מדרבנן בלבד. לפי מש"כ בנתיבות-המשפט (רא,א) הקנין מועיל רק מדרבנן, ולפי"ז אם יתפתח המסחר בארבעת המינים באינטרנט, לא יועיל קנין כזה לצאת ידי חובת "ולקחתם לכם". אמנם בשו"ת חתם-סופר יו"ד סי' שטו כתב שקנין סיטומתא הוא קנין מדאורייתא ממש. וראה עוד על כך במאמרו של הרז"נ גולדברג, הנ"ל. – הערת עורך (א.ד.)]

[2]     [אם על כל דבר הנעשה בין מוכר לבין קונה מתוך הסכמת שניהם נחיל את כללי הסיטומתא ודינא דמלכותא, נמצא שאנו מרוקנים מכל וכל את משפטי הקנינים (עי' מאמרו הנ"ל של הרז"נ גולדברג, עמ' 290). ברור, שיצירת הקנין כנורמה התנהגותית נמשכת זמן רב, ומצריכה פרקטיקה משפטית בערכאותיה השונים. כל עוד לא נדרשו מוסדות הציבור והמשפט לנושא, ספק רב אם ההתייחסות לרכישות באמצעות אינטרנט הן כאל קנין, אלא לכל היותר כאל התקשרות חוזית שהינה פחות מחייבת. – הערת עורך (א.ד.)]

[3]     ראה מאמרו של הרב דב כץ: קנין סיטומתא בפסקי בתי הדין הרבניים בישראל, בקובץ "מורשה" א עמ' 79-86 (= פרק ב' בספרו פסיקת בתי הדין הרבניים והחוקים, ירושלים תשל"ו).

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צוריאל
הוספת מזמור הודאה בתפילה על שיבת ציון בדור האחרוןהרב בניהו ברונר
תמימי דרך – לזכרם של ירון ואפי אונגר הי"דהרב אורי דסברג
הרב חיים יעקב גולדוויכט ז"להרב ישראל רוזן
הרב חיים דוד הלוי ז"ל – רשימת מאמריוהרב חיים דוד הלוי
זבולון המר ז"להרב ישראל רוזן
הרב משה צבי נריה ז"להרב משה צבי נריה
הרב גדליה פלדר ז"להרב פרופ' נחום א' רבינוביץ
ר' דב רוזן ז"להרב ישראל רוזן
ברכות לראשון לציון (הרב עמאר)הרב ישראל רוזן
גילוי אליהו – הרב מרדכי אליהו ז"להרב ישראל רוזן
הרב אורי דסברג ז"למשפחת דסברג
עריכה מונחית קורא: על דרכו של הרב אורי דסברג ז"ל בעריכהיצחק ברט
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ליצחק ברט
"ישראל אשר בך אתפאר"צבי רייזמן
פועלו של הרב ישראל רוזן ז"ל בשדה הציבוריהרב משה קליין
מקדש, קרבנות, מלוכה ועודהרב אברהם יצחק קוק
חידוש העבודה בזמן הזההרב יוסף יחיאל אלבום
הצורך בייחוס כהונה לחידוש העבודההרב יוסף יחיאל אלבום
קיום מצוות מחצית השקל בכסף של ימינוהרב יהושע פרידמן
אבני החושן היו חבויות בתוכוהרב יוסף יחיאל אלבום
מעמד הלויים בעבר בהווה ובעתידהרב אברהם צבי רבינוביץ
ה"מתיבתא ללויים" וניגוני המקדשהרב ד"ר דניאל מאיר וייל
מערכות האש על המזבחהרב יחזקאל פוגל
הקטרה במזבח באמצעות גזהרב יהושע פרידמן
אומנות גדולה היתה שםד"ר יוסף וייס
"בא וראה כמה גדול כחן של כהנים…"ד"ר חיים צבי שראל
פיטום הקטרתהרב שלמה מן ההר
עץ האפרסמון שבקטורתד"ר זהר עמר
ניסוך המים בימינואליצור סגל
ניסוך המים בזמן הזהאיתמר ורהפטיג, אליצור סגל, הרבנים יעקב הילדסהיים
מקום שילוחו של השעיר ביוהכ"פהרב מאיר קוז'ניץ
קרבן גוי לשם שמיםהרב אליצור סגל
מהותם של ימות המשיחהרב יהודה שביב
גאולה ומקדש (ראיון)הרב אברהם א' כהנא שפירא
גאולה ותשובההרב עמית קולא
הצורך בכוונה בטבילה בשביל לעלות להר הביתהרב הלל בן-שלמה
הכניסה להר הבית על פי תשובת הרדב"זטוביה שגיב שקרקה
הכנסת ארנק להר הביתהרב הלל בן-שלמה
אכילה בהר הביתהרב יוסף יחיאל אלבום
חליצת הנעליים על הר הבית או יחפנות?הרב יוסף יחיאל אלבום
הכנסת כלב נחייה לרחבת הכותל המערביהרב שמואל רבינוביץ
הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזההרב זלמן קורן
אזורי התפלה בהר הביתהרב מרדכי אליהו
בניית בית כנסת בהר הבית בימינוהרב יצחק שילת
הכותל המערבי – אבניו והעמידה לידוהרב שלמה משה עמאר
כניסת טמאים לחלל שער וורןהרב שמואל רבינוביץ
שיפוצים ותיקונים בכותל המערביהרבנים אביגדר נבנצל, מנשה קליין (הקטן), שלמה משה עמאר, שמואל רבינוביץ'
חובת גניזת אבני הכותל המערביהרב דוד לאו
כניסת נכרי למקום המקדשהרב מנחם גנק
שיבוץ אבני הר-הבית בבניןהרב אברהם א' כהנא שפירא
תכשיט מאבני הר הביתהרב שמואל רבינוביץ
האם המקדש צריך להיות המבנה הגבוה ביותר בירושליםהרב הראל דביר
זכר למקדש בבתי הכנסת העתיקים בא"יאשר גרוסברג
שיור אמה על אמה בלתי מסויידים זכר לחורבןיונתן דון-יחייא
מקדש יחזקאלעטרה גור
נשים במצוות הציבור – בניית המקדש כמשלהרב יהודה שביב
חיוב נשים בבנין בית המקדשאיתם הנקין
מקדש ומלךהרב ד"ר איתמר ורהפטיג
שערי העזרההרב שלמה מן ההר
שער יכניההרב משה צבי נריה
הלשכות בבית המקדשהרב שלמה מן ההר
איתור תחומי הר הבית ומקום המקדשאשר גרוסברג
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
סמכות הנביא בקביעת מקומו של בית המקדשיואב פרנקל
למקדש היתה צורת יתדפרופ' אשר זליג קאופמן
המקדש נתון בדרוםטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
איתור מקום המקדש ע"פ מבטו של אגריפס השניטוביה שגיב שקרקה
סלעים ומים לזיהוי מקום המקדש בהר הביתטוביה שגיב שקרקה
שתי אמות מידה בהר הבית ובמקדש השניהרב זכריה דור-שב
למידות הר הבית והמקדש (תגובה)הרב זלמן קורן
זמנו של המקדש במסכת מידותיהושע פלג
מנין הגיעו מים למקדש?מיכאל בן-ארי
הטכניקה של שאיבת המים במקדשד"ר דניאל וייל
מה נורא המקום הזההרבנות הראשית לישראל
עשיית דגם המשכן וכליו מחומרים סינטטייםהרב שאול ישראלי
הארון ואביזריוהרב בצלאל נאור
חזרת ארון ברית ה' בבנין הבית השלישיהרב מנחם סליי
המזבח, הכבש והנסכיםאשר גרוסברג
מידות מזבח העולהגרשון אינגבר
מזבחות קדומים בארץ ישראלדוד שטיינמץ
בניית מזבח מאבן סינטטיתמשה גרינהוט
השולחן וכליוד"ר שלום קלמן
מנורת המקדש – צורתה וכיוון עמידתהד"ר עלי טל-אור, הרב יוסף י' אלבוים
מצות מקדש בהלכות הרמב"םהרב יהודה שביב
דעת מרן הראי"ה קוק על בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
חובת בנין ביהמ"ק בימינוהרב אליצור סגל
מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתיםהרב יונתן אדלר
הנחיות לגידול פרה אדומההרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה בהעדר סנהדריןהרב עזריה אריאל
הכנת אפר פרה אדומה במדינת ישראלהרב אורי סמט
ניסוי מדמה של שריפת פרה אדומהפרופ' זהר עמר
חתימת הברכות בהר הביתהרב הלל בן-שלמה
עלייה לרגל בזמן הזה – בהלכה ובמנהגי הדורותשמשון הכהן נדל
שימוש באמצעים טכנולוגיים במעמד הקהלאברהם בורשטין
אפרסמון והלכותיוד"ר זהר עמר
מידות גיאומטריות מינימליות בגדרי מצוותגרשון אינגבר
מדידות טכניות מול ראיה חזותית – ריבוע התפליןגרשון אינגבר
ה-p החז"ליצבי שפלטר
על מחשב בשרות מצות תלמוד תורהד"ר הלל וייס
יש ששים ריבוא אותיות לתורה – האמנם?ד"ר משה כ"ץ
מלח סדומית – מהות, הפקה והלכהד"ר ישראל רוזנסון, פרופ' ישראל זק
מלח סדומית מופק מים-המלחאורי צבי בן-נון
כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותהפרופ' פינחס אלפרט
בשביל ארבעה דברים מאורות לוקיןהרב יצחק יהודה רוזן
תורשה בפרשת יעקב והכבשיםפרופ' יהודה פליקס
באר אחאב ומערת פמייסהרב יואל בן-נון וחנן אשל
התחדשות התורה בכל יוםר' שלמה זלמן שרגאי
אמנות וצניעותהרב דוד אברהם ספקטור
ממסמכי הרבנות הראשית משנות קום המדינההרב שמואל כ"ץ
השתנות הטבעים כפתרון לסתירות בין דת למדעד"ר דניאל מלאך
אסטרונומיה ואסטרולוגיה במשנת הרמב"םדרור פיקסלר
חפירות ארכיאולוגיות בשילה (מקום הבמות)הרב יהודה גרשוני
סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בי-םאשר גרוסברג
בניית דגם המשכן בשילההרב נחמיה טיילור
פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגייםהרב יונתן אדלר
"מקווה על גבי מקווה" מימי המרידות ברומאים שהתגלה בהרודיוןאשר גרוסברג, ד"ר דוד עמית, פרופ' אהוד נצר, רועי פורת
מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתיתהרב שלמה דיכובסקי
בליעה ופליטה בכלים לאור תוצאות המבחן המדעיהרב ד"ר דרור פיקסלר, הרב יאיר פרנק
על דרכו ומשנתו של הרמב"םהרב יוסף קאפח
דת ומדע במשנת הרמב"םהרב גדעון קפלן
והלכה כר"ח נאההרב יחזקאל פייגלין
שיעורי תורה על פי שיטת הרמב"ם ומנהג תימן הקדוםפרופ' זהר עמר
אורך האמה על פי ממצאי השטח בהר הביתהרב אלקנה ליאור
ערכי המידות בזמן מתן תורהפרופ' אברהם י' גרינפילד
התאמת האגודל ליתר אמות המידהפרופ' אברהם י' גרינפילד
הקשר בין שיעורי כזית וכביצה