גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

התחשבות הלכתית במוגבלים

הרב ישראל רוזן

, תשס"ז

ראשי פרקים

א.  פתיחה

בעולם המודרני קיימת מגמה גוברת והולכת של התחשבות בנכים, במוגבלים ובקשישים. יתר על כן, בעידן הטכנולוגי מושקעים מאמצים ואמצעים רבים לפיתוח עזרים שונים לטובת אוכלוסיה זו. העולם המערבי המפותח משקיע השקעות ענק בפיתוח מדעי וטכנולוגי במכלול נושאי הרפואה לענפיה ולתת-ענפיה, בצד השקעות עתק בנושאי בטחון, תקשורת וכיבוש החלל.  

חלק מן המאמץ הטכנולוגי החיובי, כתת-נושא של התחום הרפואי, הוא הפניית משאבים לפיתוח ולשיווק אביזרי נוחות וציוד להקלת חייהם של מוגבלים, קשישים, נכים ונזקקים למיניהם. ציוד כזה מצוי לרוב במוסדות המיועדים לאוכלוסיה זו; בתי חולים, בתי אבות, מוסדות חסות ושיקום, דיור מוגן וכיוצא בהם. יתר על כן, קיימת נטייה גוברת והולכת להמיר אישפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, בהימצאות בסביבה ידידותית בביתו של הנזקק. במקום להביא את הנזקק אל הציוד – מביאים את הציוד אל הנזקק. מגמה זו מתפתחת בין השאר מטעמים כלכליים – עלות מופחתת של אחזקה בבית מול תלות מוסדית, אך במרכזה שיקול חברתי. הפסיכולוגיה המודרנית, ותורת הסיעוד, דבקים בהכרה כי טובתו של כל אדם היא להימצא בסביבתו הטבעית, המשפחתית, האוהדת.

סיכומו של דבר; כשם שכיום החיים קלים ונוחים יותר לכולנו, מאשר בדורות עברו, כך גם למוגבלים ולנזקקים למיניהם. החברה האנושית המתקדמת לא זנחה אותם מאחור והיא דואגת להם, לפחות ברמה הפוטנציאלית של איפשור נוחות ואביזרי עזר להקלת אורח חייהם הייחודי.

ב.   מצוקה דתית

מצב חיובי זה, כפי שתואר בפיסקאות דלעיל, הצמיח באורח פרדוקסאלי הגברת המצוקה בקרב שומרי תורה ומצוות. כוונתי בראש וראשונה (וכמעט אך ורק) לשאלת השבת.

כידוע, השבת נועדה למנוחה ולעצירת שטף החיים היומיומי. השבת מפנה את תשומת הלב לחיי חברה ותרבות, וכמובן גם לעיסוקים שברוח – לתפילה, לשיעורי תורה ולמיפגשים רוחניים. כידוע לכל, השבת – הלכותיה מרובות. מעבר למצוות הקידוש, הסעודות והתפילה בציבור, הן מתבטאות בשורה ארוכה של איסורים והגבלות. ל"ט אבות מלאכות ותולדותיהן, איסורי תורה ודרבנן – כל אלו נועדו למטרה אחת: האטת זרם החיים השוצפים והפנייתם לאפיקים אחרים. כל המאמינים בתורת משה ודבקים בשמירת השבת ההלכתית, מדווחים על יום של סיפוק ושל 'תחושת התעלות' למרות ריבוי המיגבלות והאיסורים, ואולי דוקא בגללם.

אחד מאיסורי שבת הגורפים ביותר, ואולי המוכר מכולם, הוא הימנעות מהפעלת כל מיכשור חשמלי או אלקטרוני בידי אדם. למרות הנוחות שבהפעלת נורת חשמל לפי הצורך – ה'רווח' באי-הפעלה הוא רב יותר; הינזרות מטלוויזיה או ממכשיר טלפון, ובריחה ליום אחד מן התקשורת המציפה אותנו ללא מנוח. אילו מותר היה להפעיל מאוורר כאשר 'בא לי', ההיתר לא היה נעצר בו. לאחר המאוורר והמזגן מחכים בתור המחשב המְמָכֵּר, והרכב כבר ממתין למטה… 'משתלם' איפוא, חברתית וכמובן הלכתית, לדבוק בהלכות שבת ולהתענג על אי העשייה. מה שנחוץ – פועל אוטומטית באמצעות שעון שבת המכוון מבעוד יום (מזגן, תאורה, פלטת חימום אוכל וכד'), והשבת לשומריה היא "מעין עולם הבא", כלשון חז"ל.

וכאן בא האבל הגדול! מה יעשו הנזקקים למיכשור חשמלי, אלקטרוני וכד' המשרת אותם כל ימות השבוע? בעבר, אוכלוסיה נזקקת זו נידונה לחיי מצוקה כל ימות השבוע. הנכה חסר היכולת לנוע עצמאית, המתקשה בשמיעה וכבד הראייה הראיה – כל אלו סבלו והשלימו עם מצבם הנחות והעגום. בדורותינו, אשר הנזקקים זכו לתשומת לב טכנולוגית ולעזרים רבים להקלת חייהם היומיומיים, לדידם דוקא היום החגיגי המקודש הופך להיות יום עגום, יום 'שחור', יום בו נגזר עליהם לחזור דור-דורותיים לאחור (דוגמאות להלן).

כל מי שמכיר את עולם התורה יודע כי בהלכה יש ווריאציות רבות של פסיקה, לפי נתונים משתנים, והיא איננה רק מערכת משפטית חדה החותכת 'מותר' או 'אסור' בלבד. בהלכות רפואה בשבת, שהן הקרובות לנדוננו, קיים מידרג של חולים ובעלי מיחושים למיניהם. קיימת אבחנה הלכתית לקולא לפי הסדר הבא:

(1) חולה שיש בו סכנה, (2) חולה שאין בו סכנה, (3) סכנת אבר, (4) נפל למשכב, (5) מצטער כל גופו, (6) בעל מיחוש. כמו כן, המושג 'עונג שבת' הינו מרכיב הלכתי מרכזי העשוי להטות את הכף לכיוון ההיתר. נוסיף עוד כי בהלכה קיים המושג 'כבוד הבריות', ובתנאים מסויימים מותר לעבור על איסורים (דרבנן) כדי שלא לפגוע בכבוד הבריות. במכון 'צומת' מקובלת עלינו הגישה כי נושא 'כבוד הבריות' רלבנטי בהחלט כאשר מדובר במצוקה תיפקודית של נכה או מוגבל.   

האופייני בכל הרשימה הזו היא שמדובר בדרך כלל בתופעה חולפת, בחולי או במיחוש זמני, ולפיכך התרת איסורי שבת למענם אינה עוקרת את הלכות השבת בקביעות. מאידך, הנכה והמוגבל, נשוא דיוננו, גורלם מלווה אותם, בדרך כלל, כל ימי חייהם, ולפחות לתקופה ממושכת. ובכן, מהי הגדרתם ההלכתית? היכן הם משובצים ב'סקאלת ההתחשבות'?

באחת, האם ההלכה 'מתחשבת' במוגבלים? האם היא לוקחת בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית? היש בה התייחסות לסוגיה זו? תשובתנו היא חיובית!

ג.   התחשבות הלכתית בסבל אישי

התורה מצווה במצוות שונות להתחשב ב"גר, ביתום ובאלמנה". 11 פעם מופיע צירוף דומה בתורה. נצטט כאן מעשה נאה המסופר על מחולל 'תנועת המוסר' רבי ישראל מסלנט. הסיפור מבטא רוח זו של התחשבות בשולי החברה (מתוך הספר 'תנועת המוסר' מאת הרב דב כץ, חלק א' עמ' 328:

"בעוד שבתו בסלנט קרה פעם שלא יכול להיות נוכח בעת אפיית המצה השמורה שלו, שהיה, כאמור, מדקדק בה מאד בהידורים מיוחדים. תלמידיו, שקיבלו עליהם את ההשגחה במקומו, ביקשוהו לתת להם הוראות – באילו הידורים להיזהר ביותר. רבי ישראל ציווה אותם להיזהר, בעיקר, שלא לצער את האישה העוסקת בלישת הבצק ולא להאיץ בה – תוך זהירות וזריזות המצוה – למהר בעבודתה. היא אלמנה עלובה ויש בזה משום לאו 'לא תענון'. אין כשרות המצות שלמה, הוסיף רבי ישראל, בהידוריהן שבהלכות פסח לבד, כי אם דקדוקיהן גם בדיני חושן משפט [=כלומר 'בין אדם לחברו']".

אחד מחשובי הפוסקים בדורנו, הרב יהודה אליעזר וולדינברג מירושלים, חיבר עשרות ספרי שאלות ותשובות בשם 'ציץ אליעזר'. בחלק ו' סימן ו' הוא נשאל בקשר לטלטול בשבת של מכשיר שמיעה לכבדי שמיעה (הוצאה מחוץ לתחום העירוב). בתוך דבריו מצויה הפיסקא הבאה:

"אין לך כבוד הבריות גדול מזה כמניעת בושה ובזיון מהחרש מאי שמעו לקול המדברים אליו. דאין לתאר גודל החרפה ובושת הפנים ואי הנעימות הנגרמת לו מדי בואו בין אנשים ובבית הכנסת והוא בודד לו, אינו מקשיב להנעשה, ולא יכול להשיב למה ששואלים אותו, באופן שיש בזה משום כבוד הבריות יותר מהנידונים האמורים… לכן יש להתיר טלטול מוקצה משום כבוד הבריות גדול כזה ולהתיר לחרש לשאת בשבת מכונת החרשים".

פוסק חשוב נוסף בן דורנו, הרב משה פיינשטיין זצ"ל מארה"ב, דן בספרו 'אגרות משה' (אורח-חיים חלק ד' סימן צ) בקשר לנכה הרתוק לכסא גלגלים, האם מותר לו לטלטל ולצאת מחוץ לתחום העירוב עם הכסא המתגלגל? בתשובתו הוא מתיר גם אם היציאה איננה לבית כנסת או לדברים שבקדושה. הוא מייחס לנכה מעמד של 'חולה', וכך פסק: "כיון שהוא חולה שיש לו צער גדול מזה שלא ילך לשמחה של קרובו יש מקום להתיר".

נוכחנו איפוא כי קיימת דעה עקרונית בקרב אחדים מפוסקי זמננו להכיל את הנכים והנזקקים בקטיגוריה רפואית למחצה המאפשרת פסיקה מקילה לגביהם. מכון 'צומת' מתרגם גישה עקרונית זו לפסים מעשיים ומיכשוריים.

ד.   פתרונות הלכ-טכניים של מכון 'צומת'

מכון 'צומת' – צוותי מדע ותורה באלון שבות גוש עציון – הינו עמותה ציבורית (מלכ"ר – ללא כוונת רווח) העוסקת במחקר, בפיתוח, בייעוץ וביישום שלל פתרונות בכל הקשור במימשק שבין היהדות החיים המודרניים. חלק נכבד מעיסוקנו הוא השילוב ההלכ-טכני, דהיינו פיתוח עזרים טכנו-הלכתיים למטרות אלו, ולמיגזרים ציברויים וממלכתיים נוספים. 

סוגיות אלו, של חיי יהדות בעידן הטכנולוגי, הן חדישות יחסית. אנחנו במכון 'צומת' – קבוצת רבנים, חוקרים, מהנדסים וטכנאים – מנסים לגשר בין העולמות הלכה ומעשה. במישור הההלכתי, למרות חילוקי דעות אופייניים לכל נושא חדיש, אנחנו זורמים עם הזרם המרכזי של פוסקי ההלכה, בישראל ובתפוצות, ונהנים מברכתם ומאימונם.

בסוגיה שלפנינו מקובלת עלינו ההגדרה ההלכתית, שהיא אם כל הפתרונות המעשיים; יש להכליל עקרונית את הנכה והמוגבל בקטגוריה של "מצטער כל גופו", שזו נורמה הלכתית מוכרת ב'סקאלת ההתחשבות' שפורטה לעיל, בקשר לאיסורי שבת.

יש להדגיש כי הגדרה זו חדשנית למדי, משום שלעתים רבות לא מדובר בצער פיסיולוגי דוקא, כמו פציעה או מחלת 'נפל למשכב'. ה'מצטער' מוגדר בהיבט הנפשי. המצוקה החברתית והשוני לרעה שנגזר על הנכה ביום השבת, לעומת חופש יחסי ויכולת פעילות עצמאית בימות השבוע – כל אלו חוברים לבסיס ההגדרה: "מצטער כל גופו".

זאת ועוד, ההלכה איננה מבחינה בין ה'חולה' עצמו לבין סועדיו ומטפליו; מה שמותר לו אישית – מותר להם למענו. אם מותר לו לתפעל בדרך כלשהי עגלת נכים חשמלית, למשל (ראו להלן), מותר גם לסובביו המופקדים על רווחתו.

מאידך, מכיון שלכל הדעות לא מדובר באנשים המוגדרים כ'חולים שיש בהם סכנה' – לכן אין דרך להתיר עבורם שימוש במיכשור ובציוד כדרך שימושם הרגיל בימות החול. עלינו לתור איפוא אחר פתרונות ביניים שיאפשרו תפעול שבתי הדומה במידה מרובה לזו הנהוגה ימות החול, אך בדרך כשרה.

1.   עקרון 'הפעלת עקיפין' ('גרמא')

אחד העקרונות ההלכתיים אשר מכון 'צומת' עושה בו שימוש נרחב הוא פעילות 'עקיפה'. דרך זו קרויה בשפת ההלכה 'גרמא', דהיינו 'לגרום' ולא לעשות במישרין. למי שאיננו מורגל לשפת ההלכה ולעקרונותיה, שהיא לעתים רבות משפטית פורמאלית (אך ורק 'בין אדם למקום', כלומר לאלקיו. 'בין אדם לחברו' לא עולה כלל על הדעת להתיר 'גרימת' נזק 'בעקיפין', למשל) – ה'פתרון' נראה כמלאכותי, ואף כ'הערמה'. לא כאן המקום לפרוש את היריעה כולה עד כמה 'דרכים עוקפות' הן לגיטימיות ומובנות בהלכה מדורי דורות.

נציין את המקור להלכה זו, שאיננו עוסק כמובן ב…חשמל. מדובר ב'טכניקה עוקפת' לכיבוי אש בשבת, בשל הנזק הכספי (כשיש ספק סכנה מותר לכבות במישרין, ללא פקפוק וללא היסוס!). במסכת שבת (דף קכ עמוד ב) נאמר: "ר' שמעון בן ננס אומר: פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האוּר… ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנין, בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור והן נבקעין ומכבין את הדליקה, וחכמים מתירים גם בחדשים". הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך (הל' שבת סימן שלד סעיף כב), בתוספת מיגבלה המובנת בעצם מאליה: ההיתר לכבות את האש 'בעקיפין' אמור רק "במקום הפסד", כלומר לצורך גדול ובשעת הדחק. פוסקי דורנו נוטים לשייך את המוגבל והסובל לקטיגוריה שוות-ערך ל"מקום הפסד".     

במכון 'צומת' מתרגמים רעיון זה של הפעלת עקיפין למיכשור חשמלי ואלקטרוני. כאשר אדם זקוק להפעיל ציוד חיוני בשבת מוסיפים לו מנגנון מתוחכם הפועל כך: מעגל אלקטרוני פנימי בודק מדי כ-10 שניות, באמצעות פולס קצרצר (פחות מאלפית השניה), את מצב המתגים והלחצנים השונים. כאשר הנכה/המוגבל זקוק להפעיל מכשיר כלשהו, הוא לוחץ על לחיץ או מסיט מתג. לפעולות אלו אין כל משמעות בו-זמנית, גם לא בתוך קופסת האלקטרוניקה. רק כאשר יגיע פולס הבדיקה המחזורי, לכל המאוחר לאחר 10 שניות, הוא 'יגלה' כי המתג הוסט והמכשיר יפעל בשיטת 'הפעלת עקיפין' ('גרמא'). קיימת אבטחה אלקטרונית פנימית שהתוצאה לא תתרחש לעולם בו-זמנית, תוך כדי פעולת האדם על המתג/הלחצן.

כאמור שיטה זו מיושמת במכלול ציוד עזר לנכים ולמוגבלים, כפי שיודגם להלן.

2.   עקרון 'שינוי זרם' בלבד

חוקרי מכון 'צומת' הגיעו למסקנה הלכ-טכנית מחודשת כי אין איסור לשנות בשבת עוצמת זרם חשמלי בלבד, כמו שינוי ווליום של מכשיר קשר וכד'. איסור האלקטרוניקה והחשמל בשבת, במיכשור שאיננו מוגדר כ'אש', מוגדר כיצירת מעגל חשמלי. אם המכשיר פועל, והמעגל' כבר קיים, והאדם רק משנה את עוצמתו, ע"י וויסות המתח, הזרם או התדר – ניתן להתיר.

עקרון זה מיושם בשורה של פיתוחים הלכ-טכניים של מכון 'צומת', למטרות חיוניות שונות בתחומי הרפואה, הבטחון ומיגזרים ציבוריים נוספים.

ה.  יישומים הלכ-טכניים לטובת נזקקים ומוגבלים

נושא מרכזי אשר מי שנזקק לו 'משדר אותות מצוקה' אם יהיה מנוע בשבת, הוא נושא השינוע. עצמאות התנועה היא מרכיב ראשון במעלה בתחושת האדם כבלתי-תלוי. ריתוק לבית או לסביבתו בלבד, או תלות ב'מוליכים' ומשנעים למיניהם – מהווה הכבדה ופוגם משמעותית באיכות החיים של הנכה או הקשיש, שהוא מוגדר כ"מצטער כל גופו" עקב איסורי השבת.

1.   'קלנועית' וכסא ממונע או מנוע עזר

עגלת הנכים החשמלית מהווה דוגמא בולטת ביותר למצוקה ולפתרונה באמצעות מכון 'צומת'. קיימים סוגים רבים של מתקני שינוע חשמלי למוגבלים ולכבדי תנועה, החל מ'קלנועית' בעלת 3 גלגלים ומנוע אחורי אחד ו'כידון' להיגוי, דרך כסא ממונע (4 גלגלים, 2 מנועים) המופעל ע"י מוט (ג'וי-סטיק) וכלה בעגלות מורכבות הנשלטות באמצעות תנועת סנטר או קצה אבר אחר. מהן בעלות תיפקודים רבים כמו הגבהה/הנמכה, איתותים שונים ועוד.

מנגנון השבת שפותח ע"י מכון 'צומת' נותן מענה לכל הפעולות החשמליות והאלקטרוניות. לפני שבת יש להעביר מתג למצב 'שבת', ומאז מתחיל לפעול מנגנון ה'גרמא' (הפעלת 'עקיפין') שתואר לעיל. מנגנון זה נותן מענה להפעלת המתג הראשי (או המפתח החשמלי), למתג קדימה/אחורה (בקלנועית) או להפעלת תאורה במקרה הכרחי (התאורה איננה נורת ליבון רגילה המוגדרת כ'אש' אלא 'אור לבן' המכונה LED שאיננו 'אש' מבחינה הלכתית).

הנסיעה עצמה מתבצעת באמצעות עקרון הלכ-טכני נוסף: שינוי זרם בלבד. בשבת, הכסא נמצא תחת מתח בעוצמה נמוכה כל הזמן (לאחר הפעלת המתג הראשי או המפתח). באמצעות ידית ההגברה, או הג'וי-סטיק, משתנית עוצמת הזרם והמנוע משנה את מהירותו. כאמור לעיל, פעולה זו מותרת בשבת, והנכה/המוגבל זוכה איפוא למנת 'עונג שבת' בזכות ה'התחשבות' ההלכתית והפיתוח היישומי.

2.   מעלון

קיימים כיום מעלונים מסוגים שונים המאפשרים לנכה/למוגבל לנוע מקומה לקומה וממיפלס למיפלס. יש מעלוני-חוץ ויש מעלוני-פנים הבית, יש 'פתוחים' ויש 'סגורים'. הצד השוה שלהם הוא שהאדם נדרש להפעיל אותם ידנית, בלחיצה מתמשכת, מטעמי בטיחות. יתר על כן, קיימים מעגלי אבטחה חשמליים שהמעלון לא ינוע כאשר הדלת או המעקה אינם נעולים כראוי. המעלונים מצויידים בלחצני קריאה/שליחה והפעלת 'מעלה' 'מטה'. רבים מהם מצויידים גם בנורות חיווי המסמנים את המצב הנוכחי של ה'תא' ומיקומו.

מכון 'צומת' התאים מנגנוני שבת המאפשרים הפעלת המעלון בשיטת ה'גרמא', כפי שהוסברה לעיל. גם בטכניקה השבתית נשמרים כל מעגלי האבטחה והתיפקוד די דומה למצבו הרגיל בימות החול. הביטוי החיצוני לכך שמדובר בתפעול 'שבת' ולא 'חול' היא שהאדם ממתין מספר שניות אקראי (כ-10 שניות) מעת לחיצתו עד ביצוע הפעולה (ה'הפלגה').

כמובן שנורות בלתי הכרחיות מבוטלות במצב 'שבת' וכן מעגלים הניתנים לביטול או לעקיפה.

3.   'מדרגון' זחליל'/מעקה

ציוד עזר נוסף הפועל באותה שיטה הוא ה'מדרגון', המצויד בשרשרת מטפסת או בגלגל המותאם למירווחי מדרגות. ציוד זה מאפשר תנועה איטית במעלה או במורד מדרגות בסיוע אדם נוסף. כמו כן קיימת 'מגלשת מעקה' הרתומה לשרשרת המסתובבת באמצעות מנוע חשמלי במקביל למעקה המדרגות, ובה קבוע מושב מיוחד לנכה. לציוד זה מעגלי אבטחה רבים, מסיבות מובנות.

מכון 'צומת' התמודד עם הנושא לכל פרטיו ומצא דרכים להתאמת השיטה שתוארה לעיל, הפעלת עקיפין חשמלית ('גרמא'), לכל המעגלים החשמליים וללחצני ההפעלה. מה שהאדם צריך לעשות הוא ללחוץ על הלחצן ה'שבתי' ולהמתין. ההמשך יבוא בפיגור של מספר שניות –  אבל בוא יבוא, והתוצאה הרצויה תתרחש!

4.   מכשירי שמיעה

מכשירי שמיעה מהווים כיום 'מצרך' נפוץ. הציוד המוצע השתכלל ורבים הנעזרים בו לשפר את שמיעתם. למותר לציין מה רב סבלו של כבד-שמיעה המרגיש 'דחוי' ו'מחוץ למעגל' בסיבה החברתית הקרובה והרחוקה שלו.

כל מכשירי השמיעה ניזונים ממתח חשמלי מסוללות. כיום, עם התפתחות טכנולוגיית המיזעור, הסוללה קטנה ביותר ובעלת קיבול חשמלי רב יותר. תשומת לב מיוחדת ניתנת כיום להקטנת הצריכה החשמלית השוטפת כדי לאפשר אורך חיי סוללה רב יותר.

בכל מקרה, שומר שבת לא יחליף סוללה בשבת וגם לא ינתק את פעולתה במשך כל היום כולו. ואכן, כיום אין כל קושי להעביר מעל 24 שעות עם סוללה אחת. החלפתה לפני שבת מבטיחה יכולת שימוש רציף כל השבת כולה.

הבעיה נעוצה בתפעול שמעבר להחלפת סוללה. חכמי דורנו נמנו וגמרו כי אין איסור לשנות את עוצמת הזרם ('ווליום') כדי להתאימו לצרכי השומע, כפי שהוסבר לעיל. יתר על כן, מיכשור דגיטלי עדכני מווסת את עצמו ו'מחליף תוכנית' פנימית לפי רעשי הסביבה. במכון 'צומת' קבענו, לאור מחקרים הלכ-טכניים, כי אין בכך כל בעיה ומותר לשומר השבת לנוע מסביבה רועשת לשקטה ולהיפך, למרות ההשפעה העקיפה על התכנית הדגיטאלית הפנימית.

גם רעשי תהודה המוכרים למשתמשים רבים אינם מהווים בעיה הלכתית ומותר להוציא את המכשיר מן האוזן, ולשוב והחזירו, למרות השפעה על צפצופים וזמזומים.

תשומת לב הלכ-טכנית ניתנת גם לשאלת סוג המיקרופון הפנימי במכשיר. קיים הבדל בין מיקרופון דינאמי, בו האדם יוצר תנודות ובעקבותיהן 'נוצר חשמל', לבין מיקרופון קיבולי בו הזרם קיים כל הזמן והאדם רק משנה את עוצמתו.

חברות שונות שביקשו אישורי שבת זכו לבדיקה ספציפית של הציוד שברשותם והתאמתו להלכות שבת הקשורות בחשמל ובאלקטרוניקה מעודכנת.        

5.   שמיעה סביבתית (hearing loop)

נושא חדיש המתפתח לאחרונה היא מערכת שמע בתדר מיוחד המאפשר לכבדי שמיעה להאזין להצגות, לנאומים ול…תפילות. מערכות ה- hearing loop מותקנות בעולם כסידורי קבע באולמות ציבוריים, בבתי אבות וכד', לטובת כבדי השמיעה.

הנואם או השחקן מדבר למיקרופון (סמוי, בדרך כלל) ומערכת הגברה משגרת את האותות לאנטנה המקיפה כטבעת את כל האולם/האיזור. מכשירי שמיעה רגילים, או מיוחדים (אזניות תיאטרון) מסוגלים לקלוט תדרים אלו, המותאמים לצרכי הנזקקים.

במכון 'צומת' קיים הידע כיצד לאפשר הפעלת ציוד זה בשבת. ההפעלה הראשית תיעשה כמובן ע"י שעון שבת, או שהמערכת תפעל כל היום כולו. כל יתר חלקי המערכת פועלים ללא מיתוגים, ובזרם הקיים תמיד. הדיבור והשמיעה מתבטאים בשינויי זרם בלבד, כולל בתוך מערכות ההגברה, והללו מותרים בשבת, כמוסבר לעיל.  

6.   מקלדת דיבור ממוחשבת

קיים ציוד מורכב למדי הנועד לסייע לבעלי ליקויי תקשורת ברמה רצינית. הללו אינם יכולים לדבר אך הם מסוגלים להקליד מלים פשוטות במקלדת מיוחדת. לאחר הקלדת המלים ("מים", "אוכל", "שירותים", "אני רוצה לטייל", "מתי הולכים לבית הכנסת?" וכד') האדם לוחץ על לחצן מיוחד 'המקריא' את המלים בקול אנושי צלול.

אין צריך להאריך בסבל הרב הנגרם לנזקק המנוע מלהשתמש בציוד זה בשבת. כל ימות השבוע הוא מתוקשר. האם בשבת נגזרת עליו 'אילמות'?

ברור שאין התייחסות הלכתית ישירה למיכשור זה משום שהוא לא היה בנמצא בדורות קודמים. מכון 'צומת', במחקריו ההלכ-טכניים, מצא כי ניתן בהחלט לשייך גם אדם זה לקטיגוריית 'מצטער כל גופו'. לאור קביעה זו הצליח מכון 'צומת' להתאים את המקלדת המורכבת לשיטה 'הפעלת עקיפין' שתוארה לעיל, המאושרת לשבת בנסיבות אלו.

הקושי בפיתוח זה לא היה עקרוני, אלא יישומי. מדובר במקלדת בת כ- 60 לחיצים וכולם צריכים להיות מוחלפים ב'לחצנים שבתיים' בשיטת ON-OFF הנסרקים מדי 3-4 שניות ומגיבים בהתאם.

אכן, פיתוח זה הוא יקר למדי, ויש לשער כי אין לו 'שוק' רחב. אעפ"כ – במכון 'צומת' גאים בעצם האתגר ומימושו, כעמותה ציבורית ללא כוונת רווח.  

7.   עזרי שירותים ומקלחת

יישומים סטנדרטיים יותר, בשירות הנכים והמוגבלים, הם פתרונות לכל מיני אביזרי עזר חשמליים ואלקטרוניים המצויים במקלחת, בשירותים וכד'. למשל, לחצן חשמלי להורדת המים בשירותים, לשטיפה הגוף וכד'.

לכל אלו הותאמו סידורי שבת בשיטות שהוזכרו לעיל; 'הפעלת עקיפין' ('גרמא') או 'שינוי זרם בלבד. עקרונית, ניתן לומר, כי כמעט כל לחצן, מתג או פעולה חשמלית בודדת ניתנת להמרה ללחצן שבתי במקביל.        

8.   מיטה מתכוננת ומנוף הרמה סיעודי

דוגמאות 'מן השטח' הנפוצות והולכות קשורות לעזרים סיעודיים המתרבים והולכים, בעיקר במוסדות.

זה מכבר צוייד מוסד סיעודי חרדי במיטות מתכוננות ובמנופי הרמה לצרכי סיעוד. אמנם עדיין ציוד זה נחשב כ'לוקסוס' מסוים ולא כל המוסדות יכולים להרשות לעצמם ליהנות ממנו. מכל מקום, ברגע שציוד כזה נכנס ונקלט – 'אין דרך חזרה'; לא יוותרו בשבת על יתרונותיו של הציוד ולא יחזרו לנורמות של המוסדות הנעדרים שכלולים אלו.

מוסד חרדי זה, לאחר שנועץ בפוסקים המקובלים עליו, החליט לצרף פיקודי שבת ללחצני כיוונון המיטה (בעיקר פונקציות 'מעלה/מטה') וכן ללחצני ההפעלה של מנופי ההרמה לחולים הזקוקים לכח עזר פיסי. במקרה הנזכר מדובר במנופים משוכללים הנעים לא רק במאונך אלא גם במאוזן. הם נעים על גבי מסילות תקרה המאפשרות שינוע ממקום למקום.

אביזרים אלו זכו לפתרונות שבתיים בשיטות שתוארו לעיל.    

9.   קריאה מוגדלת במחשב

כבדי ראות מרבים להשתמש במיכשור הגדלה לאפשר להם קריאה ע"ג מסך. השיטה שהיתה נפוצה בעבר כללה מראה המקרינה את דף הספר ישירות על גבי מסך. ציוד זה (מיוצר ע"י קיבוץ געש) נבדק ע"י מהנדסי מכון צומת ומסתבר כי ניתן להתירו עקרונית, אם ההפעלה והוויסות הנדרש ייעשו לפני שבת וישמרו במשך כל היום כולו. הדרישה היחידה היתה לכסות את כפתורי ההפעלה והוויסות, כדי שלא להפעילם בשגגה, מתוך הרגל.

כיום מוצע לנזקקים אלו ציוד אלקטרוני משוכלל; מחשב המצוייד ב'עכבר' מיוחד שהוא בעצם מצלמה אופטית. האדם מעביר את ה'עכבר' ע"ג הספר/העיתון והשורה המצולמת משתקפת במסך בהגדלה רבה (הניתנת לכיוונון).

נושא המצלמות הדגיטליות בשבת נחקר במכון 'צומת' בשורת מחקרים הקשורים בעיקר לתחום הבטחון. המחקרים העלו אתה המסקנה ההלכ-טכנית כי אם מדובר בצילום רציף, גם אם הוא כרוך בתוכנת עיבוד כלשהי – הוא מותר בשבת.

הוי אומר, ציוד עזר זה, להגדלת קריאה, מותר לשימוש בשבת, לאחר בדיקה ואישור שאכן לא נגרמות שום פעולות נוספות בעטיו של האדם הגורר את המצלמה מעבר להקרנה על המסך. כאמור, כפתורי הכינוון וההפעלה הראשית ייעשו מבעוד יום, וכבד הראיה יזכה ב'עונג שבת' למהדרין.         

10. נושאים באופק: e-leg  ומקל נחייה לעיוורים

נציין כאן שני נושאים שעלו על שלחננו ואשר יעסיקו אותנו מן הסתם בתקופה הקרובה.   

(א) פרוטזה אלקטרונית

הפרוטזה האלקטרונית (e-leg) מופעלת ע"י חיישנים רגישים באמצעות תנועות הגפים וכד'. עדיין אין בידינו עמדה ברורה בנושא זה, אם כי אנו נוטים להתיר את השימוש בשבת בשל המצוקה האישית הגדולה ביותר הנגרמת למי שמנוע מלהשתמש ברגל בשבת, בעוד שכל ימות השבוע הוא ממש מהלך כבריא לכל דבר. 

(ב) מקל נחייה לעיוורים

נושא נוסף המונח על שלחננו הוא חקר ולימוד נושא מקל הנחייה האלקטרוני לעיוורים, הכרוך למיטב ידיעתנו בשידור 'ראדאר' מסוים. ועוד חזון למועד.  

ו.    סיכום     

העלינו במאמרנו את המציאות החדישה יחסית המתבטאת בקיומו של זרם מרכזי בין פוסקי ההלכה בדורנו הרגישים למצוקות הנכים והמוגבלים. הללו מייחסים למצוקה זו סטאטוס הלכתי הלקוח מ'עולם הרפואה', ורואים במצוקה זו פרמטר להקל השוה-ערך לדרגת 'מצטער כל גופו'.

מכון 'צומת' אימץ סטאטוס זה ובעקבותיו תכנן ופיתח שיטות הלכ-טכניות המאפשרות תפעול חשמלי ואלקטרוני בשבת המותאמות לנסיבות המגוונות.

במאמר הוצגו 2 שיטות עקרוניות: 'הפעלת עקיפין' ('גרמא') ו'שינוי זרם חשמלי בלבד'.

פרטנו שורה ארוכה של ציוד ואביזרים לנכים ולמוגבלים אשר מצאו את פתרונם באמצעות  יישומים של מכון 'צומת'.

האתגרים עדין לפנינו, כאשר נסיון העבר מוכיח כי דבקות במטרה, בתוספת מימון מחקרי סביר לפיתוח לא גדול, מניבים תוצאות בשטח. יש 'קבלות'!

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תשנ"והרב מאיר וונדר
תשנ"זהרב מאיר וונדר
שם של מ"ב (הקדמה)הרב מנחם פרל
ודיברת ב"ם (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
עירוב תחומין (הקדמה)הרב מנחם פרל
ג"ם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע (הקדמת עורך)הרב ד"ר איתמר ורהפטיג
תש"מהרב מאיר וונדר
תשמ"אהרב מאיר וונדר
תשמ"בהרב מאיר וונדר
תשמ"גהרב מאיר וונדר
תשמ"דהרב מאיר וונדר
תשמ"ההרב מאיר וונדר
תשמ"והרב מאיר וונדר
תשמ"זהרב מאיר וונדר
תשמ"חהרב מאיר וונדר
תשמ"טהרב מאיר וונדר
תש"ןהרב מאיר וונדר
תשנ"אהרב מאיר וונדר
תשנ"בהרב מאיר וונדר
תשנ"גהרב מאיר וונדר
תשנ"דהרב מאיר וונדר
תשנ"ההרב מאיר וונדר
(הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
מחזור-חמה חדש על ציון תאיר (הקדמה)הרב ישראל רוזן
הודו לה' כי טוב (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
"שנותיו כמו דור" (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בן שלושים לכח (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
גילוי אליהוהרב ישראל רוזן
כל מלכים שלושים ואחד (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
נדם הל"בהרב ישראל רוזן
ספר תורה לכל מגזר ומגזר?הרב ישראל רוזן
הקדמההרב ישראל רוזן
על הרב אהרן ליכטנשטייןיצחק ברט
הרב אהרן ליכטנשטיין – הפן ההלכתי, בזיקה למכון צומת ולתחומיןהרב ישראל רוזן
ארבעים שנה למכון 'צומת' (הקדמת עורך)הרב ישראל רוזן
ספינת הדגל (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"הנה באהל" (הקדמה)הרב מנחם פרל
הספינה ממשיכה (הקדמת עורך)הרב איתמר ורהפטיג
"תזל כטל אמרתי" (הקדמה)הרב מנחם פרל
טל תחייה (דברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
"בן ארבעים לבינה"הרב מנחם פרל
בפתח העשור החמישי (הקדמה)הרב מנחם פרל
על המעלה הט"והרב אורי דסברג
לקדושים אשר בארץ המההרב אורי דסברג
20 שנה למכון צומתהרב ישראל רוזן
ואין שיור רק התורה הזאתהרב ישראל רוזן
אך טוב לישראלהרב אורי דסברג
יובל לישראל – ח"י לתחומיןהרב אורי דסברג
האם יתכן "באג הלכה"?הרב אורי דסברג
שני עשרונים סולתהרב ישראל רוזן
המבוע, הכד והמבועהרב אורי דסברג
המדינה היהודית בצוק העתיםהרב ישראל רוזן
כ"ב אותיות שבתורההרב אורי דסברג
הכרך הכ"גהרב אורי דסברג
כ"ד כתבי הקודש (הקדמה)הרב ישראל רוזן
בינו שנות דור (הקדמה)הרב ישראל רוזן
כ"ה לחי (הקדמה)הרב אורי דסברג
תורה, חברה ומדינה – הילכו יחדיו?הרב ישראל רוזן
וכו' (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
משברי תורה ומדינה?הרב ישראל רוזן
זך למאור ולא למנחות (הקדמת עורך)הרב אורי דסברג
הקדמההרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין גמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין גהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין המשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין בהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין שנת השבעהרב אורי דסברג
עשור למכון "צומת"הרב ישראל רוזן
ח' לתחומיןהרב אורי דסברג
צמ"ת – צוותי מדע ותורההרב ישראל רוזן
עושי הספרים – מצדיקי הרביםהרב שאר ישוב כהן
צמת – צוותי מדע ותורה (בשנת הי"ב לקיומו)המערכת
"תחומין" – בצומת התלמוד והמעשההרב אהרן ליכטנשטיין
"בנבל עשור זמרו לו"הרב ישראל רוזן
הקדמת המערכתהרב אורי דסברג
תחומין – סידרה שניההרב ישראל רוזן
ובו תנשא מלכותךהרב אורי דסברג
י"ב מיליםהרב ישראל רוזן
בר מצוה לתחומיןהרב אורי דסברג
פתחון י"דהרב אורי דסברג
ידות לתורההרב ישראל רוזן
המשמעות המטא-הלכתית של הפתרונות ההלכ-טכנייםהרב אורי סמט
"ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה": על דרכו של הרב ישראל רוזן ז"ל בעריכהיצחק ברט
תולדות מינהל הגיורהרב רפי אוסטרוף
בית הדין לגיור במכון צומת – חזון ומעשהרב גדעון פרל
"ואוהב גר" – על בית הדין לגיור במכון צומתד"ר מרים וייטמן
"והוא פלאי"אביה רוזן
טל תחייה (הקדמת עורך ודברים לזכרו של הרב יהודה שביב ז"ל)הרב איתמר ורהפטיג
הראשון לציון, הרב אליהו בקשי-דורון זצ"להרב גדעון פרל
ראש הישיבה – הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
לדמותו של מו"ר הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"להרב ד"ר איתמר ורהפטיג
משה (מושקו) מושקוביץ ז"להרב מנחם פרל
הרב גדעון פרל זצ"להרב זאב וייטמן
"בסיעתא דשמיא" – לדמותו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"להרב אלישיב הכהן
"כי הם חיינו" – לדמותו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"להרב שי סימינובסקי
הקדמות תחומין אהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דהרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין בהרב ישראל רוזן
הקדמות תחומין ההרב איתמר ורהפטיג
הקדמות תחומין דמשה מושקוביץ
הקדמות תחומין והרב איתמר ורהפטיג
סימני גאולההרב צבי יהודה הכהן קוק
על לימוד הקבלההרב שלמה אלישיב
ארגמןשלמה משה שיינמן
אמונה שלימה בביאת המשיחהרב חיים ישראל שטיינר
סנהדרין עכשיוהרב משה צ