בפעילות חשמלית בשבת המבט הוא לתוצאה ולא לתהליך עצמו – תגובה והבהרה
ב'אמונת עתיך' 113 (תשע"ז), עמ' 141, שב הרב אלי רייף לסוגיית החיישנים האלקטרוניים
בשבת והתנגד לעמדתי בפרטים מסוימים. לא אשוב לסוגיית החיישנים בכללותה ודבריי
חרותים עלי ספרי 'בחצוצרות-בית-ה" ו'תחומין' כרך לז, והובהרו בגיליונות קודמים של
'אמונת עתיך'. אדרש כאן רק לתמיהת הפתיחה של הרב רייף על עמדתי העקרונית. וכך
כותב הרב רייף:
המבט ההלכתי בהלכות שבת מתמקד בתוצאה ולא בתהליך… והרי יש בהלכות שבת
הגדרות רבות המתמקדות בתהליך, כגון: עשייה שלא כדרכה, שניים שעשאוה, גרמא
ועוד… הרי רבים מהפיתוחים הטכנולוגיים של מכון צומת בנויים על עקרון הגרמא…
וכיצד זה לפתע לשיטתו שלו לא ניתן להתיר את פתיחת הדלתות במנגנוני הגרמא?
ברור לי אפוא כי לא הובנתי, ואפרוש יריעתי ואפרש שיחתי.
אם התרחשה 'תוצאה' הנחשבת מלאכה והופעל ציוד חשמלי כלשהו (בענייני חשמל ללא אש
מדובר על סרך מלאכות 'בונה', 'מכה בפטיש' או 'מוליד', שכולן דומות בהיותן 'יצירה'. לדעות
רבות הן רק דרבנן), בוודאי ה'תהליך' יכול להיות סיבה להקל אם מעורבות האדם הייתה רק
ב'גרמא' או 'בשינוי' או 'שניים שעשאוה'. לפיכך, אם אדם פתח דלת הנעולה במנעול חשמלי
או במגנט כוח או באמצעות מנוע הזזה (כמו במעלית), הרי יש תוצאה; הדלת נפתחה
באמצעות ציוד חשמלי שהופעל על ידי האדם. אם הלה פעל במישרין – זו מלאכה אסורה,
ואם מעורבותו הייתה רק ב'גרמא' וכד' – יש מקום להתיר לצורכי ביטחון, רפואה ומוגבלים
בלבד. ודאי שכאן 'התהליך' נלקח בחשבון לקולא, כי מעורבות האדם לא הייתה כדרך
ההפעלה, או שלא במישרין.
אמירתי שצוטטה בהקשר לאי התחשבות בתהליך הפנימי אלא בתוצאה אמורה בשני אופנים
אחרים, לקולא ולחומרא. לקולא כיצד? אם לא הייתה תוצאה המוגדרת כמלאכה אסורה
בשבת, איננו מחטטים 'בתהליך', למשל בכניסה לחדר שיש בו חיישן אזעקה פועל אבל
האזעקה מנותקת ואין 'תוצאה' אסורה להימצאות האדם שם. לכן גם אם בחיישן עצמו יש
נורת לד מנצנצת – אין כאן תוצאה אסורה, כי זה 'פסיק רישא דלא ניחא ליה ודלא איכפת
ליה' בדרבנן. אמנם לכתחילה אנו ממליצים לנתק חיישני אזעקה בבית הפרטי, אבל מי
שנקלע למקום שהם קיימים יכול להיכנס לשם לכתחילה. או כלך לך לדוגמה אחרת; אנו
מתירים – לאחר התייעצות גם עם פוסקים מובהקים – לפתוח ברז כשיש מד מים דיגיטלי.
אמנם מתרחשת פעולה של קליטת המידע לתוך תאי הזיכרון, אבל אין 'תוצאה'. החיוב
הכספי (שהוא התוצאה המכוונת) הוא רק כשמגיעים לצריכת 1000 ליטר (קוב), והתחלפות
הספרה בצג היא רק מדי 100 ליטר. 'תוצאות' אלו מותרות כמו פתיחת מקרר המשפיע על
המדחס באמצעות התרמוסטט כשיגיע לאחר הצטברות פעולות רבות לנקודת ההפעלה.
ולחומרא כיצד? (אי התחשבות בתהליך אלא בתוצאה); אם אדם לחץ על מתג כלשהו
ומתחיל תהליך שרשרת של מיליוני פעולות דיגיטליות האחוזות זו בזו, ואפילו אם חולף זמן
ניכר מעת פעולת האדם עד להתרחשות התוצאה – כל זה נחשב בעיניי פעולה ישירה של
האדם וכלל לא 'גרמא'. לחיצת מקש במקלדת במרכז החלל המפעילה על הירח מלאכה
האסורה בשבת (חרישה, בנייה, כתיבה וכיו"ב) היא חילול שבת בידיים ולא 'גרמא'. ה'תהליך'
לא מעניין, ומכיוון שזו הדרך להפעיל ציוד על הירח, וניחא לאדם בתוצאה, הוא חייב באיסורי
דאורייתא ודרבנן.
כיו"ב מי שחולף במסדרון בית חולים סמוך לחיישן לפתיחת דלת הרצויה לו. זיקתו להפעלת
מנוע הפתיחה (או המנעול או מגנט הכוח) זהה להפעלת לחצן press to open. אין כל קולא בכך
שבאמצעות חיישן ה'רדאר' נגרם רק 'תהליך' שהניע מאות או אלפי 'גלגלי שיניים' דיגיטליים.
התוצאה הרצויה התרחשה, וה'תהליך' המתוכנן לכך, והרצוי לאדם, איננו משמש נסיבות
מקלות.
