הדלקת להבת גז ביום טוב - שסתום בטחון ללהבת גז ביתי
תיאור:
לאחרונה התעוררה שאלה בקשר להדלקת להבת גז ביתי ביום טוב, אש מאש, וכדלהלן:
בציוד החדש המחוייב כיום על פי התקן, מותקן שסתום בטחון. מטרתו לסגור את ברז הגז אם משום מה הלהבה כבתה.
וזה מעשהו: כידוע, המדליק להבת גז לוחץ פנימה את הכפתור הקבוע בפאנל הכיריים ומאפשר זרימת גז לראש המבער. זרימה הגז מתאפשרת ע"י פתיחת שסתום קפיצי בדחיפת האדם. בציוד החדיש מותקן חיישן חום דו-מתכתי ליד הלהבה, ויש לו תכונה פיסיקאלית לייצר זרם חשמלי זעיר כתוצאה מחימום 2 מתכות השונות זו מזו. זרם חשמלי זעיר זה דיו להחזיק את השסתום במצב 'פתוח' כנגד הקפיץ השואף לסגרו בכל עת.
אם הלהבה כבתה, החיישן מתחיל להתקרר ולאחר כ-5 שניות (!) החיישן מפסיק ליצר חשמל. או-אז נסגר השסתום בכח קפיץ רגיל, בהעדר זרם חשמלי שדיו להחזיקו פתוח.
.jpg)
שאלה:
האם יש בעיה הלכתית בעצם הבערת הלהבה, שכן באותה פעולה האדם מחמם חיישן המייצר כח חשמלי זעיר המחזיק את השסתום פתוח.
היש כאן איסור 'בונה', 'מכה בפטיש' או 'מוליד זרם' שדנו בהם בהפעלת כל מכשיר חשמלי?
נימוקים להתיר:
א. מבחינת ה'תוצאה', דהיינו הישארות השסתום פתוח - הכח החשמלי לא עושה דבר חדש אלא רק שומר על המצב הקיים שבו השסתום נשאר על עמדו ולא נסגר. תוצאה כזו איננה בכלל 'בונה' או 'מכה בפטיש' שמשמעותם עשייה חיובית, ולא שמירת מצב נוכחי.
כדמות ראיה לדבר מ"ש במשנה שבת קנא,ב: "קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה, לא שתעלה אלא שלא תוסיף". וראו באריכות במאמרי בתחומין כז 'המשכת מצב במלאכות שבת'.
ב. מבחינת חימום החיישן ויצירת הכח החשמלי - נ"ל שיש מקום להתיר בצירוף דלהלן:
1. המדליק את הלהבה מתכוון להבערה ולבישול. חימום החיישן ויצירת הכח החשמלי היא תוצאת לוואי, היכולה להיחשב לכל היותר פסיק-רישא (בדרבנן?), דניחא ליה.
2. יצירת הכח החשמלי היא בדרך ה'גרמא' מנקודת המבט של פעולת האדם. כתוצאה מהתחממות 2 מתכות שונות נוצר כח חשמלי זעיר. גם אם 'אשו משום חציו' היינו האש עצמה, אך התחממות המתכות ויצירת החשמל הנגרר מכך אינם 'חציו' אלא 'גרמא'.
3. לדעות רבות אין איסור 'בונה' ו'מכה בפטיש' במעגל חשמלי אלא 'מוליד' בלבד. ולענין 'מוליד' אין איסור כשנעשה ממילא, ומותר לכתחילה מעין מה ששנינו (שבת נא,ב) "אין מרזקין לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו, אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש", שאינו מוליד מים במישרין.
4. ובעיקר, מדובר בצורך יו"ט, ועונג יו"ט, ואוכל נפש. ואמנם כל אלו אין בהם כדי להתיר מלאכת 'מכה בפטיש', למשל, אך נימוק זה חזי לאיצטרופי להיתרא. ובפרט, כאמור, אין מנוס על פי החוק והתקן משימוש בהתקן בטיחותי זה.
לקראת חגי תשרי תשע"א העליתי את הדברים לפני ארבעה פוסקים חשובים והסכימו להיתרא. הלא המה הרב יהושע נויבירט, הרב זלמן-נחמיה גולדברג, הרב אשר וייס והרב אבגדר נבנצל.
הרב ישראל רוזן, מהנדס
ראש מכון 'צומת'
