יסוד איסורי השבת היא היצירה. נאסר ליצור בשבת יצירות חדשות, אולם לא נאסר עלינו להמשיך מצבים קיימים. במכון 'צומת' משתמשים בעיקרון זה, הקרוי 'המשכת מצב' כדי לאפשר שימוש במכשירים מסויימים אשר ניתן להפעילם מדי פעם לזמן קצרצר והאדם 'רק ממשיך' את זמן הפעולה. שיטה זו מותרת לא רק לצרכים חיוניים אלא עקרונית ללא הגבלה.
ניתן להוכיח מעיון הלכתי בכמה וכמה ממלאכות שבת כי אם האדם איננו פועל ואיננו יוצר אלא רק ממשיך מצב קיים – פעולה זו כשרה ומותרת לכתחילה. דוגמא בולטת היא המשנה במסכת שבת (קו,ב) המתירה ל'המשיך' צידה ע"י חסימת הפתח מפני חיה שניצודה (צבי) ע"י אדם אחר. מניעת השחרור איננה צידה, גם אם האדם השני בא בו-זמנית לעזיבתו של הראשון.
המחמירים לפתוח את דלת המקרר בשבת רק בעת שהמנוע פועל (רוב הציבור מיקל, ויש לו על מי ועל מה לסמוך), כדי לא להשפיע על הפעלת המדחס. מכל מקום, בכך הם 'ממשיכים' את משך הפעולה, אך כאמור אין בכך כל חשש.
פוסקי זמננו מתירים להאריך בשעון שבת את המצב הנוכחי ע"י הסטת הזיזים לכיוון של 'המשכת המצב'. (אמנם מומלץ להימנע מכך ולא לתכנן זאת מראש, שמא יטעו ויסיטו את הזיזים גם לכיוון השני, לקצר את הזמן של ה'מצב' הנוכחי, וזו פעולה אסורה) הוי אומר, המשכיות איננה פעולה.
במכון 'צומת' פיתחו מנגנון אלקטרוני ל'המשכת מצב' הפועל כדלהלן (נתאר מנגנון זה על מנוע מקרר, למשל). בשבת - מדי כ-10 דקות מנוע המקרר פועל למשך 10 שניות בכל מקרה, ללא תלות בטמפרטורה. כך מתרחש כל השבת כולה, והפעלות קצרות אלו אינן משמעותיות. אם האדם פתח את המקרר והשפיע על הטמפרטורה שעלתה, לא מתרחש דבר. רק בהגיע עת ההפעלה המחזורית אשר ממילא מפעילה את המנוע – הוא 'ימשיך' מעבר ל-10 השניות עד לטמפרטורה הרצויה.
יישומים:
אספקת מים חמים בשבת בברזי הבית, המוסד, המלון או ה...מקוה. בשבת הטמפרטורה מוגבלת ל-40 מעלות צלזיוס, ולכן המים הנכנסים אינם מתבשלים מבחינת ההגדרה ההלכתית כי הם מתחת לדרגת 'יד סולדת'. אך עדין נותרה בעית ההשפעה על התרמוסטט והפעלת גוף החימום החשמלי (או המבער). צריכת המים מורידה את הטמפ' והאדם עלול להפעיל מיידית את החימום, ובודאי להקדימו (וזו 'גרמא' האסורה שלא למטרות חיוניות). מנגנון 'המשכת מצב' פותר את הבעיה: מדי 10-20 דקות (ניתן לכיוונון או לפי הזמנה) החימום מופעל בכל מקרה, למשך שניות ללא תלות בתרמוסטט. אם הטמפ' ירדה כתוצאה מצריכת מים – לא מתרחש דבר. בהגיע ההפעלה המחזורית הקרובה, המתרחשת ממילא, היא 'תתמשך'.
מערכת קריאת חולה אחות לבתי חולים – מבחינה הלכתית יש מקום להבחין בין הפעלת נורות ליבון, הנחשבות כ'אש', לבין הפעלת אלקטרוניקה, ואפילו נוריות סימון LED, שאינן בכלל אש. במערכת קריאת חולה בדרך כלל קיימות נורות ליבון בפרוזדור, לסמן לאחות איזה חדר קרא. החולה לוחץ על לחצן 'גרמא' וכך נקלטת הקריאת בתחנת האחות. מאידך, נורות הפרוזדור שהן מסוג 'ליבון' פועלות בשיטת 'המשכת המצב' הכפולה; מדי 30 שניות כל נורת פרוזדור מנצנצת ל-2 שניות, כל השבת כולה. כאשר חולה אותת – לא מתרחש דבר. בזמן שהנורה הרלבנטית תנצנץ – היא תמשיך להאיר ולאותת לאחות על הקריאה. עכשיו 'המשכת המצב' מתהפכת: הנורה המאותת דלוקה 30 שניות ונכבית ל-2 שניות וחוזר חלילה. כאשר האחות לוחצת על לחצן 'ביטול קריאה' המצוי בחדר – לא מתרחש דבר. בהגיע הכיבוי המחזורי הקרוב הוא כמובן יתמשך, ויתהפך לנצנוצי הדלקה.
משאבה להגברת לחץ מים – המותקנת בבתים רבי קומות, כדי להגביר את לחץ המים. המתקן קרוי הידרופור והוא כולל מיכל קטן, משאבת לחץ ופרסוסטט (מד-לחץ). במיכל המים דחוסים ודרי הקומות העליונות מקבלים את המים באמצעות לחץ זה. כאשר אדם משתמש במים בביתו, לשטיפת כלים בשבת למשל, הלחץ יורד והפרסוסטט מפעיל שוב את המשאבה לדחיסת מחודשת של מים למיכל הלחץ. סידור השבת כולל מנגנון 'המשכת מצב'; המשאבה מועלת מדי 15 דקות (למשל) למשך 5 שניות, בכל מצב, ללא תלות בפרסוסטט. כשהאדם צרך מים והוריד את הלחץ – לא מתרחש דבר. בהגיע עת ההפעלה המחזורית הקרובה – המשאבה 'תמשיך' לפעול עד ללחץ הרצוי.
סילוקית - משאבה לניקוז מים מתחת למיפלס הביוב. בבתים בהם מותקנים שירותים במרתף, מתחת למיפלס הביוב, או אפילו ברז לרחיצת ידים וכד', המים נקוים למיכל ובו מד גובה (אלקטרודות או מצוף חשמלי). כשהמים מגיעים לגובה מסוים – מופעלת משאבת הסנקה המוציאה את השפכים לכיוון הביוב העירוני. ומה בשבת? המשאבה פועלת מדי 5 או 10 דקות ל-3 שניות, במשך כל השבת. כשאדם מילא את מיכל הניקוז – לא אירע דבר. בהגיע עת ההפעלה המחזורית הקרובה – המשאבה תפעל עד לריקון הנדרש.
