גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.
הרב מנחם פרל

פורסם בידיעות אחרונות וישראל היום

תמצית הדיון ההלכתי

רקע והגדרה

שגרת החיים המודרנית, מבוססת על תלות מוחלטת במכשירי חשמל. רובם המוחלט של צרכינו הבסיסיים: חימום, קירור, תאורה, רחצה, בישול ואפייה, נעשים בעזרת מכשור חשמלי. בשבת אנו ממשיכים להשתמש במכשירי חשמל, אך נמנעים מלהפעיל או לנתק אותם. עם זאת, לעיתים אנו זקוקים להפעלת מכשור מסוים בשבת – גם לצרכים שאינם בגדר 'פיקוח נפש' מובהק. אחד העקרונות ההלכתיים שניתן להסתמך עליהם, על מנת להתמודד עם צורך חיוני בהפעלה ושימוש במכשירי חשמל שונים הוא עיקרון ה'גרמא' – דהיינו, עשייה עקיפה וחלקית הגורמת למלאכה, ולא מעשה גמור ומלא הנעשה בידי האדם. עיקרון ה'גרמא' נוגע לכל תחומי ההלכה, כגון; נזיקין, שחיטה, רציחה, טהרות ועוד, ודינו אינו אחיד בכל התחומים. השאלה מהי הגדרת 'הגרמא' ומה מבדיל בין 'גרמא' למעשה גמור – מורכבת וסבוכה. ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי החשמל, המחשוב והאוטומציה, שיכללה מאוד את היכולת לבצע פעולות ללא מעורבות אנושית, או באמצעות מעורבות חלקית ועקיפה, והפכה את האפשרות להשתמש במנגנוני גרמא באופן יזום, למעשית וממשית. במאמר זה, נסקור את מושג הגרמא בנוגע להלכות שבת – בהיבטים הבאים:

  • דין גרמא בשבת – ע"פ עיקר הדין ולמעשה.
  • האבחנה בין מעשה גמור ל'גרמא' בהלכות שבת.
  • שימוש בפיקוד גרמא בשבת, תנאים והגבלות.
  • יישומי גרמא בשבת.
    תמצית הדיון ההלכתי

מקור הדין

במשנה (שבת קכ,א) נאמר:
ועושין מחיצה בכל הכלים, בין מלאין בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה. רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור, והן מתבקעין ומכבין את הדליקה.
הגמרא במסקנת הסוגיא (שם,ב) קובעת שלא נחלקו חכמים ור' יוסי על כך שרק מלאכה גמורה נאסרה בשבת ולא גרמא, ומחלוקתם היא רק האם קיימת גזירת חכמים על כיבוי בגרמא, שמא יבוא לכבות בידיו ממש:
שאני התם דאמר קרא: 'ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם', עשייה הוא דאסור, גרמא שרי [=ולכן ר' יוסי הקל בגרמא במחיקת השם אף שהחמיר בגרמא בשבת]. אי הכי, הכא נמי, כתיב: 'לא תעשה [כל] מלאכה' – עשייה הוא דאסור, גרמא שרי [=ומדוע ר' יוסי לא הקל בגרמא גם בשבת?]. מתוך שאדם בהול על ממונו, אי שרית ליה אתי לכבויי.

לדעת חכמים שהלכה כמותם, אפילו מדרבנן לא נאסרה גרמא, שכן הגמרא נזקקה לטעם ספציפי 'אדם בהול על ממונו' כדי להסביר מדוע ר' יוסי אוסר גרם כיבוי, ולא אמרה שההיתר הוא רק מן התורה אך מדרבנן אסור.

הכרעת הראשונים

בעלי השו"ע והאחרונים
היתר גרמא הובא להלכה בדברי רוב הפוסקים (רי"ף, רמב"ם, שולחן ערוך או"ח שלד,כב), אולם הרמ"א (שם) ע"פ דברי המרדכי, הגביל את ההיתר רק לצורך הפסד ממון:
תיבה שאחז בה האור, יכול לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף; ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה, אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה, דגרם כיבוי מותר.

הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי).
למעשה, גם רוב הפוסקים הספרדים הנוטים אחרי פסקי השו"ע, החמירו וצמצמו את ההיתר רק למקרי הפסד או לצורך חיוני בלבד.

גרמא במלאכות שאינן כיבוי

מפשטות הגמרא הנ"ל, שלמדה את היתר הגרמא מהפסוק 'לא תעשה כל מלאכה', משמע שהיתר גרמא אינו מוגבל למלאכת מכבה, אלא נוהג בכל המלאכות. ואכן, האחרונים כתבו שדברי הגמרא בנוגע לדין גרמא נוגעים באופן עקרוני לכלל המלאכות, ולא רק למלאכת מכבה (ע' ביאור הלכה, סי' שלד ד"ה דגרם כיבוי). להלן נדון גם במלאכות שדרך עשייתן בגרמא, שדינן, מזוית מסוימת, שונה.

צרכים חיוניים שאינם הפסד

האחרונים כתבו שכשם שגרמא מותרת במקום הפסד, כך היא מותרת במקום חולה שאין בו סכנה, וכן במקום צרכי ביטחון חיוניים, שחשיבותם אינה פחותה ממניעת הפסד כספי. יש לדון האם ההיתר מתייחס דווקא לצורך רפואי של החולה, או גם לדבר שאין בו כדי לרפא את האדם המוגבל, או להקל על כאבים פיזיים שהאדם סובל מהם, אך יש בו כדי לאפשר את תפקודו, רווחתו ושגרת חייו. בעניין זה, כתב הרב ישראל רוזן במאמר שפרסם ('כבוד הבריות' – התחשבות הלכתית בצרכי מוגבלים בשבת):
מקובלת עלינו ההגדרה ההלכתית, שהיא אֵם כל הפתרונות המעשיים, שיש להכליל עקרונית את הנכה והמוגבל בקטגוריות של 'כבוד הבריות' ו'מצטער כל גופו'. יש להדגיש כי הגדרה זו חדשנית למדי, משום שלעתים רבות לא מדובר בצער פיסיולוגי דוקא, כמו פציעה או מחלת 'נפל למשכב'. ה'מצטער' מוגדר בהיבט הנפשי. המצוקה החברתית והשוני לרעה שנגזר על הנכה ביום השבת, לעומת חופש יחסי ויכולת פעילות עצמאית בימות השבוע – כל אלו חוברים לבסיס ההגדרה: 'מצטער כל גופו'. נושא 'כבוד הבריות' איננו מוגדר אובייקטיבית, והוא משתנה בהתאם לנסיבות החברתיות והסביבתיות.
יאיר מאיר ציין במאמרו בתחומין (ח,37) 'עגלת נכים חשמלית בשבת', מספר תקדימים לפסיקה עקרונית זו בדברי הפוסקים, ואף העיד שהרש"ז אוירבך הסכים לה בהקשר של עגלת נכים ממונעת. גם הרב רוזן העיד כך בשם הרש"ז אוירבך, ונימק זאת בכך שגם הצורך לאפשר לנכים ומוגבלים בתנועה עונג שבת בסיסי הכרוך בתנועה וניידות כפי שקיימת לכל אדם רגיל, נחשב כצורך המתיר שימוש בגרמא (לדבריו, הרש"ז אוירבך אישר פתרון זה לנערות ונשים שאינן חייבות בתפילה בציבור וקריאת התורה, אלא בעצם הניידות כשלעצמה).

אבחנה בין מעשה לגרמא

האבחנה בין גרמא למעשה גמור אינה פשוטה וברורה, הן בהלכות שבת והן בכלל. בסוגיית הגמ' לעיל (שבת קכ,א- קכ,ב) התיר רב יהודה לשפוך, על טלית שאחזה בה האש מצד אחד, מים מן הצד השני, על מנת שהאש תכבה כשתגיע לאיזור הרטוב. נחלקו הראשונים בעניין זה להלכה, יש מי שכתב בדעת הרי"ף שדווקא כיבוי באמצעות מחיצת קנקנים הותרה כגרמא, אך 'מחיצת מים' נחשבת כ'מקרב את הכיבוי' שדינו כמעשה ממש. דעת ר"י מבעלי התוספות (שבת מז,ב) שגם מחיצת מים נחשבת כגרמא. שתי הדעות הובאו להלכה בשולחן ערוך (שלד,כג-כד), מתוך מחלוקות הראשונים, העלה הרב יצחק יעקב וייס בשו"ת מנחת יצחק (ב,טז) 6 מדרגות שונות במידת העקיפות של הפעולה.
הרב רוזן הגדיר את התנאים לפעולת גרמא בשבת כך:
כדי שתיחשב דרך 'גרמא', יש צורך בקיומם של שני תנאים:

  1. האדם עושה פעולה 'מתה' בלבד, ואינו מתחיל שום תהליך.
  2. התוצאה תתרחש אחר זמן על ידי גורם אחר בלתי תלוי בפעולת האדם (כמו האש שלא האדם הדליק, או שעון השבת שכבר זז מעצמו מערב שבת).

עמידה בתנאים אלו מבטיחה שהתוצאה תתרחש רק בהצטרפות של שני כוחות נפרדים לחלוטין זה מזה, באופן כזה תוצאת המלאכה אינה מיוחסת למעשה האדם.

פיקוד שבת – 'גרמא'

עם התפתחות המכשור הטכנולוגי, ניתן לתכנן 'פיקוד שבת', לצורך הפעלת מכשור חשמלי חיוני בשבת, באמצעות מנגנון 'גרמא' ללא הפעלה ישירה ע"י המשתמש על פי התנאים שצוינו לעיל. עיקרון הפעולה של הפיקוד מבוסס על השלבים הבאים (התיאור הספציפי מתייחס לשקע גרמא באמצעותו ניתן להפעיל מכשירים חשמליים מגגונים, אך קיים גם כמנגנון מוטמע ביישומים אחרים):
א) הכנסת התקע של המכשיר החשמלי (במצב ON) לשקע הגרמא. בשלב זה השקע מנותק באמצעות ממסר פנימי מרשת החשמל. פעולה זו יש לעשות, עוד מערב שבת.

ב) לאחר מכן, לחיצה על מתג ההפעלה של שקע הגרמא. במקביל, בקר אלקטרוני המותקן בתוך השקע שולח מדי כ-20 שניות פולס חשמלי, הבודק את מצב מתג ההפעלה (פעולה זו מתרחשת במחזוריות קבועה כל זמן ששקע הגרמא מחובר לרשת החשמל, בין אם מחובר אליו מכשיר חשמלי ובין אם לא).

ג) במידה ומוחזר נתון חיובי במהלך שני מחזורי בדיקה רצופים, הבקר יחבר את הממסר שבין תקע המכשיר לרשת החשמל. כך, זמן ההמתנה הממוצע בין חיבור המכשיר לשקע הגרמא לבין תחילת פעולת הוא כ-40-20 שניות.

ד) תהליך הכיבוי מתבצע בסדר הפוך, לחיצה על כיבוי מתג ההפעלה בשקע הגרמא, לאחר מכן זיהוי מצב המתג באמצעות פולס מחזורי, ולבסוף כיבוי המכשיר.

פיקוד שבת 'גרמא' – היתר השימוש

ישנה מחלוקת גדולה בין פוסקי זמננו, לגבי היתר השימוש במנגנון ייעודי להפעלת מכשור חשמלי בשבת, המבוסס על עיקרון הגרמא. יסוד המחלוקת בדברי הגמרא (ב"ק ס,ב ובעוד מקומות) הקובעת כי הזורה תבואה ע"י הרוח חייב, אע"פ שמדובר בגרמא ולא במעשה גמור, משום שזו 'מלאכת מחשבת' שאסרה התורה. וביארו הראשונים (הרא"ש) – שכאשר אופייה ודרך עשייתה של המלאכה הוא באמצעות הסתייעות בכוח אחר (כגון רוח או אש נחשב הדבר כאילו עשה אותה לבדו ואסור מן התורה.
על פי דבריהם, יש לדון במלאכה שבמקורה נעשית בידיים, ועתה ישנה אפשרות לתכנן באמצעות מכשור מכני או טכנולוגי, כך שתיעשה בעקיפין באמצעות גרמא – האם תיחשב כ'מלאכת מחשבת' ותיאסר מן התורה, או שיש איסור תורה רק במלאכה שבטבעה המקורי (כגון מלאכת זורה) נעשית בגרמא – ולא במלאכה שדרכה להיעשות בידיים, אם תעשה בגרמא אין איסור תורה בדבר – אף אם נעשית ע"י מכשיר שייעודו לכך.
ונראה שנחלקו בדבר גדולי האחרונים. המגן אברהם (רנב, כ) כתב שטחינה בריחיים של מים אסורה מדרבנן (ורק בריחיים של יד חייב), ולא מדאורייתא. ובספר אבן העוזר (על השו"ע, סי' שכח) חלק על המג"א ודימה זאת לדין זורה ורוח מסייעתו שאסור מן התורה, אף שאת עיקר המלאכה עושה הרוח, ואם כן, הוא הדין לטוחן באמצעות המים, שזו דרך העשייה המקובלת והרגילה, ולכן חייב. האחרונים (חת"ס ונתיב חיים על השו"ע, שם) הסבירו את טעמו של המג"א, שדווקא זורה, וכן אופה ומבשל, שהן מלאכות שמטבען נעשות שלא בידיים – בהן חייב גם בגרמא, כיוון שזו דרכן הרגילה, אך מלאכה שמטבעה נעשית בידיים – גם אם ניתן לעשותה באמצעות מתקן גרמא (כגון ריחיים של מים שהאדם שופך או מניח במשפך את גרגרי החיטה ואח"כ נופלים ונטחנים באבני ריחיים המסתובבות בכח זרם המים), עדיין יש לכך דין גרמא, ולא יתחייבו מן התורה.
ביחס למנגנון גרמא אלקטרוני המשולב במכשירים שונים שנועדו לצרכי נגישות, רפואה או בטחון כנ"ל – יש מפוסקי זמנינו שטענו שהרי זה ככלי ייעודי ונעשית בו מלאכה גמורה, שכן, זו דרך הפעלתו (הרב אלישיב בקובץ תשובות ה,כא,ב ופוסקים נוספים). דעת הרש"ז אוירבך, הרב שאול ישראלי, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו ועוד, שמנגנוני הגרמא מותרים בשימוש במקום שהותרה בו גרמא בשבת. על בסיס שיטות אלו, פותחו מגוון יישומי מכון צומת, הכוללים מנגנוני גרמא, לצרכים חיוניים שונים.

פיקוד שבת 'גרמא' – תנאי ההיתר

לפני כארבעים שנה, עם פיתוח היישומים הראשונים עם מנגנון הגרמא (טלפון קווי עם מנגנון גרמא לצורך רופאים המשמשים ככוננים וכדו') כתב הרב חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב ז,כג):
ועתה אשיבנו בקצרה על השגתו על הדברים אשר אמרתי… ושללתי שימוש באמצעים טכנולוגיים להפעלת מכשירים בשבת וכו'. וכב' משיג עלי בלשון זו: "כיצד אפשר להתנגד להמצאה שתקל על רופא השימוש בטלפון בשבת…"
דברי כב' החמים נגעו ללבי מאד… ולכן, עדיין חושב אנכי שכל המיכשורים הטכנולוגיים שיבטלו הצורך בביצוע מלאכות בשבת, או לפחות מלאכות האסורות מן התורה, אין בהם שום צורך…רק באופן ציורי אמחיש לכב' התוצאה. שכאשר יהיה לכב' טלפון – שבת,
יתכן וקרוב לודאי, שגם סתם יהודים דתיים אחרים יתקינו טלפונים כאלה בבתיהם, כי מי יכול למנוע זאת מהם, ואז יפעל הטלפון בשבת כביום חול לשיחות בטלות ומיותרות, ושאף בחול אין הן בגדר נחוצות, ושבת קדשנו מה תהא עליה.
וכן לגבי אותה מכונית שיהיה אפשר לנסוע בה בשבת ללא מלאכה דאורייתא, האם כב' מתאר לו שבעידן הטכנולוגיה המפותח שבו חיים, עוד יכולים לפתח מיכשור טכנולוגי שבעזרתו יוכלו לנוע אוטובוסים ורכבות ללא חילול – שבת של ממש, ולצערנו "כרטיסים יימכרו מערב שבת", ואז שבת קדשנו כיום מנוחה וקדושה תאבד חלילה לעם ישראל.
הרב הלוי מעלה חשש כבד שהשימוש במנגנוני גרמא (ודומיהם) עלול להביא לתופעת 'המדרון החלקלק'. כלומר, השימוש בפיקודי גרמא לצרכים המותרים ע"פ ההלכה יזלוג וישמש בפועל גם לצרכים של מה בכך, ותגרם פגיעה קשה בקדושת השבת. כדי להתמודד עם החשש הזה, ועם זאת, לאפשר את השימוש לצרכים המותרים מעיקר הדין, מקפידים במכון צומת לציין בצורה בולטת על גבי מכשור 'גרמא', שהשימוש בו בשבת מותר לצורך חולים ואנשים עם מוגבלות בלבד, בהתאם להוראת הרב נויבירט. ככל שניתן להעיד על כך, ממרחק השנים שעברו מכתיבת תשובת הרח"ד הלוי ועד היום, דומה שהשימוש בציוד גרמא התקבע בקרב הציבור שומרי השבת כציוד ייעודי לצרכי רפואה ובטחון בלבד, וחששו התבדה.

יישומי צומת על בסיס מנגנון גרמא

לאורך השנים פיתח מכון צומת מגוון רחב של יישומים המבוססים על עיקרון הגרמא, על מנת לאפשר הפעלה של ציוד ומכשור חשמלי לצרכים חיוניים שונים. סקירה זו היא כללית בלבד, על מנת להציג תמונה רחבה של אופני היישום. מידע מפורט תוכלו למצוא בדפי המוצרים הספציפיים.

א) שקע גרמא – שקע הגרמא מתחבר לשקע רגיל ומאפשר להכניס אליו כל מכשיר חשמלי שיש צורך חיוני להפעילו בשבת, כגון מכשיר אינהלציה, מכשיר אדים וכדו'. ניתן להפעיל באמצעות שקע גרמא רק מכשירים בעלי כפתור הפעלה מכני, שניתן ללחוץ עליו ולאחר מכן לחבר את המכשיר לזרם החשמל באמצעות השקע

ב) עגלת נכים חשמלית – פיקוד שבת המותקן על עגלת הנכים מאפשר את הפעלת המנוע החשמלי באמצעות מנגנון גרמא, בזמן פעולת המנוע, ניתן להגביר או להאט את מהירות התנועה ע"פ עיקרון שינוי זרם. לאחר שנפסקה תנועת העגלה, חידוש פעולתה ייעשה באמצעות מנגנון הגרמא.

ג) מעלון / זחליל / מנוף – מגוון אמצעי עזר להרמה ושינוע של אנשים עם מוגבלות בתנועה, ניתנים להפעלה בשבת באמצעות פיקוד שבת גרמא – בעל עיקרון פעולה דומה. הפעלה ראשונית באמצעות מנגנון גרמא, המשך התנועה באמצעות ע"פ עקרון שינוי זרם המאפשר את שינוי המהירות או באמצעות מנגנון המשכת מצב, המאפשר שליטה על משך זמן הפעולה.

ד) בקרת כניסה – לכניסות מאובטחות הנפתחות באמצעות הקשת קוד או כרטיסי קרבה, ניתן להתאים פיקוד שבת ע"פ עיקרון הגרמא. במנגנון זה, הקשת הקוד או קירוב הכרטיס אינם פותחים באופן מיידי את הנעילה, אלא באמצעות שילוב מעגל נוסף עם בקר השולח פולס חשמלי באופן מחזורי, כפי שהוסבר לעיל. מנגנון זה מתאים לשימוש בעת שגרת חרום. כאשר יש צורך ספציפי בתגובה מיידית ודחופה, יש להיכנס כרגיל.

סיכום ומסקנות

א. גרמא בשבת הותרה מעיקר הדין, רק לצרכים חיוניים בלבד – מניעת הפסד כספי משמעותי, צורכי רפואה לחולים, צרכי ביטחון שוטף, סיוע תפקודי לבעלי מוגבלויות.

ב. הגדרת הגרמא על פיה פועל מכון צומת כוללת שני תנאים: 1) פעולת האדם כשלעצמה אינה עושה כלום, ואינה מתחילה שרשרת פעולות. 2) נדרש הפסק זמן משמעותי בין שני חלקי הפעולה.

ג. מכון צומת מפתח מנגנוני גרמא טכנולוגיים ייעודיים (המהווים חלק מן המכשיר), ע"פ דעת הפוסקים שהחשיבו מנגנונים אלו כדין גרמות המותרות בשבת.

ד. על מנת למנוע מראית עין בחלק מיישומי הגרמא יופיע כיתוב בולט כי המכשיר נועד לצרכי רפואה ובטחון בלבד.

הערות שוליים

Wrong ACF value