שאל את הרב

חיפוש בשו''ת:
 
                

מכשירים ביתיים

האם מותר למלא מים במצנן (צ'ילר) בשבת ובחג?

האם מותר למלא מים במצנן (צ'ילר) בשבת ובחג?

  

בכל המצננים שראיתי, לא מצאתי בעיה.
א. לעיתים מונח סוג של בד בתוך מיכל המים - אין בזה משום מלבן, גם משום שאין דרך כיבוס בכך, גם משום שהוא סינטטי ואין אומרים בכגון דא 'שריתו זה הוא כיבוסו' (שו"ע שב, י).
ב. זריית טיפות מים זעירות אין משום משום מלאכת זורה (ראיתי מישהו שהעיר ע"כ שיש חשש) ומסתבר שאין בהם גם משום רחיצה ביו"כ, מאחר והן טיפות זעירות ממש ולא מנקות דבר, גם לא באמת מורגשות כמים (ראה שו"ע תריג, ט ובמשנ"ב סק"כה).
ג. יש לשים לב לחיישנים של חוסר מים - בכמה דגמים ראיתי שכאשר המים יורדים תחת מפלס מסוים, נדלקת נורית אזהרה ו/או מופעל צפצוף - במקרה זה, כבר אין אפשרות למלא מים, שכן מילוי המים יפסיק את הצפצוף ויכבה את הנורה. יש, א"כ, להקפיד למלא את המים קודם לכן. אולי בתחילת הלילה ובסופו.

מנחם פרל
ראש מכון צמת
 

שימוש בשבת בבייבי מוניטור baby monitor

רציתי לדעת האם אנחנו יכולים להשתמש ב"בייבי מוניטור" בשבת (זה פשוט מצלמה עם מיקרופון פתוחים כל הזמן שמשדרים ליחידה בחדר שלנו), ככה אני יכולה לשמוע מהחדר שלי את התינוק בלילה (הוא ישן בחדר אחר). הרעיון שלי הוא להשאיר את יחידת השידור דלוקה קבוע בחדר של התינוק כל השבת ויחידת הקולטת דלוקה אצלי בחדר. בינתיים אמא שלי ישנה עם התינוק, אבל בזמן קרוב היא תעזוב והילד ישן לבד. דגם המכשיר הוא: Motorola MBP27T

עמדתנו היא שאם מדובר בציוד שאם התינוק בוכה ההורים שומעים בחדר אחר – אין בעיה.

גם אם יש מצלמה הפתוחה ברציפות – אין בעיה. אם המצלמה נפתחת מבחינה אלקטרונית רק כאשר מישהו מסתובב או מדבר בחדר בתינוק – יש בעיה כאשר אחד ההורים נכנס.

בכל אופן, מי שנמצא בחדר התינוק אסור לו לקרוא למישהו בחדר ההורים באמצעות המיקרופון. מותר לו לדבר אל התינוק או אנשים ביניהם (גם אם שומעים בחדר השני)

אבל לא לדבר/לקרוא במכוון למי שנמצא בחדר השני.

אני מקוה שהייתי די ברור, ואם לא – אל תהססו לשאול שוב.

רובוט חשמלי בשבת iRobot

האם מותר לתכנת מראש ולהשתמש במכשיר iRobot / רובוט בשבת לנקיון הבית ?

אין לזה גדרים הלכתיים של ממש, אלא יותר תחושות ומדיניות הלכתית.
מאחר, והמכשיר  עדין אינו נפוץ, והוא אינו מוכר בציבור כמכשיר אוטומטי מלא, אזי אין לכוונו בערב שבת על מנת שיפעל מאליו בשבת, מחשש ל"אוושא מילתא", ל"זילותא" של כבוד שבת, ומפני "חשד הרואים".
מאידך, כאשר אין אדם בבית בשעת פעילות המכשיר (אף על פי שעתידים לחזור במהלך השבת), אזי אם המכשיר אינו רועש וקולו לא נשמע בחוץ לבית - אי אפשר לאסור את השימוש בו. מכיוון שאין איסור חז"לי גורף של "מראית עין" על כל ענייני אוטומציה ואין להרחיב את האיסור מדעתנו, לכן לא שייך כאן הכלל ש"כל מה שאסרו חכמים משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור".

 

לכן, לדעתי ניתן להתיר כשאין איש בבית (נסעו לשבת וכד', או במשרד שלא פועל בשבת) אבל לא כשבני הבית ישנים. זה לדעתי פוגם באוירת השבת.
גם אם בני הבית הלכו לתפילה או לביקור, וסדרו שבשעה זו הרובוט ינקה – אינני 'מתלהב' ולא אצטרף למי שמיקל בכגון זה.
ובסופו של דבר, אין כאן שום צורך אובייקטיבי שלמענו יש מקום להפך בזכות ובקולא.

ציוד רפואי

אפליקצייה ואייפד לתקשורת לילדים עם צרכים מיוחדים

יש לי קרובת משפחה ,בת 3 , נכה 100% , עם תסמונת נדירה מאוד ,רוב הגוף שלה משותק,מלבד יד ימין שגם היא עובדת רק כ 30%. הילדה הקטנה והמסכנה, חכמה מאוד ומבינה הייטב הרבה מאוד דברים ,אך איננה יכולה לדבר כלל. ב"ה המשפחה התוודעה לתוכנה מיוחדת וייעודית שהותקנה על מכשיר אייפד ,דרכו היא יכולה "לשדר" להורים את צרכיה,לבקש דברים,וגם לשחק ,וזו הדרך היחידה שהיא יכולה לתקשר עם העולם. לשמחתם,הטכנולוגיה והתוכנה הזו שינתה את חייהם,הילדה צמודה 24 שעות למכשיר האייפד ,אך רק בימי החול. בנוסף לכל ההתמודדויות והבעיות הקשות שיש לילדה ,ההורים מתמודדים כרגע עם בעיה קשה של תקשורת עם הילדה בשבת וחגים,כשהילדה לא מצליחה לתקשר איתם ,והם לא מסוגלים לדעת אם היא רוצה לשתות,לאכול,לעשות את צרכיה,או לשחק . מה שגורם לילדה ולהורים תסכול רב,ובעיות של רעב,עשית צרכים מבלי שהיא יכולה להתלונן שמוציאים בעיקר את הילדה מדעתה, כמו גם החשש של ההורים שבשעה שאם חלילה תצטרך לקרוא להם בשעת מצוקה לעזרה היא לא תוכל לעשות זאת. ברצוני לשאול את הרב, האם יש דרך להתיר את השימוש באייפד עם התוכנה הנ"ל בשבת ?

אנחנו מתירים פעולת מסך מגע הגורמת לשינויים במסך, כמו בלוח התקשורת של הבת הנחמדה.

אם יש קול (אאודיו, ובדר"כ יש) אנו מתירים זאת לילד עצמו, לפני בר/בת מצוה, ולא להורים (אלא א"כ מדובר בנסיבות ממש חמורות).

אם הילד/ה כבר בגיל מצוות יש מקום להתיר בשינוי, דהיינו לחיצה באמצעות מקלון (מתכתי, כי חומר אחר לא יעבוד).

כמו כן המחשב צריך כנראה להיות בהטענה כל השבת, כדי למנוע אזילת הסוללה וזה קצת מקשה.

נשמח לפידבק האם מה שכתבנו כאן עונה על הבעיה במידה רבה.

היו ברוכים ורפו"ש

מכשירי שמיעה עם איסוף מידע

קיימת אפשרות במכשירי שמיעה שמהותה הוא איסוף מידע מהמכשיר. לעיתים המידע רק משמש את הקלינאי לצורך כיוון יותר טוב של המכשיר, לעיתים המכשיר בעצמו משתמש במידע לצורך שינוי בכיווני המכשיר (באופן אוטומטי)

עמדתנו העקרונית, בהקשר לחיישנים שונים, שאין איסור בשבת בעצם איסוף המידע, כאשר האדם איננו עושה שום פעולה מיוחדת לשם כך.

המידע הנאגר מגופו, מהליכותיו, מהתנהגותו – איננו בא לידי ביטוי חיצוני אוטומטי להפעלת מיכשור או ציוד כלשהו on-off.

בהקשר למכשירי השמיעה, כפי שהבנתי משיחתנו, גם אם המידע יבוא לידי ביטוי תוכנתי בשינוי תכונה פנימית כלשהי –

אין זה שונה מכל מכשיר שמיעה מודרני שבו הציוד מתאים את עצמו לרעש הסביבתי וכיו"ב.

 

תכל'ס – מותר להשתמש בשבת במכשירי שמיעה שיש בהם אגירת מידע רציף ללא אפקט חיצוני ניכר לעין כל.

 

מקל הליכה אלקטרוני בשבת

האם אפשר להשתמש במקל הליכה אלקטרוני בשבת ?

ידוע לי על מקל נחייה לעיוורים שמשדר אותות אלקטרוניים.

במקל זה המהלך לוחץ כל הזמן על לחיץ המשדר וגורם לזמזום התראה.

הסוללה קצרת טווח להפעלה רצופה מערב שבת.

מ"מ, איננו מאשרים לשבת ועד כה לא הביאו אלינו להתמודד למציאת פתרונות הלכטכניים.

ביטחון

גלאי נפח בבית כנסת

נשאלתי אודות גלאי נפח שמותקן בבית כנסת מה הדין בשבת האם מותר להכנס למקום שמותקן בו גלאי נפח אודה לכבודו על תשובתו בכבוד רב י. קליין

לכתחילה צריך לדאוג לכך שבשעה שהאזעקה לא עובדת גם הגלאי מנוטרל (ללא מתח).
זה דבר שניתן להיעשות בקלות ע"י חברת האזעקה.
אם אין - והאדם נקלע למקום שיש בו גלאי נפח - יש מקום להתיר בדיעבד על בסיס לא ניחא ליה ו'מתעסק' בדרבנן.
מ"מ, לכתחילה ראוי ורצוי ומומלץ לטפל בכך.

מערכת מצלמות בבית כנסת במינכן

לפני מספר שנים הותקנו בבנין של הקהילה היהודית ובבית הכנסת אוהל יעקב במינכן מערכת מצלמות הבטחה. בשעתו אישרתם את אופן פעולת המצלמות בשבת, המצלמות לא עובדים עם סנסר אלא מקליטים כל הזמן בימים אלו מתקינים בעוד 2 בתי כנסיות במינכן מצלמות חדשות המתוכננות לעבוד באותו אופן שלא יהיה סנסר המתחיל לפעול כשיש תנודות אלא רושם כל הזמן. קיבלתי מהאחראי על הבטחון את הניירות המצו"ב שזה כולל מכתב באנגלית מחברת SIEMENS המוכרים ומתקינים את המצלמות וכן פרוספקט בגרמנית על המצלמות . אינני יודע אם הנכם קוראים גרמנית אך לע"ע זה מה שקיבלתי ויתכן שאינכם זקוקים לזה. שאלתי היא: האם אפשר לקבל מכם הסבר ברור איך צריכים המצלמות לפעול בלי בעיות של חילול שבת ח"ו אודה מראש על תשובתכם וכן מה התשלום שעלינו לשלם למכונכם על שירות היעוץ. בכבוד רב ובברכת שבת שלום בשם ועד בית הכנסת

 שלום רב,
אנחנו מאשרים מצלמות אבטחה (גם למטרות שמירת רכוש ולאו דוקא הגנה על הנפש) כשהן פועלות כל הזמן, מבחינת עין המצלמה ומה שמופיע על המסך.
אם אדם חולף תחת המצלמה הוא רק משנה את האלקטרוניקה אבל לא מפעיל שום דבר שלא פעל קודם.
במקום התמונה של הרחוב או העץ מופיעה תמונת האדם.
שינוי זרם או מתח מותרים בשבת אם אין נורת להט שיש בה איסור הבערה, כמו שינוי ווליום במכשיר שמיעה. דבר זה נידון רבות בהקשרים שונים, ואני מצרף מאמר שפרסמתי בנד"ז ב'תחומין' כרך כו.
 
בישראל פועלות מצלמות בכותל המערבי ובכל מקום, כולל בבתי מלון ובישיבות וכד'.
אכן, אנחנו מעדיפים שבשבת כל המידע ישמר, כלומר שההקלטה תהיה רציפה.
כיום מקובל שיש תוכנה הקרויה VDM, כמדומני, שהיא דואגת לכך שרק שינויים בתנועה בסביבה ישמרו.
גם שיטה זו אנו מתירים לאחר דיון עם הגר"י נויבירט שליט"א, בעל שמירת שבת כהלכתה, וכך המצב גם במצלמות בירושלים ובמקומות רבים נוספים.

שער חשמלי

הבית שלי נמצא בסמטא בה יש שער חשמלי  בקצה הסמטא  השער הינו של חברת קשת השער הוא בעל זרוע  כאשר הדרך היחידה לצאת מחוץ לסמטא היא לעבור דרך השער כאשר ישנו מרווח בין קצה הזרוע לתחילת הקיר וברווח הזה  אפשר לעבור ברגל הבעיה היא שכל מעבר  גורם לשבירת קרן אור הגורמת להפעלת ממסר ונורית.

הבנתי שאפשר לגרום לכך שהפעלת קרן האור תהיה  אך ורק בזמן שהמחסום נפתח, העניין דחוף היות וזה הפתח היחיד שיש לי בשבת בתודה מראש

אסכם בשורות ספורות את עמדתי,  
א. לכתחילה רצוי לא להפעיל את החיישן עצמו (ממסר ונורית לד) גם אם אין תוצאה של ממש, והמחסום לא נפתח.
ב. לשם כך ניתן לדבר עם החברה שהחיישן (תא פוטו) יהיה בלי מתח כאשר המחסום למטה (סגור), ורק בעת פתיחה הוא יקבל מתח הזנה. מבחינה תיפקודית וטכנית אין בכך שום בעיה.
ג. תוכל להעביר לחברה מייל זה ולבקש מהם לשנות. אולי באמצעות 'ועד הסימטא' או כל גורם האחראי על התפעול. לדעתי ההוצאה צריכה להיות קטנה, ובעיקר זמן עבודה. חבל מאד אם הם ינצלו את המצב שאתם 'בידים שלהם' להקפיץ מחירים. אנחנו לא נוכל לדבר אם החברה אלא א"כ יפנו אלינו להבהרות.
ד. בדיעבד, וכל זמן שהענין טרם סודר, מותר לעבור במירווח זה גם בשבת מצירוף סיבות הלכתיות של "לא ניחא ליה" וטעמים נוספים שאין כאן המקום לפורטם.

והיה ברכה
הרב ישראל רוזן, מהנדס
ראש מכון 'צומת'

פתרונות למוסדות

הפעלת תנור בגרמא במחלקת יולדות

שלום הרב. בשנה האחרונה קנה המרכז הרפואי אסף הרופא כ 8 תנורים של חברת רציונל שמשווקת ע"י חברת נירומטל. בתנור זה מותקנת מערכת גרמא של מכון צומ"ת. אני כרגע שואל על מחלקות יולדות + על מלון יולדות שרוב האורחים בו הינן יולדות בתוך 2-7 ימים ללידתן. כמובן שכל האוכל מבושל כל צרכו לפני שבת. ביום רגיל וכך גם בשבת לא מספיק מחזור חימום אחד אלא לעיתים ישנם שני מחזורי חימום או יותר. מהי העדיפות ההלכתית: 1. האם להכניס את המזון הקר לתנור - להפעילו בגרמא - לכבות בגרמא - להוציא את המזון החם וחוזר חלילה כמספר מחזורי החימום הנצרכים. 2. אן שעדיף להכניס את המזון הקר לתנור – להפעילו בגרמא – להוציא את התבניות שהתחממו, להכניס לתנור הפועל תבניות עם מזון קר , ורק לאחר סיום כל החימומים הרצופים נכבה את התנור בגרמא?

אכן, השאלה איננה פשוטה כי היא בנויה על ההנחה שגרמא שריא למטרת חימום אוכל, גם אם מדובר במלון יולדות.
מ"מ, לאחר שאנו מתבססים על הנחה זו חושבני שבתנאי בי"ח עדיף להימנע מהפעלות גרמא מיותרות, ה'מבעירות' את גופי החימום, ולהסתפק בהכנסת אוכל מבושל לתנור דולק שזה בודאי לא בישול מה"ת (אם כי בפעולה ישירה ולא בגרמא).
בודאי, אם נכרי עושה זאת אפשר להקל הרבה יותר.
התשובה בנויה גם על ההנחה שגם אם מפסיקים את החימום בגרמא עדין התנור חם מהנגלה הקודמת ובסופו של דבר מכניסים אוכל מבושל קר לתנור חם, שאמנם כרגע כבוי אך יודלק מיידית.

שימוש במדגרה לביצים ואומנת לגוזלי תוכים בשבת

שלום רב יש לי 2 שאלות: (אולי כבר פנו אליכם בעבר בנושא זה) 1. אני מדגיר ביצים של ברווזים ותרנגולות במדגרה פשוטה המורכבת משני חלקים, החלק התחתון הוא קערת פלסטיק ובחלק העליון שהוא המכסה לקערה עם הביצים יש גוף חימום שמחמם ל- 37.8 מעלות ומאוורר שמפזר את החום במדגרה – האם ניתן לפתוח את המדגרה בשבת? (כרגע אני לא פותח כלל בשבת כדי להפוך את הביצים) זה מאוד דומה לתנור, אני רק לא יודע אם בפתיחת המדגרה, גוף החימום ינסה להגביר את עצמת החימום כדי לחפות על הקירור כתוצאה מפתיחת המדגרה. האם אני יכול להצמיד מד טמפרטורה לגוף החימום ולראות אם בפתיחה הטמפרטורה עולה ואם לא אז זה אומר שניתן לפתוח בשבת? 2. אני רוצה לנסות לגדל תוכי מרגע בקיעתו מהביצה, והדבר כרוך בהכנסתו ל"אומנת" שזהו בעצם קופסה/ אקווריום מחומם ומבוקרת טמפרטורה, את הגוזל חיבים להאכיל כל 3-4 שעות עם מזרק. גם כאן, אני לא יודע האם מוגבר החימום ברגע שפותחים... האם יצא לכם לבדוק את הנושא בעבר? תודה מראש

שלום רב,

א.    מכיוון שמדובר על מתקן המיועד לשמור על טמפרטורה קבועה, אני מבין – ובעצם בטוח – שיש תרמוסטט ששומר על הטמפ' הרצויה על ידי הפעלה וניתוק של גוף החימום.

ב.    ההנחה המציאותית שלנו היא שפתיחת תנור או כל מתקן חימום אחר, משפיעה מיידית על הטמפ' על-ידי הכנסת אוויר קר יותר לחלל המחומם. ולכן יש בעיה בשבת.

ג.     מכיוון שמטבע הדברים התרמוסטט מפעיל ומנתק מדי פעם את החימום, כמו במזגן או מקרר וכדו'.

ד.     מבחינה הלכתית אסור לגרום להפעלת החימום אבל מותר לגרום להמשך פעולתו כך שיעבוד יותר זמן כתוצאה מכניסת אוויר קר.

ה.    לכן, מותר יהיה לפתוח את שני המתקנים עליהם שאלת רק באותם זמנים שגוף החימום כבר עובד. לשם כך, צריך להיות סימון חיצוני (נורה) שמראה את מצב גוף החימום.

ו.      לדעתי כל חשמלאי יוכל להתקין נורת חיווי כזאת ואז תוכל לפתוח בזמן שהיא דולקת (ייתכן שתצטרך לחכות לא מעט זמן לשם כך).

סינון וטיהור מקוואות

במושב בית גמליאל משפצים מקווה נשים. האם מתקן סינון וטיהור הטבול כולו במים, תוצרת חברת ' מי גלים'', עונה על כל הקריטריונים ההלכתיים, או שיש עליו מחלוקת הלכתית. התבקשתי ע"י הוועד המקומי לטפל בנושא. מדוע רבנים חרדיים, כגון הרב פויפר והרב חיים לוי מארגון טהרת המשפחה מתנגדים למתקן סינון? פורסם מאמר של הרב וויזנר בתחומין כב עמוד 445, אשר לכאורה מתיר. אשמח לתשובתכם.

עמדתנו ההלכתית היא שמשאבת טיהור טבולה אין בה כל בעיה.

בוודאי אם היא פועלת רק שלא בשעת הטבילה (יש חיווי של נורה על מצבי פעולה/כיבוי).

אנחנו יודעים שהמרכז לטהרת המשפחה מחמיר בכל החומרות האפשריות ולא ידוע לנו מה הרקע לחומרה בקשר למשאבה.

ייתכן שהם חוששים שיש במשאבה בית קיבול וכן שיטעו ויפעילו גם בשעת הטבילה.

אני מציע לברר אצלם (אשמח אם תודיעני) כי הציבור רואה בהם סמכות בנושא זה.

הגדרות הלכ-טכניות

בישול בשבת על ידי שעון

האם מותר לחבר מלפני השבת קומקום חשמלי פשוט כפי שיש בכל בית, לשעון שבת שקע כך שבשעה מסוימת במהלך השבת ידלק מאליו ואז לאחר שהמים ירתחו באופן אוטומטי יקפוץ המתג של ההפעלה והקומקום יתכבה ויהיה ניתן להשתמש במים?

עקרונית כנראה שמותר, מבחינת איסור מלאכת הבערה ובישול. מעשית אינני ממליץ, בשל טעויות שכיחות של הסטת המתג בחצי טעות, או עקירת הכד (הקומקום) מהבסיס לפני הכיבוי המוחלט. מ"מ, מי שבטוח שלא יטעה – יכול להיעזר באפשרות זו שהיא כמובן רק חד-פעמית בשבת. אסור ללחוץ שוב על המתג, גם כשהאין מתח בשקע, כי ע"י כך גורמים להפעלה בפעם הבאה שהשעון מכוון, וזה איסור גמור. גם טעות זו היא סיבה נוספת לאי המלצתי.

קלנועית בשבת

לכבוד הרבנים החשובים שלום! ברצוני לשאול על ההיתר ליסוע בקלנועית בשבת ע"י גרמא. מדוע אינכם חוששים לזילות של שבת שהרי אפשר לעשות כל דבר בגרמא ולהתיר כמעט הכל בשבת... אני חלילה לא שואל כדי לקנטר, אלא תורה היא וללמוד אני צריך!

בקלנועית, וסידורי הלכטכניקה נוספים, נושא ה'זילותא' מונח לנגד עינינו.

מאידך, הודרכנו מרבותינו לשקול שכר כנגד הפסד.

ה'שכר' של יכולת תנועה למוגבלים והפיכת שבתם מיום דכאון ליום אור – גובר.

צמיד חכם בשבת

אודה לבירור הלכתי בעניין צמיד חכם בשבת. אחת הטכנולוגיות החדשות שנפוצו לאחרונה היא צמיד חכם. הצמיד דומה לשעון חכם, אולם עיקר שימושו הוא בחיישנים ופחות בתצוגת מידע. לשעון מספר פונקציות: א. מעקב אחר מספר הצעדים, קצב הלב ומהלך השינה. המידע נאסף ולא מוצג כלל, עד אשר מתבצע סנכרון עם אפליקציה ייעודית במכשיר הטלפון. האם ניטור כזה, שאמנם לא מוצג במהלך השבת, אולם לאחריה ניתן להצגה וניתוח, מותר בשבת לכשעצמו? האם הוא מותר כאשר יש סיבה אחרת לשאת את הצמיד, והניטור מתבצע ברקע, או שיש לנטרל את הפונקציה אם אפשר? (ישנה אפשרות להפעלת רטט בהשגת יעד צעדים מסוים. מובן שאפשרות זו יש לבטל לפני השבת.) ב. שעון מעורר חכם. הצמיד מנטר את מחזורי השינה (באמצעות מדידת התזוזות), ובמהלך חצי שעה לפני השעה היעודה מפעיל רטט במידה והלובש סיים מחזור שינה. הדבר נועד לאפשר יקיצה נעימה וקלה יותר, ופחות עייפות. האם ניתן להשתמש בפונקציה בשבת? ג. אם הצמיד מציג שעה באופן קבוע, אפשר לענוד אותו לצורך שימוש כשעון? בנוסף לשאלה הכללית לכולי עלמא ולשבתות כאשר איני בביתי, אבקש לברר נסיבות קונקרטיות יותר. אני לוחם בכיתת הכוננות בישוב בו אני מתגורר. אני תמיד חמוש בישוב, וצריך להיות זמין למענה ראשוני כאשר יש חשש לאירוע בטחוני. מאחר ואין תקציב למכשירי מירס ייעודיים, אני מסתמך על מכשיר הטלפון שברשותי להקפצה בשעת חירום. ההקפצה מתבצעת ראשית במסרון סמס ובמקביל באמצעות דיווח בוואטסאפ, ולאחר מכן במידה ואין היענות ובהתאם לפניות המוקד באמצעות שיחת טלפון. מובן שלא ניתן להסתמך על השיחה, ויש הכרח להיות זמין להודעת הסמס. את חיבור הנתונים אני מכבה לפני השבת, על מנת להימנע מהודעות שונות שאינן רלוונטיות, ומפעיל צלצול חוזר בקבלת סמס כדי שאשמע גם אם פספסתי את רגע קבלת ההודעה. עם זאת, קיימות במתכונת זאת מספר בעיות: א. אם פספסתי את צליל קבלת ההודעה יעברו שתי דקות קריטיות לכל הפחות עד שאבחין בה. עם זאת, לרוב בשעות היום אני משתדל לא להתרחק מאוד מהטלפון, אם כי לפעמים זה קורה. ב. אם אני ישן, הצליל לא בהכרח חזק דיו בכדי להעיר אותי, ובוודאי לא בצלצול הראשון. ג. לפעמים יש הודעות שווא שאני נאלץ לקרוא בשבת כדי להפסיק את הצלצול, אחרת לא אבחין במקרה של הקפצת אמת (ההודעות, למשל, מכיתת הכוננות בישוב הקודם בו התגוררתי או הודעות אחרות). יתכן שצמיד חכם יוכל לתת מענה, לפחות חלקי, לבעיות אלה: א. ניתן להגדיר רטט בקבלת סמס, ובכך המענה יהיה מידי בשעות היום, גם אם לא אשמע את הצלצול. הטווח הוא של כ-10 מטרים, אז בכל מקרה אדרש לשאת את מכשיר הטלפון. ב. יתכן שהרטט יעיר אותי יותר בקלות, אולם זה דורש ניסוי. אם יתברר שהרטט מעיר אותי משמעותית יותר טוב, בוודאי שזה עדיף, אבל עלול להתברר גם שאין שיפור מובחן, ומדובר בעוד גורם שיכול רק לשפר מעט את הסיכויים. באם מותר לענדו בלילה, האם אפשר גם בשאר היום? הוא כבר ממילא יהיה מוגדר לרטוט בקבלת הודעה. ג. יתכן שיש אפשרות להגדיר רטט למספר מסוים בלבד. האם עדיף לשאת את הצמיד על שלל הניטורים שהוא מבצע ובכך להימנע מהצורך (לעיתים נדירות) לקרוא הודעות מיותרות בטלפון? במידה ויש היתר ספציפי אך לא כולל לנשיאת הצמיד בשבת, האם יש שיקול של מראית עין, ועדיף לשאת אותו באופן נסתר, או שכיוון ומותר אפשר לשאתו בגלוי? יצוין שאני הולך עם נשק ארוך ובולט. רוב תודות.

א.     לענין חיישן פסיעות – אם הוא נתון על האדם בקביעות לצורך ניטור, ובשגרה לא מופיע שום דבר על הצג, וגם לא רטט – יתכן שהיה מקום להתיר אך לא לענוד אתו במיוחד לשבת. אעפי"כ, לאחר התייעצות דעתי היא שאם לא מדובר בצורך רפואי מובהק יש להתרחק מכל הדברים הללו בשבת, הן כדי לא ל'התכרסם' במדרון חלקלק להיתרים לא ראויים, והן בשל האוירה וה'זילותא' בשבת הכרוך בציוד זה בעיני הבריות.
ב.     כנ"ל, אינני רואה בהפעלת הרטט כתוצאה מסיום מחזור השנה מעשה מלאכה מצד האדם. אעפי"כ לדעתי לא ראוי להשתמש לכך בשבת, אלא א"כ יש הכרח בטחוני, למשל, של יקיצה לשמירה.
ג.      אם המכשיר מציג שעה קבועה ברציפות, שניתן להבחין בה ללא לחיץ תאורה וכד', והמכשיר/הציוד נראה כלפי חוץ כשעון – אפשר, גם אם בפנימיותו הוא מוה צעדים או מנטר אלמנט תיפקודי או ביולוגי אחר.
ד.     שאלותיך בתחום השימוש הבטחוני, קשה לי לשקול את המצבים. עקרונית אפשר להשתמש כבחול (מומלץ ב'שינוי') ולא צריך להשתגע לחפש אלטרנטיבות מסובכות. מ"מ, אם יש לך עצות אחרות של זמינות באמצעות הצמיד או השעון החכם – תבורך. כאמור, קשה לי להכנס לאבחנות הפרטניות בין האפשרויות שציינת.

כשרות

בישול גוי בכיריים מסוג אינדוקציה

מה דין בישול גוי בכיריים מסוג אינדוקציה? והאם יתכן כי לגוי מותר להניח סיר על גבי הכיריים כשהמכשיר מכוון ומחובר לחשמל על יד יהודי? מאחר ואני יודעת שמה שגורם למכשיר להתחיל לעבוד הינו סגירת מעגל בין הסיר לכיריים. הנני משגיחת כשרות תודה רבה.

אני מפנה אותך כאן למאמר שפרסמנו בנידון ומופיע גם באתר צומת בקישור הזה

בסיכום תראי שיש מקום להקל אם יהודי הדליק את החשמל באינדוקציה, דהיינו עשה את הפעולה הראשונה, והנכרי רק מניח ומסיר סירים.

בתוך המאמר הבאנו תשובת של הגאון הרב אשר וייס שליט"א שהתיר באופן זה, ראי שם בנימוקים.

אכן, מבחינה משגיחותית המאמר נכתב כדי להציע פתרון אלקטרוני שקראנו לו 'משגיחון', ובאמצעותו יכולים לאלץ שההפעלה החשמלית הראשית תהיה ע"י יהודי.

כיור הכפול עם מחיצה משותפת

האם אפשר מלכתחילה להתקין במטבחון כיור אחד שיש בו הפרדה פנימית, מאותו החומר ? שפת הכיור בגובה שווה. תודה

שיטת הכיור הכפול עם מחיצה משותפת, מקובלת במטבחים כשרים למהדרין.
מכיוון שלא מדובר בכלי העומד על האש, אין בעיה של 'העברת טעם' מכיור אחד למשנהו דרך הדופן המשותפת.

זיעה בתנור?

שלום וברכה, ברצוני לברר מה ההבדל ההלכתי בין 'זיעה' בתנורים לבין 'זיעה' הנוצרת בכלים על אש פתוחה, האם ניתן להסביר שיש הבדל בטיב האדים הנפלטים או שישנו הבדל אחר ? (תקציר השאלה)

ב"ה, י"ח מר-חשון תשע"ה, 11.11.14
לכבוד...
הנדון: זיעה בתנור?
סימוכין: פקס שלך מיום י"ד מר-חשון ש"ז
במענה לפנייתך בסימוכין, ובעקבות שיחה טלפונית שקיימנו בארוכה וכן התייעצות פנימית של אנשי טכנולוגיה בצוות שלנו, נביע בזאת את עמדתנו, הבנויה יותר על הערכה סבירה מאשר על בדיקות מעבדתיות.
לדעתנו ההבדל בקשר לזיעה בין תנור לבין אש פתוחה הוא בכך שדפנות התנור חמות ביותר, ולכן לא מצטברת עליהן זיעה שהיא רטיבות ולחלוחית כמו שכתב הרמ"א בקשר למחבת הנמצאת מעל סיר שמתבשל בו רוטב ובוקעים ממנו אדים.
איננו סבורים - כפי שהצעת אולי כאפשרות - שיש הבדל בטיב האדים עצמם, וכי - להצעתך האפשרית אולי - יש איזו נפ"מ בין האדים היוצאים מחימום בתנור או בסיר על האש, למשל לענין כיסוי הקדירה הנמצא תבתוך התנור וכיו"ב.
ההבדל, לדעתנו, נעוץ בכך שהאדים מהמתבשל פוגעים בדפנות התנור החמות מאד, ולכן הם לא מתעבים ולא נהפכים לטיפות מים, אלא ממשיכים להשאר אדי גז המתנדפים לחלל העולם.
צריך לציין כי למיטב ידיעתנו בכל תנור יש פתח שחרור אדים מאחור, וכנראה שם ה'מילוט' שלהם לפני שהתעבו לטיפות 'זיעה'.
והנלע"ד כתבנו.
הרב ישראל רוזן, מהנדס

גיור

שימוש במכשירי שמיעה בשבת 'חכם'

לגבי שימוש במכשירי שמיעה בשבת, השאלה במכשיר המשנה הגדרות תיכנות לפי מיקום האדם. האם מותר להשתמש?

תשובתנו חיובית; אם האדם לא עושה שום פעולה של מיתוג (switching) אנחנו מתירים לכתחילה, ולא רק במיכשור רפואי חיוני, אלא גם במכשירים אחרים שהשפעת האדם דומה למה שמתרחש במכשירי שמיעה.

לינר - נרות חנוכה חשמליים?

האם אפשר להשתמש בנרות החשמליים - לינר להדלקת נרות חשמליים?

ה'לינר' החשמלי לא כשר לנר חנוכה, לא להדלקה ובודאי לא לברכה.

בחנוכה חובה להדליק נרות שיש בהם אלמנט דמוי שמן, כמו בנרות המקדש שבהם התרחש הנס.

סוללה חשמלית לא נחשבת לענין זה כמאגר 'שמן' או חומר בעירה, וכמדומה שאין פוסק בר סמכא המתיר זאת.

גיור לאחר המוות

חמי הוא גר צדק...אמו שנפטרה היתה נוצריה אבל חסידת אומות העולם ...היא קבורה באוקראינה ...הוא בן יחיד ומתכונן לשלם הון עתק להעביר את עצמותיה לישראל ..אמרו לו שאפשר לגייר אותה גם לאחר מותה ...כולנו צחקנו עליו אבל הוא בשלו... אמרתי לו שבררתי ורק יכול להדליק לה נר וצדקה והשאר שטויות... מה גם שילידיו בארץ סובלים כלכלית והכסף שהוא מתכנן להעלות את אימו שיעלה עשרות אלפים יכול לעזור לילדיו ... אבקש לדעת בצורה ברורה אם 1- אפשר לגייר את הנפטרת 2- האם יש מקום בארץ לקבור חסידי אומות העולם...? הוא טוען שבאוקראינה הגווים יעשו כביש על קברה

א.     אין גיור לאחר המוות, חד משמעית וללא כל ספק.
ב.     אם היא הוכרה כחסידת אומות העולם ע"י 'יד ושם' (הם הכתובת לכך) – רק הם יכולים לתת תשובה האם יש מקום בארץ לקבורתם (ואולי הם גם עוזרים למבצע).
לי לא ידוע על מקום קבורה כזה.

כללי

שימוש בפרגולת אלומיניום חשמלית לצורך סוכה

האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולת אלומיניום חשמלית לצורך סוכה?


לאחרונה, נכנסו לשימוש פרגולות אלומיניום ולהן דגמים חשמליים אשר מאפשרים לשנות את כיוון קורות ההצללה האופקיים עי לחיצת כפתור. באופן כזה ניתן לכוון את הקורות ש'ישכבו' בצמוד זה לזה, וכך תיווצר תקרה מלאה(אטומה למים -לפי עדות היצרנים), או שיעמדו זקופים, וכך ישנו מרווח מקסימלי בין הקורות לצורך חדירת אור השמש, אוורור וכדו'. נשאלנו האם וכיצד ניתן להשתמש בפרגולה כזו צורך סוכה, כאשר מסככים על גביה בסכך כשר. הדיון בשאלה זו נוגע לכמה סוגיות מרכזיות בדיני הסכך ונסקור אותם בע"ה.
א.  הפיכת גג לסוכה
ראשית, יש לדון האם מותר להשתמש בגג המשמש לקירוי במשך כל השנה, לשם קיום מצוות סוכה. שאלה זו, נוגעת בעיקר, לקירוי שהוא כשר לסכך, כגון, גג העשוי מקורות עץ, ומשמש לכך לאורך כל השנה (כפי שמצוי בפרגולות עץ ועי' בנספח למאמר זה). אכן, מעיקר הדין יש  לחדש או לשנות בסכך זה,  לקראת קיום המצווה (שוע או"ח תרלה,א וכן תרלו,א - מידת החיוב לחדש דבר בסוכה תלויה מאוד בשאלה מה היה השימוש המקורי שלה, (עיין במשנ"ב לסעיפים הנ"ל) ואולם, בפרגולה עשויה ממתכת - ממילא מחויב להוסיף לה סכך כשר, כך שהאבחנה בין השימוש בכל השנה לשימוש בסוכות, קיימת ממילא.
ב.  סיכוך על גבי דבר המקבל טומאה
כיון שאת הסכך הכשר מניחים על קורות האלומיניום, הפסולות  מצד עצמן  לסיכוך,  משום שאינן מגידולי הקרקע, יש לדון, האם מותר להעמיד את הסכך על גבי דבר המקבל טומאה ופסול לסיכוך.  השו"ע (תרכט,ז) הסתפק האם מותר להניח סולם על הסוכה על מנת לסכך על גביו, ומכאן הסיקו האחרונים (מ"א שם , משנ"ב, כב) שלכתחילה, אין להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה, (כגון קורות מתכת) ואולם, אם אין אפשרות להעמיד בדבר הכשר לסיכוך, אפשר מעיקר הדין לסמוך את הסכך בדבר המקבל טומאה. גם לדעה המחמירה - ניתן לתקוע את העץ המעמיד במסמרים כמבואר בשוע תרכט,ח,  למעט החזו"א (או"ח קמ"ג,ב)שמחמיר גם בזה. ואולם פוסקים רבים חלקו על דבריו וסמכו על דברי המשנ"ב (שם, כו).  למעשה, במידת האפשר, יש להניח על קורות המתכת קרשי עץ שישענו על מסגרת הסוכה ועליהם לסכך בסכך כשר, כך שהסכך עצמו, אינו נשען כלל, על מוטות המתכת. במידה ואין אפשרות מעשית כזו, ניתן לשים את הסכך ישירות על קורות המתכת של הפרגולה.
ג. עירוב סכך כשר וסכך פסול
מכיון שקורות המתכת פסולות לסכך כאמור לעיל, הרי שחובה לוודא שהקורות עצמם אינם נותנות את רוב הצל בשטח הסוכה. הבדיקה לכך פשוטה יחסית והיא מופיעה בשולחן ערוך  (תרלא,ח). יש לבדוק, שהחלל בין הקורות גדול משמעותית מרוחב הקורות עצמם, וכך ברגע שנמלא את החללים בסכך כשר, הרי שהסכך הכשר הוא שמכשיר את הסוכה ולא הסכך הפסול.  ע"פ המבואר שם, במידה והחלל הפנוי שווה בשיעורו לשטח הקורות,  הדרך היחידה להכשיר את הסוכה היא, לשים סכך כשר בצורת קורות צפופות, בניצב לסכך הפסול, כך שניתן להבטיח שכל שטח החלל מתמלא בסכך כשר. אולם, דבר זה אינו מומלץ, כיון שצריך הקפדה גדולה מאוד להשוות את שטח הסכך הכשר לסכך הפסול. לכן למעשה, אם מעוניינים להשתמש בפרגולת מתכת כסוכה, יש לוודא מראש ששטח הקורות במצטבר, קטן באופן משמעותי ממחצית שטח המסגרת. לדוגמא, אם מידות הפרגולה הן 3*3 מ', ובסה"כ 9 מ"ר -  יש לוודא ששטחן המצטבר של הקורות, כשהן  בניצב לקרקע אינו עולה על 4 מ"ר. ניתן לבדוק זאת במדידת המרווח שבין הקורות והשוואתו לעובי הקורות עצמן, ולוודא שהשטח הפנוי גדול יותר משמעותית (ב 5 ס"מ +/-).
ד. הגנה מפני הגשמים בחג  ופסול תעשה ולא מן העשוי 
יתרון משמעותי שיש לפרגולה מסוג זה הוא, שבמידה ויורד גשם במהלך ימי הסוכות - ניתן בלחיצת כפתור ,להפוך את מצב הקורות מניצב לאופקי ולמנוע כניסת גשמים לתוך הסוכה. כמובן שבמצב זה הסוכה פסולה. אך מה הדין כאשר ייפסק הגשם ונרצה להחזיר את הסוכה לקדמותה - האם תחזור לכשרותה הקודמת?  חכמים למדו מלשון הפסוק, חג הסוכות תעשה לך (דברים טז, יג) שיש חיוב לעשות את הסוכה ולא שתיעשה מאליה. ומכיון שעיקר הסוכה הוא הסכך, הרי שיש להכשיר את הסוכה ע"י הנחת הסכך על הסוכה ולא לשים את הסכך בפסול - כגון על תקרת מתכת כמו במקרה שלנו - ואח"כ להשמיט את תקרת המתכת והסוכה נעשית כשרה ממילא.  המשנה ברורה דן במקרה שהובא ברמ"א (תרכו,ג) -סוכה העשויה מתחת לגג נפתח המתרומם על ציר ובעת הגשמים מורידים את הגג על הסוכה ואח"כ מסירים אותו. על כך כותב המשנ"ב (שם, יט)
 לחזור ולפותחן -וזה מותר אפילו לדעת המחמירים הנ"ל כיון שנעשה מתחילה בהכשר דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך, דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה ...מ"מ אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי דהוי כאלו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה
 
כלומר, מדבריו עולה שאם מלכתחילה בנו את הסוכה תחת גג סגור ואח"כ פתחו מלמעלה את הגג - הרמ"א (שם, ב) מכשיר וחלק מהאחרונים מחמירים (ב"ח, מג"א שם). אך אם מלכתחילה, נבנתה הסוכה בכשרות ורק נפסלה ולבסוף שוב הוכשרה - הרי שהיא כשרה כמות שהיא, ואין צורך לנענע ולשים את הסכך בידיים מחדש. ולכאורה, הוא הדין בעניין סגירה ופתיחה של קורות הפרגולה. אך המשנ"ב כותב לעיל, (שם, יח) שישנו הבדל עקרוני בין מקרה  שהסכך הפסול נמצא מעל הסכך הכשר, או מתחתיו. מכיוון, שאם הפסול נמצא מלמעלה, נמצא שיש לנו סוכה כשרה עם סכך ודפנות, ולה פסול חיצוני. במצב כזה, כאשר נעשתה בכשרות, ואח"כ הופיע הפסול החיצוני ושוב הסתלק, הסוכה כשרה כמות שהיא. אבל אם הסכך הפסול היה מתחת לסכך הכשר הרי שהוא פסל את הסוכה עצמה בכך שניתק בין הסכך הכשר לדפנות. ואם כן, גם אם נעשתה הסוכה מתחילתה בכשרות, ולאחר מכן הוכנס סכך פסול מתחתיה וחצץ בינה ובין הדפנות וביטל את שם הסוכה ממנה, במצב כזה, לאחר שיסולק הסכך הפסול, נצטרך לנענע קלות את כל הסכך על מנת שהכשרו יהיה במעשה ולא מאליו. לפיכך, במקרה של סגירת הפרגולה מחמת הגשמים הסכך הפסול נמצא מתחת הסכך,  בוכך בטל שם הסוכה ממנה, ולאחר שתפתח מחדש – יש חיוב לנענע את כל הסכך כדי שלא תפסל הסוכה משום תעשה ולא מן העשוי – כך הורה והשיב לשאלתנו מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א.

לסיכום
ניתן להשתמש בפרגולת אלומיניום למצוות סוכה ע"פ ההנחיות הבאות:
1. יש לוודא שהחלל בין הקורות רחב יותר מהקורות עצמן, כך שרוב שטח המסגרת הוא אויר ולא סכך פסול.
2. לכתחילה, יש להניח קרשי עץ ועליהם סכך כשר בכמות גדולה שיש בה כדי להצל על הסוכה כך שצילתה מרובה מחמתה בלא צירוף הסכך הפסול.
3. אם אין אפשרות להניח קרשי עץ על קורות האלומיניום, ניתן לשים את הסכך הכשר -ישירות על הפרגולה.
4. במידה וסגרו במהלך החג את קורות האלומיניום לתקרה על מנת למנוע חדירת גשמים - אזי לאחר הפתיחה מחדש יש לנענע את הסכך דהיינו להרימו מעט באויר ולהורידו בחזרה על מנת שהסוכה תוכשר במעשה.
 
נספח פרגולה עם קורות עץ –
בנספח זה נביא בקיצור נמרץ, להשלמת הדברים, את עמדת פוסקי זמנינו ביחס לפרגולת עץ ללא ציון המקורות בש"ס ובפוסקים ולא מו"מ בדבריהם.

1. כאשר לפרגולה יש מספר קורות  מצומצם יחסית כך שחמתה מרובה מצילתה  – הרי שניתן להרבות עליה סכך כשר ודי בכך (ואף הקורות מצטרפות לשיעור צילתה מרובה מחמתה) ע"פ תשובת הרב יעקב אריאל בשו"ת אהלה של תורה ב, פה.
2. כאשר לפרגולה יש מעין סיכוך במוטות עץ דקים  כך שצילתה מרובה מחמתה – לכתחילה יש להניחם כך שניתן יהיה לשולפם (הפתרון המעשי לכך הוא באמצעות הנחתם בחריצים (תושבות)  אלכסוניים כך שמחד ניתנים לשליפה ומאידך הם תקועים באופן יציב לאורך כל השנה – באופן זה מוטות הפרגולה כשרים לסכך לכתחילה ואם צילתם מרובה מחמתם אין זקוקים לתוספת סכך כשר. ע"פ מסקנת הרב ש. קסירר בתחומין (כט,424). ויש הסוברים שצריך לחדש בה דבר כדי שלא יהיה בה פסול סוכה ישנה וע' סע' 3 להלן.
3. כאשר מוטות הפרגולה הדקים מוברגים ומהודקים למסגרת הפרגולה  - יש הסוברים שהם פסולים לסיכוך כיון שחשובים כדירת קבע או משום גזירת תקרה ולכן יש צורך או לחלוץ את הברגים  ולנענע קלות את מוטות הסכך ואז להשאירם רופפים או להסיר מחצית מהקורות ולהשאיר מחציתם – מסקנת הרב ש. קסירר (במאמרו הנ"ל).
 יש הסוברים שבאין אפשרות אחרת ניתן להחשיב את סכך הפרגולה ככשר – מסקנת הרב אריאל בתשובתו הנ"ל.
ויש הסוברים שסכך הפרגולה כשר לכתחילה גם כשהוא מחוזק אך יש צורך לחדש בו דבר – להוסיף מעט סכך נוסף, כדי להוציאה מכלל 'סוכה ישנה'  כך מסקנת הרב י.מ לאו  (תחומין, כא, 41-51) והרב פרופ' ד. הרשקוביץ (שם, יט 373) לפי שיטתם יש לנהוג כן גם בפרגולה שעציה נתנים לשליפה בכל השנה כנזכר בסעיף 2.

בברכת חג שמח, מחלקת ההלכה מכון צומת.

* אין בהוראה זו שום אישור או הנחיה לשימוש בדגם או מוצר של חברה ספציפית אלא הנחיה כללית בלבד לגבי השימוש בסוכות.
מוזמנים לאתר המכון לעוד מגוון של שאלות הלכתיות בנושאי הלכה וטכנולוגיה- https://www.zomet.org.il/?CategoryID=208
 

הדלקת נרות בסוכה

כיצד נכון להדליק נרות בסוכה?

 
הדלקת נרות בסוכה

הדלקת נר בערב שבת היא אחת ההכנות הנדרשות כדי לכבד את השבת (רש"י שבת כה,ב). כבוד השבת הוא לחיות במרחב מואר היטב, ועונג שבת הוא לאכול סביב שולחן מואר (תוס' שם ד"ה הדלק"נ). לכן לכתחילה יש להדליק את נרות השבת והחג במקום שאוכלים בו (רמ"א רסג,י; בא"ח ש"ש נח,ב).
 
סכנה בסוכה
אופיה של הסוכה, כדירת ארעי בעלת דפנות וגג שאינם אטומים לרוח, אִתגר מאז ומעולם את הדלקת הנרות. איך מקיימים את המנהג להדליק נר במקום האכילה לכבוד שבת וחג (שו"ע רעג,כב ומשנ"ב לב), בלא להסתכן בכיבויו מיד עם ההדלקה. יתירה מכך, נר שמתהפך עלול לגרום לשריפה, וחשש זה קיים במיוחד בסוכה, העשויה מחומרים דליקים במיוחד ובדרך כלל לא קיים בה מדף יציב לפמוטות (ולעתים אף הסוכה נותרת ריקה לזמן מה לצורכי התארגנות בבית והנרות נותרים ללא השגחה).

הדלקת נרות בבית והוצאתם לסוכה
כתב הרמ"א (שו"ע רסג,י) ש:"צריך להניח הנרות במקום שמדליקין, לא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר." וביארו שם במשנה-ברורה (סק"מח): "היינו שאסור להדליק במקום שאין משתמשין בו ולהניח הנר במקום שמשתמשין בו ,משום דקי"ל הדלקה עושה מצוה, וכיון שהדליק במקום שאין משתמשין בו, שאינו מקום חיובא, לא מהני הדלקתו כלום אף שמניח אח"כ במקום חיובא ...כתב הח"א (כלל ה,יד) הנשים שמדליקין בסוכה בחג ומטלטלין לתוך הבית לא יפה הן עושין."
אם כן, הדלקה בסוכה, רק לשם הברכה, והוצאת הנרות לאחר מכן לבית – לא יכולה לשמש כפתרון לסכנה.

 פתרון א' – הדלקה בעששית
פשטות דברי השו"ע (תרלט,א) שמקום המנורה עם הנרות הוא בסוכה. ורק אם היתה סוכה קטנה "בענין שיש לחוש שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחז בהן האור ותשרף סוכתו, צריך להניחה חוץ לסוכה" (משנ"ב תרלט,ח). אלא שצריך לזכור שבימיו, התאורה היומיומית היתה נרות, ועל כן לא חששו להשתמש בהם גם במקום רגיש כסוכה, אלא אם כן גודלה מצומצם ביותר. המשנ"ב הוסיף להציע להשתמש בעששית, ולהניחה בסוכה, אלא שאז יש להקפיד היטב על ניקיון העששית, שכן אף קדרות אין להכניס לסוכה (שו"ע שם) ובשעה שהקדרות בתוך הסוכה, היא פסולה מדרבנן, לדעת כמה ראשונים (שעה"צ שם,יג). גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל הורה להדליק את נרות החג והשבת בסוכה, בתיבת זכוכית (מאמר מרדכי ח"ד, יב), וכך גם בילקוט-יוסף (קצוש"ע סדר ליל יו"ט, ד).
 
פתרון ב' – הדלקה מאוחרת
נשים רבות נוהגות לאחר ביו"ט את זמן הדלקת נרות, לשעת החזרה מבית-הכנסת. כך כתבו החת"ס בחידושיו למסכת שבת (כד,א) ומטה -אפריים (תרכה,לג) ועוד. הרחבה על מנהג זה ניתן לראות במאמרו של ידידנו ר' צבי רייזמן: 'זמן הדלקת נרות ביו"ט' באתר 'ישיבה'.
כאשר הנרות עלולות להשאר 'לבד' עד החזרה מבית-הכנסת, נראה שיש תועלת נוספת במנהג זה, ובלבד שמרגע ההדלקה ישהו בצדם עד לכיבויים המלא.

 
פתרון ג' - נר חשמלי עם סוללה
במשנה במסכת שבת (פרק "במה מדליקין") ישנה רשימה של חומרי בעירה הפסולים להדלקת הנר, ובחלקם הטעם הוא שאינם בוערים יפה וקיים חשש שיבואו להטות את הנר בשבת כדי להגדיל את הלהבה. האחרונים נחלקו ביחס לנרות חדישים במה נכון יותר להדליק, בשעוה, בפרפין או בשמן אחר (משנ"ב רסד,כג; כה"ח לח). עם כניסת החשמל לעולמנו, דנו הפוסקים באפשרות לצאת ידי חובת נר שבת בהדלקת נורת חשמל. רוב הפוסקים כתבו שאפשר לברך על נר חשמלי כנר שבת, בפרט כאשר אין נר רגיל (שו"ת בית יצחק יו"ד א,קכ; צי"א ח"א, כ(יא); חזו"ע יט; שש"כ מג,ד ועוד). יש מהם שדרשו שההדלקה תהיה דווקא בנורה המוזנת מסוללה חשמלית, מפני שרק במקרה כזה מקור אנרגיה הקיים לפנינו יכול להוות תחליף לשמן ולהיחשב כ"נר", ולא נורה המוזנת מרשת החשמל (הרב מרדכי אליהו, קול צופייך גיליון 300; אור לציון ח"ב,יח (יב)).
על כן, אין טוב יותר מלהדליק בנרות חשמליים (עם סוללה וחוט להט) משמעותיים ומהודרים בסוכה, בכל מקום שקיים בו צל של חשש סכנה.

 

איך לנהוג במקרה של 'קפיצת החשמל' בימי עומס חום קיצוני ?

בימים אלו אנו חווים גלי חום והם צפויים להמשיך גם בשבועיים הקרובים ככל הנראה. באופן טבעי ככל שעומס החום גדל, גדל גם העומס על קווי החשמל דבר שעלול לגרום לקפיצת המפסק הראשי בבית ואף בקו מתח ישובי או שכונתי. כאשר מתרחש אירוע כזה בשבת – האם מותר לחזור ולהרים את המפסק הראשי ולהחזיר את המזגנים לפעולה או שיש להמתין לצאת השבת?"

המשיב: הרב שי סימינובסקי -

 

איך לנהוג במקרה של 'קפיצת החשמל' בימי עומס חום קיצוני ?

בימים אלו אנו חווים גלי חום והם צפויים להמשיך גם בשבועיים הקרובים ככל הנראה.

באופן טבעי ככל שעומס החום גדל, גדל גם העומס על קווי החשמל דבר שעלול לגרום לקפיצת המפסק הראשי בבית ואף בקו מתח ישובי או שכונתי. כאשר מתרחש אירוע כזה בשבת – האם מותר לחזור ולהרים את המפסק הראשי ולהחזיר את המזגנים לפעולה או שיש להמתין לצאת השבת?

לשאלה זו משתנים רבים הן ביחס להיקף הבעיה והן ביחס לאופני הפתרון.

א.      נקדים ביסוד הלכתי כללי – לגבי עצם איסור הפעלת חשמל בשבת – נחלקו בדבר פוסקים רבים חלקם סברו שאיסורו מן התורה (חזו"א, או"ח נט, ב; הרב עוזיאל או"ח ח"ב, לו, ב; הרב אשר ויס מנחת אשר ח"א סי' ל) אך רובם הכריעו שאיסורו מדרבנן (הגרש"ז אויערבך- מנחת שלמה  ח"א ט-יב; שו"ת ציץ אליעזר ח"א כ,י; הרב גורן, סיני כסלו תש"ט; הגרע"י יוסף -שו"ת יביע אומר א,כ).

ב.      נתיך ראשי – הרמת מפסק-בטחון בארון חשמל ביתי (וק"ו נתיך ראשי של יישוב או שכונה) -  כרוכה באיסור תורה לכל הדעות, מאחר ואינו עשוי להדליק ולכבות תדיר (שש"כ יג, לו).

ג.       מצב של הפסקת חשמל יישובית או שכונתית, במקרה של עומס חום קיצוני – ברמה ציבורית תיתכן סכנת נפשות. כך גם במקרה של קשישים, חולים וכד', העלולים לסבול ממכת חום – במקרה כזה, מיזוג אויר, הוא הצלת חיים! - לכן, אף אם נאלץ לחלל שבת באיסור תורה, כך ננהג. אך מאחר והצורך לא בהול, יש לפעול על פי סדרי העדיפויות (רמ"א שכח, יב) הבאים: יש להרים את המפסק בסדר העדיפויות הבא (ינומק בסעיף הבא)  א)  על ידי גוי.  ב) על ידי קטן מישראל. ג) על ידי גדול בשינוי. ד) על ידי גדול  ללא שינוי.

  סדר עדיפויות:

 

גרמא עדיפה על כולם, מאחר ומעיקר הדין מותרת (שו"ע שלד, כב) ואינה נחשבת אפילו ל'שבות'. בודאי כאשר מדובר בגרמא באיסור דרבנן (מנחת שלמה א, ט). גרמא עדיפה על אמירה לנכרי (שו"ת רע"א סוף סי' סד; מנחת שלמה תנינא ב-ג סי' כח; חוות בנימין סי' כז; הרב יעקב אריאל, תחומין יט 348). אלא שאין דרך סבירה היום להרים מפסק בטיחות בגרמא.

אמירה והנאה ממלאכת גוי בשבת- אסורים משם שבות (שו"ע רעו) ומותרים במקום חולי (שו"ע שכח, יז).

עשיית איסור ע"י קטן בהוראת אדם גדול – אסורה ביסודה מן התורה, אך הותרה בקטן  שלא הגיע חינוך ושעשה לצורך עצמו – (משנ"ב שמג סק"ד וביה"ל ד"ה מד"ס).

עשיית מלאכה בשינוי – מן התורה אין אדם חייב על מלאכה שעשה אלא אם כן עשאה כדרכה. אבל אם שינה, היינו שעשאה כלאחר יד, איסורה אינו אלא מדרבנן. (משנ"ב שכח סקל"ה; בהרחבה בשש"כ, הקדמה א,י).

עשיית מלאכה ע"י גדול  - הותרה אך ורק לצורך פיקוח נפש וספק פקוח נפש (שו"ע שכט, א-ג).

 

ד.      כאשר מרימים את הפקק הראשי בבית או בישוב – יש לנתק קודם לכן פלטות, מיחמים, נורות להט וכל מכשיר שבהפעלתו יש איסור דאורייתא בגלל גופי החימום המתלהטים שבו, מאחר ופעולה זו אסורה מדין מלאכות מבעיר ומבשל. כשמדובר בישוב או בשכונה, ופעולה זו עלולה לעכב מאד, עד כדי חוסר אפשרות לביצוע, אין להתעכב יותר מידי לשם כך (משנ"ב שכח, לח).

ה.        עומס חום נסבל – עומס חום ולחות הפוגעים קשות בעונג שבת ומסבים צער רב, עשויים להצדיק היתר ברמה נמוכה יותר. ולכן כאשר אין ספק סכנה, ומדובר רק בצער רב הנגרם עקב החום הכבד והלחות, יהיה מותר לבקש מגוי להרים את מפסק הבטיחות וק"ו להדליק מזגן (שש"כ ל,יא; תשובות-והנהגות א, רעז; מנחת-יצחק ג,כג – התיר רק להפעיל מיזוג אך לא את הרמת מפסק הבטיחות; ילקוט-יוסף שז, פג), מאחר וחום כבד נחשב ל'מקצת חולי', בדומה לקור רב,  ולצורך חולה שאין בו סכנה התירו חילול שבת ע"י גוי (שו"ע שכח, יז) אבל לא התירו לעשות בשינוי או ע"י קטן . כאמור לעיל, גרמא עדיפה על הכל, היינו, אם אין צורך להרים את מפסק-הבטיחות הבייתי, אלא שכוונו את המזגן לשעה מאוחרת יותר, או לאחר תיקון קו המתח ע"י חברת חשמל, נדחתה שעת הדלקת המזגן – במקרה של עומס חום הגורם לצער רב, מותר יהיה להקדים את פעולת המזגן באמצעות שעון השבת המחובר מבעוד יום.

ו.       בבית כנסת בשעות התפילה – מאחר וייגרם צער וסבל למתפללים או שחלקם אף יימנע מלהגיע לבית הכנסת, מותר גם כן לנהוג על פי שני הפתרונות בסעיף הקודם, ואף אמירה לנכרי להרים את מפסק-הבטיחות הראשי משום שהתירו שבות דאמירה אף באיסור תורה במקום מצוה דרבים  (משנ"ב רעו סקכ"ה).

סיכום המקרים והדינים

1.      בזמן תנאי חום קשים במיוחד – ויש סכנה מצטברת אם לא ישובו המזגנים לפעול בטווח הקרב – יש להחזיר את החשמל לפי סדר העדיפויות  הבא:

                                 א.         ע"י גרמא

                                 ב.         ע"י גוי

                                  ג.          ע"י קטן פחות מגיל 3, או אם עושה לצרכו,

                                 ד.         בשינוי – ע"י כפית

                                 ה.         ע"י גדול כרגיל

2.      במקרה שיש צרך (והיתר) להרים פקק ראשי – במידת האפשר יש לכבות לפני כן פלטות מיחמים וכל מכשיר שיש בו גוף חמום, או נורת להט.

3.      חום שגורם להזעה וסבל רב, אך ללא חשש סכנה – מותר להפעיל מיזוג,  וק"ו במידה ומונע אפשרות של תפילת הציבור בבית הכנסת:

                                 א.         ע"י גרמא

                                 ב.         ע"י רמיזה לגוי.

עבור לתוכן העמוד