שבעט - עט לשבת

שבת. החייל היושב בתצפית נצטווה לרשום כל תנועה שהוא מאתר בגיזרת האויב. מאוחר יותר ינותחו רשימותיו על ידי המודיעין. תנועות רבות נעשו לנגד עיניו, ורובן לא נראות בעיניו חשודות כלל. למרות זאת, נאמן לתפקידו הוא ביצע את המוטל עליו ללא סטייה כלל. ובכל זאת, לבו נוקפו: אולי יכולתי לעשות זאת אחרת?

שבת. לחדר המיון הגיעה אמא מבוהלת עם בנה שבלע עצם. חיש קל טיפל בו הרופא, והוציא את העצם מלועו של הילד. ההוראות המִנהלתיות קובעות שכל שחרור של חולה מבית החולים חייב להיות מלווה ברישום מדוייק ובמכתב שחרור. עכשיו מתלבטים גם הרופא וגם האם - כיצד לבצע פעולה מִנהלתית זו במינימום של חילול שבת.

תחנת רפואה דחופה. צהרי שבת. פציינט מתלונן על כאב עז בראשו. הוא נשלח לביתו עם 3 כדורי אנטיביוטיקה שיספיקו עד למחרת. הטיפול והנפקת התרופה חייבים להירשם! לא ניתן לנהל מערכת ציבורית על פי הזיכרון!    

מכון 'צומת' יישם לצורך פתרונן של בעיות אלו את הנאמר במשנה במסכת שבת ונפסק להלכה שכתיבה שאינה מתקיימת אסורה רק מדרבנן ולא מדאורייתא. פוסקי הלכה הביעו עמדתם כי בדוגמאות הנ"ל, וברבות אחרות בנושאים ציבוריים חיוניים, ניתן להתיר איסורי דרבנן, בשל חשיבות הפעולה.

לשם כך פותח במכון 'צומת' עט מיוחד - הקרוי שבעט - אשר הדיו שבו מתנדף כעבור ימים ספורים. לפני ההתנדפות, במוצאי שבת, מעתיקים את המידע ע"י צילומו, או שמנציחים את הכתב ה'זמני' ע"י כתיבה חוזרת בעט רגילה.

תמצאו את ה'שבעט' בבתי חולים רבים, בקרב כוחות הביטחון ואפילו בבית... שופט (להוצאת צו דחוף בשבת).  השימוש ב'שבעט' מותר רק לצרכים חיוניים , שלמענם מותר לעבור על איסורים דרבנן ככתב שלא מתקיים.

לרכישה טלפונית נא לפנות ל מכון 'צומת' .

 

 

שבעט - מפרט הלכתי

 

1.     הצורך- בשירותים חיוניים הפועלים בשבת- כגון מערך רפואת החירום, בתי חולים, פעילות ביטחונית שוטפת ועוד, ישנו צורך מבצעי ותפקודי שוטף, לבצע רישומים שונים בשבת. צורך זה הינו חיוני  ביותר ואולם בד"כ אין לו קשר ישיר להצלת נפשות, אלא לתפקוד תקין של המערכת. מכיוון שמדובר במערכות גדולות ומורכבות ולפעמים גורמים שונים מעורבים בטיפול במקרה נתון, ללא רישום מסודר עלול ח"ו להגרם נזק לחיי אדם (כגון מתן תרופה או טיפול רפואי ללא רישום מסודר- ללא ידיעת הטיפול המוקדם - יכול להינתן בהמשך טיפול לא נכון ומסכן חיים ח"ו). על כן, ישנו צורך בדרך כתיבה המותרת במקרה של צורך חיוני גם כשאינו בגדר פיקוח נפש.

2.     הבעיה ההלכתית

א) כתיבה האסורה מן התורה, דהיינו כתיבה המתקיימת לזמן ארוך, אסורה לכל צורך שאינו בגדר פיקוח נפש - גם אם יש בכך צורך גדול, צער הפסד וכדו'. כאמור לעיל במערכות הרפואה והביטחון שהן מערכות מורכבות -  קשה מאוד להכריע בזמן אמיתי האם כתיבה מסוימת נחשבת בגדר פיקוח נפש הדוחה שבת או לא.

ב) גם במקרה שהותר חילול שבת  משום פיקוח נפש - ראוי למעט בו ככל הניתן - ללא פגיעה בצורך החיוני.

3.     פיתוח ופתרון -נאמר במשנה (שבת קד,ב) "כתב במשקין במי פירות... ובכל דבר שאינו מתקיים פטור", כלומר הכותב בחומר שאינו מתקיים, אסור מדרבנן אך לא מן התורה. בדבר השאלה מהו זמן הקיום שבו (או פחות ממנו) לא נאסרה כתיבה מהתורה-ישנן שתי דעות בדברי הפוסקים. בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי י"ג-ט"ו למד מדברי הרמב"ם שכתב שכל מלאכה המתקיימת בשבת אסורה מן התורה -שכתיבה המתקיימת במשך כל השבת אסורה מן התורה, ודעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה ח"א סי צ"א ס"ק י"א), שגם כתיבה המחזיקה שלשה ארבעה ימים אסורה מדרבנן ולא נחשבת דבר המתקיים (כך מבואר בחידושי הרשב"א שבת קט"ו,ב והוכיח שכך גם דעת הרמב"ם) וכשיטה זו נראה שהכריע גם בביאור הלכה לסי ש"מ ד"ה במשקין. לפי דעה זו פותח ה"שבעט" שהוא עט עם דיו מסוג מיוחד המתנדף תוך כ10  ימים, ועל כן הכתיבה בו בשבת אסורה מדרבנן אך לא מן התורה[1]. הכרעה זו מבוססת כאמור על עמדתו של הגרש"ז אויערבך וכן על פסיקת הרב מרדכי אליהו זצ"ל (תחומין כרך י"א עמ' 107)  וכן דעת הרב דב ליאור ודעת הרב יעקב אריאל שליט"א.

4.     ההיתר ההלכתי והיקפו  - הכתיבה בשבעט בשבת אסורה מדרבנן. ועל כן ניתן להשתמש בו בכל מצבי הצורך שבהם התירו לחלל שבת באיסורי דרבנן. ההיתר לביצוע פעולות אסורות מדרבנן במערכות הרפואה והבטחון – מבוסס על עקרון "פקוח נפש ציבורי" כלומר הצורך לבצע פעולה שבאופן נקודתי אין בה הצלת חיים ישירה אך הימנעות מעשייתה עלולה לגרום בעתיד הקרוב או הרחוק לסכנת נפשות [2].  בנוסף גם במצבי פיקוח נפש  - יש למעט, במידת האפשר, בהיקף חילול השבת ולעשות פעולה שאיסורה מדרבנן ולא מן התורה. 

 

5.     למי מיועד - השימוש בעט שבת מיועד לכל מי שנזקק לבצע פעולות חיוניות (כמפורט בסעיף 4) הכרוכות בכתיבה בשבת ובכלל זה צוותי רפואה חירום ובטחון לסוגיהם

6.      אופן השימוש - יש לבצע את פעולת הכתיבה בשבת ב"שבעט" , במידת האפשר  -יש לכתוב בשינוי (כגון כתיבה ביד שמאל), ובצאת השבת להעתיק אותו בדיו רגילה (או לצלם)  לצורך השימוש הקבוע והרגיל.

 

כתב – שי סימינובסקי

 

 



[1] מדברי הרשב"א וכן במאמרו של הרב אליהו מבואר שכל כתיבה המוגבלת בזמן קצר ומויעדת לשימוש חד פעמי ואינה מיועדת לקיום תמידי – אסורה מדרבנן, כיון שאינה כתב המתקיים.

[2]    עיקרון זה נסמך על מספר מקרים בגמ' בהם התירו חכמים איסורי שבת מחמת פיקוח נפש עתידי אף שבאופן מיידי אין סכנת חיים לפנינו -ע' שבת מ"ב,א בענין כיבוי גחלת ברשות הרבים(שם מדובר בנזק לגוף ולא בסכנת חיים!) וכן בעירובין מ"ח,א' לענין חילול שבת בגלל סכנה לרכוש וכן שם לגבי ההיתר לחזור למקומם לאחר שחלפה הסכנה מטעם "נמצאת מכשילן לעתיד לבוא" ,כלומר, ההיתר לחזור הוא מחמת החשש, שאם לא כן -בפעם הבאה יסרבו המצילים להיחלץ לעזרה ,כיון שלא יותר להם אח"כ לשוב למקומם. על סמך היתרים אלו ביסס הרב שאול ישראלי ז"ל (ולדבריו הסכימו עוד פוסקים רבים) את ההיתר לפעילות משטרתית בשבת. ראה מאמרו "הבטחון הפנימי בשבת" בספר עמוד הימיני עמ' רה, והרחבה נוספת במאמרו של הר' ישראל רוזן  ז"ל "שמירת השבת בשירותים הציבוריים והממלכתיים" בספרו בחצוצרות בית ה' עמ' 123 ביחס לשאר המערכות החיוניות -רפואת החירום, בתי חולים ופעילות צבאית שוטפת.

מחיר:35 ש''ח


הדפס
שלח לחבר
עבור לתוכן העמוד