א. עובדות: המים מגיעים לביתינו בלחץ הרשת העירונית, ב'נפילה' ממגדל מים (לאחר שהם הועלו לשם במשאבות), או בלחץ משאבות מים מברכות אגירה וכד'. ברבי-קומות (אפילו חמש קומות!) הלחץ העירוני איננו מספיק, וקיימת משאבה בייתית להגברת הלחץ . בבניין נמצא מיכל (דוד) קטן, ומשאבה מקומית דוחסת לתוכו מי-רשת עד ללחץ שנקבע ע"י מד-לחץ (פרסוסטט). צריכת המים בקומות (לעתים בכולן; לרוב - בעליונות בלבד) נעשית דרך מיכל זה. מי שמדיח כלים או שוטף אסלת שירותים - משפיע באופן מובהק על הלחץ במיכל, וגורם להפעלה מחודשת של המשאבה.
ב. הבעיה: קיים סיכוי רב ביותר שצריכת מים טיפוסית תפעיל את המשאבה, כמו הדחת כלים או הורדת מים בשירותים; ומה עושים בשבת? מבחינה זו המצב חמור יותר ממקרר, למשל, שם הסיכוי להפעלה ישירה ומיידית רחוק למדי. מי שרוצה ליהנות מספק דחוק, יש לו אולי על מה לסמוך. אף על פי כן, מומלץ להעדיף את דרך המלך, כדלהלן:
ג. הפתרון: לשלב מנגנון אלקטרוני ' המשכת מצב ' למהדרין. וזה מעשהו: בשבת - מדי 10 דקות המשאבה מופעלת לכ-5 שניות, בכל מקרה וללא תלות בפרסוסטט. הקשר בין לחץ המים לבין המשאבה מנותק, ושימוש במים אינו מפעיל את המשאבה. רק בהגיע ההפעלה המחזורית בעִתה ובזמנה, הפרסוסטט נבדק ואם יש צורך בכך - המשאבה ממשיכה לפעול גם אחרי 5 השניות הקצובות לה, עד שהמים מגיעים ללחץ הרצוי.
לייעוץ ולהזמנות, נא לפנות ל מכון 'צומת' .
|
