הגיור בקרב עולי חבר מדינות העמים

סקר

עמדות ומידע

בנושא:

הגיור בקרב עולי ארצות חמ"ע
 

 

חשון תשס"ד * נובמבר 2003

 

 

נערך ע"י
מכון 'צומת' - צוותי מדע ותורה

עבור
הנהלת בתי הדין הרבניים בישראל

***

א.      הקדמה

עם פרוץ גלי העליה הגדולה לישראל, בשנות ה-80 וה-90, לאחר נפילת חומות 'מסך הברזל' מעל ברית המועצות לשעבר, עלו לישראל רבבות-רבבות של עולים נכרים, שאינם יהודים על פי ההלכה. הללו עלו כזכאי חוק השבות המאפשר לצאצאי העם היהודי לעלות ולהתאזרח בישראל. במקביל החלה עליה מקיפה מאתיופיה של קבוצה המכונה 'פלאשמורה' ובתוכם נכרים רבים. עולים רבים נהרו גם מארצות נוספות, מאירופה, מצפון אמריקה ומדרומה.

הרבנות הראשית לישראל לא יכלה לעמוד שוות-נפש נוכח משק כנפי קיבוץ גלויות זה, הגורף בעקבותיו נישואי תערובת, וצאצאי יהודים, ממש כבימי יציאת מצרים ושיבת בבל. מבחינה דתית, לאומית וחברתית כאחת התבקש לתת מענה למבקשי גיור, ולא ניתן היה להתעלם מן הנושא ו'להפטיר כאשתקד'.

בשנת תשנ"ה (1995) הוקם 'מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית לישראל'. הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון, אשר כיהן אז כרב ראשי ונשיא בית הדין הגדול, בקשני לייסד ולעמוד בראש מערכת שתטפל בגיור 'מחוץ לכתלי בתי הדין הרבניים' הרגילים. עד אז עסקו בגיור בתי דין אלו, במסגרת סמכותם בנושאי 'המעמד האישי', אך מרבית היושבים על כס הדיינות לא ראו בעין יפה את הגיור בכללותו, בנסיבות ימינו.

במסגרת 'מינהל הגיור' נוסד שיתוף פעולה בינ-משרדי: הדתות, החינוך, הקליטה והסוכנות היהודית, לקידום נושא הגיור. הוכרזה מדיניות של 'גיור לכל דורש', ובלבד שיעמוד בדרישות ההלכה הלא-מחמירה, במחיר אגרה בלבד לכל התהליך. הוקמו אולפני גיור בפיזור ארצי רחב, בשפות שונות, ובתנאי לימוד נוחים. מונו 10 הרכבים של בתי-דין מיוחדים לגיור, בהם מכהנים כ-30 רבנים אשר השקפת עולמם ידידותית כלפי הבאים בשעריהם. בשנת 2001 שולב 'מינהל הגיור' כמחלקה בתוך מערכת בתי הדין הרבניים, בניהולו של הרב אליהו בן דהן, וכך הוא פועל עד היום.

מתוך כ-4,500 נפש (כולל קטינים) המתגיירים בשנה (ממוצע של 3 השנים האחרונות) פחות מ-1,000 הם יוצאי ארצות חבר העמים (ברית המועצות) לשעבר. כמות זו של מבקשי גיור (ליתר דיוק: מבקשות גיור: מעל 80% מן המתגיירים הן... מתגיירות; פרט לעדה האתיופית) נחשבת זעומה, לנוכח הכמות הגדולה (המוערכת ביותר מ-300,000) של נכרים אזרחי ישראל שעלו מארצות אלו,

מתוך איכפתיות גבוהה לקידום נושא הגיור יזמנו במכון 'צומת' - צוותי מדע ותורה - עריכת סקר מקיף בקרב אוכלוסית העולים מחבר העמים. המטרה היתה לבדוק את רמת הידע, המוכנות, המניעים וההתייחסות שלהם לנושא הגיור. הוכן שאלון, שקיבל ברכת מספר אנשי מקצוע בתחום הסקרים, והפנינו אותו (בפניה אישית ישירה בשפה הרוסית), ל-400 עולים מאוכלוסיה זו, יהודים ונכרים כאחת, כפי שהזדמנו באקראי. מעבר לקושי הרב לאתר נכרים לעצמם, ראינו חשיבות גדולה לדעת מהו יחסם ורמת המידע של כלל העולים מארצות אלו, כולל היהודים שבהם.
לדעתנו זהו הסקר המקיף ביותר - וכנראה היחידי - שנערך עד כה בהתייחסות ספציפית לנושא הגיור, בקרב אוכלוסיית עולי חבר העמים לשעבר. 

הסקר המפורט לפניכם, כולל שיטת הדגימה והשאלון, והוא מדבר בעד עצמו.

ב. מימצאים עיקריים של הסקר

1. 400 הנסקרים מהווים מידגם מיצג ראוי, מבחינת התפלגות יהודים/נכרים, מין, מצב משפחתי, גיל, ותק בארץ, ארץ לידה, מקום מגורים, השכלה וכד'.

2. קיים חוסר ידע והעדר מוחלט של מידעאודות מסגרות הגיור ומסלולי הלימוד באולפנים. בנושא זה אין הבדל בין הנסקרים היהודים לאלו שאינם יהודים.

3. קרוב ל80%- מן הלא-יהודים אינם חושבים להתגייר. מחציתם מנמקים: "אין לי צורך בכך", ורק רבע חושבים כי "התהליך קשה". מפתיע המימצא כי מעל 20% מן הלא-יהודים ציינו כי אולי יתגיירו.

4. כשהנסקרים נשאלו אודות לא-יהודי בסביבתם (ולא אישית על עצמם) כ94%- מהם סבורים כי הוא לא יתגייר. 60% מנמקים כי "אין צורך בגיור", ורק כ20%- חושבים ש"התהליך קשה". תפיסה זו משותפת בין הנסקרים היהודים ללא-יהודים, ללא הבדל. 

5. השתלבות בחברה הישראליתנתפסת כסיבה אפשרית עיקרית לגיור, לפני סיבות כמו נישואין, לאומיות או דת. שאלה זו היתה תיאורטית ללא התייחסות לאדם מסוים שהתגייר.

6. מאידך, נסקרים המכירים אישית מי שכבר התגייר נשאלו אודות המניע לגיורו. התשובה העיקרית בפי סביבתו היא 'דתית'. כלומר: הגר נתפס כמי שהצטרף ל'דת היהודית'. לתפיסה זו שותפים נסקרים יהודים ולא-יהודים כאחת. סיבות משניות הן 'השתלבות חברתית' (מודגש יותר אצל הסביבה ה'יהודית' של המתגיר) ו'נישואין' (נתפס יותר אצל הלא-יהודים).

7. מימצא חשוב הוא דעת הנסקר אודות שביעות רצונו של מתגייר ספציפי המוכר לו, מהתהליך ומהיחס. 75% סבורים כי המתגייר היו "מרוצים" ו"מרוצים מאד". 7% בלבד סבורים כי המתגיירים "לא היו מרוצים/מאד", ו-18% סבורים כי יחסם "בינוני".

8. בניתוח התשובות לפי חתכים של יהודים/לא-יהודים, ותק בארץ וגילאים מתברר כי אין הבדלים מובהקים. אי הידיעה אודות ארגוני גיור, משכי הזמן ללימודים ותנאי הלימוד - דומה בכל החתכים.

9. כל החתכים סבורים כי הסיבה העיקרית לאי גיורם של לא-יהודים המוכרים להם היא "אין צורך בגיור". כולם גם סבורים כי הסיבה העקרוניות הראויה ביותר לגיור היא 'חברתית'.

10. מאידך, כשנתבקשו לנמק את סיבת גיורו של מכר שהתגייר מסתמנים הבדלים מסוימים בין החתכים כדלהלן: היהודים נוטים לייחס את סיבת התגיירות המכר לנימוק ה'דתי', ורק לאחריו ה'חברתי'. אצל הותיקים בארץ שורר מצב הפוך: נטיה גבוהה יותר לייחס סיבה 'חברתית' מ'דתית' לגיורו של המכר. ומצד שלישי; בחתך הגילאים - אין הבדל בין הגילאים השונים וכלם מייחסים מעמד שוה ערך לסיבה ה'דתית' וה'חברתית' לגיור המכר. 

ב"ה, ר"ח כסלו תשס"ד, 25.11.03
הרב ישראל רוזן,
ראש מכון 'צומת' - אלון שבות גוש עציון