תוקף הלכתי לאמנה בינלאומית

האם יש תוקף הלכתי לאמנות בינלאומיות. העולם עכשיו דן בקופנהגן בשאלות אקלים וזיהום האוויר, שבסופן תיווצר אמנה בינלאומית בנושא. כמו כן, יש אמנות בינלאומיות ביחס לדיני מלחמה או דיני סיוע לספינות בים ועוד ועוד. האם יש תוקף הלכתי לאמנות אלו או שאנו מקיימים אותם בגלל דרכי שלום ורצון ששאר העולם יעזור גם ליהודים? (מתוך מקור ראשון)

ראוי לשים לב לאבחנה בין הצטרפות לאמנה לבין ציות לה.

א.      ראשית, אביע עמדה חיובית לעצם תופעת האמנות הבינלאומיות, בעיקר בשאלות של קיימות (סביבה), או נושאים 'אזרחיים' נוספים העושים 'סדר עולמי', כמו חוקי ים ואויר וכד'. אמנות אלו מיועדות לטובת האנושות, ונקודת המוצא שלהן היא להיטיב, ולקבץ את כל המין האנושי תחת מטרית הסכמות משותפת. יש כאן הרחבה מן הפרט אל העם של אזהרת המשנה: "שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג,ב).

ב.      כאמור, נושא זה הוא חיובי מבחינה השקפתית יהודית, ולפיכך הייתי מצפה שישראל תהיה בין היוזמים, ומובילה אמנות כאלו, בחינת 'אור לגויים'.

ג.        אם האמנות אינן צודקות מבחינה מוסרית, והן פוגעות למשל ב'חלשים', בעיקר בתחום הלכלי או התעסוקתי, מצוה להרעיש עולמות על העוול ורמיסת החלשים תחת המגף הגלובלי.

ד.      אמנות שאין בהן מרכיב של מוסר טבעי מובהק, למשל חוק בינלאומי להגנה על זכויות יוצרים - עקרונית ניתן לחוקק חוק ישראלי שונה. אין הכרח להצטרף, אבל כדאי!

ה.      אין לציית כלל לאמנות הפוגעות בנו ישירות, בעיקר בשאלות בטחון, כמו פיתוח הגרעין, הקמת בי"ד בינלאומי לפשעי מלחמה וכיו"ב. יש למחות כלפיהן או פשוט להתעלם.

ו.        אם ישראל הצטרפה לאמנה סבירה שאיננה פוגעת בנו בעליל (למשל שיתוף פעולה להסגרת פושעים, הסדרת איזורי דיג וכד') יש חיוב הלכתי-מוסרי לקיים, בעיקר בשל חילול השם. מקור תנכ"י לכך הוא כריתת הברית של יהושע עם הגבעונים, למרות שהיתה במרמה ("ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה"; יהושע ט).

ז.       בנוסח יותר הלכתי מצינו ברמב"ם: "ואסור לשקר בבריתם ולכזב להם אחר שהשלימו וקבלו שבע מצות" (מלכים ו,ג). מאידך, הגבעונים למרות שזכו לברית חתומה לא זכו להושטת יד נדיבה, אלא "ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים".

ח.      גם אם ישראל הצטרפה לאמנה בינלאומית, והתברר שבטחונה נפגע (ולא כלכלתה!) - אפשר להתחכם ולהערים כנגדה (למשל, בפיתוח הגרעין) מכח גדרי סכנה, ואפילו ספק סכנה, הדוחים הכל. בודאי אם ישראל לא חתמה ולא הצטרפה, בתואנות שונות, לאמנה כלשהי (גם כלכלית) מותר להתעלם ממנה, ואפילו להערים, אם נפגעים האינטרסים המובהקים שלנו.

הרב ישראל רוזן, מהנדס, ראש מכון 'צומת'