נתנאל הלפגוט
כאשר ההלכה אינה מוכרעת באופן חד-משמעי ויש בה פנים להקל, מובא בחז"ל ובפוסקים הנימוק של "שעת הדחק" כמצטרף מכריע לשיקולי ההיתר. לפעמים אפילו "דעת יחיד" שנדחתה מההלכה, ראוי לסמוך עליה בשעת הדחק. האם ישנם כללים קבועים למקומות אלו, או שמא זהו שיקול דעת מקומי בכל סוגיה ?
(המאמר עוסק בשאלה עקרונית זו, ואינו נכנס להגדרת "שעת הדחק")
דרונט בניית אתרים