א. השחתת הזקן
במאמרנו 'לשאלת כשרות מכונות הגילוח' (תחומין כב; וכן בספרי 'בחצוצרות בית ה" עמ' 463) כתבנו להקל במכונות גילוח חשמליות (לאחר שנבדקו ספציפית), אף שהן מגלחות צמוד לבשר ולא ניכרות שאריות שערות. הטעם הוא שיש להחשיב את סכיני מכונת הגילוח כ'מספרַים כעין תער' שלגביהם נפסק ב'שולחן ערוך' (יו"ד סי' קפא סעי' י): 'אינו חייב על השחתת הזקן אלא בתער, אבל במספרים מותר אפילו כעין תער'. לדידנו משמעות הביטוי 'מספרים כעין תער' היא שהתוצאה היא ממש דמוית תער, אך הכלי איננו תער שיש בו להב אחד אלא חיתוך בין שני אלמנטים השותפים בפעולה, וזה נקרא 'מספרים'. מכל מקום מבחן התוצאה איננו קובע, ולכן הגילוח בציוד חדשני זה לכאורה יהיה מותר לכתחילה, כי אין בו שום חיתוך אלא שרֵפת השער. פשוט שפעולה פיזיקלית זו, של קרן הלייזר, שוות ערך לפעולה הכימית של אבקת הגילוח 'משעי', המקובלת כמותרת ולמהדרין.
ב. פאת הראש
אכן, חוששני להתיר ציוד זה 'ביד רחבה' מסיבה פרקטית אחרת, בשל ההשלכה לפאות הראש. הזכרנו כי השחתת הזקן ב'מספרים מעין תער' מותרת, אך ביחס להקפת פאת הראש נפסק ב'שולחן ערוך' (יו"ד סי' קפא סעי' ג) ש'אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם'. הדעה הראשונה היא דעת הרמב"ם שהקפת פאת הראש והשחתת הזקן אסורות דווקא בתער. ב'שולחן ערוך' הביא ונטה לדעת המחמירים כי בהקפת הראש העיקר הוא התוצאה – ההקפה, ולא שיטת הפעולה – ההשחתה. לפי זה משמע שאסור בשום דרך להקיף את פאת הראש, דהיינו להותירו חלק ללא שיירי שערות, ללא קשר לתער או ל'כעין תער'. האיסור יהיה גם וכן במשחת 'משעי' וגם במספריים (אם השער ייגזז סמוך ממש לבשר, 'כעין תער'). ואם כן הוא הדין למכשיר הלייזר.
באופן מעשי חוששני כי יהיה קשה מאוד למשתמש להבחין בגבול שבין מיקומי הזקן והפאות, ובפרט שיש מחלוקת בדבר, ויש חשש רציני שקרן הלייזר תימשך ותופנה לתחום הפאות. אכן, חשש זה יכול להיות גם במכונת גילוח חשמלית רגילה, אך שם מיישר הפאות מוחזק בניצב לעור ולכן דומה כי האדם שולט יותר במיקום ובשטח הגילוח. כדי להשוות לכך את מכשיר ה'לייזר' צריך להכירו מקרוב ולחוש את אופן פעולתו ואת הרגלי השימוש בו. רק אז ניתן יהיה לחוות דעה סופית בקשר לחשש 'הקפת הראש' תוך כדי גילוח הזקן, או אולי יהיה אפשר למקד יותר את הגבול שבין אזור הזקן לפאת הראש.
לסיכום נראה שעניינית מותר לזקן, מעשית – לא מומלץ, לפי שעה.
נסיון
