גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

הטענת מכשיר שמיעה בגרמא

ראיתי שכתבתם על האישור למכשיר השמיעה שרכשתי, שמותר להטעינו בגרמא בשבת, היינו לחבר את המטען לשעון שבת בשעה שהוא מנותק מזרם חשמלי ונמצא בשקע, ולהוציאו מהמטען כאשר שוב זרם החשמל הופסק. 1) עד כמה ההיתר הזה 'חלק'? 2) לפי ההיתר, אני מדייק ממנו שבחג אין צורך בזה, כי גרמא מותרת בחג. 3) כאשר מדובר באדם שאינו מרכיב את המכשיר ברצף, אלא לסירוגין לפי הרצון והצורך שלו, האם גם אז מותר? 4) האם ההיתר מותנה בכך שלפני שבת המכשיר יהיה מוטען במלואו? 5) האם ההיתר מתייחס גם למכשירי שמיעה שהמטען שלהם הוא גם נרתיק הטענה?

1) הטענה בשבת – הטענת מכשיר שמיעה נעשית באמצעות חיבורו למטען המחובר לחשמל. ממילא היא פעולה האסורה בשבת, ככל סגירת מעגל חשמלי אחר. מקור או תוקף איסורה שנוי במחלוקת הפוסקים: אם הוא מדאורייתא, מדין 'בונה' (חזו"א, או"ח נ סי' ט) או 'מכה בפטיש' (חזו"א שם; מנחת אשר א, סי' לא), או מדרבנן, מדין 'מוליד' (בית יצחק במפתחות חלק יו"ד סי' לא; מנחת שלמה א, סי' ט; מנחת יצחק ב, סי' קיב; יביע אומר ט, סי' קח, קפה; וראה ציץ אליעזר א, סי' כ, פ"ו ס"ק יב; ועוד) או 'עובדין דחול' (שיח נחום או"ח סי' כה).
2) הטענה באמצעות שעון שבת – חיבור המטען לשעון שבת, וחיבור מכשיר השמיעה אליו בשעה שהמטען מנותק מזרם חשמלי, והוצאת המכשיר מהמטען בשעה שהמטען מנותק מהחשמל – מוגדרים כגרמא. זאת משום שהאדם ביצע פעולה מכנית בלבד, ושעון השבת הוא זה שהשלים את הפעולה להיותה חשמלית יעילה (שמירת שבת כהלכתה, פרק יג סעי' כח).
3) גרמא – גרמא אסורה בשבת למעשה, מדרבנן (ראה רמ"א סי' שלד סעי' כב; ילקו"י שבת ה, גרמא בשבת טז).
4) גרמא לצורך כבוד הבריות – נאמר בגמרא (ברכות יט ע"א): 'גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה'. אומנם הוא ב'שב ואל תעשה' ביחס לאיסורי תורה (רש"י ברכות כ ע"א ד"ה שב) ולא ב'קום ועשה' כנידוננו, אך ביחס לאיסורי דרבנן מותר גם ב'קום ועשה' (ראה למשל טלטול מוקצה מפני כבוד הבריות שו"ע או"ח סי' שיב סעי' א; משנ"ב סי' יג ס"ק טו, בנוגע להסרת טלית קטן פסולה בשבת; התעוררות תשובה ב, סי' קס, בעניין טלטול ממחטת אף; אורחות שבת טו, סי' סד ובהערה צד בנוגע להסרת סבון אסלה שצובע את המים בשבת, ועוד). גם אדם הזקוק למכשיר שמיעה, שבלעדיו התקשורת שלו עם הסביבה לקויה עד כדי פגיעה בכבודו, רשאי להטעין את המכשיר בגרמא, שכאמור איסורה מדרבנן, במקום הצורך.
5) משתמש לסירוגין – אדם המשתמש במכשיר שמיעה רק לעיתים, ומסתדר טוב גם בלעדיו, ראוי שלא ישתמש בהיתר זה, כיוון שמסתבר שהטעם של 'כבוד הבריות' לא מתייחס אליו באופן מלא.
6) הטענה לפני שבת – אף על פי שמצוות ההכנה לשבת מתייחסת לכבוד ולעונג ולא למניעת אילוץ מלאכה בהיתרים שונים, יש צורך לעשות ככל האפשר לפני שבת על מנת שלא לחלל אותה אף בהיתר (משנ"ב של, א). על כן נכון להטעין את המכשיר באופן מלא לפני שבת, על מנת לצמצם את הצורך בהטענה ככל הניתן במהלכה. אורך חיי סוללה נטענת הוא 8–15 שעות, כך שאם הסוללה מלאה, לפחות בשבתות הקיץ, ייתכן שהיא תספיק עד לאחר תפילת מוסף. על אף הנכתב בראשית הסעיף, אין חובה לרכוש מכשיר שמיעה עם סוללה רגילה.
7) סוללה רגילה – מכשירי שמיעה המוזנים מסוללה חשמלית רגילה [לא נטענת] מספיקים בדר"כ ל-5–8 ימים. מבחינת שמירת השבת, הם טובים יותר.
8) גרמא ביו"ט – אף שגרמא קלה ביו"ט מבשבת, אין היתרה גורף (ראה שו"ע, או"ח סי' תקיד סעי' ג; ובמשנ"ב לשו"ע שם, ס"ק כ; וכן בילקו"י מועדים 'שלא לכבות ביו"ט' סעי' ז-ט). במקרה דנן אין כל נפ"מ בין שבת ליו"ט.
9) נרתיק הטענה – נרתיק הטענה מכיל סוללה פנימית נטענת, כך שגם ללא חיבור לחשמל מתבצעת הטענה. במכשיר כזה, לא יועיל חיבורו לשעון שבת, מאחר שגם בזמן שהשעון מנותק מרשת החשמל תתבצע הטענה עם הנחת האוזניות במקומן.

עוד שו"ת בנושא

מזגן פועל על חימום, והוא מחובר לשעון שבת שנשכח על מצב קבוע. כתוצאה מכך נורא חם בדירה, מתחילים להתייבש וקשה לישון. השעה 23:00, והמזגן עתיד להיכבות בשעה 1:00. האם פעילות המזגן נחשבת כהפסד גדול לעניין העברת השעון למצב שעון שבת בשבת עצמה? האם העברת השעון ממצב קבוע למצב שעון שבת גורמת לפעולה מיידית של כיבוי?

תשובה

ראשית, יש כאן גרמא של כיבוי השעון, ולכתחילה אין להתיר כיבוי בגרמא, אך בנסיבות אלו של התייבשות וצער רב מהחום, ניתן להקל. שנית, בניסויים אחדים שקיימנו במכון צמת הבחנו שהעברת שעון שבת ממצב שעון פעיל למצב פעיל קבוע כרוכה בהפסקת המתח החשמלי לשבריר שנייה. הפסקה זו אינה ניכרת לחוש האדם, אך ניכרת במכשירי מדידה במעבדה. מסיבה זו כתבתי בעבר שיש להימנע מהעברה בין מצבים בשעון שבת (בתשובתי: שינוי במצב של שעון שבת, אמונת עתיך 126 (שבט תש"פ) עמ' 32.

אחד מהניסויים שערכנו זמין לצפייה בכתובת: https://drive.google.com/file/d/1y0RqzdOhicaSZfhAXiw6Ounx_p2YcYfD/view).

עם זאת בשעת דחק כמו נידון השאלה יש מקום להקל בזה, וזאת משום שהפסקת המתח אינה ניכרת לאדם, והיא מורגשת רק למכשירי מדידה, ומקובל שההלכה נקבעת לפי חושי האדם ולא לפי בדיקות מעבדה. לדוגמה: 'ערוך השלחן' (יו"ד סי' פד סעי' לו) ביחס לאכילת שרצים שאינם נראים לעין; 'ציץ אליעזר' (ח"ח סי' טו פרק יד אות י) ביחס לזריקת אינסולין שיוצרת חבורה שאינה ניכרת לעין, שמותרת בשבת; 'יביע אומר' (יו"ד ד פרק יד אות כ-כא) בעניין קדושה בדברי תורה מוקלטים; 'שבט הלוי' (ח"א סי' ז אות י) בעניין נתק באות סת"ם שניכר רק בזכוכית מגדלת, ועוד. עם זאת, במקורות אלו הובאו גם דעות מחמירות, כגון: שאלת הכניסה לבית הכיסא עם תנ"ך המודפס באותיות זעירות שלא ניתן לקוראן ללא זכוכית מגדלת (שו"ת אבן יקרה, ח"ב סי' לג, הובא ביביע אומר שם), וכן כתב ה'ציץ אליעזר' שם, שראה את הגרצ"פ פרנק בודק סת"ם בעזרת זכוכית מגדלת, וכן כתב ב'קסת סופר' שיש לנהוג כך (הובא בשבט הלוי הנ"ל). בחומץ אין ניכרים השרצים הקטנים, ואם כן מובן ההיתר לשתותו. זריקת אינסולין היא פעולה ניכרת, אלא שהחבורה שנעשתה על ידה אינה ניכרת לחוש, ואעפ"כ התיר ה'ציץ אליעזר'. מאחר שרואים אנו שאין מחמירים כפי שראינו בדוגמאות הנ"ל, סבורני שניתן לנהוג כך גם בנדון דידן, שבו מדובר בצער רב.

האם אפשר להשתמש בכיריים אינדוקציה כפלטת שבת?

תשובה

כיריים אינדוקציה פועלות באמצעות השראת שדה מגנטי, שגורם לזרמים חזקים מאוד בתוך המתכת של הסיר. זרמים אלו מחממים את הסיר, וכך האוכל שבתוכו מתחמם. בשבת אין להניח סיר מתכתי על האינדוקציה, כי בכך נוצר זרם. ישנה אפשרות תיאורטית – להניח פלטת מתכת העשויה מחומר שמושפע מאפקט האינדוקציה, וכך היא תישאר חמה כל השבת. על הפלטה הזו אפשר להניח סירים שעשויים מחומר שלא מושפע מהאפקט של האינדוקציה, והם יתחממו מחומה של פלטת המתכת, ולא מאפקט האינדוקציה.
אך נראה ששיטה זו פחות טובה מבחינה הלכתית מפלטת שבת מכמה סיבות: א) בכיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, יש אפשרות לשנות את מידת החום (וייתכן שאסור מצד 'שמא יחתה'). ב) כיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, הן כן אמצעי מקובל לבישול, ויש לחשוש ל'מיחזי כמבשל' גם בשימוש בפלטה מתכתית על גבי כיריים אינדוקציה, כאשר הסיר אינו מותאם לאפקט האינדוקציה, מאחר שזה פתרון שלא הומצא בשביל שבת, אלא פתרון מקובל לכל יושבי תבל הרוצים לבשל באמצעות כיריים אינדוקציה בסיר לא מותאם. ג) בפלטת שבת מכוסה 'מקור החום', שהוא סלילי המתכת, בכיסוי החיצוני של הפלטה, ויש מקום להחשיבו כ'גחלים קטומות'. אך בפתרון המוצע מקור החום הוא הפלטה המתכתית, והיא גלויה לעין כול (בחזון עובדיה, שבת א, עמ' נב-נג, הוזכרו נקודות אלו בין הטעמים להתיר פלטה. אפשר שכששלושתן אינן קיימות, אין להתיר).
מכל מקום, עד כמה שידוע לנו, כיריים אינדוקציה מכבות את עצמן אחרי כמה שעות, בגלל הוראות בטיחות, וכמו כן הנחת פלטת מתכת על הכיריים למשך זמן רב עלולה לפגוע בהן. גם שימוש באינדוקציה על ידי הדלקה של שעון שבת אינו מעשי בדרך כלל, מאחר שלא די בחיבור מתח חשמלי, אלא צריך לכוון אותן בכל הפעלה מחדש. אם כן האפשרות הזו מעשית רק במקרה שהכיריים דולקות מערב שבת. יש לציין שבליל יום טוב אפשר להשתמש בפתרון זה, להדליק את הכיריים מערב יום טוב עד שהכיריים תיכבנה מעצמן או שתיכבנה באמצעות שעון שבת. אך יש לוודא שהשארת הכיריים דולקות כשעליהן מונחת פלטה למשך זמן לא תגרום להן נזק (ע"פ הוראות היצרן). כמו כן יש לוודא ששעון השבת שבו משתמשים מתאים להספק (watt) של הכיריים.

יש לנו מקרר עם חיישן דלת נסתר. החיישן מרגיש פתיחה וסגירה של דלת המקרר, ובהתאם לכך מדליק ומכבה את האור, את מאוורר פיזור הקור ומערכות נוספות. החיישן קבוע בדופן המקרר ומרגיש מגנט הקבוע (ומוסתר) בדלת, וכך מזהה פתיחה או סגירה. לפני שבת אנו מצמידים באמצעות סקוטש מגנט דק לחיישן (בין הדלת לדופן), וכך החיישן מרגיש כל השבת את המגנט, ומתנהג כאילו הדלת סגורה גם כשהיא פתוחה. בצורה זו, פתיחת הדלת וסגירתה אינן משפיעות על אף מערכת של המקרר באופן ישיר. קורה לנו לפעמים שאנו שוכחים להצמיד את המגנטים לפני שבת. האם מותר להשחיל את המגנט בשבת בין הדלת לפאנל, כשהדלת סגורה כמובן, כך שלאחר מכן פתיחת הדלת וסגירתה לא תשפענה על דלת המקרר? כלומר: האם המגנט ממשיך מצב קיים, או שברגע שמקרבים אותו לחיישן מבצעים פעולה האסורה בשבת?

תשובה

ראשית עליי לציין שאין להסתמך לכתחילה על הפתרון הזה, אלא לדאוג להצמיד את המגנטים לפני השבת. לכתחילה אין להתעסק עם המערכות בשבת, כי אפשר שתיעשה טעות שתגרום למעשה אסור. אומנם טעות כזו תיחשב 'דבר שאין מתכוון' ואולי אף 'מתעסק', אך מכל מקום לא נכון להיכנס למצב זה לכתחילה. מומלץ לשים פתק קבוע ליד נרות השבת, שיזכיר לכם להצמיד את המגנט.
החיישן הנסתר שנמצא בחלק מהמקררים הוא כרגיל מפסק שנקרא Reed Switch, ולמעשה אינו אלא מפסק פתוח שנסגר באמצעות משיכה של המגנט (ייתכן גם מצב הפוך: מפסק שסגור כל עוד אין השפעה חיצונית, ונפתח באמצעות משיכת מגנט. לענייננו אין הבדל בין הסוגים). הוא רגיש למגנטים חזקים, ולכן לא די להשתמש במגנטים פשוטים שמשמשים לפרסומות.
אם יש אפשרות להשחיל את המגנט בין הדלת לפאנל בלי לפתוח את הדלת, הדבר מותר ברמה העקרונית. זאת משום שהמגנט המושחל 'מחליף' את המגנט הקבוע בדלת, וממשיך את אותה הפעולה (דבר מזכיר מאוד את המשנה במסכת שבת פי"ג מ"ז: 'ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו, הראשון חייב והשני פטור'. משנה זו נפסקה להלכה, ומופיעה בשו"ע, או"ח סי' שטז סעי' ו. המשנה ברורה, על ההלכה הנ"ל, בס"ק כה, הביא שהדבר מותר לכתחילה, אף כשהשני מתכוון להשאיר את הצבי ניצוד). יחד עם זאת, מכיוון שלמגנט יש שני 'קטבים', כלומר שני צדדים שלכל אחד פעולה הפוכה מהשני, יש חשש שאם המגנט יוכנס בין הדלת לדופן בכיוון הפוך (קוטביות הפוכה) מהמגנט המוסתר בתוך הדלת, ייווצרו הדלקה רגעית וכיבוי של האור. יש לוודא כמה פעמים ביום חול שאתם יודעים איך להכניס את המגנט בצורה שתחליף את פעולתו של מגנט הדלת, מבלי שייווצרו הדלקה רגעית וכיבוי. הדרך לוודא את זה היא להכניס מצלמה (או טלפון עם מצלמה) לתוך המקרר, ולצלם בווידאו מה קורה בזמן שהדלת סגורה.
האימון ביום חול ייעשה כך: אחרי השחלת המגנט יש לפתוח את המקרר, ולראות שהאור לא נדלק והמאוורר לא נכבה, וכן לראות את צילום הווידאו ולוודא שלא הייתה הדלקה רגעית של האור (אומנם המפסק המגנטי כרגיל מפעיל מערכות נוספות בנוסף לאור, אבל הדלקת האור מהווה אינדיקציה טובה למצבן של שאר המערכות. אם למקרר יש כמה חיישני דלת, יש לנטרל את כולם). אחרי שלומדים איך להשחיל מגנט בצורה נכונה שרק תמשיך את המצב, תוכלו להסתמך על אפשרות זו בדיעבד אם לא הצמדתם את המגנט מיום שישי.
פתרון זה מתאים דווקא למקררים שבהם החיישן שמרגיש סגירה ופתיחה אכן נמצא בעובי הדופן מול הדלת. במקרים מסוימים הוא יוכל להועיל גם כשהחיישן הוא לחצן על עובי הדופן מול הדלת, שנלחץ על ידי הדלת כשהיא נסגרת. אם שכחו לקבע את הלחצן ביום שישי, או להעביר את המקרר למצב שבת המנטרל את פעולת המפסק, אפשר להכניס דבר מה בין הדלת לפאנל בצורה שתלחץ על הכפתור גם כשהדלת תהיה פתוחה, ורק אחר כך לפתוח את הדלת.
יש לציין שבפתרון של השחלת המגנט אין חשש של 'מבטל כלי מהיכנו', משום שברמה העקרונית מותר להוציא את המגנט לאחר שדלת המקרר נסגרה שוב (ולהחזירו לפני הפתיחה הבאה), אף שלמעשה הדבר לא מומלץ.

רופא התאים לי מכשיר סיפאפ לשיפור השינה. רכשתי את המכשיר, ורק לאחר מכן הבנתי שיש צורך באישור הלכתי לשימוש בו בשבת. אני מחבר אותו לשעון שבת, אך בפועל המנוע מופעל רק לאחר שאני שם את המסכה על פניי, כשלוש שניות מאוחר יותר. האם אוכל להשתמש במכשיר גם בשבת, או שעליי לרכוש מכשיר אחר, או שאמנע משימוש בשבת?

תשובה

ישנם מכשירי סיפאפ רבים המאושרים מטעם המכון. בתהליך בדיקת מכשירי סיפאפ לפני מתן האישור לשימוש, וידאנו שאין השפעה על הפעלת המנוע או על כיבויו במהלך שימוש רגיל במכשיר, אלא על מידת צריכת הזרם החשמלי בלבד. במכשירים פשוטים, ההשפעה על צריכת הזרם זהה להשפעה על צריכת הזרם החשמלי בעומדנו מול מאוורר, השפעה זניחה שמותרת על פי רוב הפוסקים (ראו למשל שו"ת ישא יוסף או"ח ב סי' פו אות ב; שם, ב סי' פט; שם, או"ח ג, סי' עו; שם, ג, סי' עח אות ג; ארחות שבת, ח"ג סי' כו הערה נח; מאור השבת (לרב משה מאיר יאדלר), ח"ד עמ' רלד). במכשירים מתקדמים יותר נשימות האדם משנות את עוצמתה של דחיסת האוויר לגופו, כדי שתותאם לצריכה. בין הרופאים שהתייעצנו עימם היו חילוקי דעות בשאלת מידת הנחיצות של פעולה זו: יש שטענו ששימוש בזרם אוויר שאינו מותאם לצורכי המטופל עלול להשפיע עם הזמן על בריאות המטופל. אם כן, מאחר שהגרש"ז אויערבך מתיר לכתחילה השפעה על עוצמת הזרם החשמלי (ראו למשל שו"ת מנחת שלמה, ח"א סי' ט ד"ה עתה נפן, וכן בתשובתו שנדפסה בשו"ת רבבות אפרים ג, סי' רסב עמ' קסה ד"ה ומו"ר; וכן הובא בשמו בשש"כ, פרק לח, הערה לג; שם, פרק לב סעי' מא; וכפי שהסיק מדבריו בשו"ת ישא יוסף, או"ח ג, סי' עח ד"ה גם לאחר ובעוד מקורות רבים), ומאחר שמדובר כאן בהשפעה (אף שרחוקה למדי) על פיקוח נפש, יש צורך להחמיר בפיקוח נפש, ולהשתמש במכשיר המתקדם יותר אף בשבת. לעומתם היו רופאים שטענו שאין כל השפעה על מצב בריאות האדם בהתאמת המכשיר לצרכיו, והיא מוסיפה נוחות בלבד. לפי שיטה זו, המחמיר כדעת הפוסקים האוסרים כל שינוי זרם חשמלי ישתמש במכשיר המזרים אוויר בקצב קבוע.
על כן הצעתי היא בדרך כלל להתייעץ עם הרופא המטפל, משתי סיבות: 1) לנתוניך האישיים משקל מכריע. 2) תפיסת עולמו בענייני רפואה ממילא תלווה אותך הלאה. אם לדעתו במצבך אין תועלת כלל בהתאמת לחץ האוויר, תוכל לרכוש את המכשיר העונה לדרישה זו. אם יש במצבך תועלת בהתאמת לחץ אוויר, עיין ברשימה באתרנו, בחר לרכוש מכשיר מאושר ופעל בהתאם להנחיות השימוש ההלכתיות. לעיתים ניתן להשתמש במכשיר סי פאפ רגיל ולהחליף את צינור דחיסת האוויר בצינור בעל קוטר צר יותר, ודי בזה כדי שלא יושפע מנשימת האדם, אלא יופעל עם קבלת מתח חשמלי משעון השבת, ויכבה רק כששעון השבת יכבהו. ישנם פרטים נוספים בהכשר של מכשיר סיפאפ לכתחילה, כגון שמירת נתונים בזיכרון, צג דיגיטלי ועוד, אך אכמ"ל.
למעשה, מאחר שמדובר במכשיר שמשפיע על איכות פעילותה של מערכת לב-ריאות (פיקוח נפש), ומאחר שכבר רכשת מכשיר, אם אומנם המכשיר מופעל על ידי שעון שבת, והמנוע מתחיל לעבור רק כמה שניות אחר הנחתו על הפנים, הוא יכול להיחשב כגרמא, המותרת במקום הפסד (רמ"א, או"ח סי' שלד סעי' כב). צריך רק לוודא שזה באמת כך, גם ביחס לכיבוי אחרי הסרת המכשיר מהפנים.

אישה צריכה לשאוב חלב לאיבוד אף בשבת, משום שהחלב מצער אותה מאוד. היא מצליחה לעשות זאת רק באמצעות משאבה חשמלית. מה הדרך הנכונה לעשות זאת?

תשובה

חז"ל התירו את שאיבת החלב לאיבוד במקום צער, כי זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', ואינה נעשית כדרכה (שו"ע, או"ח סי' של סעי' ח, ומשנה ברורה, לשו"ע שם ס"ק לב), ולכן נתייחס רק לעדיפויות מבחינת ההפעלה החשמלית של המכונה. הדרך הטובה ביותר היא הפעלת המשאבה באמצעות שעון שבת. כדאי להשתמש בשעון כזה, לפיו אפשר לדעת במדויק מתי תתחיל המכונה לפעול, כדי שלא תצטרך האישה לחכות להפעלה הרבה זמן, ולא תהיה מופתעת שהמכונה כבר התחילה לפעול. ישנן מכונות שהחיבור שלהן לחשמל על ידי שעון השבת לא מספיק כדי לגרום לתחילת פעולתן, אלא יש צורך ללחוץ על כפתור הפעלה. במקרה זה, כדאי לנסות הצמדת גוּלה לכפתור וכריכת הגולה למשאבה באמצעות נייר דבק. בחלק מהמכונות, ברגע שהמכונה מתחברת לחשמל על ידי שעון השבת, והכפתור כבר לחוץ באמצעות הגולה, די בזה כדי שהמכונה תתחיל לפעול.
אם עצה זו איננה מתאימה, יש אפשרות להשתמש במכשיר ה'מיתוגרם' שפותח במכון צומת. המכשיר מאפשר לחיצה על כפתור בדרך הנחשבת ל'גרמא'. מכיוון שמדובר במקום צער גדול, יש להתיר עשייה ב'גרמא'.
בכל הדרכים שהוצעו כאן, אם אפשר, נכון שהצמדת המשאבה לגוף תיעשה לפני תחילת פעולתה (משום שהצמדת מכונה פועלת לגוף נחשבת כמעשה ממש (ראה משנ"ב סי' שכח ס"ק קמז בשם מג"א). ואף שפעולה זו מותרת כדלעיל, מכל מקום אם אפשר למעט באיסור, אין סיבה לא לעשות כן). כמו כן, יש להניח חומר פוגם בכלי שהחלב נוזל אליו, כדי שהחלב ילך מייד לאיבוד (אין צורך באקונומיקה, די בסבון).

מוצרים רלוונטים לשאלה

יש לנו דוד חשמל, מדליקים אותו במשך כל יום שישי ואז יש מים חמים בשבת - האם מותר להתקלח באותם מים במהלך השבת?

תשובה

שלום עליכם, על פי הגמרא ….. והפוסקים האחרונים מסבירים שהמים….. ולכן התשובה הסופית היא שאסור

יש לך שאלה ?