לפי תיאורך, אכן האדם שרוי במצב מסוכן. הפוסקים דימו אובדן שפיות לפיקוח נפש (עיין בספר אסיא ב, עמ' 263–266, ובספר אסיא ז, עמ' 208), והתיאור שכתבת נשמע לא רחוק מכך. בכל אופן, גם לחולה שאין בו סכנה, התיר ה'שלחן ערוך' (או"ח סי' שכח סעי' יז). איסור דרבנן בשינוי. מקלדת קיבולית, כזו שאנחנו מספקים לארגוני הביטחון והרפואה (ראו עליה במכתבו של הרב ישראל רוזן, שנדפס בתחומין ל, עמ' 94), מבוססת על שינוי מתח חשמלי בלבד ולא על גרמא, ושינוי מתח בוודאי אינו חמור מאיסור דרבנן בשינוי (עיין במאמרו של הרב ישראל רוזן: 'שינוי זרם חשמלי שבת – עקרון הלכטכני ויישומיו', תחומין כו, עמ' 83–97). הגרש"ז אויערבאך התיר לכתחילה ולכל אדם פעולות הכרוכות בשינוי זרם בלבד (היתר זה הובא בשמו בשמירת שבת כהלכתה פרק לח, הערה לב. וכן משמעות השש"כ במקומות נוספים: פרק לב סעי' מא; פרק לד סעי' כח. וכן הובא בשם הגרשז"א, בתשובות רי"י נויבירט בקובץ יעיר לי אוזן (פסקי הלכות למכשירי שמיעה ושתלים – שבת, בית שמש תשע"א, עמ' 62), ובתשובות הרי"י נויבירט והרז"נ גולדברג בספר אסיא טו, עמ' 154. וכן כתב בשם רשז"א גם בשו"ת ישא יוסף, או"ח ב, סי' פו ד"ה עתה; שם, ב, סי' פט ד"ה לדעת). הבעיה השנייה במקלדת היא עצם הכתיבה על גבי מסך, שהגר"מ פיינשטיין כתב שהיא לכל היותר איסור מדרבנן (תחומין יד, עמ' 433). בהיעדר אפשרות להשתמש במקלדת קיבולית, יש מקום לשקול במצבו שימוש בשבעט (טוש עם דיו המתנדף לאחר ימים ספורים), שבפשטות אסור מדרבנן (הגר"מ אליהו במאמרו: כתיבה חיונית בשבת בדיו מתנדף, תחומין יא, עמ' 112-107; הגרשז"א במנחת שלמה א סי' צא אות יא; וכעי"ז ביחוה דעת ד, סי' כט; ובציץ אליעזר יד סי' ל; אף שהמנחת יצחק ז, סי' יג-טו אוסר).