אין לזה גדרים הלכתיים של ממש, אלא יותר תחושות ומדיניות הלכתית.
מאחר, והמכשיר עדין אינו נפוץ, והוא אינו מוכר בציבור כמכשיר אוטומטי מלא, אזי אין לכוונו בערב שבת על מנת שיפעל מאליו בשבת, מחשש ל"אוושא מילתא", ל"זילותא" של כבוד שבת, ומפני "חשד הרואים".
מאידך, כאשר אין אדם בבית בשעת פעילות המכשיר (אף על פי שעתידים לחזור במהלך השבת), אזי אם המכשיר אינו רועש וקולו לא נשמע בחוץ לבית – אי אפשר לאסור את השימוש בו. מכיוון שאין איסור חז"לי גורף של "מראית עין" על כל ענייני אוטומציה ואין להרחיב את האיסור מדעתנו, לכן לא שייך כאן הכלל ש"כל מה שאסרו חכמים משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור".
לכן, לדעתי ניתן להתיר כשאין איש בבית (נסעו לשבת וכד', או במשרד שלא פועל בשבת) אבל לא כשבני הבית ישנים. זה לדעתי פוגם באוירת השבת.
גם אם בני הבית הלכו לתפילה או לביקור, וסדרו שבשעה זו הרובוט ינקה – אינני 'מתלהב' ולא אצטרף למי שמיקל בכגון זה.
ובסופו של דבר, אין כאן שום צורך אובייקטיבי שלמענו יש מקום להפך בזכות ובקולא
