השימוש במדיח כלים בשבת באמצעות שעון שבת איננו רק מותר אלא אפילו מומלץ. מי שרגיל כל השבוע להשתמש במדיח כלים, ודווקא בשבת צריך להדיח את הכלים בידיו – זוהי פגיעה עבורו במצוות עונג שבת. כמו כן בהדחת כלים בידיים, רבים נכשלים באיסור סחיטה, וכן בשימוש במים חמים מדוד בלא התקן שבתי.
לגבי השימוש במדיח הכלים בשבת, הועלתה שאלה של גרם בישול שיירי האוכל. עמדתי היא שאין בזה ממש, כי מדובר בבישול ההולך וכלה לאיבוד, תוך כדי בישולו . אמנם אפשר להתפלפל, אך בנידון דידן יש גם צירופי היתר של 'גרמא' ו'אינו מתכוון' לבישול, וגם 'לא ניחא ליה' בבישול שיירים אלו.
יש שעוררו גם שאלה של איסור 'שהייה', לדעת החזון איש. אכן גישתו לא נתקבלה לגבי מכשירי חשמל אוטומטיים. מכשירי חשמל אלו פועלים על פי תכנית קבועה, ולפיכך אין בהם חשש לחיתוי (כך ביררנו עם הגר"י נויבירט לעניין מחמים אוטומטיים עם פיקוד שבת מתוצרת מכון צומת, המצויים במקומות ציבוריים רבים, גם בישיבות).
כדי להשתמש במדיח הכלים בשבת, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1. כיוון שעון שבת בערב שבת, ולחיצה על לחצן ההפעלה או התחלת הסיבוב בגלגל ההפעלה, כך שהמדיח יפעל במועד המתוכנן בשעון.
לאור תנאי זה, מובן מאליו שאין אפשרות להשתמש במדיח אחד לשתי הדחות באותה שבת.
לתשומת לב: יש מדיחים אלקטרוניים שאין בהם טיימר מובנה, ולא ניתן להפעילם על ידי שעון שבת חיצוני, כי הפסקת המתח מוחקת את פקודת ההפעלה בפיקוד.
2. הכנסת הדטרגנט (קובייה, אבקה או נוזל) – תיעשה לפני השבת. הסיבה היא שחוששים שמא חומר זה לא עבר תהליך בישול בייצורו, והכנסתו בשבת גורמת לבישול החומר.
3. ביטול מתג הדלת. בכל מדיח כלים יש מתג המבטל את פעולת המדיח, אם הדלת נפתחה תוך כדי עבודה. משום כך סגירת הדלת לאחר הכנסת הכלים, היא גרם הפעלה של המדיח. מדובר בשתי מלאכות חמורות מדאורייתא: בישול (מי ההדחה) והבערה (גופי החימום). ביטול המתג (לתמיד או רק לשבת) פותר בעיה זו.
נסיון
