גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

שימוש במוצרים עם התקן שבת במקרים של פיקוח נפש

עד כמה יש להשתדל להשתמש דווקא במוצרים עם התקן שבת, במערכות רפואה או ביטחון שפעילותן כרוכה בפיקוח נפש?

אומנם פיקוח נפש דוחה שבת, אך לדעת הרמ"א (או"ח סי' שכח סעי' יב) יש למעט עד כמה שאפשר בחילול השבת. לגבי דעת ה'שלחן ערוך' נחלקו האחרונים: יש אומרים שגם הוא סובר כך (בהם ביאור הלכה סי' שכח ס"ק ד ד"ה כל שרגילים), ויש אומרים שדעתו היא שאין צורך למעט בחילול השבת (בהם הגרע"י בהליכות עולם, ח"ד תצוה א, ד; ראה הרחבה לדיון במנוחת אהבה ח"א פרק כא סעי' ו הערה 21). המנהג הנפוץ בין עובדי החירום הוא להשתדל למעט בחילול שבת. ה'מגן אברהם' (סי' של ס"ק א) מביא בשם 'ספר חסידים' שיש לדאוג לפני שבת לכך שבשבת יהיה אפשר לעשות את כל צורכי הלידה תוך חילול שבת מזערי. יחד עם זאת הוא לא מציין כמה מאמץ או הוצאות כספיות יש להשקיע בזה. ב'מנחת שלמה' (ח"א סי' ז) האריך בסוגיה זו, וכתב שאין חובה להוציא ממון כדי למנוע חילול שבת בעבור פיקוח נפש. הוא הסביר שמה שכתב ה'מגן אברהם' הנ"ל הוא רק ממידת חסידות. כן כתב גם בפשיטות ב'מנחת אשר' (ח"א סי' כה).
במערכות גדולות, כגון צבא, משטרה ובתי חולים, קשה להבדיל בין מקרי פיקוח נפש, ספק פיקוח נפש ומקרים שאינם פיקוח נפש כלל. לפעמים ההתלבטות לפני כל מקרה מה ההגדרה שלו יכולה להביא בעצמה לפיקוח נפש, כי היא מקשה על עובדי החירום ומאטה את עבודתם. מסיבה זו במקרים רבים נאלצים עובדי החירום לעשות שבתם חול. זאת ועוד, יש לזכור שבמערכות אלה יש עובדים שלצערנו אינם שומרים שבת, ולפעמים אף עושים את עצמם 'גויים של שבת' בשביל הדתיים. אם כן, מכיוון שכמעט בכל שבת יהיו חילולי שבת לצרכים שאינם אף ספק פיקוח נפש, יש מקום להחמיר יותר ולדרוש שימוש בהתקני שבת, כדי למעט את חילול השבת. מובן שכל זה בתנאי שהשימוש בהם לא יכול להביא לספק פיקוח נפש.

עוד שו"ת בנושא

לפני מספר שנים הותקנו בבנין של הקהילה היהודית ובבית הכנסת אוהל יעקב במינכן מערכת מצלמות הבטחה. בשעתו אישרתם את אופן פעולת המצלמות בשבת, המצלמות לא עובדים עם סנסר אלא מקליטים כל הזמן בימים אלו מתקינים בעוד 2 בתי כנסיות במינכן מצלמות חדשות המתוכננות לעבוד באותו אופן שלא יהיה סנסר המתחיל לפעול כשיש תנודות אלא רושם כל הזמן. קיבלתי מהאחראי על הבטחון את הניירות המצו"ב שזה כולל מכתב באנגלית מחברת SIEMENS המוכרים ומתקינים את המצלמות וכן פרוספקט בגרמנית על המצלמות . אינני יודע אם הנכם קוראים גרמנית אך לע"ע זה מה שקיבלתי ויתכן שאינכם זקוקים לזה. שאלתי היא: האם אפשר לקבל מכם הסבר ברור איך צריכים המצלמות לפעול בלי בעיות של חילול שבת ח"ו אודה מראש על תשובתכם וכן מה התשלום שעלינו לשלם למכונכם על שירות היעוץ. בכבוד רב ובברכת שבת שלום בשם ועד בית הכנסת

תשובה

שלום רב,
אנחנו מאשרים מצלמות אבטחה (גם למטרות שמירת רכוש ולאו דוקא הגנה על הנפש) כשהן פועלות כל הזמן, מבחינת עין המצלמה ומה שמופיע על המסך.
אם אדם חולף תחת המצלמה הוא רק משנה את האלקטרוניקה אבל לא מפעיל שום דבר שלא פעל קודם.
במקום התמונה של הרחוב או העץ מופיעה תמונת האדם.
שינוי זרם או מתח מותרים בשבת אם אין נורת להט שיש בה איסור הבערה, כמו שינוי ווליום במכשיר שמיעה. דבר זה נידון רבות בהקשרים שונים, ואני מצרף מאמר שפרסמתי בנד"ז ב'תחומין' כרך כו.

בישראל פועלות מצלמות בכותל המערבי ובכל מקום, כולל בבתי מלון ובישיבות וכד'.
אכן, אנחנו מעדיפים שבשבת כל המידע ישמר, כלומר שההקלטה תהיה רציפה.
כיום מקובל שיש תוכנה הקרויה VDM, כמדומני, שהיא דואגת לכך שרק שינויים בתנועה בסביבה ישמרו.
גם שיטה זו אנו מתירים לאחר דיון עם הגר"י נויבירט שליט"א, בעל שמירת שבת כהלכתה, וכך המצב גם במצלמות בירושלים ובמקומות רבים נוספים.

מדוע צריך כשרות למחם המיועד לאספקת מים חמים לשבת? הרי המחם רק שומר על חום של מים שהורתחו לפני שבת. מהם האיסורים שעלולים להיות בו?

תשובה

באופן עקרוני, אכן המחם שומר על חום של מים שהורתחו לפני שבת. עם זאת, יש במחם שני רכיבים שמעוררים שאלות הלכתיות:
1) מדיד המים – במחמים רבים מותקן מדיד מים, שהינו צינור דק ושקוף ובו מים המחוברים למי המחם בחוק כלים שלובים, והוא מאפשר לראות כמה מים יש במחם. פעמים רבות, המים שבמדיד אינם רותחים, ובהוצאת מים מן המחם, מעט מים יורדים מהמדיד אל המחם ומתחממים מאוד מהמים החמים. על כך יש להוסיף שייתכן שהמים שבמדיד לא הורתחו מעולם, שכן הם היו במדיד גם בזמן ההרתחה של המחם. מלבד זאת, המים שבמדיד מתקררים מהר יותר מהמים שבמחם, ובמיוחד בקצה של המדיד שרחוק מהמחם, ולהלכה אסור להרתיח בשבת מים שהורתחו והתקררו ('בישול אחר בישול בלח') (שו"ע, או"ח סי' שיח סעי' טו.).
2). תרמוסטט – במחמים רבים מותקן תרמוסטט – רכיב חשמלי שבודק את הטמפרטורה ועל פיה מורה לגוף החימום לפעול או להפסיק לפעול. אם כן, כאשר פותחים את ברז המים להוצאת מים מהמחם, נכנס למחם אוויר קר במקום המים, והדבר משפיע על הפעלת גוף החימום בשבת. האם אין כאן איסור של חיבור מעגל חשמלי בשבת, ואולי גם של בישול המים?
נוסף על כך, חז"ל גזרו על שימוש במים חמים שבכלי מורתח, מחשש שייגמרו והאדם יוסיף מים כדי למנוע קלקול של הכלי (עי' ירושלמי שבת פ"ג ה"ג; משנ"ב, סי' שיח ס"ק קיח), ויש לברר אם חשש זה שייך במחם.
במחמים שמאושרים לשימוש בשבת על ידי מכון צומת, ניתן מענה לשלושת ההיבטים הללו:
מדיד המים – (1) מנגנון המחם יהיה כזה שיוצר לאחר ההרתחה תחלופה מלאה ('סירקולציה') בין מי המדיד למים שבמחם עצמו. (2) טמפרטורת המים שבמדיד המים לא תרד מ-50 מעלות צלזיוס, גם בחלוף יממה מהרגע שבו הועבר המחם ממצב הרתחה למצב שבת (לפי הרמ"א, או"ח סי' שיח סעי' טו, מותר לחמם דבר לח שהתבשל כל צורכו אף אם כעת אינו חם בחום שהיד סולדת בו, ובלבד שנותר בחום משמעותי. לפי השו"ע, יש צורך בחום שהיד סולדת בו. דעת רבים מהפוסקים היא שחום שהיד סולדת בו הוא בסביבות 45–50 מעלות (שו"ת יחוה דעת ו, סי' כא ועוד). לכך מצטרפת כסניף דעת הרמב"ם, הל' שבת פ"ט ה"ה, וסיעתו שלפיה אין בישול אחר בישול גם בלח).
תרמוסטט – דעת רוב הפוסקים להתיר פעולה שיש ספק רחוק אם תגרום להפעלה של פעילות חשמלית (ר' (בנוגע למקרר) במנחת שלמה א, סי' י; יביע אומר א, סי' כא; חזו"ע, שבת ח"ו עמ' קטז; אגרות משה ב, סי' סח; מנחת יצחק ב, סי' טז; ועוד). לכן אנו במכון צומת מאשרים באישור רגיל מחם עם תרמוסטט, לאחר שבדקנו היטב שאכן ההשפעה של צריכת מים על פעילות המיחם היא רחוקה. עם זאת, יש פוסקים שהחמירו בדבר, ובפרט כשמדובר בהרתחה שחמורה יותר מסתם פעולה חשמלית (ר' מנחת יצחק ה, סי' צא; אור לציון ב, סי' יז אות ד). לכן אישור 'מהדרין' יוענק רק למחם שפועל ללא תרמוסטט כלל. במחם זה, החימום מופעל באחד משני אופנים: או שמותקן 'סימרסטט' – רכיב חשמלי שנותן הוראה למחם להרתיח את המים בזמנים קצובים, בתדירות שנקבעה מראש ואינה תלויה בצריכת המים במהלך השבת, או אם פועל כל השבת ברציפות גוף חימום בעל הספק נמוך, המיועד לשמירה על החום הקיים ולא להרתחה.
גזֵרת חז"ל – גזרה זו אינה שייכת במחם שלנו מכמה טעמים: (1) מדיד המים מציג את כמות המים שנותרה, כך שהחשש להגיע למצב של כמות מים קטנה מדי, הוא פחות. (2) מקור הגזרה הוא בירושלמי, ושם מדובר על כלי שהיו רגילים להוסיף לו מים בתדירות גבוהה. (3) במחמים היום, מותקן (לצורכי בטיחות) רכיב המפסיק את פעילות המים כשהוא ריק ממים. (4) ברז המחם מותקן מעל לגובה המים המזערי הדרוש לשמירתו. (5) בניסויים שערכנו במכון צומת, מצאנו כי לרוב המחמים לא נגרם כל נזק מהמשך פעילות על מצב 'שבת' כשהם ריקים.
לסיכום, ברבים מהמחמים, המים שבמדיד (או חלקם) אינם מגיעים בהרתחה הראשונית לחום שהיד סולדת בו, ובמהלך השבת הם עלולים להתערבב עם המים הרותחים שבמחם. האישור של מכון צומת מבטל חשש זה, ומבטיח שגם המים שבמדיד הורתחו כדבעי, והמחם על כל חלקיו מכיל מים שהתבשלו קודם השבת ונותרו בחום שהיד סולדת בו, לפי רוב הפוסקים. בנוסף לכך, בכשרות מהדרין של מכון צומת, הרתחת המים או שימור החום שלהם במהלך השבת אינם תלויים כלל בצריכה של המים בשבת (בשולי הדברים נזכיר כי מחם הוא כלי שטעון טבילה, והאישור של מכון צומת לא בא לפטור מכך. אפשר וצריך לטבול את המחמים המאושרים על ידי מכון צומת, ובתנאי שמקפידים לייבש אותם כדבעי. ניתן גם למסור את המחם לבעל מקצוע יהודי שיפרק וירכיב אותו מחדש, ובכך יפקע חיוב הטבילה. יש המקילים שלא להטביל מחמים וכלי בישול העלולים להתקלקל בעקבות ההטבלה (ראו: הרב ראובן גנזל, הטבלת כלים חשמליים, תחומין כז (תשס"ז) עמ' 457–463), אך דעתם אינה מקובלת על רוב הפוסקים. ויעוין עוד במאמריו של הרב ישראל רוזן בנושא זה: טבילת כלי חשמל מתוצרת חוץ, אמונת עתיך 102 (טבת תשע"ד) עמ' 38–39; טבילת כלים – מחם ותמי 4, אמונת עתיך 111 (ניסן תשע"ו) עמ' 33–34. מלבד זאת, כאמור, במחמים המאושרים על ידי צומת ניתן לקיים את הטבילה ללא חשש. ואין זה דומה למיניבר, שאין אפשרות להטבילו, ולכן נהגו להקל בו, וכפי שכתבתי בעבר במאמרי: חיוב הטבילה של מיניבר, אמונת עתיך 123 (ניסן תשע"ט) עמ' 39, יעו"ש).

מדוע נדיר למצוא תרמוס חשמלי עם הכשר 'מהדרין' לשבת, בעוד לרוב המחמים הנמכרים בארץ יש הכשר 'מהדרין'?

תשובה

בדומה למה שהתבאר בתשובה הקודמת בנוגע למחם, גם בתרמוס חשמלי ישנו מדיד שבו נמצאים מים בטמפרטורה נמוכה יותר מבשאר התרמוס. בתרמוס האפשרות של בישול המים שבמדיד ממשית אף יותר מאשר במחם, שכן בתרמוס מדובר בכמות גדולה יחסית של מים (30–60 סמ"ק), שעשויים להימצא בו כשהם בטמפרטורה נמוכה מייד סולדת (עד כ-30 מעלות צלזיוס). כמו כן, בתרמוס המדיד הוא גם הצינור שדרכו יוצאים המים מהתרמוס החוצה, כך שהוצאת מים מביאה מיידית לערבוב מי המדיד עם מי התרמוס.ההכשר של מכון צומת מבטיח כי טמפרטורת מי המדיד תעמוד על 50 מעלות צלזיוס לפחות, גם בחלוף יממה מההרתחה הראשונית. זאת ועוד, הלחצנים החשמליים מבוטלים במצב 'שבת', ואין חשש שהמשתמש בתרמוס ישתמש בהם בטעות בבואו להוציא מים מהתרמוס. עם זאת, התרמוס מקבל רק הכשר רגיל ולא הכשר מהדרין, שכן לנוהגים כשיטת ה'שלחן ערוך' שיש בישול אחר בישול בדבר לח שירד מיד סולדת, עדיין יש מקום לחשוש לשיטות שאין די ב-50 מעלות ליד סולדת. ההבדל העיקרי בין תרמוס למחם הוא שממדיד המים במחם זולגות טיפות ספורות לכוס, ולכן מעיקר הדין איננו מתחשבים בהן, משא"כ בתרמוס חשמלי, שבו כל המים עוברים דרך המדיד, ולכן ככל שהמים במדיד מתחת ל'יד סולדת', הם מתבשלים ממש, לשיטת ה'שלחן ערוך', בכל מזיגת כוס בשבת.

אני משתמש במדיח כלים שקט בשבת, באמצעות שעון שבת מכוון מראש והתקן מיוחד המבטל את מפסק בטיחות הדלת. בשבת שעברה שכחתי להניח מראש טבלית סבון במדיח. האם מותר להניחה בשבת?

תשובה

המים במדיח הם חמים, ובחומם הם ממיסים את הטבלית. גם בישול סבון הוא בישול האסור בשבת. אם תמצא סבון בשוק שיש עליו פיקוח כמבושל מראש, הדבר מותר (וספר לנו על כך – רבים מעוניינים בזה).

לא תכננתי ששעון השבת יפעיל את המזגן אחר הצוהריים של החג, אך נוצר צורך שהמזגן יידלק. האם מותר לי להזיז זיזים בשעון שבת שיגרמו להפעלת המזגן בעוד כמה דקות?

תשובה

בשונה משבת, ביחס ליום טוב דעת הרבה פוסקים שאין איסור בעשיית מעשה בגרמא. לפי דעת הרב שלמה זלמן אוירבך, המופיעה ב'שמירת שבת כהלכתה', אין להתנהל כך באופן קבוע ביום טוב, אך באופן ארעי הדבר מותר לכתחילה. יש האוסרים את הזזת הזיזים משום תוקע או מדין מוקצה, אך למעשה הרוב מקילים בכך, וכהכרעת ה'שמירת שבת כהלכתה'. כמו כן לדעת הרבה פוסקים מותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, ולא חששו לאיסור בהזזת הזיזים. למעשה הדבר מותר כאשר זה נעשה באופן של גרמא ביום טוב. יש להדגיש שאין להעביר את שעון השבת ממצב 'כבוי' למצב 'שעון' כאשר ההעברה תגרום באופן מיידי לפעולה חשמלית (כאשר הזיזים של השעה הנוכחית הם במצב הפעלה).

מפתח דיגיטלי ללא סוללה פותח את הדלת כשנכנס לחור המנעול. האם מותר להשתמש בו בשבת?

תשובה

הטכנולוגיה היום מאפשרת הפעלת מכשירים  גם בהשראה מגנטית. גם השראה זו סוגרת מעגל חשמלי, ולכן אסורה בשבת. אלמלא סגירת המעגל החשמלי, הדלת הייתה נותרת נעולה. כיום, יותר ויותר בתי מלון בארץ ובעולם משתמשים במפתח דיגיטלי, וזו אחת מהסיבות (הרבות!) לכך שראוי לבקש מהמלון להציג 'תעודת כשרות טכנולוגית'.

יש לך שאלה ?