נכרים במדינה יהודית – אוטונומיה או פיזור?
לע"נ עלם חמודות, אוריאל יוסף סולברג ז"ל מאלון שבות, שהשיב נשמתו לבוראו בעת טיול בגולן בי"א תמוז תשמ"ג. והוא בן י"ז בלבד. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. היבטים הלכתיים אקטואליים לא אחת מנסרת בעולמנו סיסמת "מדינת התורה". רבים מאתנו מצפים כי שאלותינו הציבוריות יחתכו לאורה של תורה או לפחות יזונו גם מתוך ההיבטים התורניים. בשנים […]
מעמדו של גר לפני השלמת תהליך הגיור
מעשה במשפחה מהולנד שחשקה נפשם, מתוך אמונה פנימית עמוקה, להצטרף לעם ישראל בגיור כדת וכדין. לאחר כשנת לימודים בהולנד, בהדרכת חשובי הרבנים דהתם, הגיעה המשפחה כולה לישראל – אב, אם וששת ילדיהם מגיל 17 ומטה – להמשך לימודי יהדות, לספוג אווירת חיים ולהתייצב לפני בי"ד לגיור דהכא. בהמלצת רבותיהם הם שהו בקהילת אלון שבות כ-4 […]
תשלום לדיין גיור
א. "נוטל שכר לדון" דומה כי נהוג בתפוצות ישראל שרבנים מלמדים לגיור ואח"כ משתתפים אישית כאחד מחברי הרכב בית הדין. האין בכך פגם שהם חברים בבית הדין לגייר את 'אוהבו' ותלמידו? יתר על כן, בחו"ל נהוג שהרב, או אשתו, עורכים קורס יהדות לקראת גיור בתשלום 'שכר לימוד'. מסגרת זו נחשבת כאולפן גיור והרב, מפעיל האולפן, […]
גיור קטינים המאומצים במשפחה חילונית
א. אימוץ ילדים נכרים הגיור במדינת ישראל כיום הינו נושא סבוך ובעייתי. מרבית המתייהדים מתגיירים "לשום דבר", דהיינו בשל כדאיות כלשהי; חברתית, כלכלית או לאומית. חלק נכבד מהגיורים הם לשם אישות, וכמובן שאינטרסים אלו מטילים צל של חשד על כנות 'קבלת המצוות' שהוא החלק המרכזי בתהליך הגיור. אם בדורות הקודמים נסבה השאלה בעיקר סביב שאלת […]
טבילת גיור בפני קרובי משפחה
א. מעשה שהיה בשבתנו כבית דין מיוחד לגיור הובא בפנינו מקרה שבו נערכה לפני כ-35 שנה, באחת מארצות דרום אמריקה, טבילת גיור לתינוק כבן עשרה ימים, על דעת בית דין. את ה'טקס' ערך המוהל שהוזמן למול את התינוק, שאומץ במשפחה יהודית. על פי חקירות ודרישות התברר לנו שהמוהל נחשב לבר-אוריין. מכל הנוכחים דאז נותר בחיים […]
איזכור הגירות במסמך רשמי – אונאת הגר?
א. האם איסור אונאת גר מחייב לקבלו? "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו… ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט,לג-לד). איסור אונאת הגר נתפרש פעמים רבות בתורה, וכפי שיוזכר להלן. יש מן הראשונים שכתבו שמצות 'אהבת הגר' חלה עוד לפני היותו גר, והיא כוללת את עצם המצוה לקבלו, עפ"י הגמ' […]
גר שקיבל תורה "חוץ ממצוה אחת"
א. היש להחשיב התנהגות ונסיבות כ"קבלת מצוות חוץ מדבר אחד"? בעית הגיור בימינו מתמקדת בהגדרת המושג "קבלת מצוות". תקופת החילון בלבלה את מושגי היהדות הצרופה ויצרה יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות כמקובל מדורי דורות. יתר על כן, בחברה היהודית בת זמננו קיימות 'דרגות ביניים' רבות בכל הקשור להקפדה על שמירת תורה ומצוות. המושג 'מסורתיים' חדר […]
גיור ללא קבלת מצוות בשיטת 'עבדות ושחרור'
א. הקדמה מראשית כניסתי לתפקיד ראש מינהל הגיור בישראל (בתשנ"ה) הבנתי כי זו אשליה להעריך שמאות אלפי הנכרים שעלו לישראל וזכו לאזרחות מכוח חוק השבות יתגיירו. גם מדיניות הגיור הידידותית ביותר לא תפתור את בעיית נישואי התערובת בישראל, וללא רוח אלוקית ממרום רוב הנכרים לא ינהרו לפתחי הגיור.הבעיה העיקרית היא הדרישה ל'קבלת המצוות' בהליך הגיור, […]
גיור עולי בריה"מ
רבבות הנוכרים, בני המשפחות המעורבות העולים אלינו מבריה"מ, הופכים לבעיה הלכתית בהיקף שדורות לא נדרשו לשכמותה. ההכרעה בנושא כזה מסורה בידי גדולי הדור, ואין ספק שהרבנות הראשית תזדקק הרבה לנושא זה בעתיד, והיא שתפסוק בענין. במקביל, חשוב שגם הצבור יתן דעתו להבין צדדי ההכרעה בשאלה זו, אשר תעמוד על סדר יומנו זמן רב. אמנם בדור […]
עת לעשות לגיור משפחות מעורבות[[1]]
א. המצב כיום בישראל קיומה של מדינת ישראל עורר הדים רבים גם בעולם הלא-יהודי. מאז הקמתה, ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים, קיימת זרימה הולכת וגוברת של נכרים הבאים לישראל ומחפשים כאן חברה ערכית יותר מעולמם בחו"ל. כמן כן מגיעים לארץ זוגות מעורבים שהצד היהודי בהן הכיר את הצד הנכרי בחו"ל עקב התבוללות מרצון או מחוסר […]