חלב נוכרים בחליבה רובוטית
א. הקדמה ברפתות רבות בעולם, ובעיקר באירופה הצפונית, מוכנסים לאחרונה לשימוש רובוטים לחליבת פרות;[[1]] מדובר במכונה המבצעת את כל עבודת החליבה ללא התערבות יד אדם כלל. כל פרה החשה צורך להיחלב, ניגשת עצמאית לעמדת הרובוט הפועלת 24 שעות ביממה, ושם מתבצעת החליבה. הרובוט מזהה את הפרה, מרכיב בעצמו את הגביעים על עטיני הפרה, מבצע את […]
מדיניות הרבנות הראשית במוצרי חלב נכרי
הרבנות הראשית לישראל קבעה נהלים בכשרות החלב ומוצריו, ולפיהם אין לייבא ארצה חלב שחלבו עכו"ם, גם אם יש לו תעודת כשרות מגוף כשרות מקובל. במוצרים שיש בהם אבקת חלב יש להוסיף בכיתוב ההכשר: "מכיל אבקת חלב נכרי". רבים שואלים מה טעם לנהלים אלה? מה ראתה הרבנות הראשית להחמיר בנושא חלב עכו"ם שאינו אלא מדרבנן, בעוד […]
הדחת כלי בשר וחלב באותה מכונה
א. המיקרוגל ומכונת ההדחה – הורדת רמת הכשרות מכונת הדחת כלים ביתית הינה שלב נוסף בעלייה ברמת החיים הישראלית. מתקן זה נעשה שכיח יותר ויותר בארצנו וכיום הינו בהישג יד וכמעט שוה לכל נפש. עד כה נהגו ישראל על פי הדין "שהאמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד […]
הכשרת כלים במכונת הדחה
מטבחים גדולים, במלונות, במוסדות ובקיבוצים, המכשירים אלפי פריטים לפסח, נתקלים לעתים בקשיים בתהליך ההכשרה לפסח. ההגעלה בשיטה הרגילה היא הכנסת כל כלי לתוך דוד ההגעלה. שיטה זו צורכת זמן רב. לעתים, מרוב מהירות, ההכשרה אינה נעשית כדבעי, ואין מקפידים על רתיחת המים במשך כל זמן ההגעלה. במכונות ההדחה הגדולות ניתן להרתיח את מי ההדחה בתוך […]
הגדרת ה'בישול' במיקרוגל
במקומות שונים נידונה פעולת הבישול במיקרוגל,[[1]] והועלו מספר אפשרויות להגדיר אותה. ישנו הבדל גדול בין צורות הבישול המוזכרות בפוסקים (בישול, אפייה, צלייה וכד') ובין פעולת הבישול של המיקרוגל. הבדל זה קיים הן באופן הבישול – המיקרוגל מביא את המזון לידי בישולו בלא שימוש במקור חום, אלא באמצעות קרינה; הן בתוצאות הבישול – שהרי יש הבדל […]
חלב נכרים בימינו
לע"נ מו"ח הרב יונה עמנואל זצ"לנלב"ע בכ"ה בשבט תשס"ב גם תחת שלטון הרשע הנורא ערב השואה, הקפיד עם משפחתו על חלב ישראל. במסירות נפש רכב על אופניו לפנות בוקר לכפרים מרוחקים להביא חלב, שנחלב בנוכחות ישראל. בעודו משגיח על החליבה ניצל את הזמן ללימוד תורה ולשינון משניות. כאשר גברה הסכנה ונבצר מהם לעמוד על החליבה, […]
'בשר מתורבת' המופק מתאי גזע משליה
הרב אברהם סתיו דן במאמרו בקובץ זה בבשר מתורבת המיוצר מתאי גזע שנלקחים מביצה מופרית או מעובר בן מספר ימים בשלב של טרום השרשה ברחם. מסקנתו היא שמכיוון שמקור תאי הגזע הוא בדבר שלדעתו הינו כשר ופרווה הרי שגם הבשר שמיוצר ממנו בעזרת מצע גידול כשר ופרווה יהיה כשר ופרווה.[[1]] בדברים שלהלן, ברצוני להשלים את […]
'ביצה שלא נולדה' – על הכרעת הלכה בטכנולוגיות מתפתחות (נספח מערכת)
א. פתיחה בכרך זה מתפרסמים שני מאמרים מעמיקים הדנים בהיבטים ההלכתיים של טכנולוגיות חדשות לייצור בשר 'מתורבת'. דומה כי נושא זה עתיד להעסיק את עולם ההלכה בשנים הקרובות, ככל שהבשר המתורבת ייהפך למוצר תעשייתי זול ונגיש.[[1]] לדיון ההלכתי בדבר כשרות הבשר ההלכתי השלכות מרחיקות לכת – משאלות הנוגעות לשינוי הרגלי אכילה וסעודה כגון האפשרות לאכילת […]
אוטומציה למליחת עופות
(דו"ח מחקר ויישום נסיוני) א. הצגת הנושא בשנת תשמ"ב פנו ארגון המשחטות ומועצת הלול למכון "צמת" לפתח אוטומציה למליחת עופות במשחטות. המטרה היא לשלב את המליחה באוטומציה הכללית הקימת בכל תהליכי הייצור במשחטות (פרט לשחיטה, כמובן). לנושא זה היבטים הלכתיים, טכנולוגיים, כלכליים והנדסת אנוש ועמם נסינו להתמודד. המחקר והנסויים נערכו שלבים-שלבים, וכללו כמובן נסיונות נפל […]
הטיפול בטריפות במדינת ישראל
א. העובדות והשאלות ההלכתיות חברת "תנובה" הקימה באזור בית שאן מפעל לייצור ולשיווק בשר טרי מצונן. הייצור מתחיל משלב רכישת העגלים וגידולם, ממשיך בשחיטתם בבית מטבחיים מודרני וחדיש, בניקור הבשר ובהכשרתו, ומסיים באריזת הבשר באריזות ואקום לצרכן הסופי, כשהוא מוכן לבישול. הטיפול בבשר לאחר ההכשרה כולל חיתוך או טחינה. אין במפעל בישול, עישון או הכשרה […]