כיסוי פלטה חשמלית ברדיד אלומיניום

לידתו של מאמר זה בסדרת בדיקות שנעשו במכון צומת, לבקשת אחת מחברות הייצור בתחום  פלטות שבת, לבדוק את השפעת כיסוי הפלטה ברדיד אלומיניום על חום הפלטה – מנימוקי בטיחות. מאחר שתוצאות הבדיקות הצביעו על עלייה ניכרת של טמפרטורת הפלטה (כמבואר להלן בפרק ד), נבחנו גם השלכות הלכתיות של מסקנות אלו על הלכות בישול בשבת ועל דיני הכשרת הפלטה לפסח.

א. הגדרת פלטה מכוסה כ'גרופה וקטומה'

חז"ל סייגו את השימוש באש בשבת בנוגע לשהיית תבשיל (הנחתו על האש לפני שבת)  או הנחתו בשבת לכתחילה, וקבעו שבמצבים מסוימים הדבר מותר רק כאשר הכירה גרופה וקטומה.[[1]]

המציאות שאליה מתייחסים חז"ל היא כירה המוסקת בגחלים, שדרכם לדעוך אט אט, ורגילים היו לחתות בגחלים כדי ללבותם. חתיית גחלים אסורה מדאורייתא משום הבערה ומשום האצת הבישול שהיא גורמת. כמו כן, ביחס להנחת תבשיל מלכתחילה בשבת או חזרתו, חששו חז"ל שמא יראה כמבשל ('מיחזי כמבשל') ועל כן גם כאן דרשו שהכירה תהיה גרופה או קטומה.

1. כירה חשמלית וכירת גז

בכירת גז ובכירה חשמלית לכאורה אין חשש חיתוי, כי הלהבה נשארת קבועה ויציבה, לפיכך נדרשו פוסקי הדור הקודם לשאלה האם חובה לכסות את הלהבה כדין כירת עצים. מרבית הפוסקים נטו לחייב, מנימוקים שונים: חלקם סברו שגם בגז ובחשמל יש חשש שמא יבוא לשנות את עוצמת הלהבה בכפתור ההפעלה,[[2]] או משום שלא פלוג רבנן,[[3]] והחזון-איש (לז,ט) חידש שהחובה עומדת בעינה, משום שמטרת הקטימה היא יצירת חיץ שימעיט את חום התנור ולא רק תזכורת למניעת חיתוי, וזה שייך גם בכירת גז וחשמל.[[4]]

חידושו של החזון-איש שקטימה כוללת חובת מיעוט חום, מוזכר לכאורה במפורש בדברי השו"ע (או"ח רנג,א): "קטם, דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם".

אך מדברי המ"א (שם ס"ק ג) "ואפי' הובערה אח"כ שרי (גמרא) כיון דגילה דעתו, דלא בעי לגחלים, סגי" – נראה שדי בהיכר, ללא מיעוט חום.

כך גם משמע מדברי הרמב"ם (שבת ג,ד): "לפיכך אם גרף האש או שכסה אש הכירה באפר … הרי זה מותר לשהות עליה, שהרי הסיח דעתו מזה התבשיל ואין גוזרין שמא יחתה באש". כלומר, עיקר הכיסוי בא לתזכורת ולא לצינון הכירה.

החזון-איש (שם) הוכיח את שיטתו משאלת הגמ' (שבת לז,א) "מהו לסמוך בה?" ומפשיטותה ש"תוכה וגבה אסור"[[5]]  – ומכאן שיש חובה למעט את החום:

 הא דמהני הפסק קדירה ריקנית, נראה דהוא שינוי שאין דרך בישול בכך וגם ממעט את החום הרבה, אבל הכיסוי שדרכו בכך ואינו ממעט את החום כל כך, הוא בכלל 'על גבה'.[[6]]

אך רבים חלקו על דברי החזון-איש. באגרות-משה (או"ח ח"א סי' צג) כתב שהחובה למעט את החום שייכת רק בתנור ולא בכירה:

שדרך הבשול והאפיה הוא הרבה פעמים בקטימה וגריפה וליכא היכרא במה שגורף וקוטם שאין דעתו לחתות. אבל בתנורי הגז שאין הדרך כלל לבשל בכסוי פח מתכות, אין לך היכר גדול מזה שמסלק דעתו מלחתות ואין לחוש לחתוי, ונמצא שלפי"ז יש לתנורי הגז שכיסה בפח מתכות דין כירה קטומה.

לשיטת האגרות-משה אין צורך בהורדת הטמפרטורה, וכך כתבו גם שבה"ל (א,צא) שש"כ (א,ל(פג)) ויבי"א (ו,לב).

2. פלטה של שבת

פלטה של שבת פחות חמורה אף מכירה חשמלית, משום שאין בה בורר דרגות עוצמת בישול ואי אפשר לשנות את חומה, לכן לעניין השהייה מערב שבת הקלו בה אחרונים רבים (אגרות-משה ח"ד עד,לד-לה; שש"כ א,ל והע' פד).[[7]]

כמו כן אין דרך לבשל בפלטה של שבת וכל ייעודה הוא לשמירת חום מאכלים שבושלו. לפיכך כתבו כמה מהפוסקים, שאין צורך לעשות בה היכר נוסף וניתן להניח עליה מאכלים מבושלים אף בשבת עצמה (יביע-אומר ו,לב,ה; הרב דב ליאור[[8]]). ויש שדרשו למרות זאת היכר מועט, כגון הנחת רדיד אלומיניום (אור-לציון ח"ב יז,ד; חוט-השני כו(ו))[[9]] וכך נוהגים רבים.[[10]]

לדעת הרב בנימין זילבר (אז-נדברו ח"ח,טז) והר"נ קרליץ (חוט-השני, שם) גם לדעת החזון איש שהחמיר בכירה מכוסה ודרש מיעוט חום ניכר, בפלטה של שבת ניתן להקל במיעוט חום קל ע"י כיסוי ברדיד אלומיניום.

אלא שבדקנו ומצאנו כי כיסוי רדיד אלומיניום מעלה את חום הפלטה והתנור ולא מקטינו (ראה להלן פרק ד). ולדעתנו אף מידה כלשהי של סכנה יש בהעלאת הטמפרטורה למידה שאיננה מבוקרת ולא נלקחה בחשבון ע"י היצרן.

ב. הכשרת פלטה לפסח

כלל נקוט בידינו בהכשרת כלים מבליעת איסור – "כבולעו כך פולטו" (פסחים ל,ב).

הפוסקים דימו את דין הכשר הפלטה לדין הכשר חצובות, משום ששניהם גוף מתכתי שנועד להחזיק סירים מעל גבי האש – ומה לי אם צורתם כרגליות או משטח מלא. לפיכך נביא תחילה בקצרה את דין הכשרת חצובות לפסח.

כתב השו"ע (או"ח תנא,ד): "חצובה צריך ליבון". ומבאר במשנה-ברורה (ס"ק לד) שדין זה הוא חומרא דפסח ולכן די בליבון קל:

זהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ, דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צב ס"ח, וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש, וע"כ בודאי די לזה בליבון קל. ובדיעבד, אף אם נשתמש עליו בלי ליבון כלל ג"כ אין לאסור.

לדעת הרב עובדיה יוסף (יבי"א ח"י או"ח לה,י) די בהגעלה, ובדיעבד אף בעירוי רותחים מכלי ראשון.[[11]]

ואילו בשו"ת רב-פעלים (ח"ד או"ח סי' יז) כתב שיש ללבן ליבון חמור, ואם לא ניתן, אפשר להסתפק בליבון קל.

אמנם חמורה היא פלטה מחצובה, משום שלפעמים מניחים על גבה חלה באופן ישיר,[[12]] ולפיכך מעיקר הדין טעונה ליבון (בפרט לבני אשכנז החוששים גם למיעוט תשמישו). אלא שמכיוון שהפלטה לא תשרוד בחום רב "עד שניצוצות ינתזו ממנה", הסתפקו הפוסקים בהכשר קל יותר (כמבואר להלן בפרק ג).

יש שהורו לערות עליה רותחים מכ"ר (חזון-עובדיה פסח, מהד' תשס"ג עמ' קלח),[[13]] ויש שהחמירו ללבנה ליבון קל,[[14]] ויש שדרשו להפעילה על החום המירבי עד שתגיע לדרגת חום הגבוהה ביותר ולערות עליה רותחים,[[15]] בכך שהפלטה חמה, העירוי יחשב כהגעלה בכלי ראשון, המועיל למקרה של 'היתרא בלע'. ויש שחוששים שמא הליבון העצמי אינו מועיל לפלטה, משום שאינו ליבון גמור (כפי שיבואר להלן) ולכן החמירו לכסות ברדיד אלומיניום לכל ימי הפסח.[[16]] אלא, שאם עושים כך, מצד הדין אין צורך בחימום הפלטה ובעירוי רותחים, אלא כחומרא בעלמא.

יש שהקלו והסתפקו בליבון עצמי (הפעלה למשך זמן) אם מכסהו אחר כך ברדיד אלומיניום.[[17]] ויש שכתבו שדי לחמם את הפלטה למשך זמן או לכסות ברדיד אלומיניום.[[18]]

ג. דרגת החום הנדרשת לליבון

1. ליבון חמור

שיעור הליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו (ירושלמי ע"ז פ"ה הט"ו; שו"ע תנא,ד). נחלקו הראשונים בפירוש הדבר: יש שכתבו שהניצוצות ניתזים מהקש המונח עליו, אך לרוב הראשונים זהו 'ליבון קל', וליבון חמור הוא כפשוטו, שהכלי יוציא ניצוצות מחמת חום האש (אנציקלופדיה-תלמודית ערך ליבון).

למעשה בבליעת איסור מחמירים לעשות ליבון חמור, השורף את הבלוע בו, ולא פולטו. אך כאשר הכלי לא ישרוד ליבון חמור, יש המסתפקים בליבון בחום בו הוא בלע, ואומרים 'כבולעו כך פולטו' גם בליבון.[[19]]

בפועל, כלי נירוסטה לא מגיעים למצב של ניצוצות ניתזין מהם, גם בטמפ' גבוהות. לפיכך אם נרצה לקבוע טמפרטורה שתיחשב כליבון חמור נצטרך לדמותם לכלי ברזל.

למעשה, לגבי הכשרת תנור פירוליטי, יש שכתבו להפעילו על החום הגבוה ביותר ודי בזה להיחשב כליבון חמור. ביסודי-ישורון (ח"ו עמ' קנז) כתב ש-900 מעלות פרנהייט (=482 מעלות צלז'[[20]]) הוא ליבון חמור לכתחילה[[21]]. בספר הגעלת-כלים כתב בשם הר"מ פיינשטיין שדי ב-700 מעלות פרנהייט[[22]] (כ-370 מעל' צלז'), ובדבר-חברון (או"ח ג,ג) כתב שדי ב-300 מעלות, שמכלה את כל החומר האורגני והופכו לאפר.

2. ליבון קל

יש פוסקים שהגדירו את הליבון הקל כדרגת חום שבה היד סולדת.[[23]] אולם המידה המקובלת להלכה היא כזו שקש נשרף על הכלי מצדו החיצוני (רמ"א תנא,ד) ומקורו מהמרדכי (ע"ז סו"ס תתס) שכתב:

אבל אותם הבלועות היתר… אז אין צריכין ליבון גדול דנשירת קליפה, אלא רק עד שתהא יד סולדת בו משני עבריה וגם רגילים לבדוק ע"י נתינת קש עליה מבחוץ לראות אם הקש נשרף בהכי סגי, דא"כ שליט הליבון מעבר לעבר, אף על גב שלא תשיר קליפתו ומ"מ די בכך דכיון דהתירא בלע.[[24]]

בבדיקות מעבדה שערכנו ביקשנו לבדוק באיזו טמפרטורה נשרף הקש (או חוט[[25]], או נייר[[26]]). לקחנו מספר סוגי קש: גבעול, עלים ושיבולת, של חיטה, שיבולת שועל ועוד, מהנמצא סביב הישוב. מדדנו טמפרטורות על גבי פלטה חשמלית, והממצאים לפניכם:

פלטה חשמלית של שבת מגיעה לשיא הטמפרטורה שלה כעבור 5-10 דקות בלבד (בדקנו כמה סוגי פלטות. התוצאה עשויה להשתנות על פי משתנים רבים, כגון, הספק הפלטה וטמפרטורת החדר).

נערכו מספר ניסויים שתוצאותיהם היו דומות. כאן אתאר ניסוי שבוצע בעזרת פלטה חשמלית של חברת BENATON בעלת שני גופי חימום בהספק כולל של W400, מידות הפלטה 54*42 ס"מ. הבדיקות נעשו במספר מכשירי מדידה, כפי שמתואר בטבלה שלהלן.[[27]]

סימני חריכה קלה הופיעו על הקש ועל עץ הגפרור בטמפרטורה של 190 מעלות לאחר 30 דקות. בטמפ' של 130 מעלות לא השתנה צבעם כלל, גם לאחר 5 שעות. ולעומת זאת בטמפרטורה של 260 מעלות החלו לשנות את צבעם הנייר והגפרור תוך 5 דקות ואילו הקש החל לשנות את צבעו רק לאחר 15 דקות. ככל שעבר זמן, סימני החריכה היו ניכרים יותר. ב-300 מעלות השחימו שלושתם תוך 5 שניות.

התוצאות שלעיל התקבלו כאשר הקש הונח על גבי הפלטה והושפע מחום החדר.[[28]] כאשר הונח הקש בין רדיד האלומיניום ובין הפלטה, לאחר כ-30 דקות התפחם הקש כמעט בכל שטח הפלטה, למעט שולי הפלטה שחומם נמוך יחסית (כ-130 מעלות), שם שינה הקש את צבעו במעט ונעשה כהה יותר.

מכיוון שהגדרת הליבון הקל כ'קש נשרף מבחוץ' מקורה בסברה שהטעם הבלוע אינו עמיד יותר מאותו קש, מסתבר שאין צורך בחשיפת הקש לאוויר החדר, שהרי הטעם הבלוע בעובי הדופן אף הוא אינו חשוף לאוויר החדר. ולכן שריפת קש המבודד מאויר החדר (כאשר הפלטה מצופה ברדיד והקש תחתיה), מהווה אינדיקציה לשריפת הטעם הבלוע.

ד. הגברת חום הפלטה בכיסויה ברדיד אלומיניום

1. בדיקות מעבדה

בדקנו גם השפעות של כיסויי הפלטה על חומה. ונציין להלן את תוצאות אחת הבדיקות[[29]] בקצרה.

• המדידות התבצעו בטמפרטורת חדר ממוצעת של 26 מעלות צלסיוס וכשעתיים אחרי ההדלקה.
• נקודת החישה הייתה הנקודה החמה ביותר בפלטה וקיים טווח טמפרטורות רחב על שאר המשטח. בקצות גופי החימום הטמפ' נעה סביב ה-190 מעלות, ובסמוך לקצוות הפלטה 90 מעלות.

רדיד אלומיניום – כאשר מצפים את כל חלקה העליון של הפלטה, עם עודף קל (ללא הדבקה) הטמפרטורות נוסקות ל-135–260 (בפלטות מסוימות אף עברו במעט את ה-300 מעלות!![[30]]). שיאי הטמפרטורה של פלטה מצופה, או כאשר הנחנו עליה כלים שונים (להלן) הגיעו לאחר כ-30 דקות מהפעלתה. הניסויים הראו בבירור כי ציפוי ברדיד אלומיניום מעלה את טמפרטורת הפלטה בכ-150%.

רדיד אלומיניום מקופל – קיפלנו רדיד אלומיניום ל-16 שכבות, השטח שהתקבל היה 10*10 ס"מ. הנחנו אותו באזור מסוים שהטמפרטורה שלו הייתה 190 מעלות. לאחר ההנחה הגיע רדיד האלומיניום ל-170 מעלות, ומיד כשהסרנו, נמדדו תחתיו 210 מעלות.

תבנית חד-פעמית מעוכה – מעכנו וקיפלנו תבנית גדולה, עד שקיבלנו ריבוע של כ-  10*10 ס"מ. לפני הנחת התבנית הטמפ' הייתה 180 מעלות, מעל לתבנית 111 מעלות. עם הסרתה נמדדו באותה נקודה 200 מעלות.

מכסה אלומיניום של קפה נמס – מצדו העליון של מכסה הקפה שהונח על גבי אזור בפלטה שהטמפרטורה שלו הייתה 240 מעלות נמדדו 115 מעלות.

מחבת הפוכה – מצדה העליון של מחבת שהונחה על גבי אזור בפלטה שהטמפרטורה שלו הייתה 240 מעלות, נמדדה טמפרטורה של 90 מעלות, כאשר מתחתיה עלתה הטמפרטורה ל-270 מעלות.

2. הסבר פיזיקלי

ישנן כמה צורות של העברת חום: הולכה, הסעה וקרינה.

הולכה היא העברת חום בין חלקיקי החומר הנוגעים זה בזה, כאשר לכל חומר רמת מוליכות שונה.

הסעה היא תנועת חלקיקי החומר עצמם ממקום למקום, והיא קיימת בנוזל ובגז (מכיוון שחלקיקיהם חופשיים).[[31]]

מתכות מאופיינות במוליכות גבוהה (כפי שנאמר בגמ' (פסחים עד,א): "ברזל חם מקצתו – חם כולו"), ואילו האוויר (אף שהוא מוליך חום גרוע) הוא בעל יכולת הסעה.

קרינה – כל גוף חם פולט גלים אלקטרומגנטיים (ובטמפרטורות מסוימות העין האנושית אף מבחינה בהם, וכך מנוצל חום נורת הלהט להפקת אור). גלים אלו הופכים חזרה לאנרגית חום כאשר הם נקלטים ו'נספגים' בגוף כלשהו. לגופים כהים יש כושר ספיגה גבוה מגופים בהירים, ולכן הם נוטים להתחמם בקרינה (וכך מנוצלת קרינת השמש לחימום מים ב'קולטי שמש'). לעומת זאת רדיד האלומיניום אינו קולט קרינה, והקרינה הפוגעת בו נפלטת כמו מחזיר-אור.

מכיוון שלאלומיניום יש מוליכות גבוהה, כאשר רדיד האלומיניום צמוד למשטח הפלטה, מועבר החום בצורה יעילה וטובה אל הסיר (המתכתי בד"כ) שמעליה. נוכחות סירים על הפלטה אף מגדילה את שטח הפנים של הפלטה ותורמת לפיזור החום לחלל החדר. אולם כאשר רדיד האלומיניום אינו צמוד לפלטה, הולכת החום מהפלטה לכיסוי גרועה והקרינה הנפלטת מהפלטה ופוגעת בכיסוי חוזרת ונספגת בפלטה והופכת חזרה לאנרגיית חום.[[32]]

כך אוגרת הפלטה חום רב, ואז כאשר מצמידים את רדיד האלומיניום אל משטח הפלטה, מועבר ממנה בבת אחת חום רב (חום שעלול להגיע לטמפ' ההתלקחות של המגבת המכסה את הסיר, ולגרום לשריפה).

3. מסקנות

א.  אם משמעות 'קש נשרף' היא כפשוטו – דרגת החום דומה מאוד לליבון חמור. קש נשרף מיידית ב-450 מעלות, וב-300 מעלות הוא משחים תוך זמן קצר מאוד.

ב.   אם משמעות 'קש נשרף', היא השפעה ניכרת של החום על הצבע של הקש (או גפרור, נייר, חוט) – מדובר בתהליך שמשך זמנו משתנה בהתאם לטמפרטורה:

      190 מעלות – כחצי שעה[[33]]

      260 מעלות – כ-15 דקות

ג.   מסתבר שמשמעות 'קש נשרף' יכולה להימדד תוך בידוד הקש מהשפעת חום החדר (כפי שמתרחש כאשר מלבנים כלים על ידי הכנסתם לתנור אפייה),[[34]] ולכן ניתן להגיע לתוצאה דומה על ידי ציפוי הפלטה ברדיד אלומיניום והפעלתה למשך כ-40 דקות.[[35]]

ה. סיכום

1.   ציפוי פלטה ברדיד אלומיניום אינו יכול לסייע להגדירה כקטומה לעניין שבת, גם לא רדיד עבה של 100 מיקרון. אדרבא, למחמירים הדורשים הפחתת חום, ציפוי זה מעלה את הטמפרטורה. אך שימוש בכלי הפוך, אף כלי קטן מאוד, כמכסה של קפה נמס ישן, או תבנית חד פעמית מעוכה ומקופלת, יועיל.

2.   לרוב הפוסקים פלטה לא זקוקה לליבון חמור, כדי להכשירה לפסח, כי בשימוש רגיל אין מניחים עליה מאכלים באופן ישיר. לכן די ללבנה 'ליבון קל' על ידי כיסויה ברדיד אלומיניום (אין משמעות לעוביו) והפעלתה למשך כ-40 דקות.

         יש להימנע מלצפות פלטה ברדיד אלומיניום למשך כל ימי החג, מחשש לסכנת התלקחות; והמחמירים שלא לסמוך על הכשרתה בליבון עצמי, ראוי שיקנו פלטה חדשה לפסח. כמו כן אין להגעיל פלטה בעירוי רותחים, מחשש סכנה.[[36]]