מדריכון – הלכות יום טוב

• הקדמה

חכמים קבעו (ביצה טו,ב) כי ייעודו של יום-טוב כפול: 'חציו לה' וחציו לכם'. ומכיון שהותרה ביום טוב מלאכת אוכל נפש – הכוללת בישול, אפייה ומלאכות נוספות, יש להתכונן וללמוד כיצד ניתן ואפשר להפעיל את המטבח המודרני ביום טוב. כידוע, המכשור הטכנולוגי משתנה ומתפתח כל הזמן ולכן יש צורך לדעת וליישם בכל מכשיר ובכל שימוש את כללי ההלכה. לשם כך נועד המדריך שלפניכם הכולל סקירה תמציתית של ההלכות הרלוונטיות. המדריך אינו מקיף כמובן את כלל הלכות יו"ט אלא הלכות שימושיות ונפוצות הנוגעות לשימוש במכשירי חשמל וטכנולוגיות שונות.

• יו"ט – כללים
  • חשמל ביו"ט – לדעת רובם המוחלט של הפוסקים, אין כל הבדל בהפעלת חשמל בין יו"ט לשבת. זאת משום שעיקר האיסור בסגירת מעגל חשמלי הוא מדין מוליד (שנאסר במקורו ביו"ט), או משום מלאכת בונה או מכה בפטיש שלא הותרו ביו"ט (שכן מלאכת הבונה מעצם טבעה אינה משמשת להכנת אוכל – ע' רמב"ם שביתת יו"ט א,ד). ולכן אין להדליק תאורה או כל מכשיר חשמלי אחר ביו"ט (שו"ת מנחת אשר א,ל)[[1]].גרמא ביו"ט – יש הסוברים שהקלו בגרמא ביו"ט לכתחילה ולא רק במקום הפסד[2], ויש אחרונים שהחמירו ודעתם שניתן להקל בגרמא רק במקום הפסד כספי או צורך חיוני (כרפואה ובטחון), כדין גרמא בשבת[3]. ובספר שמירת כהלכתה – כתב שניתן להקל בהפעלת מכשירי חשמל בגרמא (באמצעות הקדמת הפעלתם ע"י שעון שבת)[4]. וכך הורה מעיקר הדין גם הגרע"י יוסף ז"ל[5]. ולמעשה כל אדם ינהג כהוראת רבו, כיון שרבו השיטות והמנהגים בכך, ויש משמעות גם למידת הצורך שבדבר.
  • מכשירי אוכל נפש – מלאכות שאינן עוסקות בהכנת המאכל עצמו אלא רק בהכנת האמצעים הדרושים לכך, כגון תיקון השפוד או השחזת הסכין, נאסרו ביו"ט, אלא אם כן לא ניתן היה לעשותם מערב יום טוב (כגון שהתקלקלו בחג עצמו). ולמעשה רבו בזה הפרטים: ישנם מכשירי אוכל נפש שהותרו (בפרט כאלו שמשמשים באופן ישיר להכנת המאכלים). ויש שהותרו בשינוי (כאשר אינם חלק מהתיקון הישיר של המאכל), ויש שנאסרו לגמרי (כאשר ניתן להסתדר בלעדיהם או למצוא תחליף). לכן, אם יש צורך לתקן כלי שהתקלקל או נשבר ביו"ט והוא נדרש לצורך הכנת המאכל – ישאל שאלת חכם, כיון שיש בזה חילוקי דינים רבים.

• בישול – מותר לבשל ולאפות ביו"ט כל מאכל שטעמו טוב יותר אם יכינו אותו באותו היום.
  • הרתחה ושימוש במים חמים. מותר להשתמש לצרכים המותרים במי ברז רותחים מדוד חשמל, ואין לחשוש לבישול מים קרים שייכנסו לדוד החשמל כתוצאה מכך[6].
  • הוספת מים קרים למיחם. ככלל, בכל המיחמים שבהם ב'מצב שבת' התרמוסטט אינו פעיל – ניתן להוסיף מים ביו"ט לכתחילה. אולם, מאחר שישנם מיחמים שיש בהם תרמוסטט גם במצב שמירת חום, וחלקם רגישים מאד, כך שהוספת מים קרים עלולים להפעיל מיד את מערכת החימום החשמלית, מומלץ להוסיף מים קרים למיחם רק כאשר מצוין היתר מפורש לכך באישור המוצר. ניתן לראות באתר מכון צומת את רשימת המיחמים שבהם ניתן להוסיף מים ללא חשש.
  • בישול ואפייה במכשירים חשמליים. ניתן לאפות בתנור אפייה ביו"ט ע"י הפעלתו מערב שבת ע"י שעון שבת או טיימר. יש לכוון מראש את בורר הטמפ' לטמפרטורה הרצויה, על מנת להימנע מהפעלה ידנית ישירה של גופי החימום. אין לחשוש מהפעלה עקיפה של גופי החימום באמצעות הטרמוסטט כתוצאה מפתיחת הדלת[7]. יש לוודא שלא נדלקת תאורה בפתיחת הדלת[8].

• הבערה – הבערת אש הותרה ביו"ט בתנאים הבאים:
• הדלקת האש ביו"ט תיעשה בהעברה מאש קיימת, או בהוספת חומר בעירה לאש קיימת.
• הדלקת האש תהיה לצורכי האדם השווים לכל נפש[9] – בישול, חימום, שטיפת כלים, רחיצת פניו ידיו ורגליו.
  • כיריים גז:
    • יש להקפיד שלא להשתמש בהצתה האלקטרונית, משום שזו פעולה חשמלית שלא הותרה ביו"ט. הדרך הטובה ביותר היא לנתק את הכיריים משקע החשמל או להוריד את הפיוז שלו בלוח החשמל. אם הדבר לא אפשרי, יש לקרב את הגפרור שבאמצעותו מועברת האש אל ראש המבער עוד לפני הלחיצה על כפתור הגז, כך שהלהבת הגז תבער ממילא גם ללא הניצוץ החשמלי[10].
    • אם נגמר בלון גז במהלך החג, מותר לסגור את ברז המיכל הישן ולפתוח את ברז המיכל החדש[11] (אך אין להחליף לבלון חדש כאשר נדרשת הברגתו אל המערכת).
  • כיריים חשמליים – ניתן להפעילם ביו"ט רק ב'גרמא' באמצעות שעון שבת מיכני המחובר לשקע מבעוד יום, או באמצעות כיוון הטיימר האלקטרוני שבמכשיר מבעוד יום (אם הוא מאפשר גם הפעלה מתוזמנת. וראו בהמשך בהתייחסות לאינדוקציה).

• הגברת עוצמת החום אסורה מכיון שייתכן וסיבוב הבורר להגברת החום – גורם להפעלת גוף חימום נוסף, וזו הפעלה חשמלית שנאסרה ביו"ט[12].
  • מותר להניח סיר קר על כיריים חשמליות חמות גם אם פעולה זו תגרום לאחר זמן מה, הפעלת גוף חימום נוסף[13].
  • הערה הלכתית בטיחותית – לכיריים חשמליות ישנו מנגנון בקרה בטיחותי שמזהה לאחר זמן מסוים שגוף החימום פועל ללא סיר על גביו ומנתק את המערכת – לכן רצוי להשתדל לכוון את שעון השבת שיכבה את הכיריים בשלב שבו הסיר עדיין על גבי הלהבה.
  • מצת חשמלי – לאחרונה נכנס לשוק מצת חשמלי ליו"ט שנועד לתת מענה להבערת אש ע"פ ההלכה (כתחליף לנר נשמה וכדו'). מוצר זה לא אושר ע"י מכון צומת, ויש לבדוק את פרטי ההיתר ההלכתי והגורם המאשר.
  • כיריים אינדוקציה – כיריים המופעלים ע"י השראה מגנטית כתוצאה מהנחת הסיר על משטח ההבערה. ע"פ הידוע לנו, לא ניתן להפעיל מכשיר אינדוקציה ביו"ט באופן המותר ע"פ ההלכה[14].
  • גריל גז:
    • יש לפתוח את כפתורי המבערים לפני הדלקת האש, משום שסיבוב הכפתור מייצר ניצוץ אשר ידליק אש אם הגז כבר זורם. לאחר סיבוב הכפתור, ניתן להדליק את הגריל מאש קיימת. ( במכשירים עם הצתה אלקטרונית ראה לעיל – כיריים גז).
    • המשתמשים במכשיר לצלייה בחג, צריכים לבדוק מערב החג שמיכל הגז מלא דיו לצורך השימוש ביו"ט, ואם לא, להחליף לבלון מלא באופן יזום מבעוד יום.
    • אם נגמר הגז באופן לא צפוי במהלך השימוש בו, ויש צורך בהחלפת בלון, ניתן להחליף את המיכל הריק במיכל מלא[15].

• כיבוי אש ביום טוב לא הותר, אלא אם כן נעשה לצורך תיקון המאכל וכדלקמן:

• הקטנת האש ומניעת חריכה. לכתחילה אין להקטין את להבת הגז ביו"ט. אם יש חשש שהמאכל ייחרך ויפגם מאכילה, עדיף להעבירו לאש אחרת קטנה יותר, ואם הדבר לא ניתן, אפשר להקטין את הלהבה[16].
  • גרם כיבוי באש – כפי שהזכרנו לעיל, ישנה מחלוקת בין האחרונים ביחס להיתר גרמא ביו"ט לכתחילה (שלא לצורך אוכל נפש וכיוצ"ב). וכאן נתייחס בקצרה לאפשרויות השונות, לכיבוי האש לצורך חיסכון, נוחות וכדו'.
    • כיבוי באמצעות קוצב זמן ('חגז') – השו"ע תקיד,ב התיר לכתחילה[17], לנעוץ נר בחול לפני הדלקתו כך שהאש תכבה במגע עם החול והנר לא יתכלה. ע"פ עקרון זה פותח במכון צומת ה-חגז, המאפשר לקצוב לפני ההדלקה את משך זמן אספקת הגז לזמן נתון[18].
    • כיבוי באמצעות גלישת מים – מותרת בתנאי שמשתמשים במים לצורך שתיה (ושאר צרכים המותרים), וראוי שלא להשתמש בפתרון זה באופן קבוע.[19]
    • כיבוי באמצעות 'כפית' – באמצעות הצמדתה בין להבת הגז לחיישן הבטיחות, נתון במחלוקת הפוסקים[20], ומהווה סיכון בטיחותי למשתמש. 
    • כיבוי באמצעות סגירת ברז הגז בבלון – מכיוון שמייד עם סגירת הבלון הלחץ בצנרת קטן והאש מתחילה לדעוך, גם אם הדעיכה הסופית תארך כמה שניות, אסור לסגור את ברז הבלון. אמנם יש שהתירו אף בדרך זאת[21].
    • כיבוי מכשירי חשמל שיש בהם גוף חימום לוהט[22], נחשב ככיבוי אש ואסור ביו"ט.
    • הקדמת כיבוי המכשיר באמצעות שעון שבת – תלויה במח' הפוסקים דלעיל בעניין גרמא ביו"ט[23], וכל יעשה כמנהגו או ישאל חכם.

• הדחת כלים וניקוי הבית
  • חימום מים לצורך שטיפת כלים – מותר לחמם מים לצורך שטיפת כלים ביו"ט כיון שדבר זה בכלל צורכי הגוף הוא וכלול בהיתר אוכל נפש. לכן, ניתן לשטוף כלים במי ברז חמים גם אם כתוצאה מכך ייכנסו לדוד החשמל מים קרים ויתבשלו מן המים החמים, כיון שכך היא דרך השימוש במי ברז חמים בימינו.
  • מדיח כלים ביו"ט – ניתן  להשתמש ביו"ט במדיח כלים המכוון לפעול באמצעות שעון שבת או טיימר פנימי.[24]
  • I-robot . –  על אף שניתן להפעיל את המכשיר בתזמון מראש, דעת הרב יעקב אריאל שיש להימנע מכך בשבת, ונראה שהוא הדין ביו"ט. ומסתבר שביו"ט הסמוך לשבת וקל וחומר בראש השנה הסמוך לשבת, שהצורך גדול יותר וקרוב לעוגמת נפש אפשר להקל יותר[25].

• רחיצה במים חמים
  • רחיצת כל הגוף ביו"ט – חכמים אסרו חימום מים ביו"ט לשם רחיצת כל הגוף , וטעם הדבר משום שרחיצה כזו אינה שוה לכל נפש ולא הכל נוהגים בה[26].
  • רחיצת פניו, ידיו ורגליו – מותר לרחוץ ביו"ט במים חמים ומותר אף לחמם מים ביו"ט לצורך זה.
  • רחיצת כל הגוף במים שחוממו מערב יו"ט לדעת השו"ע מותרת[27] ולדעת הרמ"א אסור גם באופן זה.
  • מים שחוממו באמצעים אוטומטיים – כגון בוילר שהופעל באמצעות שעון שבת או תרמוסטט, או דוד שמש – דינם כמים שחוממו מערב יו"ט[28].
  • שימוש במחממי מים חשמליים – כאשר מותר להתרחץ במים חמים ביו"ט, אין צורך לחשוש להפעלת מערכות החימום באמצעות תרמוסטט, ולבישול המים קרים הנכנסים לדוד כתוצאה מפתיחת הברז[29].[30]. דברים אלו אמורים ביחס לדוד חשמלי (בוילר), או משאבת חום. במחממי מים מהירים (בגז או חשמל) אין היתר להשתמש ביו"ט משום שפתיחת הברז מפעילה באופן ישיר את מערכת החימום.

---

[1] הפוסקים שהתירו שימוש בחשמל הסתמכו על שני טיעונים: 1) האיסור בסגירת מעגל חשמלי בשבת הוא משום הבערה (בדעה זו החזיקו פוסקים רבים שחיו בדור הראשון לאחר המצאת המעגל החשמלי ומכשיריו – הרב בצמ"ח עוזיאל, הראי"ה קוק, ערוך השולחן, הרב דוד בן שמעון ועוד – ויש מעט פוסקים שמורים כך גם היום). 2) סגירת המעגל אינה הולדה של אש חדשה, אלא העברת  כוח האש מנקודה לנקודה במעגל ולכן מותר להפעיל חשמל ביו"ט ( בעמדה זו נקטו בעיקר פוסקי יהדות מרוקו – הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים ח"א סימן צד; הרב שלום משאש, שו"ת שמש ומגן ח"ב או"ח, סה). עם השנים התבררה לפוסקים בדורות הבאים המציאות העובדתית- טכנולוגית לאשורה, שבסגירת מעגל החשמלי כשלעצמו לא נוצרת אש כלשהי, ככל שאין בו נורות להט או שפופרות וואקום (שהיו מצויות במכשירי חשמל רבים  בדור הקודם לכך כגון מכשירי רדיו ואמצעי הגברה), לפיכך הקביעה שסגירת מעגל חשמלי הינה הבערה, בטעות יסודה (שו"ת יבי"א ח"ב,כו), וממילא בטל בסיס ההיתר לחשמל ביו"ט.   

[2] כך הסביר במשנה ברורה את דעת הרמ"א בסי תקיד,ג ע"פ הגר"א ומקור החילוק בשעה"צ שם,לא בשם מאמר מרדכי.

[3] ע' שער הציון שם,כט.

[4] יג, לא (קי)

[5] שו"ת יביע אומר ח"ג, יז (יט).

[6] שש"כ ב,ז (כג)

[7] ע' בהע 6

[8] אם יש צורך להשתמש בתנור מסתבר שאפשר לאטום את התאורה עם סרט דביק שחור וכדו' וממילא יש כאן הפעלה חשמלית שלא מתייחסת לפעולתו מכיון שאינו עושה כל פעולה לשם הדלקה זו, ואין לו כל צורך בה (כיון שאינה מאירה את חלל התנור) כעין מה שפסק בשו"ת שבה"ל ט,סט בענין מעבר סמוך לחיישן תאורה כשאינו זקוק לתאורה.

[9] גם לצורך תאורה הותרה הבערת אש – אך זה אינו מצוי בימינו לגבי הבערה במכשירי חשמל – ראה להלן.

[10] טעם הדבר הוא שבאופן זה הפעולה החשמלית מתרחשת בלא שהאדם עושה פעולה מיוחדת כדי שתקרה (שהרי מסובב את כפתור הגז כדי להוציא גז) ובנוסף, אינו זקוק לה או מעוניין בתוצאתה, שהרי קירב גפרור לצורך הדלקת הלהבה (עפ"י פסיקת שו"ת שבה"ל ט,סט).

[11] שש"כ יג, יא ובמקורות שם הסבר מדוע לא נחשב כפעולת בניין וסתירה – משום שזו דרך השימוש בבלון לפותחו ולסוגרו לצורך השימוש בגז.

[12] אם ברור שמדובר רק בהגברת עוצמה של גוף חימום קיים – ניתן להתיר, אך יש לוודא היטב את ההיבט המציאותי.

[13] ע' שש"כ  ב,ז(כג) בשם הגרש"ז שגרם הבערה לצורך אוכל נפש מותר ועי"ש עוד טעמי היתר השייכים לענייננו.

[14] מכיוו  שלא ניתן להפעיל את האינדוקציה באמצעות שעון שבת מבעוד יום ויש צורך בהפעלה יזומה בשעת הבישול.  ישנו כיום התקן המאפשר שמירת חום כעין פלטה למשך מס' שעות. הוא מבוסס על הפעלת המערכת מבעוד יום למשך כ- 6 שעות בהספק נמוך. אך אינו מאפשר בישול מלא במהלך שעות היום.

[15] מכיון שפעולת ההחלפה כרוכה בהברגה מהודקת, יש מקום להחשיבה כמלאכת בונה. נחלקו בדבר גדולי הפוסקים. הגרש"ז סבר שהחלפת הבלון נחשבת כמלאכת אוכל נפש ומותרת ביו"ט ודעת הגרי"ש אלישיב שפעולה זו נחשבת כמכשירי אוכל נפש שלא הותרה בכל מקרה רק כשאין אפשרות אחרת להכין את המאכל, ולכן כתבנו שלכתחילה יש לבדוק ולהחליף מראש במידת הצורך, על מנת לא להיכנס לחשש איסור תורה.

[16] כתבנו עפ"י השש"כ (פי"ג, ס"י (נב)), שהכריע לחומרא במח' אחרונים. להרחבה ופרטי דינים נוספים, ראה במאמר 'מדריך שימוש בגריל גז ביום טוב' -אמונת עיתך 144 עמ' 124.

[17] עיין בבית יוסף שם, שבאופן כזה אינו נחשב גרם כיבוי, אלא היתר גמור.

[18] אמנם יש שהקשו על כך שדריכת הקפיץ היא כעין תיקון כלי וכפי שנאסר בשבת למתוח שעון יד מכני שנעצר מלכת והגרש"ז חילק ויישב שדריכת הקפיץ בחגז היא בגדר שימוש ולא תיקון, שכן כשם שיש צורך במצב 'פתוח' כך יש צורך במצב 'סגור' כמו בסגירה ופתיחה של חלון, דלת וכדו' שלא נחשבים כבניין. משא"כ שעון שבו אין לאדם כל צורך ב'עמידת' השעון.

[19] שש"כ בשם הגרש"ז.

[20]  סברת המתירים משום היתר גרמא ביו"ט – וכפי שהוזכר לעיל בפתיחה. ויש שהורו להחמיר גם בגלל שהוא כמעשה בידיים ולא גרמא (כך הורה לנו הרב יעקב אריאל) וכן מחמת השיקול הבטיחותי וחמירא סכנתא מאיסורא,

[21] עיין פסקי תשובות ה, תקיד,ג  שהביא דעת האוסרים והמתירים. ודעת רוב הפוסקים להחמיר וכן הורה לנו הרב יעקב אריאל שהוא בגדר מעשה בידיים כיון שכל הגז במיכל ובצינורות הוא גוף אחד.

[22] תנורי אפיה, גריל חשמלי וכיוצ"ב.

[23] ע' משנ"ב תקיד, כה ובשעה"צ שם לא, שנוטה להקל ביו"ט. וע' שש"כ יג סע' יב-יג שהכריע להחמיר בגרמא ביו"ט, וע' שם,לא שהקל בגרם הדלקה בשעון שבת אך לא בגרם כיבוי עייש הע' קט.

[24] ואף שסגירת הדלת גורמת לחיבור מפסק הבטיחות ולהפעלת המדיח בגרמא, ע' בשש"כ ב,ז שהותרה גרמא בהפעלת מכשירי חשמל לצורך אוכל נפש. ואולם את טבליית הסבון יש לשים מערב יו"ט, כיון שאין לבשל ביו"ט דבר שניתן לעשותו מערב יום טוב. אולם, אם ניתן לתזמן הדחה נוספת למדיח – ניתן להוסיף גם את טבליית הסבון ביו"ט, כיון שלא ניתן היה להכינה מבעוד יום.

[25] ועיין בהרחבה במאמרו של הרב אביעד משה בגליון אמונת עיתך 144 ובפרט בהערת העורך שם.

[26] ואכן, רבו הדיונים בדין זה בין פוסקי זמנינו האם כיום שישנם מקלחות ומים חמים בכל בית ייחשב כשווה לכל נפש או שאין בזה כדי לשנות את הגזירה ע' שש"כ יד, (כא) באריכות שמסקנתו להחמיר, ויש שחלקו וכ"א ינהג כרבותיו.

[27] תקיא,ב ובזה קל יו"ט משבת שהגזירה כוללת גם מים שחוממו מערב שבת.

[28] שש"כ יד(ג) וע' לעיל הע' 26.

[29] ושני טעמים בדבר: א) זו דרך השימוש במים החמים וא"כ הבישול הנוסף נצרך לצורך השימוש במים שבדוד. ב) ישנם שימושי היתר רבים למים המתחממים כגון רחיצת כלים, שטיפת פנים וידיים של שאר בני הבית, רחיצת תינוקות -ולמעשה חוץ מרחיצת כל הגוף שאר השימושים הנפוצים במים חמים – מותרים לכת' ביו"ט וראה מה שכ' שש"כ ב(כב)בשם הגרש"ז ז"ל.

[30]  שש"כ ב(כג) משום שהותר גרמא לצורך אוכל נופש וצורכי הגוף.