שער ראשון: שבת ומועד
שמירת שבת בעידן הטכנולוגי מהווה אתגר עצום בחיים האישיים של ישראלים ויהודים, כמו גם במרחב הציבורי והלאומי. כיצד ניתן לשמור שבת ומועד מבלי לוותר לחלוטין על יתרונות הטכנולוגיה?
בנושא זה התפרסמו בכרכי 'תחומין' רבים ממאמריו פורצי הדרך של הרב רוזן: שמירת השבת במרחב הציבורי, עבודת המשטרה בשבת, פעילות בתי החולים ומחנות הצבא בשבת.
כרכי 'תחומין' שימשו גם בתור במה המרכזית להצגת העקרונות ההלכ-טכניים 'שינוי זרם' ו'המשך מצב' והיישומים שניתן לפתח על בסיס עקרונות אלו.
גם דיון על שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בשבת עלו לדיון בכרכי תחומין – דיבור לעוזרת דיגיטלית, אבטחת סייבר, שימוש ברכב אוטונומי, שימוש במשאבת חום לחימום מים ועוד. גם קיום מצוות החגים נידון בשער זה – שמיעת מגילה באמצעות רמקול, שימוש בפרגולה לסכך, הדלקת נרות בחנוכיה חשמלית ועוד.
שער שני: הלכות מדינה, צבא וביטחון
כרכי 'תחומין' ליווי את ההיסטוריה הביטחונית והפוליטית של מדינת ישראל בבירורים הלכתיים, נוקבים לעיתים. האם מותר על פי ההלכה לסגת משטחי א"י תמורת הסכם שלום? בשאלה זו הביע דעתו הגרע"י יוסף כי יש מקום להעדיף הסכם שלום גם תמורת ויתור על חלק משטחי הארץ. תלמידי חכמים רבים חלקו על דברים אלה בכרכים הבאים ביניהם הרב גורן והרב שאול ישראלי.
בימי מלחמת שלום הגליל עלו השאלות, האם הותרה פגיעה באוכלוסיית אזרחית בזמן מלחמה, וכיצד יש להטיל מצור על ביירות לפי ההלכה. בתקופת ההתנתקות נדונה השאלה האם מותר לממשלה לקבל החלטה נגד רצונו של רוב העם והאם יש תוקף הלכתי למרי אזרחי.
אחד המאמרים המרתקים נכתב בתקופה הסוערת והקשה שלאחר רצח רבין. הפרופ' אליאב שוחטמן העלה לבירור תורני טענה שנשמעה במקומות שונים בימים הסוערים שלפני הרצח כי הממשלה ובעיקר העומד הראשה נחשב ל'רודף' מכיון שההסכמים עליהם עמד לחתום מסכנים את כלל הציבור. כידוע, לאחר הרצח נטען כלפי רבנים מסוימים כי סיפקו לרוצח תשתית הלכתית המבוססת על עיקרון הלכתי זה. באומץ רב, העלה פרופ' שוחטמן לדיון את השאלה האם תיתכן בכלל אפשרות ולו תיאורטית להגדיר את השלטון כרודף והוכיח כי הדבר אינו אפשרי בשום אופן על פי ההלכה.
נימוקים אלו, מלבד דחיית הטענה בדבר האפשרות להחיל 'דין רודף', בעקבות פעולות שלטוניות על ראש הממשלה או מנהיגי הציבור – מבהירים יסוד רחב הרבה יותר הנוגע לפעולות הציבור ונציגיו. לפעולות הציבור ונציגיו, גדרים הלכתיים שונים באופן מהותי מאשר הגדרים המוכרים לנו, הנוהגים בין אדם לזולתו. ממילא, לא ניתן להקיש באופן שטחי מהלכות הנוגעות לפרט, לחיובים המוטלים השלטון.
בפרסום מאמרים רבים מסוג זה, העוסקים בניתוח סוגיות ביטחוניות שלטוניות ופוליטיות, תרם 'תחומין' תרומה מכרעת להכרתם של הלכות ציבור כהלכות רלוונטיות, הקובעות מקום לעצמן. דרכן מתעצבים מושגי היסוד ההלכתיים של תקומת ישראל בארצו.
שער שלישי: חברה, משק וכלכלה
בכרכי 'תחומין' משתקפות התמורות הכלכליות והחברתיות בחברה הישראלית ובקרב יהודי התפוצות בדורות האחרונים והשאלות ההלכתיות המתעוררות בעקבותיהן, כגון:
- האם מותר לקיים מסחר אלקטרוני ברשת האינטרנט בשבת.
- האם יש איסור בהחזקת מניות של חברות שבמסגרת פעילותן מתקיים חילול שבת או שבבעלותן חמץ בפסח.
- האם העובדה שנשים רבות עובדות ומשתכרות היטב מחייבת שינוי בחלוקת הנטל בתשלום מזונות הילדים, תשלום שהוטל באופן מסורתי על שכמו של האב בלבד.
- כיצד יש להתייחס על פי ההלכה לתופעת המסתננים הבלתי חוקיים והאם מותר לגרשם.
- מה מעמדו ההלכתי של פורום 'תקנה' לטיפול בפגיעות מיניות.
- האם ניתן לקיים מנייני נשים בכותל המערבי.
שער רביעי: איסור והיתר
השפעת הטכנולוגיה על תעשיית המזון, כמו גם שינויים בהרגלי האכילה והצריכה מחייבים דיון ובירור מעמיק. 'תחומין' משמש בשנים האחרונות במה מרכזית לנושא זה:
- בכרך מ' פורסם ב'תחומין' מאמר מרתק בדבר האפשרות לאכול בצורה חופשית מזון במסעדות 'טבעוניות' בחו"ל ללא תעודת כשרות מתוך הנחה שהאוכל שם מוגש ללא מזון מן החי. עם זאת, עלתה שאלה האם ניתן לפתור את בעיית 'יין נסך' כולל חומץ המופק מן היין, המשמש לתיבול מאכלים שונים.
- בשנים האחרונות מאז תשס"ח מתקיים דיון מתמשך ומרתק בין כותבים שונים אודות מעמדו ההלכתי של "בשר מתורבת". בשר זה מופק מתאי גזע עובריים הנלקחים מבעלי חיים אך הגידול והייצור נעשה כולו במעבדה. הדיון מתמקד בשאלה האם בשר מתורבת הינו בשר לכל דבר ועניין אשר חלים עליו כל דיני בשר כולל החיוב בשחיטה והאיסור לאוכלו עם חלב.
המאמרים המתפרסמים בכרכי 'תחומין' סוקרים את הטכנולוגיות העדכניות הנוהגות בעולם, אשר לעיתים מחליפות טכנולוגיות ישנות יותר בנות שלוש וארבע שנים, מתוך התייחסות מקיפה להשלכות ההלכתיות הנגזרות מהשינויים הטכנולוגיים הללו.
שער חמישי: אישות ומשפחה
תחום האישות והמשפחה הינו אחד התחומים הפוריים, הטעונים והרגישים בכרכי 'תחומין'.מדי שנה מתקבלים בין עשרה לעשרים מאמרים רק בתחום זה ורק חלקם מתקבלים לפרסום. ריבוי המאמרים מעיד על העניין הרב ועל הצורך העצום לספק מענה הלכתי לשאלות, לקשיים ולאתגרים העולים מקרב הציבור.
כמה דוגמאות:
- שאלה שהסעירה את הציבור בכלל ואת ציבור הרבנים בפרט בשנת תשפ"א אודות פסיקה שהתפרסמה בנוגע לדיני נידה באשה הנושאת התקן תוך רחמי. פולמוס זה השתקף בהרחבה בכרך מ"ב, שיצא לאור בשנת תשפ"ב.
- התמודדות עם בעיית הנשים העגונות והצעת פתרונות מקוריים ויעילים תופסת מקום נרחב בכרכי 'תחומין'. בין השאר פסיקה חדשנית של הרב הראשי, הרב דוד לאו, שנימק פסיקה חדשנית האוסרת לקבור את אמו של הבעל המגן את אשתו עד מתן הגט.
- גם שאלות "רכות יותר" עולות לדיון בכרכי 'תחומין', כגון שינוי מנהגי העדות לאחר הנישואין ואימוץ מנהגים חדשים כגון ברכת שהחיינו מתחת לחופה.
שער שישי: רפואה
הרפואה המודרנית הגיעה להישגים יוצאי דופן, ואין אדם בישראל שלא נהנה מכך. כמו בתחומים אחרים בחיי היומיום בישראל, מערכת 'תחומין' לקחה על עצמה לקיים מפגש פורה למפגש בין הרפואה המודרנית לבין ההלכה היהודית, במטרה למצוא איזון וחיבור נכון בין העולמות.
ב'תחומין' כרך לט, עוסק הרב ליאור שגב בשאלה של בני זוג הנַשאים של מחלה גנטית קשה ומעוניינים להימנע מלהוליד ילד חולה. בעבר היו מגלים את זה רק לאחר שהיה נולד להם ילד חולה. בימינו, עם התקדמות הבדיקות הגנטיות, ניתן לגלות את זה עוד לפני ההריון באמצעות הפריה חוץ גופית. במאמר הוצגו הצדדים ההלכתיים השונים הנוגעים לסוגיה, כגון: הפסקת הריון, מצוות פריה ורביה לנשאי מחלה גנטית, כניסה למצב שספק אם ייאלץ לעבור על איסור, ועוד. מסקנת המאמר הייתה שבאופן עקרוני עדיף לזוג לערוך בדיקה גנטית בטרם ההריון, אולם כדאי תמיד לפנות לייעוץ אישי.
במאמר נוסף שהופיע ב'תחומין' כרך לג, הרב אריה כץ התייחס לטיפול רפואי חדשני שהתפרסם בעולם – השתלת רחם. במאמר נדונו שאלות כגון: למי מיוחס הוולד, והאם הוצאת רחם היא סירוס. מסקנת הדברים היתה שיש מקום להתיר תרומת רחם בתנאים מסוימים, והיילוד ייחשב של המושתלת. המפגש בין שכלול יכולות הפוריות במדע הרפואה ודיני יוחסין מעלה מפעם לפעם שאלות מעשיות מורכבות כגון דין עובר הנולד מביצית אישה גויה, וכן האם אשה נשואה יכולה לשמש כאם פונדאית עבור זוג שמתקשה בהבאת ילדים לעולם
שער שביעי: הארץ ומצוותיה
שבע שנות שמיטה עברו על עם ישראל בארץ הקודש במהלך ארבעים ושניים שנות קיומו של 'תחומין' . כתב העת תרם תרומה עצומה לקידום והתבססות מצוות השמיטה, במפגש בין ההלכה הקדומה לבין החקלאות המודרנית.
כמה דוגמאות לכך:
- בכרך הבכורה של כתב העת, שיצא בשנת השמיטה תש"מ, כתב הרב יחזקאל דאום ז"ל, שהיה הרב של מושב רמת מגשימים, מאמר מכונן שכותרתו הייתה "לקראת שנת השמיטה ברמת מגשימים". מאמר זה מלמד כיצד לשמור ולחוש את שנת השמיטה גם כאשר סומכים על היתר המכירה. הרב דאום דרש להקפיד שלא לעשות מלאכות דאורייתא ע"י יהודים, וגם מלאכות שאיסורן מדרבנן יש להתיר רק אם אין אפשרות לעשותן לפני או אחרי שנת השמיטה, ורק במקרה שהימנעות מעשייתן תגרור הפסדים. במאמר מפורטות הנחיות הלכתיות לגבי המלאכות המותרות והאסורות בשדות ובמטעים, ובאיזה אופן יש לעשותן. וכל זאת, אחרי היתר המכירה. למשל, לגבי זריעה מוסבר מדוע אין לעשותה בגרמא ולא מתחת ליריעות הפרוסות על הטרקטור, וההנחיה היא לעשות את זריעות החורף לפני שנת השמיטה ואת זריעות הקיץ ע"י נכרי.
- באותה שנת שמיטה חידש הרב גורן היתר שנאמר עוד לפניו לזריעה בגרמא בשמיטה, וחידושו היה במכשור הלכטכני שהורכב על הטרקטורים ואיפשר זריעה או חרישה בגרמא. מכשור זה, שפיתוחו נעשה ע"י מכון צומת, מתואר בהרחבה במאמר שנכתב ע"י הרב ישראל רוזן ז"ל ויאיר מאיר והופיע בכרך השני של 'תחומין'. השגות על פתרון הזריעה בגרמא ודיון בצדדים ההלכתיים והמעשיים של פתרון זה נכתבו על ידי הרב זאב וייטמן, רב תנובה ורב היישוב אלון שבות, בתחומין כרך ז' בשנת השמיטה תשמ"ז. בסיום המאמר התפרסם פולמוס ער ומעניין על הנושא בין הרב זאב וייטמן ובין הרב ישראל רוזן ז"ל.
- בכרך ז' שנת השמיטה תשמ"ז התפרסמו שמונה מאמרים העוסקים בשמיטה וביניהם מאמר פורץ דרך של הרב יעקב אריאל שליט"א לאפשרות שמירת שמיטה ללא היתר מכירה ובאמצעות אוצר בית דין, כאשר הרב מתווה דרכים אפשריות ליצוא פירות בקדושת שביעית.
- בערב שנת השמיטה השלישית של 'תחומין' (שמיטת תשנ"ד) הרב זאב וייטמן הציג הצעה מעשית לאוצר בית דין ארצי שייתר את השימוש בהיתר המכירה במטעים. הצעה זו מחייבת התמודדות הלכתית עם שאלת שיווק הפירות במערכות השיווק הרגילות ועם שאלת מסירת פירות בקדושת שביעית לחשודים, ועוד. הצעה זו יושמה למעשה בשבתו כיו"ר ועדת השמיטה מטעם הרבנות הראשית לישראל בשנת תשס"ח, שתי שמיטות מאוחר יותר.
- בשנת השמיטה תשס"ח התפתחו מאוד גידולי החממות במצעים מנותקים, והרב דוד לאו שליט"א עסק בנושא זה ב'תחומין' כרך י"ד.
היריעה קצרה מלסקור את עשרות המאמרים בנושא שמיטה שנתפרסמו בארבעים ושלשה כרכי 'תחומין', שיצאו עד כה בעיקר סביב שבע שנות השמיטה שעברו מאז היווסדו של כתב העת, אבל גם מהמעט שהצגנו כאן ניתן להיווכח כיצד המרחב הפורה שנוצר ב'תחומין' סייע להתפתחות שמירת השמיטה במדינת ישראל ולהגשמת חזונו של הראי"ה קוק זצ"ל ש"ביסוד השמיטה… אנו חייבים להתאמץ בכל כוחנו לסבב את הדברים, שסוף כל סוף תהיה שבת הארץ הולכת ונקבעת בכל קדושתה על אדמת הקודש" (אגרות הראי"ה ח"א רפ"ט).
שער שמיני: משפט
אין חולק על כך כי בישראל קיים מתח בין בית המשפט העליון ובין בתי הדין הרבניים. רבות מפסיקותיו של בית המשפט העליון מבטאות ערכים מודרניים של צדק ושוויון אשר לעתים מתנגשות עם ההלכה היהודית.
דוגמה בולטת לכך היא 'הלכת השיתוף', פסק דין של בית המשפט העליון הקובע כי במקרה של גירושין יש לחלק את הרכוש המשותף של בני זוג ביניהם שווה בשווה. פסיקה זו עומדת לכאורה בניגוד להלכה המקובלת, לפיה הרכוש המשפחתי שייך לבעל והוא מחוייב לשלם ממנו לאשתו, את כל ההתחייבויות הממוניות שהתחייב כלפיה מעת תחילת הנישואין, כגון כתובה, מזונות הילדים וכיוצ"ב.
הפסיקה עוררה ויכוח נוקב שהתנהל מעל דפי תחומין (בכרכים י"ח וי"ט). את הדיון הובילו דייני בית הדין הרבני הגדול בימים ההם, הרב שלמה דיכובסקי והרב אברהם שרמן. הרב דיכובסקי קבע בנוגע להלכת השיתוף כי "אמנם בית המשפט כפה זאת על בתי הדין, אך למעשה הייתה זו כפיה מצד המציאות ומצד הנוהג המקובל שלא ניתן להתעלם ממנו. נוהג זה מקובל גם בקרב בני זוג מקרב הציבור הדתי והחרדי אשר רואים את הרכוש המשפחתי כשייך לשניהם, ומכיוון שדיני הבעלות הממונית תלויים בדעת בני אדם אזי שינוי ההתייחסות משפיע בהכרח על ההגדרות ההלכתיות."
על מקומו של 'תחומין' כמסגרת לדיון ומפגש במתח המשפטי בין המודרנה והיהדות אמר הרב דיכובסקי: "ייחודו של תחומין בכך שמעולם לא נמנע מלהעלות לדיון נושאים נפיצים ורגישים הגם שאינם נמצאים בקונצנזוס. דבר זה אינו מובן מאליו בכל הנוגע לכתבי עת תורניים אשר נמנעים לעיתים מדיון בנושאים רגישים ונתינת מקום לעמדות החורגות מן ההסכמה המקובלת".
שער תשיעי: גיור
בארבעים השנים הראשונות של 'תחומין', התפרסמו בו חמישים ושמונה מאמרים תורניים על הלכות גיור. לעומת המקום שהלכות גיור תופסים בספרות ההלכתית המרכזית כגון משנה תורה לרמב"ם (שני פרקים), טור ושולחן ערוך (שני סימנים), כמעט ואין תקדים הלכתי לריבוי כל כך גדול של תורה על בסיס הלכות כל כך מועטות. כמות המאמרים המוקדשים לגיור ב'תחומין' מראה על החשיבות של הנושא בימינו, ועל הצורך בהתחדשות הדיון ההלכתי בנושא.
הרב רפי אוסטרוף, לשעבר מנהל מינהל הגיור אומר: 'תחומין' חידשה דיון הלכתי שהיה רדום במהלך שנות הגלות, בבחינת "מת מצווה". מרבית המאמרים התפרסמו החל משנת תשנ"ה במקביל לניהול 'מינהל הגיור מטעם הרבנות הראשית לישראל' על ידי מכון צומת בראשות הרב ישראל רוזן ז"ל.
בד בבד עם ייסוד בתי דין לגיור ואולפני גיור בעיקר עבור אוכלוסייה דוברת רוסית, החל בירור הלכתי-עיוני של הלכות גיור לימינו. דבר זה אופייני ל'תורה' שכתב העת מאפשר לה מרחב פורה מעל דפיו: תורה מחוברת לחיים. תורות שלמות התחדשו עם התנוצצות הגאולה וחזרת עם ישראל לארצו. הלכות התלויות בארץ, הלכות צבא, הלכות בית חולים יהודי ועוד ועוד. באיחור של כמה שנים לעומת התחומים הנ"ל, הלכות הגיור המורחבות עם הסתעפויותיהם ודקדוקיהן הפציעו לחיינו וקיבלו מקום של כבוד בבמה של 'תחומין' ועל במת ההלכה בכלל.
אחד הנושאים שעמדו במרכזו של פולמוס הלכתי וציבורי היה ביטול גיור למפרע. זירת הדיון המרכזי של נושא נפיץ זה נידון בין כרכי תחומין ומאמרים נכתבו עליו על ידי גדולי תלמידי החכמים והדיינים (הרבנים שלמה דיכובסקי בכרך כט, צבי ליפשיץ בכרך יט, יועזר אריאל בכרך כ, דוד בס בכרך כג, יעקב אפשטיין בכרך לב, אברהם שרמן בכרך לא). ריבוי המאמרים רק בנושא זה מתוך כלל הלכות גיור מלמד עד כמה 'תחומין' הפך להיות הבמה המרכזית של הדיון ההלכתי-התורני-היישומי בארץ ובעולם.
שער עשירי: מקדש וגאולה
כרכי 'תחומין' עוסקים רבות בסוגיות בית המקדש – עבר, הווה ועתיד. בנוגע לבית המקדש ההיסטורי, 'תחומין' עוסק בשאלות כגון: מניין הגיעו מים למקדש, מהם גבולות הר הבית, והיכן בדיוק נשרפה הפרה האדומה.
בשאלות של הלכה למעשה במציאות ההווה, כתב העת עוסק בסוגיות המטרידות את העולים להר ה', כגון אכילה בהר הבית וצורת ההליכה בו ללא נעליים.
בנושא בית המקדש העתידי, 'תחומין' עוסק בהתמדה בסוגיות כגון חידוש עבודת הקרבנות ב'כהני חזקה' ובייחוד מקומה של הטכנולוגיה ושילובה בבית השלישי: האם ניתן להקטיר על המזבח באמצעות גז? להשתמש ברמקול במצוות הקהל? לצלות את הפסח בתנור חשמלי?
בסקירה זו ניתן לראות כי על במת תחומין עולים מאמרים המקיפים כמעט את כל חלקי התורה, וכתב העת מהווה מרכיב בסיסי להכרת הסוגיות ההלכתיות המרכזיות שהתחדשו ונידונו בשנים האחרונות בבתי המדרש