הכשרת המטבח המודרני לפסח

• תנור אפייה –

רבים נזהרים שלא להכשיר תנור לפסח. שכן האפיה בתנור מתבצעת ללא נוזלים בדרך כלל, ואם כן נדרש ליבון חמור (שו"ע תנא, טו), פעולה שבאופן כללי לא ניתן לבצע בתנור חשמלי. סיבה שנייה נעוצה בעובדה שדלת התנור עשויה זכוכית, ולרמ"א זכוכית בולעת ואינה פולטת (תנא, כו).

עם זאת, יש למקילים על מה לסמוך. מי שרוצה להכשיר את התנור, ינקה אותו היטב, ימתין 24 שעות מהאפייה האחרונה, ולאחר מכן יפעיל את התנור על החום המירבי למשך קרוב לשעה. טעמי המקלים: א. אין מגע בין התנור לחמץ. ב. י"א שחמץ נקרא 'היתרא בלע' (ראה משנ"ב תנא,כח). ג. י"א ש"כבולעו כך פולטו" מתייחס גם לליבון. (שו"ת מנחת יצחק, ג' ס"ו. נמסר בשם הגר"מ אליהו זצ"ל)

מאידך, אפשר לכסות את התבשילים בזמן האפייה בפסח, ובכך למנוע מגע של אדי המאכל בדפנות התנור. את תבניות האפיה [ואת הרשת, אם הניחו עליה חמץ ישירות] לא ניתן להכשיר, מכיוון שבלעו חמץ ביבש, וכך גם הרשתות, אם השתמש בהן ישירות בחמץ יבש, ויש להחליפן בתבניות ייעודיות  לפסח.

• תנור אפייה פירוליטי–

לתנור זה פונקציית ניקוי עצמי בעוצמה גבוהה מאד (Self-cleaning). ע"פ ניסיוננו, אפשר להחשיב טמפרטורה של 450 מעלות צלז' לליבון חמור [יתכן שאף 400 מעלות], ו-300 מעלות לליבון קל. (ראה מאמרינו בתחומין מ'; ובשם הר"מ פיינשטיין ביסודי ישורון עמ' קנז ובספר הגעלת-כלים (הרב צבי כהן) פ"יג הערה תלב;  דבר חברון או"ח ג,ג). יש להקפיד לנקות את דלת התנור ואת חיבורי המתכת היטב עם חומרים פוגמים, וכן את הגומי שמסביב. יש לשים לב כי לא ניתן להכשיר את התבניות והמסילות הפנימיות בניקוי הפירוליטי, ויש לרכוש סט חילופי לימי הפסח.

• תנור מיקרוגל–

צורת החימום של קרינת המיקרוגל פועלת ישירות על המאכל, ובאמצעות האדים הנפלטים בעת החימום נבלע טעם המאכלים בדפנות. על מנת להכשירו לקראת פסח יש לנקות באופן יסודי את כל תא החימום (לעיתים בתקרת התא מצטברות שאריות לכלוך ושומן רבות), וכן את החריצים בצירים ובפתח התנור, להמתין 24 שעות, ולאחר מכן להרתיח כוס מים בעוצמה גבוהה למשך מס' דקות עד שהמים ירתחו ויגלשו מעט. את צלחת הזכוכית, למנהג האשכנזים, אין להכשיר אלא להחליף או לכסות באמצעות ניילון נצמד עבה. לחילופין, ניתן לחמם את מאכלי הפסח בכלים אטומים או מכוסים – גם במקרה כזה, יש לנקות את המיקרוגל מפרורים ושאריות חמץ. 

• פלטת שבת–

בלעה טעם בעירוי, מגלישת הסירים, ע"כ מומלץ, לנקות, לכסות ברדיד אלומיניום ולהפעיל למשך כ-40 דקות, כך שהחום שנאצר בחלל שבין נייר הכסף לפלטה יגיע לכ-300º וילבן את הפלטה (ראה תחומין מ, מאמרי). מומלץ שלא לכסות את הפלטה ברדיד אלומיניום לכל החג, מאחר וכיסויה מעלה את חום הפלטה לטמפרטורה גבוהה העלולה לגרום לדליקה במשך הזמן. אפשר להשתמש בכיסוי סיליקון [יש לוודא שהוא עמיד בטמפרטורה של 200 מעלות לפחות]. אם הפלטה מכוסה, אין צורך בהגעלה. פלטה שמחממים עליה חמץ ישירות, הרי היא כתבנית אפיה שצריכה ליבון חמור ואי אפשר להכשירה לפסח.

• מדיח כלים–

מנקים היטב את המדיח ואת המסננת שבתחתית המדיח כך שתישאר ללא שומנים. נמנעים משימוש במדיח בחמץ, למשך 24 שעות. את הרשתות יש המחליפים [הסוברים שדינו של פלסטיק, כחרס, שבולע ולא פולט, ראה אג"מ ב,צב]. למעשה, ניתן להשאירם במדיח ולהפעילו על התוכנית החמה והארוכה ביותר לשם הגעלה (לרוה"פ מועילה הגעלה בפלסטיק – פס"ת תנא,נג). בכל השימושים בפסח, רצוי להכניס את הסבון לתא שטיפת הכלים [ולא למקום המיועד לו] משום שהסבון שבתא הקטן נכנס לפעולה רק בשלב מאוחר יותר של השטיפה. יש שהחמירו שלא להשתמש כלל במדיח בפסח, מחשש שמכיל חלקי חרס, אך רוב המדיחים היום אינם כאלה (ראה מאמרו של הרב ישראל רוזן בתחומין יא, ביחס למספר תשובות באג"מ).

• מחבת מצופה טפלון / 'שיש' / טיטניום –

מחבת רגילה, מכשירים בליבון קל (רמ"א תנא,יא). חז"ל אסרו להכשיר כלים עדינים שיש חשש שההכשרה לא תתבצע כהלכה מחמת שיחששו לשלימותם (שו"ע תנא,א; משנ"ב שם יג-יד). כך הדין גם ביחס לחומרי הציפוי הסינטטיים (אג"מ או"ח ב,צב), ועל-כן, אין להכשיר לפסח מחבתות מצופות.

• בר מים, מיחם, מכונת קפה –

בר מים המשמש לשתייה חמה בלבד, וכן מכונת קפה, אינם צריכים הגעלה לפסח, משום שככלל, המציאות כיום היא שאין מערבים חמץ בתה, שוקו וקפה לסוגיו. עצם העירוי מבר המים לכלי חמץ אינו אוסר אותו לשימוש בפסח) ט"ז תנב סוס"ק יא; ערוה"ש תנב,יח). אך שימוש בבר מים או במיחם להכנת 'מנה חמה', עירוי על סובין וכד', מבליע במיחם/מיני-בר טעם חמץ, במקרה כזה יש להכשירו (משום שלכתחילה מחמירים בפסח מדין 'ניצוק-חיבור' – שעה"צ תמד,ד; פס"ת תמד,יד). את המיחם יש לנקות היטב, כולל את קרקעיתו כך שלא יהיה בה אבן, להימנע משימוש בחמץ 24 שעות, למלאותו מים, להרתיחו, לפתוח את הברז על מנת שיזרמו דרכו מים רותחים. להשלים את המים החסרים ולאפשר להם לגלוש בזהירות על גדות המיחם. את המכסה יש להגעיל בנפרד. [כאשר רגילים להניח חלה ישירות על מכסה המיחם, אין להסתפק בהגעלה, אלא יש גם לצפותו ברדיד אלומיניום, ולוודא שיש נקבי יציאה פתוחים לאדים המצטברים במיחם].

הכשרת מיני-בר – יש לרוקן את מיכל המים החמים. לנקותו ולהמתין 24 שעות ללא שימוש בחמץ. להרתיח בו מים [במיחם בו יש אפשרויות לחצי או למלא, יש להקפיד להרתיח את המיכל במצב 'מלא'], לאפשר יציאת מים רותחים דרך הברז. לרוקן את המיכל מהמים החמים, להזרים לתוכו מי ברז, שוב לרוקן. כעת המיני-בר כשר לפסח לכתחילה.

השוהה בפסח במקום ציבורי, ויש חשש שיש המשתמשים במיני-בר/מיחם גם לחמץ, לכתחילה לא ישתמש במיחם (שו"ת מנחת יצחק ה,פא; שו"ת חבל נחלתו כב,יג). אם נחוץ מאד להשתמש במים חמים אלו, רשאי לסמוך על הכלל ש'כל שעת הדחק כדיעבד דמי'. ועכ"פ, לפני השימוש יש לוודא שהבר נקי.

הערה חשובה: לאחרונה, נפוץ השימוש במשקה שיבולת שועל כתוספת לקפה (במקום חלב), לכן, במידה ורגילים לערות את המים הרותחים לאחר תוספת המשקה הנ"ל, יש להכשירו ע"י עירוי ברותחים כנ"ל.

• קומקום חשמלי –

על אף שקומקום חשמלי משמש להרתחת מים בלבד, ואין שימושו בחמץ – המנהג המקובל הוא, להכשיר בהגעלה כל כלי העומד לשימוש בימי הפסח, ברותחים (ע"פ מסקנת השו"ע תנא,כב). לפני ההגעלה, יש להסיר את האבן בתחתית הקומקום, למלאותו, להרתיחו, ולגרום למים הרותחים שישפכו באמצעות הוספת סודה לשתיה, מלח לימון [כשר לפסח!] וכדומה.  

• כיריים קרמיות וכיריים אינדוקציה –

בכיריים אלה, המשטח שעליו מונחים הסירים עשוי זכוכית. ולכן למנהג רוב הספרדים, שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה – די בניקוי ואין צורך בהגעלה. למנהג האשכנזים, שלא להכשיר כלי זכוכית לפסח (שו"ע ורמ"א תנא,כו), לכאורה אין להשתמש בהן בפסח. עם זאת, יש הסוברים שמכיוון שהזכוכית שממנה עשויות כיריים אלו היא חזקה מזכוכית רגילה, ניתן להכשירה גם למנהג האשכנזים (צי"א ט,כו; ספ"כ פ"ט הע' 27 בשם רי"ש אלישיב). אפשרות הכשרה לשיטה זו, יש להמתין 24 שעות מבישול החמץ האחרון, לנקות היטב את הכיריים, ואז להפעילן: בכירים קרמיות – להפעיל את הכיריים למשך כרבע שעה, עד שיגיעו לחום המירבי (ראה מאמרי בתחומין מ; הרב יצחק דביר, אמונת עתיך 100 עמ' 158-165). בכירים אינדוקציה – להרתיח סיר ריק ולהעבירו בעודו רותח על פני כל משטח הזכוכית, כדי שכל המשטח יוכשר, שהרי בכיריים אלה החום עובר מהסיר לכיריים, ולא להיפך. ומכיוון שכלל הלכתי הוא שאין בליעה ופליטה במגע כלי בכלי ללא נוזל (רמ"א יו"ד צב,ח), יש להוסיף ולערות מים מעט רותחים על הכיריים בזמן ההגעלה. (ראה הרב יצחק דביר, אמונת עתיך 121 עמ' 80-89).

• סיר לבישול איטי (Crockpot) –

סיר לבישול איטי הוא סיר חרסינה/קרמיקה, שנמכר יחד עם מעטפת חשמלית המחממת אותו. אין להכשיר סיר זה לפסח, משתי סיבות: (א) אין אפשרות מעשית להכשיר כלי חרס לפסח (שו"ע תנא,א). (ב) המעטפת החשמלית עצמה עשויה להתלכלך משאריות אוכל, בדומה לכיריים. ומכיוון שהיא חשמלית, אין אפשרות לבצע בה הגעלה או ליבון.

• משטחי עבודה וכיורים –

רבים ממשטחי העבודה הנפוצים כיום (המכונים בפי העם 'שיש') אינם עשויים מאבן טבעית – אלא מאבן  העוברת תהליכי עיבוד הכוללים טחינה, הוספת דבקים וחומרים  נוספים וייבוש בתנור (בחום נמוך יחסית). על מנת להכשיר לפסח משטחי עבודה וכיורים העשויים מאבן מעובדת (כגון 'אבן קיסר', 'בלנקו' ומותגים נוספים) – יש לוודא  שהמשטח/כיור – שומר על  תכונת האבן הטבעית  –  פליטת כל הטעם הנבלע בו. מכון צומת בודק משטחי עבודה וכיורים ומאשר את היותם ניתנים להכשרה לפסח. (ניתן למצוא רשימה מפורטת של משטחים מאושרים כאן). הכשרת כיורים ומשטחים יש לעשות [אחרי  ניקוי יסודי מכתמי מאכל, שומנים ושאריות אוכל] באמצעות עירוי מים רותחים (מבעבעים) על כל המשטח. ע"פ ההלכה (שו"ע, תנא,יא) אין צורך להגעיל את כל המשטח בבת אחת ואפשר להכשירו בכמה עירויים. במידה ולא ניתן להכשיר את  המשטח – יש לצפותו בנייר כסף עבה או כיסוי פלסטי, לפני השימוש בכלי פסח.

• כלי בישול רב תכליתיים –

לאחרונה נכנסו לשימוש  כלי בישול רב תכליתיים המשמשים  לבישול, צלייה ואפייה (כגון נינג'ה גריל ודומיו)  – ויש המעוניינים להשתמש בכלי זה לפסח באמצעות החלפת הכלים הפנימיים בהם נמצאים המאכלים – לשם כך יש לשים לב להנחיות הבאות:

1.  אם הכלי משמש לאפייה וצלייה של חמץ גמור, כגון  שניצלים, מאפים עוגות וכדו' – בדרך כלל לא ניתן כלל להכשיר את המכשיר, משום שחלקים ממנו, כולל המכסה, ממנו נפלט חום רב ואליו ניתזים מרכיבים מהתבשיל, דורשים ליבון חמור.
2. אם ניתן באופן בטיחותי – יש לכסות את מכסה המכשיר, שלא ניתן לשליפה, ברדיד אלומיניום, ואת  גוף המכשיר ניתן להכשיר בדומה להכשרת תנור אפייה חשמלי – באמצעות הפעלה על החום המקסימלי למשך חצי שעה. ישנם רבים המחמירים שלא להסתמך על שיטת הכשרה זו, אך למקלים יש על מי לסמוך כדלעיל. את החלקים הנשלפים, יש להחליף לחדשים לפסח.
3. את החלקים החיצוניים של המכשיר, כגון פאנל הלחיצים וכדו',במידה ונתזים עליהם נוזלים ושומנים – יש לנקות היטב ולהכשיר בעירוי רותחים או לצפות בנייר כסף.
4. חלקים נשלפים המשמשים לבישול בנוזלים בלבד ניתן להכשיר בהגעלה.
5. למעשה, אם דרך שימושו הרגילה של המכשיר כוללת חמץ גמור כגון פסטה בצקים וכדו', אין להכשיר את הכלי  מחשש  לחריצים וסדקים  שנבלע בהם חמץ  ולא ניתן להכשירם כראוי, וכן משום שחלקים מסוימים דורשים ליבון חמור.
6. אם דרך שימושו של הכלי רק לבשר, ירקות וכיוצ"ב, שאינם מוצרי חמץ, וההכשרה היא רק מחשש שמא אחד הרכיבים או התבלינים מעורב עם חמץ כלשהו – אזי אפשר להכשיר באופן הנזכר בסעיפים 1-4.

• כלי ריסוק וקיצוץ – בלנדר, שייקר, פוד-פרוססור

כלים אלו מיועדים לריסוק וערבוב ושימושם בצונן. כמו כן מרסקים בהם פירות וירקות ומאכלים שאינם חמץ, ונעשה בהם שימוש רק בטמפרטורת החדר. לכן, אין צורך בהכשרה מיוחדת לפסח מלבד נקיון יסודי. במידה ורסקו בכלים מאכלים או משקאות חמץ צוננים, יש להגעיל את הסכינים במים רותחים (רק את הלהב עצמו), או לשפשף אותם בצמר פלדה מכיון שחיתוך מאכל קשה בסכין מבליע בתוכו מקצת מטעמו (עפ"י שו"ע יו"ד קכא,ז).

במידה וחוששים שהשתמשו בבלנדר לטחינת  דברי חמץ חמים – ראוי לא להכשיר אותם לפסח (עיין משנה ברורה תנא, כג, על הקושי המעשי בהכשרת סוגים שונים של סכינים) 

• כלי אוכל מחומרים סינטטיים –

עם התפתחות טכנולוגיות הייצור נכנסים לשימוש חומרים שונים בעלי תכונות משופרות. להלן סקירה תמציתית לגבי אפשרות הכשרתם. בכל מקרה חשוב לשים לב ל 4 כללי יסוד בהכשרת כלים:

• אין להכשיר כלים עדינים שחוששים שמא יישברו או יינזקו בחום, מחשש שלא יכשירם כראוי. (תנא,ז)
• אין להכשיר כלים שיש בהם חריצים או סדקים עמוקים. (תנא, ג)
• אין להכשיר כלים ששימושם העקרי בבצק. (תנ"א, יח)
• כלים המשמשים רק לצונן (או לחום נמוך פחות מ-40 מע') אינם זקוקים להכשרה, רק לניקיון יסודי. (תנא,כב)