שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1594: נח ד' בחשוון התשע"ו 17/10/2015

שאלה:

בבתי כנסת רבים הבימה שקוראים עליה בתורה מוגבהת, ונכים ובעלי מגבלה בהליכה אינם יכולים לעלות אל הבימה ללא עזרה, ולעתים אין אפשרות כלל שהם יעלו לבימה. האם בזמן שקוראים לאדם נכה לעלות לתורה, ניתן להביא שולחן קטן סמוך לבימה, להוריד אליו את ספר התורה ושם לקרוא בזמן עליית האדם הנכה?

תשובה:

טלטול ספר תורה לכבודו של אדם

המשנה (יומא ז,א) מתארת את קריאת התורה על ידי הכהן הגדול ביום הכיפורים:

בא לו כהן גדול לקרות.. חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן נותנו לכהן גדול, וכהן גדול עומד ומקבל וקורא .

הירושלמיעל אתר מתפלא על משנה זו: כיצד ייתכן שמביאים את ספר התורה אל הכהן הגדול, במקום שהכהן הגדול ילך אל ספר התורה? ומשיב הירושלמי:

אלא על ידי שהן בני אדם גדולים, התורה מתעלה בהן.

כלומר, כאשר מדובר על אדם גדול, הרי שהתורה מתעלה על ידו גם כשמביאים אותה אליו. לאור דברי הירושלמי, כותב המרדכי (ראש השנה, רמז תשי) שאין להביא ספר תורה לבית האסורים כדי לקרוא בו לחבושים שם, מפני שאין להוליך ספר תורה אצל בני אדם, פרט לאדם חשוב.

אולם בהמשך דברי הירושלמי מבואר שאפשר לטלטל את ספר התורה גם לכבוד ריש גלותא, כיוון שהוא מזרעו של דוד. מכאן הסיק האור זרוע (א, קריאת שמע ט) שאם לכבוד ריש גלותא מותר לטלטל את ספר התורה, קל וחומר שניתן לעשות זאת עבור אדם אנוס, שאינו יכול לצאת מביתו.

לפי שיטתו של האור זרוע ניתן היה לומר שבכל מצב שטלטול הספר לא נעשה מתוך זלזול אלא מתוך אילוץ, אין בכך בעיה, ואם כן לשיטתו הורדת ספר התורה מן הבימה המרכזית אל שולחן הסמוך לה, מותרת. אולם להלכה השולחן ערוך (או"ח קלה, יד) מחמיר כדעת המרדכי, וכך נראה גם מפסיקת הרמ"א (שם), ולכן לא ניתן להסתמך על שיטת האור זרוע בנידוננו.

טעמים אחרים להקל

אף שפסיקת השולחן ערוך איננה מאפשרת לכאורה להוריד את ספר התורה אל שולחן הסמוך לבימה, נראה שאפשר להציע סיבות אחרות שבגינן הדבר יהיה מותר:

א. המקורות שראינו עד כה עסקו בפשטות בהוצאת ספר תורה אל מחוץ לבית הכנסת, אך במקרה שלנו מדובר על הזזת ספר תורה בתוך בית הכנסת. פוסקים רבים הקלו לטלטל ספר תורה מחדר לחדר בתוך מבנה בית הכנסת (עיין שו"ת ציץ אליעזר יז,יב; שו"ת יביע אומר ט, או"ח טו), ומסתבר שאף המחמירים יודו שטלטול בתוך אותו חדר כלל אינו בעייתי.

ב. במציאות שלנו אמנם מטלטלים את ספר התורה אל האדם, אולם גם העולה לתורה מתאמץ ובא לקראת ספר התורה, וייתכן שזו סיבה להקל (אולי בדומה למנהג בקהילות שונות שהחזן עובר עם ספר התורה בין כל המתפללים כדי שינשקו אותו, אף על פי שהדבר מאריך את מסלול הולכת ספר התורה מארון הקודש אל הבימה).

ג. מתוך דברי הירושלמי שהזכרנו לעיל ניתן ללמוד עיקרון: כל אימת שטלטול ספר התורה יגרום כבוד לתורה, הטלטול מותר. לפי זה ייתכן שכאשר מדובר על אדם נכה, שאינו יכול ללכת, והציבור דואג לכך שאף הוא יוכל לעלות לתורה, יש בכך עילוי גדול לתורה ולערכיה , שכן ניכר לעין כל שהתורה מתחשבת באדם נכה ובאה לקראתו (אכן, מסתבר שסברא זו משתנה ממקום למקום ומקהילה לקהילה).

ד. הרמ"א (או"ח קלט, ג) פוסק שעל אף שהעולה לתורה צריך לקרוא יחד עם בעל הקורא (ואם לא כן ברכותיו יהיו לבטלה), אפשר להעלות לתורה סומא או עם הארץ, אף שלא יעשו כך. הביאור הלכה (קמא, ד"ה לבטלה) מסביר שהסיבה היא "דאם לא יקראום לעולם איכא כיסופא טובא (בושה גדולה) וגם אתו לאנצויי (יבואו לידי מריבה)". מדברי הביאור הלכה ניתן אולי להסיק גם לנידון דידן, שאם ההקפדה על אי הורדת ספר התורה תגרום לכך שאדם נכה לא יוכל לעולם לעלות לתורה, ובכך תיגרם לו בושה, ואולי אף תפרוץ מריבה, אפשר להקל בדבר ולעשות את מה שדרוש כדי שהנכה יוכל לעלות לתורה.

סיכום ומסקנות

למעשה , הפתרון הטוב ביותר הוא ש כבר בשלב התכנון של בית הכנסת , ייתנו האחראים את דעתם על צורכיהם של בעלי המוגבלויות, ויתכננו את בית הכנסת באופן שיאפשר נגישות לכל אחד מן הציבור. ומצווה גדולה לעשות כן .

בבתי כנסת שבהם פתרון זה אינו אפשרי, ניתן להוריד את ספר התורה מן הבימה אל מדף או שולחן הנמצא סמוך לבימה, כך שהאדם הנכה יוכל להגיע אליו ולעלות לתורה, ו לרווחא דמילתא יקראו על השולחן גם את העלייה שלאחר מכן . באופן זה, הפגיעה בכבוד ספר התורה מועטת, כיוון שאינו מורד רק עבור קריאת אדם יחיד, וכמו כן הדבר נעים ומכובד יותר עבור הנכה, כיוון שיש גם אחרים העולים לתורה באופן זה. אם ידוע מראש שאדם נכה עומד לעלות לתורה , במידת האפשר הטוב ביותר הוא שהקריאה כולה תיעשה על המדף או השולחן.

ניתן להזמין את ספריו של הרב יוסף צבי רימון מסדרת הלכה ממקורה

בטלפון 02-5474542/7

עבור לתוכן העמוד