שבת בשבתו
חיפוש בפרשות
פרשה מחבר המאמר
מדור ערך לחיפוש
ביטוי מדוייק

1665: כי-תשא כ' באדר תשע"ז 18/03/2017

 

שיאן של תפילות הימים הנוראים בטיפוס הבודד של משה בהר - "ויתייצב עמו שם", בורא עולם מתגלה למשה המבקש לדעת את דרכיו ומגלה לו את י"ג מידות הרחמים. מאיגרא רמא של ארבעים יום ולילה יורד משה יחד עם עם ישראל לבירא עמיקתא של לוחות שבורים.

התגובה הראשונה של נותן התורה "הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם". עם הנבחר להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש לא יכול להיכנע לקול הקורא "אלה אלהיך ישראל" ולחולל סביב העגל. הקב"ה בכעסו מעביר את האחריות אל משה - "כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים". הבוחר בעמו ישראל באהבה מתנער מעמו ומחזירם למשה בחירו.

התמונה המשתקפת מהפסוקים הינה עולם בלי מחילה וסליחה שבו החוטאים נדחים. גם בגן עדן היו לקב"ה ציפיות מאדם וחוה, האדם חוטא ומגורש. הגעגוע לגן עדן ימשיך ללוות את להט החרב המתהפכת ואת ההבנה שהאדם לא תמיד יצליח לעמוד בציפיות. תהליך דומה מתרחש במבול - "וינחם ה' כי עשה את האדם... ויתעצב אל לבו". בורא עולם ניחם על מעשיו ומידת האמת מקטרגת.

לאחר המבול מריח הבורא את ריח הניחוח ומבין שלא יוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם. הגעגוע לגן עדן, הציפייה לעולם טרום המבול מהווים תשתית ליכולת של האדם ברוא חומר להיפגש עם בוראו המנמיך את הציפיות. בהר סיני מבקש נותן התורה לייעד עם אשר יצליח להיות ממלכת כהנים ולקיים את רצון הבורא. מה שכשל בראשית ימי האנושות יתוקן במתן תורה.

מה גדולה האכזבה כשגם עם ישראל מכזיב. "סרו מהר מן הדרך אשר צויתם" הלוחות מעשה אלוקים נשברים.

משה נוטה את אוהלו אל מחוץ למחנה – נוכחות הקב"ה במחנה כבר לא מובנת מאליה. "והיה כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד". התפקידים מתהפכים – האדם יצטרך לבקש את הבורא באקטיביות ובכל מרחבי החיים ולא רק הבורא יחפש אותו. הצורך לחפש את הבורא יגרום לאדם להשקיע, להתאמץ ולהעריך יותר את הבלתי מובן – הבורא חפץ ביקרו של האדם ובקשר אתו.

ומאידך – מתוך החטא נולדות מחדש מידותיו ודרכיו של הקב"ה. במקום - "הניחה לי ואכלם" נולדות י"ג מידות הרחמים. בורא עולם בוחר בעמו ובורא בעקבות החטא את הסליחה, התשובה ומידות הרחמים. רק מתוך מידות אלו יוכלו האדם והבורא לשוב ולהיפגש - במדבר, בתעניות ציבור ובכל שנה מחדש בימי הרחמים והסליחות.

"כמו שהודעת לעניו מקדם".

עבור לתוכן העמוד