מאמרים בנושא מטבח

א. הנחת הסיר, שבתחתיתו יש מתכת מיוחדת היוצרת את האינדוקציה, היא לדעתנו סגירת מעגל ישיר, בידים. גם בשיטה זו שאין בה גוף חימום – יש סגירת מעגל היוצר את הפעולה הנדרשת (חימום) כמו הפעלת מיקרו-גל, למשל, שאין בו גופי חימום. לדעתי העמדת הסיר היא 'בונה' מובהק לדעת החזו"א, לא פחות מהפעלת מתג on-off רגיל.

ב. אפשר לדון באריכות מהו בדיוק איסור חשמל בשבת כשאין גוף חימום אך הלכה למעשה הקונצנזוס ההלכתי הוא לאסור בשבת ובחג הפעלת מכשיר חשמלי גם ללא חימום (כמו מאוורר, ומיקור-גל ורדיו וכל כיו"ב). וגם אם זה נחשב רק דרבנן אין להקל רק לצורך גדול ובשינוי וכד'.
גם הרב רבינוביץ שליט"א, הכותב (וכן תלמידיו בשמו) שאינו מבין את האיסור – לא מתיר הלכה למעשה להפעיל שום מכשיר חשמלי שלא לצורך חיוני.

ג. לכן ביו"ט יש להניח את הסיר עם המאכל שרוצים לבשלו, לפני שהכיריים נדלקות. בכה"ג הרי זה גרם הפעלה חשמלית ויש המתירים גם לכתחילה ביו"ט (למיטב זכרוני בשש"כ), וכך מרגלא בפי בהקשרים שונים, כמו מדיח כלים ועוד.

ד. אכן, התברר לנו בעת הכרתנו את הנושא אשתקד (בבית מלון, אך מן הסתם ניתן להעתיק זאת גם לבית הפרטי) שניתן להניח על הכיריים לפני שבת/חג טס מתכתי מתאים (דומני מנירוסטה, בתיאום עם החברה), כמין 'בלאך', ואזי כל השבת (או בשעות מסויימות לפי שעון שבת) המעגל סגור ויש אינדוקציה כל זמן השעון, וחימום בעצימות נמוכה. הנחת סיר בשבת/חג ע"ג טס זה רק מעצימה את החימום, ולא מפעילה ולא 'בונה' את המעגל/הזרם החשמלי.
לפיכך:
(1) ביו"ט לדעתנו ניתן להתיר לכתחילה בשיטה זו (אם היא מעשית בבית פרטי).
(2) גם בשבת סברנו להתיר להניח סיר חמין חם על הטס האינדוקטיבי (לצורך הגשה בבית המלון).
(3) בודאי ניתן להניח ביו"ט ע"ג טס זה לפני זמן ההדלקה ע"י שעון (וכבר הבעתי עמדתי להתירא לעיל בסעיף ג', גם ללא טס).
(4) ואולי גם בשבת.

והנלענ"ד כתבתי
היו ברוכים
הרב ישראל רוזן, מהנדס

כאשר אין אפשרות לסדר במהלך השבת את ההתקן באמצעות גוי או גרמא כמוסבר כאן (קישור למאמר סידור התקן בשבת) והאוכל לסעודות השבת נמצא במקרר – הסתפקו גדולי הפוסקים האם אפשר לתת לאחד מבני הבית שאינו מודע לבעיה לפתוח לתומו את המקרר – במקרה שכזה הגדרת האיסור היא כ'מתעסק' דהיינו אדם שחשב שעושה פעולה מותרת ובטעות עשה פעולה אסורה. ואולם יש  מהאחרונים שכתבו שאמנם המתעסק אינו נענש אך עדיין המעשה עצמו נחשב כחטא… ספק נוסף  שקיים כאן האם פעולת פתיחת הדלת נחשבת כפעולת הדלקת הנורה – שהרי זו דרך הדלקתה הרגילה, או שהיא רק בבחינת פסיק רישיה המתרחשת אגב פתיחת הדלת לצורך הוצאת המאכלים – למעשה דעת הרב יעקב אריאל להחמיר מספק (שו"ת באהלה של תורה ב, לו) וגם הגרש"ז אוירבעך לא הכריע,  לכן, אם אין אפשרות להיעזר בגוי ישאל חכם שיכריע לפי הזמן והמקום.

כאשר הוצא האוכל מן המקרר באופן האסור בשבת – למעשה ניתן להשתמש בו (שש"כ י,טז) אע"פ שחכמים קנסו שלא ליהנות 'ממעשה שבת' (שו"ע שי"ח, א ועיי"ש פרטים רבים בדין זה מתי נאסר לאדם עצמו ומתי גם לאחרים וכן אבחנה בין שוגג למזיד ולא הארכנו כי אינו נוגע ישירות לנידון כאן) משום שאין הנאה ישירה מן האיסור (כמו באכילת תבשיל שהתבשל באיסור – שם ההנאה היא מעצם המעשה) אלא מדובר בהסרת מניעה (פתיחת הדלת המונעת את הגישה לדברי האוכל). כמובן, שבאופן פרטני יכולים להיות שיקולים אחרים כגון שיש בכך מתן הסכמה שבשתיקה לחילול שבת וכיוצ"ב. אך מעיקר הדין האוכל לא נאסר ע"י פתיחה באיסור.

לא. יש צורך לנטרל את המתג הנמצא בין הדלת לגוף המקרר על מנת לוודא שלא מתרחשת שום הפעלה חשמלית בעת פתיחה וסגירת דלת המקרר. ראה כדאי לדעת 1 – כיצד ניתן לבצע את נטרול המתג באופן עצמאי.

לכתחילה צריך לדאוג לכך שבשעה שהאזעקה לא עובדת גם הגלאי מנוטרל (ללא מתח). זה דבר שניתן להיעשות בקלות ע"י חברת האזעקה. אם אין – והאדם נקלע למקום שיש בו גלאי נפח – יש מקום להתיר בדיעבד על בסיס לא ניחא ליה ו'מתעסק' בדרבנן. מ"מ, לכתחילה ראוי ורצוי ומומלץ לטפל בכך.