כיריים אינדוקציה פועלות באמצעות השראת שדה מגנטי, שגורם לזרמים חזקים מאוד בתוך המתכת של הסיר. זרמים אלו מחממים את הסיר, וכך האוכל שבתוכו מתחמם. בשבת אין להניח סיר מתכתי על האינדוקציה, כי בכך נוצר זרם. ישנה אפשרות תיאורטית – להניח פלטת מתכת העשויה מחומר שמושפע מאפקט האינדוקציה, וכך היא תישאר חמה כל השבת. על הפלטה הזו אפשר להניח סירים שעשויים מחומר שלא מושפע מהאפקט של האינדוקציה, והם יתחממו מחומה של פלטת המתכת, ולא מאפקט האינדוקציה.
אך נראה ששיטה זו פחות טובה מבחינה הלכתית מפלטת שבת מכמה סיבות: א) בכיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, יש אפשרות לשנות את מידת החום (וייתכן שאסור מצד 'שמא יחתה'). ב) כיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, הן כן אמצעי מקובל לבישול, ויש לחשוש ל'מיחזי כמבשל' גם בשימוש בפלטה מתכתית על גבי כיריים אינדוקציה, כאשר הסיר אינו מותאם לאפקט האינדוקציה, מאחר שזה פתרון שלא הומצא בשביל שבת, אלא פתרון מקובל לכל יושבי תבל הרוצים לבשל באמצעות כיריים אינדוקציה בסיר לא מותאם. ג) בפלטת שבת מכוסה 'מקור החום', שהוא סלילי המתכת, בכיסוי החיצוני של הפלטה, ויש מקום להחשיבו כ'גחלים קטומות'. אך בפתרון המוצע מקור החום הוא הפלטה המתכתית, והיא גלויה לעין כול (בחזון עובדיה, שבת א, עמ' נב-נג, הוזכרו נקודות אלו בין הטעמים להתיר פלטה. אפשר שכששלושתן אינן קיימות, אין להתיר).
מכל מקום, עד כמה שידוע לנו, כיריים אינדוקציה מכבות את עצמן אחרי כמה שעות, בגלל הוראות בטיחות, וכמו כן הנחת פלטת מתכת על הכיריים למשך זמן רב עלולה לפגוע בהן. גם שימוש באינדוקציה על ידי הדלקה של שעון שבת אינו מעשי בדרך כלל, מאחר שלא די בחיבור מתח חשמלי, אלא צריך לכוון אותן בכל הפעלה מחדש. אם כן האפשרות הזו מעשית רק במקרה שהכיריים דולקות מערב שבת. יש לציין שבליל יום טוב אפשר להשתמש בפתרון זה, להדליק את הכיריים מערב יום טוב עד שהכיריים תיכבנה מעצמן או שתיכבנה באמצעות שעון שבת. אך יש לוודא שהשארת הכיריים דולקות כשעליהן מונחת פלטה למשך זמן לא תגרום להן נזק (ע"פ הוראות היצרן). כמו כן יש לוודא ששעון השבת שבו משתמשים מתאים להספק (watt) של הכיריים.

כאשר אין אפשרות לסדר במהלך השבת את ההתקן באמצעות גוי או גרמא כמוסבר כאן (קישור למאמר סידור התקן בשבת) והאוכל לסעודות השבת נמצא במקרר – הסתפקו גדולי הפוסקים האם אפשר לתת לאחד מבני הבית שאינו מודע לבעיה לפתוח לתומו את המקרר – במקרה שכזה הגדרת האיסור היא כ'מתעסק' דהיינו אדם שחשב שעושה פעולה מותרת ובטעות עשה פעולה אסורה. ואולם יש  מהאחרונים שכתבו שאמנם המתעסק אינו נענש אך עדיין המעשה עצמו נחשב כחטא… ספק נוסף  שקיים כאן האם פעולת פתיחת הדלת נחשבת כפעולת הדלקת הנורה – שהרי זו דרך הדלקתה הרגילה, או שהיא רק בבחינת פסיק רישיה המתרחשת אגב פתיחת הדלת לצורך הוצאת המאכלים – למעשה דעת הרב יעקב אריאל להחמיר מספק (שו"ת באהלה של תורה ב, לו) וגם הגרש"ז אוירבעך לא הכריע,  לכן, אם אין אפשרות להיעזר בגוי ישאל חכם שיכריע לפי הזמן והמקום.

כאשר הוצא האוכל מן המקרר באופן האסור בשבת – למעשה ניתן להשתמש בו (שש"כ י,טז) אע"פ שחכמים קנסו שלא ליהנות 'ממעשה שבת' (שו"ע שי"ח, א ועיי"ש פרטים רבים בדין זה מתי נאסר לאדם עצמו ומתי גם לאחרים וכן אבחנה בין שוגג למזיד ולא הארכנו כי אינו נוגע ישירות לנידון כאן) משום שאין הנאה ישירה מן האיסור (כמו באכילת תבשיל שהתבשל באיסור – שם ההנאה היא מעצם המעשה) אלא מדובר בהסרת מניעה (פתיחת הדלת המונעת את הגישה לדברי האוכל). כמובן, שבאופן פרטני יכולים להיות שיקולים אחרים כגון שיש בכך מתן הסכמה שבשתיקה לחילול שבת וכיוצ"ב. אך מעיקר הדין האוכל לא נאסר ע"י פתיחה באיסור.

לא. יש צורך לנטרל את המתג הנמצא בין הדלת לגוף המקרר על מנת לוודא שלא מתרחשת שום הפעלה חשמלית בעת פתיחה וסגירת דלת המקרר. ראה כדאי לדעת 1 – כיצד ניתן לבצע את נטרול המתג באופן עצמאי.

לכתחילה צריך לדאוג לכך שבשעה שהאזעקה לא עובדת גם הגלאי מנוטרל (ללא מתח). זה דבר שניתן להיעשות בקלות ע"י חברת האזעקה. אם אין – והאדם נקלע למקום שיש בו גלאי נפח – יש מקום להתיר בדיעבד על בסיס לא ניחא ליה ו'מתעסק' בדרבנן. מ"מ, לכתחילה ראוי ורצוי ומומלץ לטפל בכך.