שאלות ותשובות

כאשר אין אפשרות לסדר במהלך השבת את ההתקן באמצעות גוי או גרמא כמוסבר כאן (קישור למאמר סידור התקן בשבת) והאוכל לסעודות השבת נמצא במקרר – הסתפקו גדולי הפוסקים האם אפשר לתת לאחד מבני הבית שאינו מודע לבעיה לפתוח לתומו את המקרר – במקרה שכזה הגדרת האיסור היא כ'מתעסק' דהיינו אדם שחשב שעושה פעולה מותרת ובטעות עשה פעולה אסורה. ואולם יש  מהאחרונים שכתבו שאמנם המתעסק אינו נענש אך עדיין המעשה עצמו נחשב כחטא… ספק נוסף  שקיים כאן האם פעולת פתיחת הדלת נחשבת כפעולת הדלקת הנורה – שהרי זו דרך הדלקתה הרגילה, או שהיא רק בבחינת פסיק רישיה המתרחשת אגב פתיחת הדלת לצורך הוצאת המאכלים – למעשה דעת הרב יעקב אריאל להחמיר מספק (שו"ת באהלה של תורה ב, לו) וגם הגרש"ז אוירבעך לא הכריע,  לכן, אם אין אפשרות להיעזר בגוי ישאל חכם שיכריע לפי הזמן והמקום.

כאשר הוצא האוכל מן המקרר באופן האסור בשבת – למעשה ניתן להשתמש בו (שש"כ י,טז) אע"פ שחכמים קנסו שלא ליהנות 'ממעשה שבת' (שו"ע שי"ח, א ועיי"ש פרטים רבים בדין זה מתי נאסר לאדם עצמו ומתי גם לאחרים וכן אבחנה בין שוגג למזיד ולא הארכנו כי אינו נוגע ישירות לנידון כאן) משום שאין הנאה ישירה מן האיסור (כמו באכילת תבשיל שהתבשל באיסור – שם ההנאה היא מעצם המעשה) אלא מדובר בהסרת מניעה (פתיחת הדלת המונעת את הגישה לדברי האוכל). כמובן, שבאופן פרטני יכולים להיות שיקולים אחרים כגון שיש בכך מתן הסכמה שבשתיקה לחילול שבת וכיוצ"ב. אך מעיקר הדין האוכל לא נאסר ע"י פתיחה באיסור.

לא. יש צורך לנטרל את המתג הנמצא בין הדלת לגוף המקרר על מנת לוודא שלא מתרחשת שום הפעלה חשמלית בעת פתיחה וסגירת דלת המקרר. ראה כדאי לדעת 1 – כיצד ניתן לבצע את נטרול המתג באופן עצמאי.

בדומה למה שהתבאר בתשובה הקודמת בנוגע למחם, גם בתרמוס חשמלי ישנו מדיד שבו נמצאים מים בטמפרטורה נמוכה יותר מבשאר התרמוס. בתרמוס האפשרות של בישול המים שבמדיד ממשית אף יותר מאשר במחם, שכן בתרמוס מדובר בכמות גדולה יחסית של מים (30–60 סמ"ק), שעשויים להימצא בו כשהם בטמפרטורה נמוכה מייד סולדת (עד כ-30 מעלות צלזיוס). כמו כן, בתרמוס המדיד הוא גם הצינור שדרכו יוצאים המים מהתרמוס החוצה, כך שהוצאת מים מביאה מיידית לערבוב מי המדיד עם מי התרמוס.ההכשר של מכון צומת מבטיח כי טמפרטורת מי המדיד תעמוד על 50 מעלות צלזיוס לפחות, גם בחלוף יממה מההרתחה הראשונית. זאת ועוד, הלחצנים החשמליים מבוטלים במצב 'שבת', ואין חשש שהמשתמש בתרמוס ישתמש בהם בטעות בבואו להוציא מים מהתרמוס. עם זאת, התרמוס מקבל רק הכשר רגיל ולא הכשר מהדרין, שכן לנוהגים כשיטת ה'שלחן ערוך' שיש בישול אחר בישול בדבר לח שירד מיד סולדת, עדיין יש מקום לחשוש לשיטות שאין די ב-50 מעלות ליד סולדת. ההבדל העיקרי בין תרמוס למחם הוא שממדיד המים במחם זולגות טיפות ספורות לכוס, ולכן מעיקר הדין איננו מתחשבים בהן, משא"כ בתרמוס חשמלי, שבו כל המים עוברים דרך המדיד, ולכן ככל שהמים במדיד מתחת ל'יד סולדת', הם מתבשלים ממש, לשיטת ה'שלחן ערוך', בכל מזיגת כוס בשבת.

המים במדיח הם חמים, ובחומם הם ממיסים את הטבלית. גם בישול סבון הוא בישול האסור בשבת. אם תמצא סבון בשוק שיש עליו פיקוח כמבושל מראש, הדבר מותר (וספר לנו על כך – רבים מעוניינים בזה).

בשונה משבת, ביחס ליום טוב דעת הרבה פוסקים שאין איסור בעשיית מעשה בגרמא. לפי דעת הרב שלמה זלמן אוירבך, המופיעה ב'שמירת שבת כהלכתה', אין להתנהל כך באופן קבוע ביום טוב, אך באופן ארעי הדבר מותר לכתחילה. יש האוסרים את הזזת הזיזים משום תוקע או מדין מוקצה, אך למעשה הרוב מקילים בכך, וכהכרעת ה'שמירת שבת כהלכתה'. כמו כן לדעת הרבה פוסקים מותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, ולא חששו לאיסור בהזזת הזיזים. למעשה הדבר מותר כאשר זה נעשה באופן של גרמא ביום טוב. יש להדגיש שאין להעביר את שעון השבת ממצב 'כבוי' למצב 'שעון' כאשר ההעברה תגרום באופן מיידי לפעולה חשמלית (כאשר הזיזים של השעה הנוכחית הם במצב הפעלה).