גולשים יקרים! האתר בהרצה, כלל האישורים התקפים עלו לאתר, מקווים להשלים את התוכן החסר בהקדם - עימכם הסליחה.

כשרות למכונות גילוח

1) האם ניתן להבין ממאמרו של הרב ישראל רוזן (לשאלת כשרות מכונות הגילוח, תחומין כב (תשס"ב) עמ' 447–454) שמכונות גילוח של פיליפס מסדרה 5000 מותרות לשימוש, גם ללא בדיקה של דגם ספציפי? 2) מאז התובנות של הרב רוזן בעניין מציאותם של סכינים שחותכים מכוח חדות הסכין גם בלא רשת, האם חלו עוד התפתחויות ותובנות בשנים האחרונות? 3) מהמאמר הנ"ל משמע שבדיקת חיתוך שערות ע"י סכין נעשית תוך כדי שהמנוע עובד והסכין מסתובב, ואילו לפי מה ששמעתי, במכון צומת נבדק חיתוך השערות על ידי הסכין ללא המנוע אלא באחיזה ביד.

1) יש סברה טובה לומר שמכונות פיליפס כשרות כולן. עם זאת, שמענו בשם הרב משה פיינשטיין (מחתנו הרמ"ד טנדלר) והרב מרדכי אליהו זצ"ל, ויבדל"א הרב יעקב אריאל – שיש צורך לבדוק בכל מכונה אם ה'סכין' נוגע בפנים, וכך אנחנו נוהגים (הרב מרדכי אליהו זצ"ל נהג לבדוק כל מכונה, אך אנו נוהגים כיתר הפוסקים להסתפק בבדיקת דגם). 2) בהחלט חלו התפתחויות (ראה מאמרו של הרב ג'קטר בתחומין מא, עמ' 503). 3) בדיקת הסכין נעשית גם על ידי הפעלת המנוע וגם ללא מנוע. מטרת הבדיקה הידנית לבחון אם זה סכין או פס מתכת לא חד שחותך רק בגלל תנועת המספריים, והבדיקה נעשית גם בהפעלת המנוע וכיסוי הרשת, על מנת לבחון אם יש נגיעה בעור הפנים. אומנם כל זה יתאים לאותם פוסקים שפירשו את היתר הגמרא ב'מספריים כעין תער' ביחס לאופן הגילוח, אך פוסקים רבים התייחסו להיתר זה כאל תוצאה ולא כאל אופן הגילוח. ממילא לשיטתם כל גילוח המשיג עור פנים חלק אסור מהתורה.
אנחנו, במכון צומת, איננו מכריעים בשאלה עקרונית זו, אלא בודקים את המכונות על פי הגישה המקלה בלבד.

עוד שו"ת בנושא

לפני מספר שנים הותקנו בבנין של הקהילה היהודית ובבית הכנסת אוהל יעקב במינכן מערכת מצלמות הבטחה. בשעתו אישרתם את אופן פעולת המצלמות בשבת, המצלמות לא עובדים עם סנסר אלא מקליטים כל הזמן בימים אלו מתקינים בעוד 2 בתי כנסיות במינכן מצלמות חדשות המתוכננות לעבוד באותו אופן שלא יהיה סנסר המתחיל לפעול כשיש תנודות אלא רושם כל הזמן. קיבלתי מהאחראי על הבטחון את הניירות המצו"ב שזה כולל מכתב באנגלית מחברת SIEMENS המוכרים ומתקינים את המצלמות וכן פרוספקט בגרמנית על המצלמות . אינני יודע אם הנכם קוראים גרמנית אך לע"ע זה מה שקיבלתי ויתכן שאינכם זקוקים לזה. שאלתי היא: האם אפשר לקבל מכם הסבר ברור איך צריכים המצלמות לפעול בלי בעיות של חילול שבת ח"ו אודה מראש על תשובתכם וכן מה התשלום שעלינו לשלם למכונכם על שירות היעוץ. בכבוד רב ובברכת שבת שלום בשם ועד בית הכנסת

תשובה

שלום רב,
אנחנו מאשרים מצלמות אבטחה (גם למטרות שמירת רכוש ולאו דוקא הגנה על הנפש) כשהן פועלות כל הזמן, מבחינת עין המצלמה ומה שמופיע על המסך.
אם אדם חולף תחת המצלמה הוא רק משנה את האלקטרוניקה אבל לא מפעיל שום דבר שלא פעל קודם.
במקום התמונה של הרחוב או העץ מופיעה תמונת האדם.
שינוי זרם או מתח מותרים בשבת אם אין נורת להט שיש בה איסור הבערה, כמו שינוי ווליום במכשיר שמיעה. דבר זה נידון רבות בהקשרים שונים, ואני מצרף מאמר שפרסמתי בנד"ז ב'תחומין' כרך כו.

בישראל פועלות מצלמות בכותל המערבי ובכל מקום, כולל בבתי מלון ובישיבות וכד'.
אכן, אנחנו מעדיפים שבשבת כל המידע ישמר, כלומר שההקלטה תהיה רציפה.
כיום מקובל שיש תוכנה הקרויה VDM, כמדומני, שהיא דואגת לכך שרק שינויים בתנועה בסביבה ישמרו.
גם שיטה זו אנו מתירים לאחר דיון עם הגר"י נויבירט שליט"א, בעל שמירת שבת כהלכתה, וכך המצב גם במצלמות בירושלים ובמקומות רבים נוספים.

יש לנו דוד חשמל, מדליקים אותו במשך כל יום שישי ואז יש מים חמים בשבת - האם מותר להתקלח באותם מים במהלך השבת?

תשובה

שלום עליכם, על פי הגמרא ….. והפוסקים האחרונים מסבירים שהמים….. ולכן התשובה הסופית היא שאסור

חיברתי בחג שעון שבת לפלטה חשמלית ושעון שבת נוסף לכירה חשמלית. בשלב מסוים נזכרנו שלא הכנו מאכל לסעודת החג. באותו זמן הכירה הייתה מכובה ושעון השבת לא היה אמור להדליקה, ואילו שעון השבת של הפלטה היה עתיד לדלוק בקרוב. הפלטה תוכננה באופן זה כדי שהיא תידלק בסעודה שלישית של שבת שלאחר החג. אינני רוצה להפעיל את הכירה על ידי גרמא של הזזת הזיזים, משום שאני לא רוצה שהכירה תידלק בשבת. האם מותר להוציא את התקע של הפלטה ולהכניס במקומו את התקע של הכירה, וכך נוכל לבשל לכבוד החג כאשר שעון השבת יעבור למצב הפעלה, ולאחר מכן להחזיר שוב את הפלטה לשעון שבת שאליו הייתה מחוברת?

תשובה

הכרעת הפוסקים היא שהפעלת מכשיר לפני שבת על ידי שעון שבת – מותרת, אך ההפעלה בשבת עצמה – אסורה. לפי דעת רוב הפוסקים, וכן לדעת ה'שמירת שבת כהלכתה', הפעלת מכשיר חשמלי על ידי שעון שבת במהלך השבת נחשבת כגרמא. לפי הכרעה זו שמדובר על גרמא – הדבר מותר ביום טוב, כפי שכתבו הפוסקים שמותר לכבות אש בגרמא ביום טוב. יש להעיר שיש מי שכתב שניתוק מכשיר חשמלי מהשקע נחשב כסתירה, וחיבורו נחשב כבניין, אך למעשה לא נתקבלה סברה זו. כמו כן אין לחשוש כאן לאיסור מוקצה, מכיוון שגם אם נגדיר את הכירה החשמלית ככלי שמלאכתו לאיסור – הרי מותר לטלטל אותה לצורך שימוש מותר. לכן הדבר מותר, ויש בכך משום שמחת יום טוב.

מדוע נדיר למצוא תרמוס חשמלי עם הכשר 'מהדרין' לשבת, בעוד לרוב המחמים הנמכרים בארץ יש הכשר 'מהדרין'?

תשובה

בדומה למה שהתבאר בתשובה הקודמת בנוגע למחם, גם בתרמוס חשמלי ישנו מדיד שבו נמצאים מים בטמפרטורה נמוכה יותר מבשאר התרמוס. בתרמוס האפשרות של בישול המים שבמדיד ממשית אף יותר מאשר במחם, שכן בתרמוס מדובר בכמות גדולה יחסית של מים (30–60 סמ"ק), שעשויים להימצא בו כשהם בטמפרטורה נמוכה מייד סולדת (עד כ-30 מעלות צלזיוס). כמו כן, בתרמוס המדיד הוא גם הצינור שדרכו יוצאים המים מהתרמוס החוצה, כך שהוצאת מים מביאה מיידית לערבוב מי המדיד עם מי התרמוס.ההכשר של מכון צומת מבטיח כי טמפרטורת מי המדיד תעמוד על 50 מעלות צלזיוס לפחות, גם בחלוף יממה מההרתחה הראשונית. זאת ועוד, הלחצנים החשמליים מבוטלים במצב 'שבת', ואין חשש שהמשתמש בתרמוס ישתמש בהם בטעות בבואו להוציא מים מהתרמוס. עם זאת, התרמוס מקבל רק הכשר רגיל ולא הכשר מהדרין, שכן לנוהגים כשיטת ה'שלחן ערוך' שיש בישול אחר בישול בדבר לח שירד מיד סולדת, עדיין יש מקום לחשוש לשיטות שאין די ב-50 מעלות ליד סולדת. ההבדל העיקרי בין תרמוס למחם הוא שממדיד המים במחם זולגות טיפות ספורות לכוס, ולכן מעיקר הדין איננו מתחשבים בהן, משא"כ בתרמוס חשמלי, שבו כל המים עוברים דרך המדיד, ולכן ככל שהמים במדיד מתחת ל'יד סולדת', הם מתבשלים ממש, לשיטת ה'שלחן ערוך', בכל מזיגת כוס בשבת.

אני משתמש במדיח כלים שקט בשבת, באמצעות שעון שבת מכוון מראש והתקן מיוחד המבטל את מפסק בטיחות הדלת. בשבת שעברה שכחתי להניח מראש טבלית סבון במדיח. האם מותר להניחה בשבת?

תשובה

המים במדיח הם חמים, ובחומם הם ממיסים את הטבלית. גם בישול סבון הוא בישול האסור בשבת. אם תמצא סבון בשוק שיש עליו פיקוח כמבושל מראש, הדבר מותר (וספר לנו על כך – רבים מעוניינים בזה).

לא תכננתי ששעון השבת יפעיל את המזגן אחר הצוהריים של החג, אך נוצר צורך שהמזגן יידלק. האם מותר לי להזיז זיזים בשעון שבת שיגרמו להפעלת המזגן בעוד כמה דקות?

תשובה

בשונה משבת, ביחס ליום טוב דעת הרבה פוסקים שאין איסור בעשיית מעשה בגרמא. לפי דעת הרב שלמה זלמן אוירבך, המופיעה ב'שמירת שבת כהלכתה', אין להתנהל כך באופן קבוע ביום טוב, אך באופן ארעי הדבר מותר לכתחילה. יש האוסרים את הזזת הזיזים משום תוקע או מדין מוקצה, אך למעשה הרוב מקילים בכך, וכהכרעת ה'שמירת שבת כהלכתה'. כמו כן לדעת הרבה פוסקים מותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, ולא חששו לאיסור בהזזת הזיזים. למעשה הדבר מותר כאשר זה נעשה באופן של גרמא ביום טוב. יש להדגיש שאין להעביר את שעון השבת ממצב 'כבוי' למצב 'שעון' כאשר ההעברה תגרום באופן מיידי לפעולה חשמלית (כאשר הזיזים של השעה הנוכחית הם במצב הפעלה).

יש לך שאלה ?