מאמרים בנושא Uncategorized

1) ראשי כפוף בפני גדולי הפוסקים גם כשאינני מבין את דבריהם, בפרט שרבים מאוד בדור הולכים אחריהם (עי’ יחוה דעת, וחזון עובדיה שם; ועוד רבים, בכללם הרצ”פ פראנק בתשובה שהובאה בשו”ת מנחת יצחק ב, סי’ קיג; הרב חיים דוד הלוי בשו”ת מים חיים ב, סי’ מג; ר”י אריאל בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/77907; ר”ד ליאור בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/34527, ובכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/54534). 2) אני מניח שאם הדובר היה משמיע מילים אחרות מהמושמעות ברמקול, האדם הנמצא סמוך לבימה היה שומע את המילים שאמר הדובר בפיו. אומנם היה קול מעורב, אבל קול שמיעת המגילה חביב, ולכן התירו בו שני קוראים יחד (גמרא מגילה כא ע”ב). לכן סביר שהמאזין היה שומע גם את הקורא ללא רמקול במידה מסוימת.

1) יש סברה טובה לומר שמכונות פיליפס כשרות כולן. עם זאת, שמענו בשם הרב משה פיינשטיין (מחתנו הרמ”ד טנדלר) והרב מרדכי אליהו זצ”ל, ויבדל”א הרב יעקב אריאל – שיש צורך לבדוק בכל מכונה אם ה’סכין’ נוגע בפנים, וכך אנחנו נוהגים (הרב מרדכי אליהו זצ”ל נהג לבדוק כל מכונה, אך אנו נוהגים כיתר הפוסקים להסתפק בבדיקת דגם). 2) בהחלט חלו התפתחויות (ראה מאמרו של הרב ג’קטר בתחומין מא, עמ’ 503). 3) בדיקת הסכין נעשית גם על ידי הפעלת המנוע וגם ללא מנוע. מטרת הבדיקה הידנית לבחון אם זה סכין או פס מתכת לא חד שחותך רק בגלל תנועת המספריים, והבדיקה נעשית גם בהפעלת המנוע וכיסוי הרשת, על מנת לבחון אם יש נגיעה בעור הפנים. אומנם כל זה יתאים לאותם פוסקים שפירשו את היתר הגמרא ב’מספריים כעין תער’ ביחס לאופן הגילוח, אך פוסקים רבים התייחסו להיתר זה כאל תוצאה ולא כאל אופן הגילוח. ממילא לשיטתם כל גילוח המשיג עור פנים חלק אסור מהתורה.
אנחנו, במכון צומת, איננו מכריעים בשאלה עקרונית זו, אלא בודקים את המכונות על פי הגישה המקלה בלבד.

חז”ל קנסו את העושה מלאכה בשבת בכך שלא יוכל ליהנות ממה שיצר תוך כדי חילול שבת (גיטין נג ע”ב), אך לאחרים, אפילו אלו שהמלאכה נעשתה עבורם, מותר כבר במוצ”ש ליהנות מהמלאכה (שו”ע, או”ח סי’ שיח סעי’ א). אומנם מוכרת תשובתו של ה’כתב סופר’ (או”ח סי’ נ) שאסר ליהנות מתבשילים שבושלו במסעדה בשבת (וראו תשובתי בעניין דומה: שימוש במעלית שבת שתוקנה בשבת, אמונת עתיך 134 (טבת תשפ”ב) עמ’ 20; ובתגובות של הרב בוצ’קו ושלי בגיליון 136 (תמוז תשפ”ב), עמ’ 157–158), אך שם נימוקו היה ‘שמבשל הפונדק בקביעות מידי שבת בשבתו לאחרים’, מה שאין כן בנידוננו שבו מדובר באירוע חד פעמי, ואין מדובר במרצה שנוהג כך באופן קבוע.
בנוגע להקלטה, או לכל פעילות של שמירה בזיכרון, כתב ב’שמירת שבת כהלכתה’ (פרק סו הערה ריא). בשם הגרש”ז אוירבך שהזנת נתונים על גבי דיסקט יש בה מלאכת בונה, כיוון שלדיסקט ללא הנתונים אין כל ערך, ‘ורק עם רישום האותיות האלקטרוניות נבנה הדיסקט’. דברים אלו אינם ברורים דיים, שהרי זה כממלא קופסה במזון, ואין בהכנסת המזון לקופסה משום בניית הקופסה. כן תמה פרופ’ זאב לב (מערכי לב, עמ’ רצה). על דברי הגרש”ז אוירבך. ייתכן לייחס מלאכת בניין לאתחול (Formatting) הדיסקט, ואם כן האיסור כלל אינו רלוונטי במציאות ימינו (שנת תשפ”ג). כמו כן נראה שהגר”ע יוסף חולק על כך, שהרי כתב (יביע אומר, ח”ד סי’ מו) שאין בהקלטה במכשיר חשמלי בשבת משום מלאכה, מלבד חשש הבערה במגבר הזרם. ואם כן, הוא הדין בשמירה בכל זיכרון מגנטי או חשמלי. אין נפקא מינה אם איסור הפעלת מכשיר ההקלטה הוא מדאורייתא או מדרבנן, מאחר שמה שכתבנו לעיל להתיר תקף אף אם הפעולה אסורה מהתורה

ראשית, יש כאן גרמא של כיבוי השעון, ולכתחילה אין להתיר כיבוי בגרמא, אך בנסיבות אלו של התייבשות וצער רב מהחום, ניתן להקל. שנית, בניסויים אחדים שקיימנו במכון צמת הבחנו שהעברת שעון שבת ממצב שעון פעיל למצב פעיל קבוע כרוכה בהפסקת המתח החשמלי לשבריר שנייה. הפסקה זו אינה ניכרת לחוש האדם, אך ניכרת במכשירי מדידה במעבדה. מסיבה זו כתבתי בעבר שיש להימנע מהעברה בין מצבים בשעון שבת (בתשובתי: שינוי במצב של שעון שבת, אמונת עתיך 126 (שבט תש”פ) עמ’ 32. אחד מהניסויים שערכנו זמין לצפייה בכתובת: https://drive.google.com/file/d/1y0RqzdOhicaSZfhAXiw6Ounx_p2YcYfD/view). עם זאת בשעת דחק כמו נידון השאלה יש מקום להקל בזה, וזאת משום שהפסקת המתח אינה ניכרת לאדם, והיא מורגשת רק למכשירי מדידה, ומקובל שההלכה נקבעת לפי חושי האדם ולא לפי בדיקות מעבדה. לדוגמה: ‘ערוך השלחן’ (יו”ד סי’ פד סעי’ לו) ביחס לאכילת שרצים שאינם נראים לעין; ‘ציץ אליעזר’ (ח”ח סי’ טו פרק יד אות י) ביחס לזריקת אינסולין שיוצרת חבורה שאינה ניכרת לעין, שמותרת בשבת; ‘יביע אומר’ (יו”ד ד פרק יד אות כ-כא) בעניין קדושה בדברי תורה מוקלטים; ‘שבט הלוי’ (ח”א סי’ ז אות י) בעניין נתק באות סת”ם שניכר רק בזכוכית מגדלת, ועוד. עם זאת, במקורות אלו הובאו גם דעות מחמירות, כגון: שאלת הכניסה לבית הכיסא עם תנ”ך המודפס באותיות זעירות שלא ניתן לקוראן ללא זכוכית מגדלת (שו”ת אבן יקרה, ח”ב סי’ לג, הובא ביביע אומר שם), וכן כתב ה’ציץ אליעזר’ שם, שראה את הגרצ”פ פרנק בודק סת”ם בעזרת זכוכית מגדלת, וכן כתב ב’קסת סופר’ שיש לנהוג כך (הובא בשבט הלוי הנ”ל). בחומץ אין ניכרים השרצים הקטנים, ואם כן מובן ההיתר לשתותו. זריקת אינסולין היא פעולה ניכרת, אלא שהחבורה שנעשתה על ידה אינה ניכרת לחוש, ואעפ”כ התיר ה’ציץ אליעזר’. מאחר שרואים אנו שאין מחמירים כפי שראינו בדוגמאות הנ”ל, סבורני שניתן לנהוג כך גם בנדון דידן, שבו מדובר בצער רב.

כיריים אינדוקציה פועלות באמצעות השראת שדה מגנטי, שגורם לזרמים חזקים מאוד בתוך המתכת של הסיר. זרמים אלו מחממים את הסיר, וכך האוכל שבתוכו מתחמם. בשבת אין להניח סיר מתכתי על האינדוקציה, כי בכך נוצר זרם. ישנה אפשרות תיאורטית – להניח פלטת מתכת העשויה מחומר שמושפע מאפקט האינדוקציה, וכך היא תישאר חמה כל השבת. על הפלטה הזו אפשר להניח סירים שעשויים מחומר שלא מושפע מהאפקט של האינדוקציה, והם יתחממו מחומה של פלטת המתכת, ולא מאפקט האינדוקציה.
אך נראה ששיטה זו פחות טובה מבחינה הלכתית מפלטת שבת מכמה סיבות: א) בכיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, יש אפשרות לשנות את מידת החום (וייתכן שאסור מצד ‘שמא יחתה’). ב) כיריים אינדוקציה, בשונה מפלטת שבת, הן כן אמצעי מקובל לבישול, ויש לחשוש ל’מיחזי כמבשל’ גם בשימוש בפלטה מתכתית על גבי כיריים אינדוקציה, כאשר הסיר אינו מותאם לאפקט האינדוקציה, מאחר שזה פתרון שלא הומצא בשביל שבת, אלא פתרון מקובל לכל יושבי תבל הרוצים לבשל באמצעות כיריים אינדוקציה בסיר לא מותאם. ג) בפלטת שבת מכוסה ‘מקור החום’, שהוא סלילי המתכת, בכיסוי החיצוני של הפלטה, ויש מקום להחשיבו כ’גחלים קטומות’. אך בפתרון המוצע מקור החום הוא הפלטה המתכתית, והיא גלויה לעין כול (בחזון עובדיה, שבת א, עמ’ נב-נג, הוזכרו נקודות אלו בין הטעמים להתיר פלטה. אפשר שכששלושתן אינן קיימות, אין להתיר).
מכל מקום, עד כמה שידוע לנו, כיריים אינדוקציה מכבות את עצמן אחרי כמה שעות, בגלל הוראות בטיחות, וכמו כן הנחת פלטת מתכת על הכיריים למשך זמן רב עלולה לפגוע בהן. גם שימוש באינדוקציה על ידי הדלקה של שעון שבת אינו מעשי בדרך כלל, מאחר שלא די בחיבור מתח חשמלי, אלא צריך לכוון אותן בכל הפעלה מחדש. אם כן האפשרות הזו מעשית רק במקרה שהכיריים דולקות מערב שבת. יש לציין שבליל יום טוב אפשר להשתמש בפתרון זה, להדליק את הכיריים מערב יום טוב עד שהכיריים תיכבנה מעצמן או שתיכבנה באמצעות שעון שבת. אך יש לוודא שהשארת הכיריים דולקות כשעליהן מונחת פלטה למשך זמן לא תגרום להן נזק (ע”פ הוראות היצרן). כמו כן יש לוודא ששעון השבת שבו משתמשים מתאים להספק (watt) של הכיריים.

ברוב פלואורסצנטים, כולל T5, יש חוט להט. בנורת לד אין חוט להט. ההלכה המקובלת להורות שהדלקתה אסורה מדרבנן (כשיטת הגרש”ז אוירבך ופוסקים רבים אחרים). אמנם יש הסוברים שכל סגירת מעגל חשמלי אסורה מהתורה (כך דעת החזו”א ותלמידיו; הגר”מ אליהו, שו”ת מאמר מרדכי, ח”ד עמ’ שעו אות ב, ועוד מקומות; שו”ת מנחת אשר, ח”א סי’ ל).