שאלות ותשובות בנושא Uncategorized

אין להעביר את המכשיר למצב T. בדומה לכך, אנו מורים לא להעביר ידנית תוכניות במכשיר השמיעה. גם אם היה מקום להתיר העברת תוכניות או שינוי עוצמה באמצעות לחצן, נראה שנידון זה חמור יותר, כי בהעברה למצב T יש כעין כיבוי של המכשיר.
לגבי צפצוף הפידבק, אני ממליץ להכניס משהו שיחסום את המיקרופון או את יציאת הרמקול, וכך יימנע הצפצוף. זו שיטה שרבים המשתמשים בה והיא מצליחה. אפשר להיעזר בקלינאי תקשורת להכנת מסתם ייעודי, אך לרוב די בהכנסת נייר טישו לפתח היציאה של רמקול המכשיר.

על הדפסה שגרתית שלא הצריכה הכנה ארוכה בתוכנת התלת-ממד, ואין לך שמחה מיוחדת מהתוצאה, אין לברך. אם מדובר על הדפסה של פרויקט גדול, שיש לך שמחה מיוחדת בהדפסה שהיא סיום התהליך, הדבר תלוי במחלוקת מנהגים אם לברך על דבר חדש שאינו בגד (ראה שו”ע, או”ח סי’ רכג סעי’ ג-ד; בן איש חי, שנה ראשונה פרשת ראה א-ו; משנה ברורה סי’ רכג ס”ק יג).

יש אפשרות לסדר שעון שבת שידליק את המטען למשך שלוש שעות בלילה. יהיה עליך להניח את מכשיר השמיעה לפני שהמטען דולק, ולהוציא אותו אחרי שהמטען כבוי. דרך זו נחשבת גרמא, ובמקום צורך גדול יש מקום להתירה (ראה שמירת שבת כהלכתה, פרק יג סעי’ לג). מדובר על גרמא של איסור דרבנן, כי במטען המתואר בשאלה אין חיבור של מגעים חשמליים כלל, אלא טעינה באל-חוט. לכן נראה שה’חזון איש’ יודה שאין בזה איסור בונה. כמו כן, בימינו אין במכשירים אלה חוט להט, ולכן אין לחשוש למבעיר. משום כך יש עוד יותר מקום להקל בעשיית המלאכה בגרמא (ראה מנחת שלמה, ח”א סי’ י. אולי יש מקום לומר שהטעינה נחשבת מלאכת מכה בפטיש, משום שהמכשיר כשהוא בעל סוללה מרוקנת אינו שמיש, ועל ידי הטעינה הוא נעשה שמיש. ואכן בחיי אדם, כלל מד אות יט, כתב לגבי דריכת שעון קפיץ שאם השעון עדיין פועל, אסור לדורכו מדרבנן, ואם הוא שׇׁבַת, ויש צורך לחדש בו את הפעולה, האיסור הוא מדאורייתא. ולכאורה הוא הדין לענייננו (וראה במשנ”ב, סי’ שלח ס”ק טו, ובמה שכתב שם בשעה”צ טו-י, ועיין בשמירת שבת כהלכתה [תש”ע] פרק כח הערה סה(. אך בחזון עובדיה, שבת חלק ה עמ’ שנג-שס, דן בכל זה והקל הרבה יותר מהחיי אדם. ולכאורה יש לצרף דבריו לענייננו, משום שאנו דנים בצורך גדול, ולכן יש מקום להקל גם בלי לחשוש שהמכשיר יהיה טעון חלקית כשהמטען יידלק. יש לציין שאפשר להימנע ממצב זה: אם תדאג שהסוללה תהיה טעונה חלקית בזמן תחילת הטעינה, כשהמטען יתחיל לעבוד המכשיר יהיה עדיין שמיש, ויהיה דומה לשעון קפיץ שעדיין פועל, ואז האיסור ע”פ דברי החיי אדם הוא מדרבנן. אם לא נלך בדרך זו, אכן יש מקום לומר שיש בזה גרמא של תיקון מנא, בדומה לדיון על טעינת קפיץ של שעון מכני, אך גם אז אפשר להקל לענ”ד. הערה זו היא רק לרווחא דמילתא, כדי לוודא שמדובר על גרמא של איסור דרבנן בלבד. במקום דחק גדול יש להקל אף בגרמא של איסור דאורייתא).

הרתחת המים הפושרים שנכנסים למחם נחשבת לבישול, ולכן פתיחת ברז במחם או במכליו אסורה בשבת. האיסור חל גם כשגוי עושה זאת, מאחר שמלאכת גוי אסורה בשבת, למעט לצורכי חולה (שו”ע, או”ח סי’ שכח סעי’ יז), ובאיסורי דרבנן היא מותרת אף לצורך מצווה או לצורך גדול אחר (שו”ע, או”ח סי’ שז סעי’ ה). גם שימוש בשעון שבת שיכבה את המכל בחלק מהזמן לא יועיל להתיר את צריכת המים, שכן הוא לא יבטל את כניסת המים הפושרים למחם והרתחתם לאחר יציאת מים רותחים ממנו. במקומות ציבוריים בארץ, רבים משתמשים במחם מיוחד הנקרא ‘גלישבת’, שמיועד לשימוש ציבורי בכמויות גדולות בשבת. מחם זה מאושר ומומלץ על ידינו.

מחלת ניוון שרירים היא מחלה קשה מאוד. גם בשלב מתקדם של המחלה, שבו אין יכולת לשלוט על שרירי הגוף, האדם נותר בהכרה מלאה ומודע למצבו. בשנים האחרונות פותחה תוכנת מחשב שבאמצעות מצלמה באפשרותה לקרוא את תנועות הראש או העפעפיים של החולה ולתרגמם לשפת דיבור. אחד מכללי מלאכות שבת הוא ‘שינוי’, היינו מלאכה הנעשית כלאחר יד, והיא אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן. מאחר שלרוב הפוסקים סגירת מעגל חשמלי אסורה מדרבנן בלבד, הרי שיש לנו תרי דרבנן, המותר לצורך גדול (שו”ע, או”ח סי’ שז סעי’ ה). אומנם גם לפוסקים האוסרים את השימוש בחשמל מהתורה יש מקום להתיר, שכן צורכי חולה נעשים ע”י גוי בשבת אף באיסורי תורה (שו”ע, או”ח סי’ שכח סעי’ יז), ובהעדר גוי – ע”י יהודי (שש”כ, פרק לג הערה יח, וראה שם מקורות רבים). ואף שהדבר רק מקל על ייסורי החולה ולא מרפאו, די בזה כדי להתיר איסור דרבנן כזה (מנחת שלמה א, סי’ ט, ביחס למכשיר שמיעה מהדגם הישן). לאור זאת, היא יכולה ‘לכתוב’ באמצעות תנועות ראשה.

מכיוון שגוף החימום מתאדם, ויכול להבעיר נייר או קש, דינו כאש ממש, לכן כיבויו ייאסר מדרבנן, כדין מכבה גחלת של מתכת (שבת מב ע”א, ברש”י ובראשונים שם), והוא הדין גם בהורדת הטמפרטורה, מפני שתגרום לחוט הלהט לחזור להיות בצבעו הטבעי ולא להישאר אדום. לעומת זה העלאת טמפרטורה תהיה מותרת לכאורה ביו”ט, שכן האש כבר קיימת, ורק מגביהים את חומה, אלא שלמעשה פעמים רבות שינוי טמפרטורה בכיריים חשמליות נעשה באמצעות ניתוק גופי חימום וחיבור גופי חימום אחרים, והם מותירים את פעולת הגברתו של החום אסורה מדרבנן (שש”כ פרק א סעי’ לג). יש לזכור שלדעת ה’חזון איש’ סגירת מעגל חשמלי או ניתוקו אסורים מהתורה, גם ביו”ט (ראה שש”כ, פרק יג הערה א).

1) ראשי כפוף בפני גדולי הפוסקים גם כשאינני מבין את דבריהם, בפרט שרבים מאוד בדור הולכים אחריהם (עי’ יחוה דעת, וחזון עובדיה שם; ועוד רבים, בכללם הרצ”פ פראנק בתשובה שהובאה בשו”ת מנחת יצחק ב, סי’ קיג; הרב חיים דוד הלוי בשו”ת מים חיים ב, סי’ מג; ר”י אריאל בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/77907; ר”ד ליאור בכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/34527, ובכתובת: https://www.yeshiva.org.il/ask/54534). 2) אני מניח שאם הדובר היה משמיע מילים אחרות מהמושמעות ברמקול, האדם הנמצא סמוך לבימה היה שומע את המילים שאמר הדובר בפיו. אומנם היה קול מעורב, אבל קול שמיעת המגילה חביב, ולכן התירו בו שני קוראים יחד (גמרא מגילה כא ע”ב). לכן סביר שהמאזין היה שומע גם את הקורא ללא רמקול במידה מסוימת.